JavaScript is required for our website accessibility to work properly. עוד עדות לאסון ההומניטרי בעזה: אין יותר זרימת ביוב לים | זמן ישראל
ביוב גולמי זורם ברצועת עזה ביוני 2019 (צילום: MOHAMMED ABED / AFP)
MOHAMMED ABED / AFP

עוד עדות לאסון ההומניטרי בעזה: אין יותר זרימת ביוב לים

בתחילת המלחמה בעזה, החששות התממשו וכמות עצומה של ביוב מהרצועה זרמה צפונה לישראל ● אולם בשבועות האחרונים תמונות הלוויין חושפות התפתחות מפתיעה: הביוב נעלם, אין זרימה לים ואין זיהום בישראל ● אלא שההקלה לסביבה היא תוצאה של הקטסטרופה ההומניטרית: "כשאין מים, אין מקלחות, ואין שירותים - גם אין ביוב. הים הנקי הוא ההוכחה שמצוקת המים בעזה אמיתית"

דבר מוזר קרה בשבועות האחרונים לביוב של רצועת עזה: הוא נעלם.

"לא יכול להיות שהביוב של יותר משני מיליון אנשים פשוט נעלם כאילו בלעה אותו האדמה", אומר גורם שעוסק בנושא, ומוסיף באירוניה: "אם כי במקרה הזה יכול להיות שבאמת בלעה אותו האדמה, והוא מחלחל למי התהום ומזהם את מעט המים הראויים שעוד נותרו ברצועה".

התהייה מה עלה בגורל הביוב של תושבי הרצועה עולה מעיון בתמונות הלוויין שמתעדות את זרימת הביוב סמוך לחופי עזה וישראל.

בשבועות הראשונים למלחמה, תמונות הלוויין הראו שהתרחיש ממנו חששו בישראל מתממש: קריסת רשת החשמל ברצועה והשבתת מכוני טיהור השפכים גרמה לכך שהביוב הגולמי הוזרם לים, ומשם המשיך עם כיוון הזרימה צפונה, לחופי ישראל.

בשבועות הראשונים למלחמה, קריסת רשת החשמל ברצועה והשבתת מכוני הטיהור גרמה לכך שהביוב הגולמי הוזרם לים, ומשם המשיך עם כיוון הזרימה צפונה, לחופי ישראל

בתמונת הלוויין שמצורפת כאן, מ-28 באוקטובר (שלושה שבועות אחרי פרוץ המלחמה וסמוך לתחילת הכניסה הקרקעית), ניתן לראות בבירור שהביוב מהרצועה מגיע אל חוף זיקים הסמוך לגדר, ממשיך צפונה לעבר חופי אשקלון ומגיע אפילו עד ניצנים ופלמחים.

מימין: זרימת הביוב מעזה לאשקלון ב-28 באוקטובר 2023. משמאל: זרימת הביוב מרפיח לאשקלון ב-4 בינואר 2024. כתום מעיד על ריכוז גבוה של כלורופיל (צילום: באדיבות המשרד להגנת הסביבה‎)
מימין: זרימת הביוב מעזה לאשקלון ב-28 באוקטובר 2023. משמאל: זרימת הביוב מרפיח לאשקלון ב-4 בינואר 2024. כתום מעיד על ריכוז גבוה של כלורופיל (צילום: באדיבות המשרד להגנת הסביבה‎)

לעומת זאת, בתמונת לוויין מתחילת ינואר, כשרוב האוכלוסייה מצפון הרצועה כבר התפנתה לעיר האוהלים הענקית ברפיח, כמעט שאין זרימת ביוב לים – לא של עזה, ולא של ישראל. במקום שהמצב ילך ויחמיר, הוא לכאורה דווקא השתפר עם התקדמות המלחמה. איך זה קרה?

בתמונת לוויין מתחילת ינואר, כשרוב האוכלוסייה מצפון הרצועה כבר התפנתה לעיר האוהלים הענקית ברפיח, כמעט שאין זרימת ביוב לים – לא של עזה, ולא של ישראל

כבר ב-2013 התחילו המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות לעקוב אחרי ההזרמות מהרצועה אל הים באמצעות צילומי לוויין. הצילומים נאספים ומנותחים במכון לחקר ימים ואגמים.

"מערכת הניטור הלווייני, הנקראת SISCAL, מספקת מדידות של טמפרטורת המים, עכירות המים וריכוז הכלורופיל", אומר ד"ר דרור צוראל, מרכז מדעי לניטור ומחקר בים במשרד להגנת הסביבה.

"כלורופיל הוא פיגמנט שמיוצר על ידי צמחים ואצות, וניתן להבחין בו בעזרת מצלמת אינפרה-אדום שקיימת בלוויין. מכיוון שהאצות מתרבות כשיש במים הרבה חומר אורגני וחומרי דשן, כמו אלה שיש בצואה, ריכוז גבוה של כלורופיל במים מעיד על פריחה של אצות מיקרוסקופיות וזה סמן מצוין לנוכחות של ביוב".

טרם תחילת המלחמה פעלו ברצועת עזה שישה מתקני טיהור שפכים, שלא היו חפים מתקלות. סידרת תקלות כזו התרחשה בתקופה שבין הקיץ האחרון לחגים, אז הבחינו בישראל שכמויות גדולות של ביוב גולמי זורמות למקורות מים כמו נחל חנון וכמובן לים. במהלך חול המועד סוכות היו חוף הרחצה בזיקים וחלק מחופי אשקלון סגורים בגלל ריכוזים גבוהים במים של חיידקי אי-קולי.

מתקן טיהור שפכים ברצועת עזה ליד מחנה הפליטים בורג' ביוני 2022 (צילום: MOHAMMED ABED / AFP)
מתקן טיהור שפכים ברצועת עזה ליד מחנה הפליטים בורג' ביוני 2022 (צילום: MOHAMMED ABED / AFP)

עם פרוץ המלחמה המצב החמיר במהירות. עם ניתוק אספקת החשמל לרצועה, מתקני טיהור השפכים חדלו לתפקד ובישראל התחילו לעקוב באופן יומיומי אחרי צילומי הלוויין וראו בעיניים כלות איך גושי הצואה הענקיים נעים בים צפונה, לעבר חופי ישראל. החשש היה שזה רק ילך ויתדרדר, אבל כאן חל מהפך מפתיע.

"מאז שמוקד הלחימה ורוב האוכלוסייה עברו דרומה, עיקר ההזרמה נצפית דרומית לרפיח", אומר ד"ר צוראל. "בישראל זה כמעט לא מתבטא בריכוזים חריגים של מזהמים. כנראה שבדרך צפונה הזיהום נמהל מספיק מכדי שנראה אותו ליד מתקני ההתפלה או בחופים.

"ביקשנו מחיל הים לעשות דיגום בזיקים אבל זה עוד לא קרה. מתקן ההתפלה באשקלון, שבודק כל הזמן את מי הים שאותם הוא שואב והופך למי שתייה, מדווח כבר יותר מחודש על מי גלם נקיים ואיכותיים מאוד".

"ביקשנו מחיל הים לעשות דיגום בזיקים אבל זה עוד לא קרה. מתקן ההתפלה באשקלון, שבודק כל הזמן את מי הים שאותם הוא שואב והופך למי שתייה, מדווח כבר יותר מחודש על מי גלם נקיים ואיכותיים מאוד"

אדם שעוסק בנושא מציע הסבר מדכדך להיעלמות הביוב. הנס הסביבתי הקטן שקרה לנו, הוא אומר, הוא תוצאה של הקטסטרופה ההומניטרית הקיצונית שמתחוללת בעזה.

"אני מכיר את תמונות הלוויין", אומר האיש, שמעדיף להישאר אנונימי בגלל עבודתו הרגישה על קו התפר בין גורמים ישראלים ופלסטינים, "הסיבה שאין ביוב בים מאוד פשוטה: אין לעזתים מים".

עקורים פלסטינים עומדים בתור ברפיח לקבל מים, 9 בפברואר 2024 (צילום: Mohammed ABED / AFP)
עקורים פלסטינים עומדים בתור ברפיח לקבל מים, 9 בפברואר 2024 (צילום: Mohammed ABED / AFP)

"ישראלי ממוצע משתמש ביותר ממאה ליטר מים ביום", הוא מסביר. "לפני המלחמה, תושב ברצועה השתמש ב-60 ליטר מים ביום. היום כל פלסטיני בעזה מקבל בממוצע 3 ליטר מים ביום. העקורים בעיר האוהלים כמעט לא עושים מקלחות, אין להם בתים לנקות, אין אסלות להדיח, אין מכונת כביסה להפעיל.

"צריך להבין שהשתן והצואה עצמם הם חלק מזערי ממה שזורם בביוב במשק בית ממוצע. רוב המים זורמים מהמקלחת ומהאסלה. היום גם השירותים שיותר ממיליון פליטים ברפיח משתמשים בהם הם שירותים בלי מים, מתקנים ניידים מהסוג שמציבים באירועי ספורט או קונצרטים גדולים.

"על כל מאה אנשים יש מתקן כזה, אנשים עומדים שעות בתור לשירותים. יש ארגונים שמשלמים לאנשים שינקו אותם כדי למנוע מחלות".

"יותר ממיליון פליטים ברפיח משתמשים בשירותים בלי מים – מתקנים ניידים מהסוג שמציבים באירועי ספורט או קונצרטים גדולים. על כל מאה אנשים יש מתקן כזה. אנשים עומדים שעות בתור לשירותים"

ברפיח ממוקם מתקן טיהור השפכים היחיד ברצועת עזה שעדיין עובד, אם כי לא באופן מלא. החשמל מנותק והמתקן פועל על גנרטור בהתאם לאספקת הדלק שמגיעה במסגרת הסיוע ההומניטרי שנכנס לרצועה. רוב בתי העיר מחוברים אל הגנרטור, אבל חלק מהצנרת נפגעה במלחמה.

"הם חייבים להוציא את הביוב מהעיר, לכן עושים הכול כדי להפעיל את המשאבות שיביאו את הביוב למתקן טיהור השפכים", אומר הגורם, "כשראש המל"ל צחי הנגבי נימק את הכנסת הדלק, הוא הסביר שאם לא ייכנס דלק לא יוכלו להוציא את הביוב ממרכזי הערים וזה יהווה איום גם על החיילים שלנו".

משאית דלק בכניסה לרצועת עזה במעבר רפיח, 19 בנובמבר 2023 (צילום: AFP)
משאית דלק בכניסה לרצועת עזה במעבר רפיח, 19 בנובמבר 2023 (צילום: AFP)

אבל גם את מה שמצטבר בשירותים הניידים צריך לפנות. "כשהשירותים קרובים למתקן טיהור שפכים, מביאים את זה אליו. כשהם קרובים לים, שופכים את התכולה לים. אבל רוב הזמן אין דלק, אנשים מפחדים לנוע יותר מדי, אז בדרך כלל זורקים את זה לאתר הפסולת הכי קרוב.

"פסולת שהיא שילוב של אוכל וביוב היא האיום הגדול ביותר כרגע מבחינת בריאות הציבור בעזה וסכנה של התפרצות מגיפות".

המתאם בין כמות הביוב לרווחת האוכלוסייה מזכיר תמונה דומה גם בתחום הפסולת: מחקרים שדגמו את פחי האשפה הראו שבשכונות עשירות יש הרבה יותר פסולת, בעיקר אריזות, מאשר באזורים שבהם גרה אוכלוסייה ענייה שמסתפקת במזון בסיסי.

במקום שבו יש כסף, יש תרבות צריכה – והיכן שיש תרבות צריכה, יש הרבה פסולת. על אותו משקל, ניתן לומר שלאוכלוסייה בתרבות שפע יש נגישות למים – וכשיש מים, יש ביוב.

במקום שבו יש כסף, יש תרבות צריכה – והיכן שיש תרבות צריכה, יש הרבה פסולת. על אותו משקל, ניתן לומר שלאוכלוסייה בתרבות שפע יש נגישות למים – וכשיש מים, יש ביוב

אז בשורה התחתונה, אין ביוב בים כי אין מים בעזה.
"נכון. ככה זה נראה כשליותר ממיליון אנשים פשוט אין מים. באופן אירוני, הים הנקי הוא ההוכחה כמה המצוקה של המים ברצועת עזה אמיתית".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
7

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לא הבנתי משהו, איך חוסר זרימת מיי ביוב לים זה אסון הומניטרי??? אתם הפכתם להיות אידיוטים וטיפשים במדינה ברמה עולמית נראה לי, ים נקי זה אוכלוסייה שדואגת למקום שהיא חייה בו, אבל לעומת זאת,... המשך קריאה

לא הבנתי משהו, איך חוסר זרימת מיי ביוב לים זה אסון הומניטרי??? אתם הפכתם להיות אידיוטים וטיפשים במדינה ברמה עולמית נראה לי, ים נקי זה אוכלוסייה שדואגת למקום שהיא חייה בו, אבל לעומת זאת, ים שמלא בזוהמה וביוב וחרא זה ים לא נקי ומקום שלא טוב לחיות בו, אז כל עוד הים נקי אז תשבו בשקט בממשלה ובכנסת והתקשורת, תסתמו את הפיות שלכם ותתחילו לחיות במקום יולר נקי ויותר טוב. זה שאין מים בעזה זה אשפר להאשים את חמאס כי אם לא היו פותחים במלחמה כמו הנבלות שהם אז עד עכשיו היה להם מים והיו שותים ומתקלחים והכל היה להם טוב, אבל!!!!!, כל עזה "ירקה" לישראל בפנים במקום להגיד תודה על כל מה שנתנו להם עד ה 7 באוקטובר, אז עכשיו עזה וכל מי שתומך בה, שבו בשקט אחרת גם אתם תועברו באוטובוסים לעזה ותחיו בחרא!!!

לאבו חיייוואן או מי שלא תהיה, המגיב מטעם חמאס: אילו רצינו לבצע בכם ג'נוסייד לא היה נותר כבר אפילו אחד מכם בחיים. ג'נוסייד זה מה שניסיתם לבצע ב 7.10: רצח כולל ומכוון של כל האוכלוסיה. ג'נ... המשך קריאה

לאבו חיייוואן או מי שלא תהיה, המגיב מטעם חמאס: אילו רצינו לבצע בכם ג'נוסייד לא היה נותר כבר אפילו אחד מכם בחיים. ג'נוסייד זה מה שניסיתם לבצע ב 7.10: רצח כולל ומכוון של כל האוכלוסיה. ג'נוסייד זה מה שניסיתם לבצע בנו בכל מלחמה שהיתה פה אי פעם. ג'נוסייד זה מה שהייתם עושים לנו אילו הייתם מנצחים ולו במלחמה אחת. אבל תמיד הפסדתם, כי אתם אפסים. ותמיד תהיו אפסים. אילו הסכמתם לתכנית החלוקה ב 48 היתה לכם היום המדינה שאתם טוענים שאתם כל כך רוצים. אבל דחיתם אותה למרות שאנחנו הצענו לחיות לצידכם, כי אתם לא רוצים מדינה, אתם רק רוצים להשמיד אותנו בכל מחיר. וכמובן הפסדתם. אילו היינו אכזריים ומלאי שנאה עיוורת כמוכם, לא היו "פליטים" אחרי 48. כולכם הייתם באדמה. אילו הייתם מנצחים, לא הייתם מותירים מאיתנו פליט אחד. ולאף אחד בעולם לא היה אכפת.
אז זכרו את זה תמיד: אתם צריכים להודות לישראל על המוסריות שלה, להודות לישראל עבור כל נשימה שאתם נושמים, על עצם קיומכם. זכרו את זה תמיד. אבל הבעייה כאן היא שיותר משאתם רוצים לחיות – אתם רוצים לרצוח.

איזה כתבה נבזית ,איך אתם מעיזים לקרוא לעצמכם "זמן ישראל". העזתיים יכלו להימנע מהמלחמה הזאת אם היו מחזירים לנו את החטופים כבר בשבוע הראשון של המלחמה. אבל הערבים ששיתפו פעולה עם הנאצים ... המשך קריאה

איזה כתבה נבזית ,איך אתם מעיזים לקרוא לעצמכם "זמן ישראל".
העזתיים יכלו להימנע מהמלחמה הזאת אם היו מחזירים לנו את החטופים כבר בשבוע הראשון של המלחמה.
אבל הערבים ששיתפו פעולה עם הנאצים (ואני מתעקשת לא לקרוא להם פלסטינים כי מעולם לא היתה מדינת פלסטין )כל הזמן התעקשו ללכת על כל הקופה . ב 48 לא קיבלו את תוכנית החלוקה והפסידו. בששת הימים קמו עלינו והפסידו ,כך גם עכשיו הם עוד יפסידו בגדול .
להזכירכם הם בחרו ללכת ולטבוח אנשים תמימים שוחרי שלום ,
הם בחרו לאנוס, לרצוח ולשרוף נשים זקנים וילדים תמימים שהפריחו להם בלונים עם סוכריות בזמן שהם הפריחו בלוני תבעירה. הם בחרו במלחמה והם מקבלים מלחמה .

עוד 993 מילים ו-7 תגובות
כל הזמן // יום שלישי, 21 באפריל 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל

לקראת חזרה ללחימה? טראמפ: איראן הפרה את הפסקת האש פעמים רבות

הפנטגון הודיע על עצירת מכלית שקשורה לאיראן ● 174 אנשי כוחות הביטחון נהרגו מאז יום הזיכרון הקודם ● נתניהו: מתהום 7 באוקטובר פרצנו ל-7 חזיתות ● דיווח: מתנחלים הרסו בית ספר בצפון בקעת הירדן וכיסו אותו בדגלי ישראל ● רכב יחידת האבטחה של אחד השרים דרס למוות קטין פלסטיני על אופניו ליד חברון ● הסהר האדום: שני פלסטינים נהרגו מירי מתנחלים בכפר בגדה המערבית

לכל העדכונים עוד 20 עדכונים
אמיר בן-דוד

יום הזיכרון והכעס

ישראל אמנם תחגוג מחר את עצמאותה, אבל השנה יותר מאי פעם קל לראות שאנחנו לא עצמאיים לחלוטין: ההחלטות הגורליות על חיינו מתקבלות כעת בבית הלבן ובפנטגון ● וגם: הפסקת האש מתקרבת לסיומה ● תאונה קטלנית בכביש 60 ● טים קוק פורש מניהול "אפל" ● ועוד...

חיילים לצד קברי חללים בבית הקברות הצבאי בנחלת יצחק בתל אביב. 21 באפריל 2026 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
מרים אלסטר/פלאש90

המלחמה והבחירות הפוסט-דמוקרטיות הראשונות

ראש ממשלת קנדה מארק קרני הוא כלכלן מנוסה בזירה העולמית. הוא כיהן, בין היתר, כנגיד בנק קנדה, נגיד בנק אנגליה וכשליח המיוחד של האו"ם לפעילות אקלים ופיננסים. בספרו "Value(s): Building a Better World for All", הוא כותב:

"הנטל שאנו מעבירים לדור הבא – מחובות ממשלתיים הולכים ותופחים, פנסיות שאינן ממומנות, מערכות בריאות ורווחה שאינן מספקות ועד אסונות סביבתיים – הוא לא הוגן, לא שוויוני ולא אחראי".

ד"ר אמיר יובל הוא מרצה לשעבר בחוג למדע-המדינה באוניברסיטת חיפה וב"מכללת כנרת". מאמרי דעה שלו התפרסמו באתר "עבודה שחורה" ובעיתון הארץ. מנתח את הפוליטיקה באמצעות המושג: "גלוקליזציה", המתייחס לשינויים בתפקידי מוסדות המדינה והמוסדות המוניציפאליים בעידן הגלובלי (בשלב ה"פופוליזם"). הניתוח הוביל אותו למסקנה ש"פוליטיזציה" של המוסדות הציבוריים אינה הבעיה אלא חלק מהפתרון ולכן הוא תומך במודל האירופי של שירותים ציבוריים וסוציאל-דמוקרטיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,357 מילים

ומאוד לא פשוט

המסדרון מזיכרון לעצמאות היה תמיד עבור מיליוני ישראלים רגע מזוקק שבו אנחנו מזכירים לעצמנו למה אנחנו כאן ובזכות מי ● אפשר לטעון שמי שאיבד את התחושה הזאת השנה הוא סתם "חמוץ" ● אבל בעצם, הוא מיואש ● דעה

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 739 מילים

יש להפיק לקחים גם לגבי מה שעבר על מי שהתכווצו במרחבים המוגנים

עכשיו, כשנדמה לפי שעה שהפסקת האש בכל החזיתות מתייצבת, מגיע זמן דין וחשבון. לא רק לגבי לקחים באשר להתמודדות הצבאית והביטחונית, אלא בדיקה מעמיקה של מה שעבר וקרה לאנשים שהתכווצו במרחבים המוגנים, לא אחת כמה פעמים ביום ובלילה, ולרבים מהם לא ניתנה תשובה למצוקותיהם.

במלחמה הזו, כשהעורף היה החזית, עדיין לא התחלנו בלמידת הלקחים האזרחיים ממצב החירום שנכפה עלינו. והפעם אני רוצה לכוון דווקא לאוכלוסייה המבוגרת מגיל 65 פלוס. כ-20 אחוזים מאוכלוסיית הארץ הזו.

פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד הפעיל של מפקדים למען ביטחון ישראל, בוועדת ההיגוי של פורום ארגוני השלום ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. היא חברה במועצה הדתית של עיריית תל אביב. בעלת ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתונים חדשות ועל המשמר ועורכת ומגישה יומני חדשות ותוכניות מלל ברשת ב של קול ישראל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,175 מילים

למקרה שפיספסת

בין הרבנים ללוחמות

שורת מקרי חיכוך סביב שירות לוחמות חושפת מתחים בין הדרישות הדתיות לבין הצרכים המבצעיים ● משימות משתנות בניגוד לפקודות, וכללי הצניעות נאכפים רק על נשים, בעוד החרדים אינם מתגייסים ● בצה"ל כבר מודים שאין חלופה ללוחמות – אך ההגנה על זכויותיהן עדיין לא מגיעה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 560 מילים

נשאי הכאב

כשאני מתפרקת מבכי באמצע טקס יום הזיכרון, או ביום השנה ל-7.10, עולה בי גם תימהון: מאיפה זה בא? זה הרי לא כאב חדש. שום דבר לא קרה עכשיו. מאיפה הוא הגיח? איפה הוא נמצא בימים שאני מתפקדת, ושמחה, ורוקדת?

כי הכאב הזה מאוחסן. בהחלט מאוחסן. יושב שם דרך קבע, מכביד במשקלו, ושולח את שדריו.

עדי פישמן היא אשת חינוך וסופרת, מחברת הספר "כל הדרכים הביתה", (עם עובד), רומן העוסק בילדות בשומרון, בחוויות העקירה מגוש קטיף, ובהתמודדות אישית, זוגית ומשפחתית עם פציעה ופוסט טראומה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 682 מילים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

קרבות השליטה בטהרן מקרבים את העימות עם טראמפ

ציטוטים שיוחסו ליו"ר הפרלמנט האיראני השמרני מעידים על מאבקי כוח בצמרת המדינה אחרי חיסול חמינאי האב ● ברקע המגעים עם ארצות הברית, המאבק הפנימי משליך ישירות על קבלת ההחלטות בטהרן ועל הסיכון להסלמה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 626 מילים

קומץ שחיינים מול ים של אדישות: כך נחשפה דליפת הביוב בפלמחים

במשך שבועות במערכה עם איראן היו למים בחוף פלמחים ריח ומרקם של ביוב, אבל שום גורם רשמי לא היה בתמונה ● כמה שחיינים וגולשי סאפ היו היחידים שדאגו לים ואף איתרו את הצינור שממנו דלף הזיהום – שתוקן בסוף השבוע האחרון ● "היו ימים שחזרתי הביתה כשבגד הים וחולצת השחייה שלי מסריחים מביוב. זה הלך והחמיר"

לכתבה המלאה עוד 1,342 מילים

"לא בשביל המדינה הזאת בני נהרג"

הם איבדו את יקיריהם בשבעה באוקטובר – אך בצבא ובמערכת החינוך מסרבים לשמוע את קולם ● המצטרפים לפורום השכול הישראלי–פלסטיני נאבקים להקמת ועדת חקירה, להחלפת הממשלה ולמפגש עם הכאב בצד השני ● "צריך להילחם על הנשמה והאנושיות שלנו"

לכתבה המלאה עוד 1,853 מילים

שופטי העליון עולים להתקפה נגד הקיפאון המניפולטיבי של לוין

המכתב החריג של בכירי העליון לשר המשפטים מסמן נכונות לפעול למינוי שופטים לכלל הערכאות גם ללא שיתוף פעולה מצדו, לנוכח המחסור החמור במערכת ● פרסום רשימות המועמדים והדיון בבג"ץ יכריעו אם חברי הוועדה יוכלו לממש זאת חרף התנגדותו ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 925 מילים

סתירות בדוחות הכספיים של העמותה של מרדכי דוד לגבי מקור ההכנסות

עמותת "אחוות אחים לצדק – ביחד ננצח", שהקים דוד יחד עם פעילים מבני ברק ביוני 2025, אספה במהלך 2025 מעל מיליון שקל בתרומות ● אולם בדוח שהוגש לרשם העמותות, העמותה טוענת כי לא אספה תרומות בכלל

לכתבה המלאה עוד 460 מילים

ראש הממשלה מנסה להיפטר מכאב הראש של הפריימריז ודורש שריונים כדי לדחוק מועמדים שמביישים את התנועה ● במקביל, בנט שולט ביד רמה במפלגתו החדשה ומגייס בכירות לשעבר בשירות הציבורי מתוך הבנה ברורה – עדיף אנשי ביצוע פרגמטיים מאשר אידיאולוגים שיעשו לו תרגילי עריקה נוסח שיקלי וסילמן ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 807 מילים

הפצצה המתקתקת של המשק הישראלי

השקל מוביל את מגמת התחזקות המטבעות העולמית, ומותיר את היצואנים להיאבק על הישרדותם מול העלויות שהמטבע החזק משית עליהם ● ללא התערבות ממשלתית מהירה, כושר התחרות של המשק הישראלי עלול להימצא בסכנה ממשית ומיידית ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 685 מילים

הסוס הטרויאני של חב"ד

תחקיר תושבי השכונות הדרומיות ברחובות גילו כי לביה"ס היסודי של ילדיהם הוכנס בית כנסת גדול במבנה יביל, ללא אישורים, הקצאה או ביטוח לשימושה של עמותת חב"ד ● כשביקשו הסברים, קיבלו תשובות סותרות ● במקביל, מתברר כי העמותה מתגאה בהקצאה מעל מעון לפעוטות שמעולם לא אושרה, בעוד העירייה עוסקת בהסדרים עקומים המנוגדים לכאורה להוראות החוק ● עיריית רחובות: "המבנה ישמש גם את הקהילה וגם את ביה"ס"

לכתבה המלאה עוד 3,149 מילים

כך מממנים בנט ואיזנקוט את הקמפיינים שלהם

המפלגות החדשות נאלצות להסתדר ללא מימון מפלגות ציבורי ● במקום זאת, הן נשענות על הלוואות בנקאיות וערבויות של מיליוני שקלים מבכירי המשק וההייטק הישראלי ● בין תומכיו של בנט: יזם ומומחה הבינה מלאכותית יואב שוהם ● בין תומכיו של איזנקוט: אחד ממייסדי "צ'ק פוינט" מריוס נכט ● צלילה למספרים

לכתבה המלאה עוד 741 מילים

צה"ל במסר לדרג המדיני: אנחנו את שלנו בלבנון עשינו

בזמן שבירושלים ובוושינגטון מתאמים עמדות מול איראן, העצירה הפתאומית בלבנון חשפה פער מדאיג בין מקבלי ההחלטות לכוחות בשטח ● צה"ל מבהיר כי המהלך הצבאי מיצה את עצמו, ומאותת לפוליטיקאים שחובת ההוכחה במו"מ מוטלת כעת עליהם ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 636 מילים
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק להתחברות מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.