לזמן ישראל נודע כי גם עתה, כחצי שנה לאחר תחילת המלחמה בעזה, חיילים רבים, בעיקר מילואימניקים, ממשיכים להתלונן על חוסרים בציוד מגן.

המצב אומנם לא דומה לכאוס ששרר בשבועות שאחרי מתקפת הפתע של חמאס, אך לצה"ל היה מספיק זמן כדי להתארגן. חיילי מילואים מספרים בשיחות סגורות על קסדות ואפודים מיושנים ורובים ללא כוונות.

ממספר שיחות שקיימנו בשבועות האחרונים עולה כי קיימים חוסרים בעיקר, כאמור, ביחידות המילואים. חלק מאותם מילואימניקים סיימו זה עתה חודש של מילואים (גיוס שני מתחילת המלחמה) וחלק קיבלו צווי מילואים או הודעות התייצבות לשירות באפריל, מאי או יוני.

אותם חיילי מילואים – כולם מיחידות השדה – חוששים מלחימה אפשרית בלבנון ומכך שיאלצו לשרת במשך שבועות ארוכים בלי מיגון ראוי. חייל קרבי באחת מחטיבות החי"ר – שפעל כחודשיים בעזה במהלך החורף וכעת סיים שירות מילואים שני, הפעם במשימות אבטחת גבול הצפון – סיפר לזמן ישראל כי חסרים בפלוגה שלו כ־15 וסטים קרמיים.

וסטים ואפודים קרמיים בצה"ל. 10 באוקטובר 2023 (צילום: דובר צה"ל)

"חלק מהחיילים השיגו וסטים קרמיים באמצעות רכש של תורמים", הוא אומר. "חלק מהחברים שלי השיגו וסטים קרמיים מחברים שלהם הנמצאים עכשיו בבית. יש מי שפשוט קנה בכספו. מהצבא לא קיבלנו וסטים קרמיים, אלא רק שכפ"צים פשוטים של פעם".

מה עוד חסר לכם?
"על הווסט אמורים להיות כל מיני פק"לים. למשל, מקום לתחמושת כמו הווסט המשמש את המקלען או זה המשמש את המטוליסט (כלומר, מקום לתחמושת לרובה רימונים, ט"ש)".

"העברנו את הבקשות. אבל מה ששמענו מהם זה שלצבא יש העדפות והוא מספק לנו את מה שהוא יכול לספק לנו – ואת הציוד הטוב יותר שומרים לחיילים הסדירים"

המ"פ והמג"ד שלכם יודעים על החוסרים?
"כן, העברנו את הבקשות. אבל מה ששמענו מהם זה שלצבא יש העדפות והוא מספק לנו את מה שהוא יכול לספק לנו – ואת הציוד הטוב יותר שומרים לחיילים הסדירים. חטיבות המילואים נותרות מאחור".

כשהייתם בעזה, הייתם מצוידים כמו שצריך?
"בתוך עזה הרגשנו שכל הציוד שנחשב כאקסטרה הוא ממש מציל חיים. למשל, הדברים שהצבא לא מספק לנו – והשגנו לבד – קשורים לתחום התרמי (צילום על בסיס חום המתאים לתצפית בחשיכה, ט"ש). מצלמה קדמית תרמית, רחפן עם מצלמה תרמית, כוונות תרמיות.

חייל ליד רחפן (צילום: דובר צה"ל)

"לא מדובר במוצרים שנועדו לשדרג, כדי שנרגיש יותר טוב עם עצמנו, אלא זה ציוד מציל חיים. במקום שחייל יעמוד בעמדה קדמית ויחטוף RPG, שמנו במיקום קדמי מצלמה תרמית והיינו בתצפית. כשהגיע פגז או RPG הוא פוצץ את המצלמה ולא את החייל – זה דבר שהתרחש אצלנו במילואים. חבל שהצבא לא שם על הציוד הזה כסף.

"גם רחפנים הבאנו בעצמנו. אני חושב שלא היה לנו רחפן תרמי – וחבל כי זה ממש עוזר לפני שיוצאים למשימה".

"עם קסדות הסתדרנו, פשוט קנינו או קיבלנו מתרומות. יש פער גדול בין הקסדה הצה"לית שמספקים במילואים לבין קסדה טקטית, שמאפשרת להציב עליה אבזור של תצפית לילה, שוקלת פחות – וגם מגנה יותר"

מה מצב הקסדות?
"עם קסדות הסתדרנו, פשוט קנינו או קיבלנו מתרומות. יש פער מאוד גדול בין הקסדה הצה"לית שמספקים במילואים לבין קסדה טקטית, שמאפשרת להציב עליה אבזור של תצפית לילה, שוקלת פחות – וגם גם מגנה יותר טוב מפני ירי".

שיחה נוספת, הפעם עם חייל מאחת מיחידות התותחנים, הבהירה כי לא מדובר בבעיה חד־פעמית של חייל אחד. גם החייל הזה ביקש לא לציין את שם ומספר היחידה או את שמו. "אנחנו לא רוצים לעורר כעס מהחטיבה כלפינו על זה שאנחנו מתלוננים".

חיילי צה"ל ברצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)

לדבריו, ליחידה שלו יש ציוד, "אבל לא ברמה טובה. חלק מהעניין זה שאנחנו מפעילים אש מכלים בטווח מסוים ולכן יש מי שחושב שלא צריך למגן אותנו טוב כמו אחרים. אבל מבחינת חזבאללה, הם ינסו דווקא לטווח סוללות מסוג מסוים כדי לפגוע בפעילות צבאית כמו שלנו.

"בכל מה שקשור למערכות הלחימה של הכלי – המערכות מצוינות. אבל בכל מה שקשור להגנה על הפרט, הציוד שלנו ברמה מאוד נמוכה. רובים לא תקינים, כוונות לא תקינות, קסדות ישנות, שכפ"צים של פעם.

"ייתכן שווסטים קרמיים פחות נחוצים במקרה שלנו – אבל קסדות? אנחנו עשויים להיות תחת מתקפת כטב"מים ונ"ט, שיפגעו בנו בכינון ישיר"

"מצד אחד אנחנו לא יחידה שאמורה לחצות גבול, מצד שני בעזה כן הכניסו פנימה חלק מהכלים. אז ייתכן שווסטים קרמיים אולי פחות נחוצים במקרה שלנו – כי הסבירות לקרבות פנים אל פנים נמוכה  – אבל קסדות? אנחנו עשויים להיות תחת מתקפת כטב"מים ונ"ט שיפגעו בנו בכינון ישיר. אנחנו מטרה שהצד השני מאוד שואף להוריד".

כלומר, אתה מספר שיש לכם ציוד, אבל הציוד ברמה נמוכה?
"נכון, אנחנו לא יחידה עורפית בהגדרה ולכן זקוקים למיגון. לקסדה יש אורך חיים של חמש–עשר שנים, אבל קיבלנו קסדות מ'חומת מגן', כלומר קסדות בנות 22 שנים. ברור שזה עדיף על כלום, אבל עד לרגע זה לא הצלחנו לשפר את מצב הקסדות שלנו.

"צריך להבין שהקסדות הישנות הן גם כבדות יותר ולהיות איתן על הראש 12–14 שעות רצוף זה מקשה על התפקוד".

"הצלת חיים של אנשים": הודעות של לוחמים בנושא הציוד המשודרג (צילום: ערן אפרת)

דיברתם עם המפקדים על כך?
"כן, העברנו דרישות. המג"ד, גם הוא איש מילואים, יודע. חלק מהמפקדים הבטיחו שעד הפעם הבאה נראה שינוי. כל השנים שאנחנו עשינו מילואים, תמיד הכול היה סבבה, אבל השנה זו הפעם הראשונה שאנחנו בתוך מלחמה ואנשים לא קולטים מה הולך בצפון.

"יש שם מטחים מטורפים כל הזמן. כרגע חלקנו קיבלו צו מילואים נוסף לאפריל ואחרים למאי – ואנחנו נכנסים לזה עם קסדות מתחילת שנות האלפיים".

"יש בצפון מטחים מטורפים כל הזמן. כרגע חלקנו קיבלו צו מילואים נוסף לאפריל ואחרים למאי – ואנחנו נכנסים לזה עם קסדות מתחילת שנות האלפיים"

מה מצב האפודים שלכם?
"יש לנו שכפ"צים ישנים, לא וסטים קרמיים. אני לא יודע שנת ייצור. הייתי מעריך שלכ־50% מאיתנו יש שכפ"צים דקיקים של פעם. מבחינת נשק אישי, אין אצלנו כוונות על הנשק לכל הלוחמים. לחלקנו יש כוונות, אבל לא מתפקדות.

"מה שקרה זה שמי שגויס ב־7 באוקטובר קיבל את הציוד הטוב. החבר'ה שהגיעו כמה ימים לאחר מכן, כבר לא נשאר ציוד".

כמה זמן היית במילואים?
"מ־7 באוקטובר – ארבעה חודשים. אחר כך שחררו אותי לסוף הסמסטר וניגשתי למבחנים. על חלק מהקורסים נאלצתי לוותר. במקום להיות עכשיו בשנה שלישית ללימודים אפשר להגיד שאני נמצא בשנה 2.5. צו המילואים הבא הוא למאי – וגם זה ייפול על המבחנים של סוף הסמסטר".

פעילות צה"ל ברצועת עזה, אפריל 2024 (צילום: דובר צה"ל)

במסגרת השיחות עם החיילים הלוחמים – ועם גורמים ישראלים הממשיכים גם עתה לגייס תרומות כדי לרכוש ציוד משלים – הועבר לידי זמן ישראל מכתב באנגלית מהשבוע האחרון, בו מסבירים קציני מילואים מיחידה מובחרת את הצרכים שלהם ומודים לתורמים הפוטנציאליים.

"לפלוגה שלנו יש חוסרים בציוד מגן. לקראת המילואים הבאים שלנו. חסרים לנו 70 קסדות טקטיות וציוד של כוונות לנשק אישי", הם כותבים ומצרפים תודות חמות על הסיוע המדהים שהם מקבלים מתורמים בתפוצות.

באותה יחידת מילואים עשו ספירת מלאי והגיעו לשורה התחתונה הבאה – חסרות להם 26 קסדות טקטיות, משקפי מגן לעיניים לכל הלוחמים, כוונות לחלק מהנשקים ועוד

כמו כן, לזמן ישראל הועבר וידאו של קצין בחטיבת מילואים באחת מחטיבות החי"ר הלוחמות, שצולם לפני כשבוע. הקצין מציג למצלמה את הקסדה הישנה העומדת לרשותו ואומר: "אנחנו יוצאי […], זה הקסדות שיש לנו. אנחנו אמורים לרדת לעזה וממש צריכים עזרה".

הסרטון לא מוצג בכתבה כדי שלא לחשוף את זהות הקצין. אולם, לא כל החטיבה האמורה נכנסת לעזה, אלא רק חלק מהכוחות. באותה יחידת מילואים עשו ספירת מלאי והגיעו לשורה התחתונה הבאה – חסרות להם 26 קסדות טקטיות, משקפי מגן לעיניים לכל הלוחמים, מנשאים לטילי לאו, רחפני סריקה, רחפנים תרמיים, כוונות לחלק מהנשקים.

חייל מילואים ישראלי עוטה אפוד מתקופת מלחמת <span class="mw-page-title-main">וייטנאם</span>

לוחם באחד מגדודי החי"ר במילואים (שאיתו לא שוחחנו, אך החוסרים שלו הועברו אלינו בווטסאפ) הוסיף שהמחלקה שלו פעלה במשך חודשיים בהגנה על יישובי העוטף ולאחר מכן חודש וחצי בתוך רצועת עזה.

אחרי שהם סיימו בעזה, היחידה קיבלה חודש הפוגה – והשבוע הם כבר הספיקו לסיים חודש נוסף בגבול הצפון. לצוות שלו חסרים כרגע כוונות ללוחמת לילה על הנשקים האישיים, מסילות להתאמת פנסי יראור (התקנים על הקסדה הטקטית) וכמובן, קסדות טקטיות.

אפרת מסביר כי תהליך הרכש המסיבי של צה"ל מתקיים כל הזמן, ויחד עם זאת הוא איטי יותר ולעיתים מחליטים כי אפודים משודרגים יועברו רק למי שנמצא בתוך הלחימה בעת הזו

"ציוד מציל חיים"

ערן אפרת, יזם ישראלי המתוגרר בהולנד ועוסק מ־7 באוקטובר בתרומות וברכש של ציוד משלים, אומר לזמן ישראל שרוב החוסרים בציוד בשלב הנוכחי מוגדרים כ"שדרוג". למשל, חייל שקיבל קסדה בסיסית – שהוכחה במהלך השנים כמספקת הגנה פחותה (יחסית) מירי – מעוניין להשיג קסדה טובה יותר, שתספק לו הגנה משמעותית בהרבה.

לא מדובר בפינוקים או בקיטורים של חיילי מילואים אלא בעניין שעשוי להתגלות כנושא של חיים ומוות. אפרת מסביר: "בתחילת המלחמה, כשהתחלנו לגייס תרומות ולהשלים ציוד, היו חוסרים בסיסיים. חיילים שלא היה להם בכלל שכפ"צים קרמיים או קסדות.

מילה טובה על ידידי @zevuloniUSA שמתחילת המלחמה מכניס ישירות ליחידות בצה"ל ציוד חיוני במיליונים.

העבודה שלו עם אספקת אלפי הרחפנים ישירות ליחידות בצה"ל היא מאסטרפיס.

מקצוען ♥️ pic.twitter.com/doLHseF7qi

— Eran Efrat (@Eran_Efrat) March 24, 2024

"מה שאנחנו רואים עכשיו בבקשות שממשיכות לזרום אלינו מהחיילים, הן בקשות לשדרוג. קסדות, אפודים, וגם ציוד לנשק כגון כוונות ואפילו ציודים מתוחכמים יותר כמו רחפנים, כלבים רובוטיים ועוד".

אפרת מסביר כי תהליך הרכש המסיבי של צה"ל מתקיים כל הזמן, ויחד עם זאת הוא איטי יותר ולעיתים מחליטים כי אפודים משודרגים יועברו רק למי שנמצא בתוך הלחימה בעת הזו – וחיילי המילואים שיכנסו או לא יכנסו לקווי לחימה פנימיים לא יקבלו בשלב הזה את הציוד המשופר.

יחידה יכולה להילחם ללא רחפן, כמובן, אבל אם יש להם רחפן הם מבצעים איתו פעולות מצילות חיים – ולפני שנכנסים לאזור קרב מעלים אותו לאוויר ומוודאים איפה נמצאים כוחות האויב

אפרת מביא כדוגמה את הרחפנים. צה"ל לא מספק רחפנים לכל היחידות משום שזה מוצר יקר ומתכלה מהר. גוף רחפן אחד עולה כ־4,000 דולר – לא סכום קטן. יחידה יכולה להילחם ללא רחפן, כמובן, אבל אם יש להם רחפן הם מבצעים איתו פעולות מצילות חיים – ולפני שנכנסים לאזור קרב מעלים אותו לאוויר ומוודאים איפה נמצאים כוחות האויב.

"הרחפנים נפגעים משיבושי GPS או מנפילות שונות. הם נופלים ונפגעים כמו זבובים. זה הפך למוצר מתכלה יקר. מצד שני, זה מוצר מציל חיים", מסביר אפרת.

"הרחפן הציל מחלקה בגולני": הודעות של לוחמים בנושא הציוד המשודרג (צילום: ערן אפרת)

למה הצבא לא רוכש רחפנים לכל היחידות?
"הצבא מקבל החלטה על תקנים ותיעדוף על מה להוציא כסף. הכול מתנהל בצורה מדוקדקת על ידי מנהל הרכש, שממלא אחר פקודות ראשי הצבא. מנהל הרכש צריך לנהל את הכול בתקינות מנהלית, באמצעות מכרזים.

"כשפרצה המלחמה, הדברים עבדו הרבה יותר מהר דרכי, ודרך תורמים – והצבא לא שם לנו רגליים בשום שלב, להפך, שיתפו איתנו פעולה באופן מלא. כל הדרגים הצבאיים והפוליטיים נתנו לי סיוע לוגיסטי מלא. אנחנו ביצענו רכש בסך של 50 מיליון דולר מתחילת המלחמה, כשהכול מבוסס על תורמים פרטיים".

לדברי אפרת, האדם המשמעותי ביותר שעזר בתוך ישראל הוא ח"כ לשעבר אביר קארה, שפתר את כל סבך הבירוקרטיה, המכס, הטפסים, והתקנות השונות בישראל

מה הבאתם עד היום במשך חצי שנה? 
"כ־10 אלף קסדות, במחיר של 900 דולר לקסדה (כלומר, תשעה מיליון דולר). אפודים קרמיים קנינו בסך של כ־2.6 מיליון דולר, במחירים שונים".

אפרת מתאר את האופרציה שהוקמה בן לילה ותפקדה במשך חודשים ארוכים: חני וסטיב לאופר, זוג עולים חדשים מארה"ב, היו התורמים המשמעותיים ביותר. הקשר בינם לבין אפרת נוצר קצת אחרי פרוץ המלחמה.

מצלמה משודרגת (צילום: ערן אפרת)

אפרת ניהל מעין "חדר פיקוד" מאמסטרדם ובפועל הפסיק לעבוד במשך חצי שנה ועסק רק בייבוא ציוד צבאי (אף שאין לו רקע בתחום). בניו יורק ישבו שני ישראלים: טל אמשעלי ולי צידון רוזנבאום, שפתחו חמ"ל מול ספקים (חברות) אמריקאיות ודאגו לביצוע הרכש וההובלה.

ישראלי נוסף בשם יוסי אפלבאום אלעד עבד מול תורמים מגוונים בהיבט של הנהלת החשבונות ואישורי מס. ג'ו זבולוני מפלורידה, שמוכר לרבים כתומך אישי של בנימין נתניהו, היה גורם משמעותי בהבאת תורמים וציוד לחיילים.

מוצר מציל חיים ומתקדם נוסף שאפרת הביא לארץ הוא כלב רובוטי, בעלות של 165 אלף דולר ליחידה. "זה רובוט שמתפקד בכמה פונקציות כמו תצפית, סריקה, הקלטה"

אפרת מספר כי לא היה דבר שעמד בדרכו של זבולוני – והוא לא היה מוכן לקבל תשובה שלילית מאף אדם. לדברי אפרת, האדם המשמעותי ביותר שעזר בתוך ישראל הוא ח"כ לשעבר אביר קארה, שפתר את כל סבך הבירוקרטיה, המכס, הטפסים, והתקנות השונות בישראל.

מוצר מציל חיים ומתקדם נוסף שאפרת הביא לארץ – שמונה יחידות – הוא כלב רובוטי, בעלות של 165 אלף דולר ליחידה. "זה רובוט שמתפקד בכמה פונקציות כמו תצפית, סריקה, הקלטה, טיפוס. מוצר מחברה אמריקאית בשם Ghost.

ערן אפרת (צילום: Ivan Fois)

"קארה עזר לנו להכניס את המוצר לתוך ישראל ולצבא. זה מיועד לפעולות מנהור. הכלב הרובוטי יכול בפוטנציאל גם לסרוק בית לאיתור חטופים ולשדר הקלטה בשידור חי מבפנים. הפונקציה של המוצר הזה דומה לרחפן, אבל על הקרקע. הוא זז לאט יותר, אך יכול לטפס והוא שקט מאוד וחסין לירי. על הכלבים הרובוטיים מעלים התקני מודיעין משמעותיים".

אז למה חיילי מילואים עדיין מתלוננים שחסר להם ציוד? 
"עיקר העניין הוא אצל חיילים שאינם בסדיר ולא מחכים שהצבא יספק להם סחורה – הם פשוט מתארגנים על ציוד ומכניסים אותו איתם ולא מוכנים לשמוע תשובה שלילית. אם מתבוננים לאחור על 7 באוקטובר, אז צריך לומר שההתארגנות האזרחית לספק ציוד הייתה מחויבת המציאות.

"הבאנו קסדות טקטיות טובות. זה הוכח בשטח וקיבלנו במהלך התקופה מאות סרטונים של חיילים שאמרו כיצד הקסדה ספגה הרבה יותר טוב בשדה הקרב"

"אפשר לומר בדיעבד שהציוד שהביאו התורמים ושאנחנו ארגנו הציל חיי אדם. בלי ההתארגנות האזרחית היו לנו עוד מאות חיילים הרוגים. אנחנו הבאנו קסדות טקטיות שהן הרבה יותר טובות מהקפל"דים. זה הוכח בשטח וקיבלנו במהלך התקופה מאות סרטונים של חיילים שאמרו כיצד הקסדה הטקטית ספגה הרבה יותר טוב בשדה הקרב".

תרומות היהודים בעולם הצילו את חיי החיילים

מה מצב הקסדות שיש בידי החיילים כיום?
"כעקרון, קסדה היא מוצר מתכלה. אחרי כחמש שנים צריך להחליף. אבל כרגע יש חיילים – כולל מילואים – שיש בידיהם קסדות משנת האלפיים. צה"ל אומר שמדובר בקסדות תקינות, אבל ברור שרצוי שכל חיילי המילואים יקבלו שדרוג לקסדות טקטיות שמגנות היטב על הראש.

"ככל הידוע לי, הצבא עשה הזמנה גדולה של עשרות אלפי קסדות, אבל הן יגיעו למדינה רק ב־2026 וזה לא רלוונטי למלחמה בלבנון".

פעילות צה"ל ברצועת עזה, מרץ 2024 (צילום: דובר צה"ל)

טל מייזלס אטלס, סטודנט לביואינפורמטיקה (ביולוגיה חישובית), בן 26, מתנדב מאז 7 באוקטובר בפרויקטים טכנולוגיים ובהעברת אמצעי מיגון. הוא מכיר מקרוב את החוסרים ביחידות השונות. לדבריו, פעילות ההתרמה של היהודים מכל קצוות העולם הייתה משמעותית – והציוד שהוכנס למילואימניקים הציל חיי אדם.

"אני יודע להגיד שכיום נדרשות עוד הרבה תרומות כי יש הרבה יחידות לוחמות שעדיין זקוקות לאפודים, קסדות, כוונות ורחפנים. צה"ל היה אמור כבר להיות מאורגן על הציוד, אבל בפועל התהליכים שם איטיים או שיש דגש על דברים אחרים.

"חשוב לי שהיהודים בתפוצות יבינו מה התרומה שלהם עשתה. הם הביאו ציוד ברמות גבוהות, בכמויות גדולות – והצילו חיי לוחמים"

"בלי הפעילות הפילנתרופית לא היינו מצליחים לשמור על חייהם של הרבה מאוד חיילים. חשוב לי שהיהודים בתפוצות שתרמו יבינו מה התרומה שלהם עשתה. הם הביאו ציוד ברמות גבוהות, בכמויות גדולות – והצילו חיי לוחמים".

אטלס, שעוסק, כאמור, בנושא מראשית המלחמה, אמר לזמן ישראל שהוא רואה כיצד לשיפור הציוד יש השפעה משמעותית בשטח. "בתחילת המלחמה נחשפתי לפערי המיגון של היחידות הלוחמות והתנדבתי לסייע להן ככל יכולתי.

טל מייזלס אטלס (במרכז,. פלגת לוחמי מילואים של אחת מיחידות חטיבת הקומנדו (צילום: באדיבות המצולם)

"אני רק סטודנט, אבל תכללתי פרויקט ממש מוצלח בשיתוף פעולה עם קהילה יהודית מדהימה מקליפורניה להעברה של אמצעי מיגון למספר יחידות לוחמות, ביניהן פלוגת לוחמים של אחת מיחידות חטיבת הקומנדו.

"האמת היא שלא חשבתי שאני אמשיך להתנדב באופן רצוף חצי שנה לתוך המלחמה, אך בכל פעם שסייעתי ליחידה לוחמת, לוחמים מהיחידה ביקשו שאסייע ללוחמים שהם מכירים מיחידות אחרות – וכך זה ממשיך עד עכשיו. לצערי, ומתוך עבודה ישירה מול לוחמים ממספר יחידות, אני מעריך שעדיין קיימים פערי ציוד מיגון ואמל"ח".

בדובר צה"ל התקשו לספק תשובות משום שסירבנו למסור את שמות היחידות הספציפיות. לטענתם אין להם דרך לבדוק את המצב בלי המידע הרלוונטי

זמן ישראל פנה לדובר צה"ל לבקשת תגובה, אך אלה התקשו לספק תשובות משום שסירבנו למסור את שמות היחידות הספציפיות. לטענתם אין להם דרך לבדוק את המצב כל עוד אין מידע על היחידות הספציפיות עם החוסרים.

ההחלטה להסתיר את שמות היחידות התקבלה בגלל דרישת חיילי המילואים שאיתם שוחחנו. הם לא רצו, בשום פנים ואופן, שיתקבל הרושם שהם יוצאים נגד מפקדיהם. יחד עם זאת, הובהר לדובר צה"ל כי מדובר בבעיה רוחבית העולה וצפה במספר רב של יחידות מילואים הנמצאות בשדה הקרב.

פעילות צה"ל ברצועת עזה, אפריל 2024 (צילום: דובר צה"ל)

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "כלל לוחמי המילואים בצה"ל מקבלים ציוד אשר מותאם ללחימה בשטח, והוא נמצא בתהליך ריענון תמידי. צה"ל פועל על מנת לספק לכל חייל את הציוד המבצעי הנדרש. פערים שעולים נבחנים ומטופלים בהתאם. ככלל, לא קיימות בצה"ל קסדות שיוצרו לפני 20 שנה ולוחמי חוד החנית מצוידים כולם בקסדות טקטיות".