השנה 2012, מתי מעט בציבור יודעים מה זה ביטקוין. חבר של אורן (שם בדוי) מאיץ בו שוב ושוב לרכוש את המטבע הדיגיטלי החדש והלא ברור הזה, שהושק רק שלוש שנים קודם. אורן – לא הייטקיסט, לא איש טכני – משתכנע בסוף ומחליט לרכוש 200 מטבעות ביטקוין. מחיר הביטקוין באותה שנה נע בין כמה דולרים בודדים ל-13 דולר.
אורן חשב לשמור את הביטקוין שלו לטווח ארוך. הוא ישב יחד עם אותו חבר והשניים בחרו דרך ייחודית לקביעת סיסמה על מנת לאבטח את הביטקוין: אורן פתח את העמוד הראשון מהספר האהוב עליו, ובחר כל מילה שישית בעמוד הזה, שלא הכיל מלל רב. צירוף כל המילים שנבחרו אחת אחרי השנייה ברצף, שימש כסיסמה הסופית.
אחרי שבחר את הנוסחה הזו, אורן שם אותה בצד והמשיך בחייו. אלא שאז הגיעה שנת 2017 והביטקוין זינק לשווי של מעל 19 אלף דולר. אורן, שלא הרוויח עד אז הרבה בעבודה, חשב שהנה הגיע הרגע שבו יוכל סוף סוף להגיד שלום ולא להתראות לבוס שלו. הוא החליט למכור את הביטקוין ולמשוך כמה מיליונים טובים שמהם יוכל להתקיים באופן עצמאי ללא תלות באף מעסיק.
אורן נכנס לעמוד הראשון בספר המדובר, הרכיב את הסיסמה לפי אותה נוסחה שקבע חמש שנים מוקדם יותר, הזין אותה בארנק הביטקוין, ובאותו רגע חשכו עיניו: זו לא הייתה הסיסמה הנכונה.
אורן נכנס לעמוד הראשון בספר המדובר, הרכיב את הסיסמה לפי אותה נוסחה שקבע חמש שנים מוקדם יותר, הזין אותה בארנק הביטקוין, ובאותו רגע חשכו עיניו: זו לא הייתה הסיסמה הנכונה
"ניסינו את כל השיטות האפשריות כדי לשחזר ביחד את הסיסמה, כולל עם החבר שלו, ועד היום לא הצלחנו", מספר אור ויינברגר, מייסד שותף ומנכ"ל Brute Brothers, הנחשב אחת החברות המובילות בישראל בכל הקשור לשחזור סיסמאות למטבעות קריפטו אבודים.
"עוד שנייה כבר כמעט עשינו סיאנס – להעלות את הרוחות שיוכלו לספר לנו מה הייתה הסיסמה", ויינברגר אומר לזמן ישראל, חצי בצחוק וחצי בתסכול, כשהוא מזדהה עם המצב הקשה אליו נקלע הלקוח שלו. בשורה התחתונה: 200 ביטקוין – כ-50 מיליון שקל לפי ערך המטבע היום – הלכו לאיבוד.
אורן ממש לא לבד. עליית מחירי הביטקוין לאחרונה, בעקבות אירוע "החצייה" שמתרחש פעם בארבע שנים, גרמה לישראלים רבים לגלות שרגע לפני "הגאולה הכלכלית" נעלמו להם כל המטבעות הדיגיטליים. לחלקם המטבעות אבדו, כמו שקרה לאורן, ולחלק האחר נגנבו.
אמנם למשטרת ישראל לא קיים פילוח רשמי של כמות התלונות בתחום, אך לפי ויינברגר פנו אליו עד כה כ-800 ישראלים בתקווה שיוכל לאתר להם את המטבעות האבודים. כ-70% מהתלונות היו על גניבות – בעיקר הונאות. כ-30% היו תלונות על אובדן.
השיטה: "פותחים את הדלת לגנב"
"כשאומרים גניבה, בדרך כלל אנשים מדמיינים פורץ שנכנס לבית וגונב לי את הארנק, אבל אלה דברים שלא קורים כמעט אף פעם בקריפטו", מספר ויינברגר.
הארנק אליו מתכוון ויינברגר הוא המקביל בעולם הקריפטו לחשבון הבנק שלנו. מדובר באפליקציה, תוכנה, אתר אינטרנט או מכשיר חיצוני דמוי דיסק-און-קי, עליו המשקיעים שומרים את מטבעות הביטקוין או מטבעות קריפטו אחרים. מי שמחזיק בגישה לארנק בעצם מחזיק בגישה לכל מטבעות הקריפטו של המשקיע.
יש כמעט קונצנזוס בקרב כל המומחים, שפריצה לתוך ארנקים המותקנים על מחשבים או טלפונים של משקיעים פרטיים בניגוד לאלה של חברות, היא תופעה לא שכיחה במיוחד. הסיבה היא שבחישוב של עלות מול תועלת, הפעולה לא כדאית להאקרים.
יש כמעט קונצנזוס בקרב כל המומחים, שפריצה לתוך ארנקים המותקנים על מחשבים או טלפונים של משקיעים פרטיים בניגוד לאלה של חברות, היא תופעה לא שכיחה במיוחד
"זה בדרך כלל קורה לאנשים מאוד ספציפיים שידוע שמחזיקים הרבה מאד מטבעות ושווה לעבוד קשה כדי לפרוץ להם למכשיר", מספר ויינברגר. "כדי שגניבה של מטבעות קריפטו תתאפשר, הקורבן צריך לפתוח לגנב את הדלת – אתה צריך לשתף פעולה עם הגנב.
"יש, למשל, מקרים של פישינג. כלומר, אתה מקבל מייל מזויף עם כתובת פייק של לכאורה החברה שייצרה את הארנק שאתה מחזיק. המייל אומר: 'מצאנו פרצת אבטחה חמורה בארנק שלך. אתה צריך להיכנס ללינק הזה ולשדרג את הארנק'. אם אתה נכנס ללינק – תגלה שמבקשים ממך להזין את מילות השחזור שלך לארנק כדי שלכאורה יוכלו לשדרג אותו, ואנשים נופלים בזה".
המילים עליהן מדבר ויינברגר מכונות גם בשם "סיד" (seed). הסיד מורכב בדרך כלל מ-12 עד 24 מילים אקראיות שמייצר הארנק בזמן שמגדירים אותו. הוא משמש לשחזור כל המטבעות הדיגיטליים בארנק במקרה של גניבה, אובדן המכשיר או תקלה טכנית.
"אם שכחת את הסיסמה לארנק, ואין לך את הסיד כדי לשחזר את הארנק – המטבעות הלכו. כלומר, הם לא קיימים אצלך יותר, אי אפשר למצוא אותם, אי אפשר לנחש את זה", מסביר ניר הירשמן, מנכ"ל פורום חברות הקריפטו בלוקצ'יין ו-ווב 3 בישראל.
"אם שכחת את הסיסמה לארנק, ואין לך את הסיד כדי לשחזר את הארנק – המטבעות הלכו. כלומר, הם לא קיימים אצלך יותר, אי אפשר למצוא אותם, אי אפשר לנחש את זה"
ויינברגר מסכים עם הירשמן אבל טוען שיש מקרים מאד מסוימים – למשל אם עדיין נשמרו רוב המילים בסיד או שקיימת עדיין גישה לארנק ללא סיסמה – שבהם יש סיכוי מסוים לבצע שחזור של הנתונים שאבדו.
הסיפור שונה במקרה של גניבה – בעיקר כזו שנעשתה באופן "מקצועי". בקריפטו, בניגוד למערכת הבנקאית, ברגע שהכסף יצא מהארנק זו פעולה בלתי הפיכה. "באים אלינו אנשים שאומרים לנו 'גנבו לי', והם חושבים שאנחנו איזשהו גוף שיכול לעזור להם במקרים כאלו", אומר ויינברגר.
חלק ממחזיקי הקריפטו מגלים בפעם הראשונה שהארנק שלהם רוקן ממטבעות או שאיבדו את הסיד רק ברגע שהם רוצים למכור את מטבעות הקריפטו שלהם.
"בכל פעם שיש עלייה משמעותית של שערי המטבעות הדיגיטליים, אנחנו רואים שיש קבוצה לא קטנה של אנשים שמנסה לגשת לארנקים הדיגיטליים שלהם ולא מצליחה", מספר הירשמן.
ויינברגר מרגיש היטב את העלייה עליה מדבר הירשמן. בתקופות בהן מחיר הביטקוין נוסק, כמו זו שהתרחשה מתחילת השנה, הוא מדווח על כמות פניות שהיא פי-3 מהרגיל.
הונאות הטלגרם
ב-2020 נפרצו מסדי הנתונים של יצרנית ארנק הקריפטו הפופולרי הלדג'ר. במסגרת הפריצה דלפו פרטים אישיים של כ-272,000 משקיעי קריפטו. זו אמנם הייתה אחת הפריצות המפורסמות מסוגה שהיו בעולם הקריפטו אבל ממש לא היחידה.
לדברי ויינברגר, הרמאים בתחום ניזונים מפרטי משתמשים שהודלפו ברשת, כך שההונאות ממוקדות בדרך כלל סביב קהל יעד "ידידותי" לקריפטו, שמבין את פוטנציאל הרווח בו.
"הם פונים אליך בטלגרם ומציעים לך הצעה, וההצעה הזו היא מאוד מפתה. בהצעה בדרך כלל אומרים לך: 'בוא קבל הזדמנות כלכלית ממש, ממש טובה להיכנס להשקעה במטבע חדש כלשהו, שתיכף הוא יצא לעולם והמחיר שלו רק יעוף למעלה'", מסביר ויינברגר את אחת התלונות הנפוצות שהוא מקבל.
"הם פונים אליך בטלגרם ומציעים לך הצעה, וההצעה הזו היא מאוד מפתה. בהצעה בדרך כלל אומרים לך: 'בוא קבל הזדמנות כלכלית ממש, ממש טובה להיכנס להשקעה במטבע חדש כלשהו'"
לדבריו, אחרי שמפתים את הקורבן הפוטנציאלי, מזמינים אותו להצטרף לתוך קבוצת השקעה בטלגרם או ווטסאפ. שם הוא מקבל רושם של קבוצה מאד פעילה, עם המוני אנשים שגם רוצים לקנות, ואנשים שמספרים שכבר עשו רווח גדול לפני כן. הבעיה שם שהכול מזויף. הכול הצגה.
הקורבן נכנס לקבוצת השקעה, מסתנוור ומתפעל מההזדמנות החד-פעמית שנקרתה בדרכו, וברגע שהוא מעביר כסף – הקבוצה נסגרת ובעליה נעלמים עם הממון.
"יש פה מקרים ממש כואבים שנתקלתי בהם", מספר ויינברגר, "למשל בחור ישראלי שפנה אליי, הוזמן לקבוצת רכישה בקבוצת טלגרם במטרה שישקיע שם. הבחור רצה להשקיע אבל יש מינימום להשקעה. אם רוצים להיכנס צריך לשים, נגיד, 50 אלף שקל או 100 אלף שקל. הבחור החליט לשים 50 אלף. הם גם עובדים פסיכולוגית על הקורבנות. הוא ראה שמקבלים אחוזים יותר טובים ככל שהשקעה גדולה יותר.
"לצערי ככה הוא הפיל עוד חמישה בני משפחה שלו, ושכנע אותם להכניס 50 אלף שקל כל אחד שם. בסך הכול הכניסו 300 אלף שקל ביחד לתוך ההונאה הזאת".
ואז הגיע שלב ההכחשה. "הבחור פנה אליי, כשהוא עדיין לא היה בטוח שרימו אותו בכלל. כלומר נסגרה הקבוצה והוא לא ידע בכלל מה קרה ולמה נמחקו כל ההודעות. לצערי, הייתי צריך להיות זה שמבשר את הבשורה פה. אמרתי לו תשמע, זו הונאה. הכסף הלך. זה היה מאוד קשה לראות את התגובה. וכמובן שהכאב הגדול שלו היה על המשפחה ולא רק על עצמו עכשיו".
הסיכוי לעלות על הגנבים ולהשיב את הכסף במקרים של עוקץ בקבוצות הם אפסיים אם מדובר בהונאות מקצועיות. בדרך כלל אותם עבריינים מספיק מתוחכמים לקחת את הכסף או מטבעות הקריפטו ולטשטש את עקבותיהם עד שהנתיב אליהם הופך לבלתי אפשרי לזיהוי.
הסיכוי לעלות על הגנבים ולהשיב את הכסף במקרים של עוקץ הם אפסיים אם מדובר בהונאות מקצועיות. בדרך כלל אותם עבריינים מספיק מתוחכמים לקחת את הכסף או מטבעות הקריפטו ולטשטש את עקבותיהם
אבל יש מקרים נדירים שבהם נופלים על כאלה שהם קצת פחות מתוחכמים. "יש איזה בחור שהתקשר אליי שגנבו לו קריפטו בשווי של כ-100 אלף דולר מהלדג'ר. אני בנוהל הרגיל הסברתי ללקוח שאני לא יכול לעזור לו במצב כזה. אותו אדם אבל התעקש ואמר לי: אני חייב לדבר איתך בכל זאת", מספר ויינברנגר.
"הייתי בטוח שגם הוא נפל לאיזשהו פישינג והעביר את הסיד שלו לגורם עוין, וככה גם גנבו לו את הכסף". אחרי שיחה עם הקורבן, ויינברגר הבין די מהר שהפעם מדובר במקרה שונה משאר המקרים האבודים של גניבות שבהם טיפל עד כה.
"גיליתי שהבנאדם קצת טכני. יודע את הכללים הבסיסיים ולא נפל בהונאה הזו. הוא הבטיח לי שהוא היחיד שיש לו גישה לסיד, שהוא שמר אותו על פתק באיזה ארון. הוא לא נגע בארון ובפתק מלא זמן. הוא אפילו וידא שגם אחרים לא נגעו בפתק בכל התקופה. אני אומר לו, תשמע, מה שאתה מתאר לא יכול לקרות, זה לא הגיוני, אתה מחסיר פה איזשהו פרט.
"הוא התקשר אלי יום למחרת ואמר: תקשיב, האמת שקרוב משפחה שלי עזר לי להכין את הסיד לארנק. הוא ואני ראינו את המילים, רשמנו אותם יחד". הלקוח תחילה שלל את האפשרות שאותו קרוב המשפחה הוא הגנב הפוטנציאלי במקרה שלו. הוא טען בפני ויינברגר שהוא בשבילו "כמו אח". בהמשך האמון הזה התחיל להתערער לו.
"התחלנו לעשות מעקב אחרי תנועת הכספים שנעלמו", מספר ויינברגר – וכך הצליח להגיע ליעד, שאליו הופקדו המטבעות שנעלמו. מדובר היה בחשבון של משקיע בבייננס – בורסת מסחר גדולה ומפוקחת של קריפטו בארה"ב. החשד עלה משמעותית אחרי שויינברגר גילה כי הלקוח שלו שלח בעבר מטבעות קריפטו לבן דודו בדיוק לכתובת הזו.
בעקבות צו שהוציא הלקוח לבייננס, נשלחו לו פרטי בעל החשבון כולל תמונה שלו (לקוחות בבורסה הזו מחויבים להצטלם כחלק מהוראות רגולטוריות לפתיחת חשבון). לתדהמת השניים, בתמונה שנשלחה הופיע אותו קרוב משפחה שנחשב כ"אח". "האירוע קרע את המשפחה ועד היום מתנהל בעניין דיון בבית משפט", מספר ויינברגר.
הלקח החשוב מהסיפור הוא שאם מישהו נוסף ראה את הסיד – בין אם חבר קרוב או האקר עוין – גורל המטבעות כבר לא בידיים שלך. "אנשים מאוד מתקשים להבין את העוצמה של הסיד", מסכם ויינברגר.
הלקח החשוב מהסיפור הוא שאם מישהו נוסף ראה את הסיד – בין אם חבר קרוב או האקר עוין – גורל המטבעות כבר לא בידיים שלך. "אנשים מאוד מתקשים להבין את העוצמה של הסיד", מסכם ויינברגר
הכתובת הלא נכונה
מקרה אובדן אחר שבו ויינברגר כן הצליח לעזור היה עם לקוח אחר שלו, שהחליט להעביר לחבר טוב ביטקוין במתנה לחתונה במקום המחאה.
הבעיה שאת פעולת העברת הביטקוין הוא ביצע בסוף החתונה, כשלא היה הכי מפוקס בעולם. הבחור התבלבל והעביר כתובת לא נכונה שעליו אוחסן הביטקוין. הביטקוין כמובן אבד וגם לא היה עותק שלו לגיבוי. אחרי מאמצים רבים, ויינברגר והלקוח הצליחו בסוף לשחזר את הכתובת הנכונה. זה קרה אחרי שרוב הכתובת שנשלחה הייתה תקינה והשאר שוחזרה.
הירשמן טוען שבעיות הנובעות מחוסר מקצועיות או חוסר תשומת לב בשליחת מטבעות קריפטו מצד משקיעים, היא לא תופעה כזו נדירה.
"מישהו פנה אלינו ואמר שהוא ביקש מברוקר שיעשה לו העברה של המטבעות שלו מהארנק שמנוהל על ידי הברוקר לארנק הפרטי שלו. הברוקר ביצע את ההעברה אבל המטבעות לא הגיעו. אותו אדם הסיק שגנבו לו את המטבעות. מה התברר? הוא התבלבל ושלח לברוקר את כתובת הארנק של הברוקר עצמו. כלומר במקום שהברוקר ישלח לו את המטבעות. הוא שלח אותם חזרה לעצמו".
הירשמן מציין שלא מעט משקיעים מתבלבלים בכתובות או ששולחים מטבע קריפטו ברשת הלא נכונה או של מטבע מסוג אחר. לכן הוא ממליץ לבצע העברה קטנה של מטבעות רק לבדיקה כדי לראות שהמטבעות עוברים ומגיעים ליעד, ורק אז לבצע את העברת שארית הסכום.
הירשמן מציין שלא מעט משקיעים מתבלבלים בכתובות. לכן הוא ממליץ לבצע העברה קטנה של מטבעות רק לבדיקה כדי לראות שהמטבעות עוברים ומגיעים ליעד, ורק אז לבצע את העברת שארית הסכום.
אז איך להתגונן?
ויינברגר ממליץ למי ששומר סכום כסף של שש ספרות ומעלה בקריפטו להשקיע כמה שעות כדי להבין איך הדבר הזה עובד.
"אני לא מצפה שמשקיע ידע לקרא את הקוד של ביטקוין, אבל יש כאן כמה כללי אצבע: לא לפרסם את הסיד או לשתף אותו עם אף אחד. את הסיד לא לכתוב בשום מקום דיגיטלי. לכתוב אותו על נייר. אי אפשר לפרוץ לנייר". ויינברג ממליץ גם לשמור כמה עותקים של הסיד – אבל לזכור איפה שומרים אותם.
"עבור אלה שאומרים טוב נכתוב את זה על דף רגיל אבל כדי שזה לא יירטב או יוכתם, נניילן את זה, אבל אם זה יישרף… אז יש עכשיו פתרונות שבמסגרתם אפשר לחרוט את מילות הסיד על דף מסגסוגת מיוחדת נגד קורוזיה ואז זה נשמר לטווח ארוך".
הירשמן ממליץ למחזיקי כמות גדולה של קריפטו לשמור על פרופיל נמוך. זאת כדי לחסוך את החוויה המפוקפקת של הפיכה למוקד להתקפה וניסיונות גניבה של האקרים. הוא גם קורא למשקיעים או מחזיקי המטבע לשים לב היכן הם מנהלים או מאחסנים את המטבעות שלהם, אם החליטו להעביר אותם תחת אחריותו של גורם חיצוני.
"הדבר שמשתמש קצה צריך לשאול את עצמו, כשהוא מאחסן את המטבעות אצל מישהו חיצוני, זה מה ההסתברות שמי שהוא מאחסן אצלו את המטבעות יגנוב את הקופה? הרי אין שום דבר שימנע ממנו לקחת לך את המטבעות.
"הדבר שמשתמש קצה צריך לשאול את עצמו, כשהוא מאחסן את המטבעות אצל מישהו חיצוני, זה מה ההסתברות שמי שהוא מאחסן אצלו יגנוב את הקופה? הרי אין שום דבר שימנע ממנו לקחת לך את המטבעות"
"פה אנחנו עוברים בעצם לעולם הפיננסי הישן ושם דווקא נכנסת לטובתנו כל סוגיית הרגולציה. קח לדוגמה את הרגולציה הישראלית: היא מגדירה במפורש מי רשאי להחזיק קריפטו ובאיזה תנאים, איך הוא מגבה את הנכסים, מהי רמת ההבטחה, מהו הביטוח, מהו ההון העצמי הנדרש".
הירשמן גם מציג מספר חברות ישראליות שנותנות שירות כזה – "למשל יש את ביטס אוף גולד, שמאפשרים שירות משמורת קריפטו, או את ביטוסי ואלטשולר הורייזן, שגם אצלן זה סוג של משמורת. אז ברגע שיש גוף עם רישיון ישראלי, אתה יכול לדעת במידה רבה של ביטחון, שסביר להניח שלא יגנבו את הקופה. וגם אם יגנבו את הקופה, זה קצת כמו בנק, בסופו של עניין, יש ביטוח ויש סוג של גיבויים".
החל מינואר יש גם בשורות משמחות למי שממש לא רוצה להחזיק במטבע הביטקוין עצמו אבל כן מעוניין להשקיע בו.
לפני כארבעה חודשים אושרו לשימוש בארה"ב תעודות סל שעוקבות אחר מחיר הביטקוין ומנוהלות על ידי בתי ההשקעות מהגדולים בעולם, המפוקחים על ידי הרגולטור האמריקאי הבכיר ביותר.
התעודות מספקות גישה נוחה ופשוטה לשוק הקריפטו למשקיעים שאינם מעוניינים או מסוגלים להתמודד עם הטכניות של קנייה, אחזקה ואבטחת מטבעות דיגיטליים. הן מאפשרות למשקיעים להשתמש בפלטפורמות השקעה מסורתיות ומוכרות דרך הבורסות הרגילות, כך שאין להם צורך גם לפתוח חשבונות בבורסות קריפטו.
מתברר שאיבוד או גניבת מטבעות קריפטו מוכרת על ידי המדינה ושווה לא מעט כסף.
"מס הכנסה מכיר בהפסדים שנוצרים למשתמשים ומשקיעים כתוצאה ממקרים כאלה אבל רוצה הוכחות כדי לוודא שלא מדובר בדיווח שווא", מספר תומר רביד, מנכ"ל ומייסד bloxtax המתמחה בדיווח על פעילות במטבעות קריפטוגרפים לרשויות המס בישראל ובשחזור של נתיב המטבעות.
"מס הכנסה מכיר בהפסדים שנוצרים למשתמשים כתוצאה ממקרים כאלה אבל רוצה הוכחות כדי לוודא שלא מדובר בדיווח שווא. לכן ההמלצה היא חד-משמעית קודם כל להגיש תלונה במשטרה"
"לכן ההמלצה היא חד-משמעית קודם כל להגיש תלונה במשטרה ובמקביל לאסוף כל מידע אפשרי על האובדן או הגניבה על מנת שמס הכנסה יכיר באירוע. זה יכול להיות, למשל, הצגת עדויות שתומכות בהתרחשות האירוע, הצגת התכתבויות עם מי שביצעו את ההונאה, הצגת דוחות של מומחים בתחום שסייעו לקורבן ההונאה ועוד דוחות ככל שיידרש על ידי מס הכנסה".
הירשמן כבר מדבר על הדור הבא של הארנקים שהם כבר ליגה אחרת מבחינת אבטחה. אחד מהם זה ארנק השייך לחברת זנגו. "הם לוקחים את תווי הפנים שלך ומצפינים באמצעותם את הארנק. זאת אומרת, ברגע שאתה מאבד גישה לארנק שלך, אתה יכול לצלם דרך הארנק מחדש את הפנים. הארנק יסיק מזה את הסיד ויוכל לפתוח לך אותו".
הירשמן גם מספר על שורה של חברות שעובדות על טכנולוגיות נוספות. "יש סדרה של חברות ישראליות שפיתחו שירותי אבטחה מאוד, מאוד מתוחכמים, שהם לוקחים את הדבר הזה צעד אחד קדימה".
אחת מהחברות הישראליות האלו היא GK8. החברה נרכשה בנובמבר 2021 תמורת 115 מיליון דולר על ידי צלזיוס ואחרי כן על ידי גלקסי דיגיטל האמריקאית בפברואר 2023.
"המטרה המרכזית שלנו היא לאפשר לארגונים פיננסיים לעבוד עם נכסים כמו ביטקוין בדיוק כפי שהם עובדים עם נכסים מסורתיים כמו השקל, מט"ח או מניות עם הרשאות מסוימות לעובדים", מתאר ליאור לאמש, אחד מבעלי החברה, לזמן ישראל. לצורך זה המוסדיים זקוקים לרמת אבטחה גבוהה בהרבה מזה של משתמש הקצה. הבעיה היא שברגע שמתחברים לרשת הכול, חשוף למתקפה.
"אין מוצר היום בעולם שיודע לעשות תהליך של העברה בבלוקצ'יין מבלי להיות חשוף למתקפת סייבר, שנובע מעצם היותך מחובר לאינטרנט באיזושהי נקודה. לכן כל הארנקים הקרים (שלא מחוברים לרשת) הם לא באמת קרים. אנחנו היחידים שיודעים לייצר תהליך שלם של העברת נכסי קריפטו ושליחה שלהם לבלוקצ'יין מבלי להיות מחוברים לאינטרנט".
"אין מוצר היום בעולם שיודע לעשות תהליך של העברה בבלוקצ'יין מבלי להיות חשוף למתקפת סייבר, שנובע מעצם היותך מחובר לאינטרנט באיזושהי נקודה"
הפתרון המהפכני של GK8 מכוון בינתיים למשקיעים מוסדיים אבל בחברה לא פוסלים את האפשרות שהוא ישמש גם לקוחות פרטיים בעתיד.
ואם כבר מסתכלים אל פני העתיד, אז אי אפשר שלא לדבר על כניסת הטכנולוגיה הקוונטית לחיינו – זו שמאיימת על היכולת לאבטח בצורה בטוחה את כל מערכות הקריפטו מפני גניבה. לאמש טוען שביום שבו הטכנולוגיה הקוונטית תצליח לפצח את החתימה הקריפטוגרפית של הביטקוין, זו תהיה הבעיה האחרונה שלנו בעולם הזה.
"ברור שאפשר להסתכל ככה אל פני העתיד בצורה שהיא דרמטית. אבל יש דברים שהם הרבה יותר כואבים, הרבה יותר מסוכנים, שהעולם יצטרך להתעסק בהם קודם לכן. למשל, פריצה של כל אבטחת האינטרנט בעולם, ובפרט פרוטוקול https – מה שיסכן את כל הסיסמאות והיוזרים הקיימים והמאובטחים", אומר לאמש.
"בכל מקרה, כאשר האיום יהפוך סביר או ממשי יותר – אנו משערים שפרוטוקולי הבלוקצ'יין המוכרים ישנו את אלגוריתם החתימה לאלגוריתם שהוא מוגן מפני פריצה בטכנולוגיה הקוונטית".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנושמי נסטויקה. פעם נפלתי לעתים קרובות לתחבולות של רמאים, כלומר ברוקרים. לאחר מכן, רציתי למשוך כספים והתחלתי לחפש חברות למשיכת כספים. נתקלתי ב-Broker Tribunal של החברה. זה נראה משרד די רציני, עם הרבה משוב חיובי, והם מקבלים תשלום רק כשהעבודה מסתיימת. חודשיים לאחר מכן, כשנתתי לפריקים האלה 3,000 דולר, הבנתי שאין החזר כספי. כמו שאומרים, גבינה חינם רק במלכודת עכברים. אבל בכל זאת הצלחתי להחזיר את כספי שהרווחתי קשה, לא רק מהמתווך, אלא גם מבית הדין למתווך החברה. אם אתה צריך ייעוץ חינם על המתווך או חברות החזרות, כתוב למייל, "wizardivanrecovery@gmail.com" הם מוכנים לעזור בכל דרך שאני יכול, כמו שאומרים "wizardivanrecovery@gmail.com"
עם זנגו ושאר החברות יש עדיין קצת בעייתיות עם כי זה בהחלט מתאים לחלק מהמשקיעים
ברמת בעיקרון הפתרונות שלהם מבוססים בטכנולוגיית MPC שזה בעצם לחלק את המפתח הפרטי (Seed) לכמה חלקים ואחד מהם בדרך כלל בשליטת החברה(צד ג')
בעצם אין להם יכולת לקבל גישה כי זה רק חלק קטן
אבל הם כן יכולים לחסום לך את הגישה
כי כל אחד תלוי בשני בעצם עד שיש את המפתח השלם
יש כיום פתרונות גם לזה
עוד חזון למועד;)