בעניין המלחמה האפשרית עם לבנון – יש כמה תובנות בסיסיות שחייבים להביא בחשבון לפני ששוקלים פעולה מלחמתית שם.

1

במלחמה מהסוג שתהיה במקרה זה – אין מנצחים. התוצאה הסבירה היחידה היא שתי מדינות פגועות באופן אנוש.

2

אין תקדים היסטורי ללמוד ממנו כי לא הייתה עדיין מלחמה שבה צד אחד נלחם אך ורק ברקטות, ויש מספר עצום מהן ברשותו, שיכולות להיות משוגרות ממקומות שונים. וזאת לתוך מדינה קטנה מאוד בשטח, כשהפעם העורף שלה הוא למעשה החזית.

במלחמה מהסוג שתהיה במקרה זה – אין מנצחים. התוצאה הסבירה היחידה היא שתי מדינות פגועות באופן אנוש. אין תקדים היסטורי ללמוד ממנו כי לא הייתה עדיין מלחמה שבה צד אחד נלחם רק ברקטות

3

אין להם צורך לפגוע בריכוזי אוכלוסייה. בחצי המאה האחרונה קרתה מהפכה בדרך התפקוד של מדינות, בייחוד המפותחות שבהן (שישראל נמנית עליהן), בכך שעצם תפקודן נהיה תלוי קריטית בזמינות מספר משאבים ואיתם תשתיות ייצור/אספקה/תפעול שלהם. זה כולל:

• מקורות אנרגיה, שזה בראש ובראשונה חשמל אך גם מאגרי דלק ובתי זיקוק (ואף משאבות דלק שמונעות ע"י חשמל). גם טורבינות גז ומאגרי פחם.
• תקשורת למיניה ובייחוד האינטרנט, שהם גם תלויי חשמל.
• תשתיות תחבורה כמו תחנות ופסי רכבת, נמלי ים וספינות, שדות תעופה וגם כבישים. כך למשל פגיעת רקטה בכביש מרכזי או במכונית שנעה עליו תביא לחסימתו. כנ"ל פגיעה ברכבת או בפסים שלה. האספקה למדינה דרך נמלי ים ושדות תעופה תושבת אם הם ייפגעו או אף רק יאוימו.
• גם בסיסים צבאיים, משרדי ממשלה, מתחמי הייטק ואף הכור הגרעיני הם מטרות.
• מערכת החינוך ללא ספק תושבת.

אלו רק דוגמאות ממכלול רחב מאוד. הנקודה היא שמספיקות כמה מאות פגיעות מוצלחות (ולחזבאללה יש גם רקטות מדויקות) מתוך רבבות חימושים שנשלחים, כדי לגרום להשבתה נרחבת של המדינה.

פגיעות אלו הן רק דוגמאות ממכלול רחב מאוד. מספיקות כמה מאות פגיעות מוצלחות (ולחזבאללה יש גם רקטות מדויקות) מתוך רבבות חימושים שנשלחים, כדי לגרום להשבתה נרחבת של המדינה

נזכור גם שהצד המשתמש ברקטות נגדנו, ממוקם בסמוך לגבולותינו ויש לו מספר עצום מהן וגם הרבה מתקני שיגור (חלקן אף מחוץ לגבולות הארץ שלו, בעיקר בסוריה ובעיראק, ופוטנציאלית – אף באיראן).

4

הרס לבנון על ידינו יגרום לזעם בעולם הערבי וקשרים שטווינו בעמל רב עם ארצות ערביות ירדו לטמיון.

5

כפי שאי אפשר לדמיין את ההשפעה של מלחמה כזו על האזרחים ועל המדינה – כאמור אין תקדים לה בוורסיה הנוכחית שלה – כך גם אי אפשר לחשוב על סיום מסודר שלה.

זה כבר לא יהיה כמו בימים עברו, בהם היו נקודות סיום ברורות. ישרור מצב של כאוס קשה, שלא ברור איך נחלצים ממנו. בפרט, התפיסה של חזרה לנורמליות ביום שאחרי – שזו הרי המטרה – לא ריאלית. היא שייכת לעידן מלחמות מסוג אחר.

6

נזכור גם שאלה יהיו אנחנו ולבנון שנקיז זו את דמה של זו, בעוד שאיראן תישאר צופה מהצד. בלי לשלם מחירים אמיתיים. היא תמשיך, כמקודם, להיות איום עלינו ועל כל האזור, כך שאת עיקר העיקרים לא השגנו.

נזכור גם שאלה יהיו אנחנו ולבנון, שנקיז זו את דמה של זו, בעוד שאיראן תישאר צופה מהצד, בלי לשלם מחירים אמיתיים. היא תמשיך, כמקודם, להיות איום עלינו ועל כל האזור, כך שאת עיקר העיקרים לא השגנו

7

שיקום הנזקים שיגרמו – אף אם איכשהו נוצרת רגיעה – זה עניין של חודשים ארוכים,  כשבינתיים שיתוק תפקודי, לפחות חלקי, ממשיך.

8

יש חשש אצלנו שאם נפגין חולשה אז נזמין עוד התקפות. אך זה לא מדויק. למרבה המזל חסן נסראללה הוא לא פנאט אלא רואה עצמו כפטריוט לבנוני. הוא כבר עם הרבה השפעה שם ואחריות מדינתית נרחבת, כך שלא ירצה לראות בחורבן לבנון ולהיות מואשם בכך.

המסקנה היא שבפועל נוצר פה מצב של מאזן-אימה – וזו אינה חולשה, אלא בסיס להסדר לאורך זמן. חתום כדין וכהלכה ועם ערבויות חיצוניות שמתלוות לו.

9

במקרה הזה יש גם צעד ספציפי שכמעט בטוח יביא לרגיעה: הפסקת הפעילות בעזה.

ממילא זה רצוי לנו, כי גם "הצלחה" שם, שפירושה המעשי הבאת עזה לקריסה, זו גם בעיה עצומה עבורנו. היא יכולה להביא לשקיעה שלנו בביצה הטובענית שם: נהפוך לכובשים, ויחד עם זאת אחראים על הרצועה ואזרחיה.

יש צעד שכנראה יביא לרגיעה: הפסקת הפעילות בעזה. ממילא זה רצוי לנו, כי "הצלחה" שם פירושה הקרסת עזה. זה יוביל לשקיעה בביצה טובענית שם והפיכה לכובשים, שיטילו עלינו אחריות לרצועה ואזרחיה

10

יש כמובן חשיבות קריטית  לערב את האמריקאים בתהליך ההסדרה.  הם גם מעוניינים בכך. מבחינתם אנו הבסיס הצבאי המערבי הגדול ביותר באזור – הם השקיעו בו במהלך השנים ים של כסף ומאמצים – והסתבכות קשה שלנו זה נזק של ממש גם עבורם. הם לחלוטין נגד מלחמה כוללת.

לסיכום

לסיכום, מלחמה כזו היא סיוט שקשה אפילו לדמיין – הן את מהלכה והשפעותיה על החיים פה, כמו גם תוצאותיה, כולל מציאת דרך לסיימה. לפיכך כל בר דעת ירצה להימנע מהמלחמה הזו.

בפרט אסור לשעות במקרה זה להמלצות של גנרלים לפעול. הם רוצים להפגין יכולות וגישה זו מדברת ללב הישראלי הגאה ולאגו הפגוע שלו, שמסרב להשלים עם המצב החדש שנוצר: עידן של טילים לכל (ובכמויות עצומות), בשילוב עם התלות הקריטית של מדינה ואורחיה במשאבים ותשתיות שחשופים לפגיעה מטילים אלו.

במצב זה איבדנו את היתרונות שהיו לנו בעבר, וגם את היכולת להברקות האהובות עלינו כל כך, מהסוג של ההפתעה במלחמת ששת הימים או זו במבצע אנטבה.

גנרלים רוצים להפגין יכולות, גישה המדברת ללב הישראלי הגאה ולאגו הפגוע שלו, שמסרב להשלים עם  המצב החדש: עידן של טילים בכמויות עצומות לכל, ותלות קריטית במשאבים ותשתיות החשופים לפגיעתם

חייבים להשלים עם המציאות החדשה שנוצרה, ועוד להודות לאל על כך שיש לנו דרך החוצה. וזאת כי אין לנו עסק עם גורמים פנאטיים כמו דאע"ש – שאז אין בכלל עם מי לדבר – אלא עם גורמים מדיניים-צבאיים (שאנחנו מתעקשים לקרוא להם ארגוני טרור). ואלה עושים חישובים של תועלת ונזק כמונו.

מנחם ברג הוא פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת חיפה בחוג לסטטיסטיקה ושימש בעבר כראש החוג. תחום מחקרו: ניתוח סיכונים. שימש גם בעבר כראש התכנית ללימודי אקטואריה באוניברסיטת חיפה.