בדיון בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בנושא חיילות המילואים נחשפו בשבוע שעבר שורה ארוכה של נתונים חשובים הנוגעים להשתתפות הנשים בנטל הצבאי מאז 7 באוקטובר.

נשים אומנם נטלו חלק משמעותי במערך המילואים מאז קום המדינה, אך ב־2023 ו־2024 תופעת הנשים הלוחמות וההתגייסות הכללית קיבלה תפנית חדשה – והיקף ההשתתפות של נשים ואימהות זינק באופן משמעותי.

לבקשתה של יו"ר הוועדה ח"כ פנינה תמנו־שטה מהמחנה הממלכתי, מרכז המחקר והמידע של הכנסת פרסם נתונים חדשים. מאז  תחילת המלחמה ועד 3 בינואר 2024 גויסו כ־295 אלף חיילי מילואים, מתוכם כ 18% היו נשים, כלומר יותר מ־53 אלף נשים בתפקידים שונים.

מתוך קבוצת נשות המילואים, כ־82% שירתו בתפקידי תומכות לחימה ו־18% שירתו בתפקידים קרביים. לפי הערכות במהלך השירות הסדיר של גברים כ־25% מהם משרתים שירות קרבי והשאר כתומכי לחימה

לשם השוואה, במלחמת "צוק איתן" בשנת 2014, 8% ממערך המילואים היו נשים ובמלחמת לבנון השנייה בשנת 2006, 3% היו נשים. מתוך 53 אלף הנשים, כ־10 אלף הצטרפו למערך המילואים לאחר שכבר קיבלו פטור.

מתוך קבוצת נשות המילואים, כ־82% שירתו בתפקידי תומכות לחימה ו־18% שירתו בתפקידים קרביים. אין בידינו את הנתון המקביל בשירות מילואים של הגברים, אולם לפי הערכות במהלך השירות הסדיר של גברים כ־25% מהם משרתים שירות קרבי והשאר משרתים כתומכי לחימה.

לוחמות טנקים בחיל הגנת הגבולות (צילום: דובר צה"ל)

מבחינת משך שירות המילואים, 28% מכלל הנשים שגויסו שירותו במצטבר עד כחודש; 43% נשים שירתו עד כחודשיים במצטבר; 71% עד כארבעה חודשים במצטבר ו־86% מהן שירתו במצטבר עד כחצי שנה.

בפילוח הגילים, מרבית הנשים שגויסו – 61% – היו בנות 20–25 ומעל ל־80% עד 34. הנשים שקיבלו פטור משירות מילואים וחזרו לשירות מילואים פעיל הן מבוגרות יותר – 70% מהן הן בנות 26 ומעלה, ו־37% מהן בנות 35 ומעלה.

מתוך 53 אלף הנשים במילואים, לכ־5,000 מהן (9.6%) היה בן זוג בשירות מילואים פעיל במהלך המלחמה. כמו כן, כ־9% מהנשים שגויסו למילואים הן אימהות

נתון מעניין נוסף נוגע לבני זוג, ששניהם שירתו במילואים. מתוך 53 אלף הנשים במילואים, לכ־5,000 מהן (9.6%) היה בן זוג בשירות מילואים פעיל במהלך המלחמה. כמו כן, כ־9% מהנשים שגויסו למילואים הן אימהות.

מילואימניקיות שהשתתפו בדיון חשפו סוגיות פרטניות הקשורות לשירותן. למשל, אחת הטענות של הלוחמות היא שלמרות הרקע הצבאי שלהן וההכשרה, צה"ל היסס בשליחת נשים לשירות בתוך עזה או בשדה הקרב.

שר הביטחון יואב גלנט משוחח עם לוחמות מגדוד קרקל. 8 בדצמבר 2023 (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)

רס"ן אור כהן, האישה הראשונה שכיהנה כמפקדת ספינת דבורה, סיפרה במהלך הדיון שלוחמות במילואים לא צוותו ליחידות לוחמות. "זה פגע בכשירות המבצעית שלהן", היא אמרה, "איפה הנתונים הגבוהים שאנחנו רואים בנתוני השירות הסדיר כשזה מגיע למילואים? לא מוצאים להן תפקיד במילואים".

ב־7 באוקטובר הציבור הישראלי נחשף לנשים לוחמות שביצעו את תפקידיהן מעל ומעבר למצופה. קצינות ולוחמות השריון (בחיל הגנת הגבולות) נלחמו והגנו על היישובים בדרום העוטף; בבסיסים אחרים (זיקים, נחל עוז) קצינות זינקו לתוך הקרבות ולמרבה האסון אף נהרגו תוך כדי לחימה; נשים אף השתתפו בלוחמה בכיתות הכוננות בחלק מהקיבוצים.

בחודשים שלאחר מכן, נשים לוחמות בסדיר בתפקידים מסוימים שולבו בלחימה בתוך הרצועה. אולם רס"ן כהן הסבירה שדווקא במערך המילואים הצבא חושש לשלבן

בחודשים שלאחר מכן, נשים לוחמות בסדיר בתפקידים מסוימים שולבו בלחימה בתוך הרצועה. אולם רס"ן כהן הסבירה במהלך הדיון שדווקא במערך המילואים הצבא חשש לשלב לוחמות קרביות. לכך הגיבה ח"כ תמנו־שטה: "למה שצה"ל יקבע ללוחמת שעברה את כל ההכשרה כמו גברים שהיא לא עוברת קו אויב"?

אחד ההיבטים שעלו לדיון היו ההטבות לאנשי המילואים. נשים המבקשות להצטרף לכוחות הלוחמים ואינן נענות למלא את ייעודן, לא מקבלות הטבות כלכליות שונות כמו האפשרות להגן על עסקיהן. ח"כ תמנו־שטה השוותה את זה לשחקני כדורגל "ששמים אותם על הספסל. מדובר בפגיעה בכשירות של הלוחמות כשאומרים להן אתן בהולד לעומת הגברים שמכשירים אותם ללוחמה".

ח"כ פנינה תמנו־שטה, יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, 12 באוגוסט 2024 (צילום: דוברות הכנסת/נועם מושקוביץ)

עו"ד גייל שורש מפורום דבורה ובכירה במוסד לשעבר, ציינה במהלך הדיון את העובדה שנשים מתאמצות להצטרף ללחימה, לעומת מגזרים אחרים שלא מוכנים לשאת בנטל. "יש ציבור במדינה שעושה כל מאמץ להירתם ויש ציבור שעושה כל מאמץ להשתחרר. הקשיים שחווים גברים ונשים הם דומים אבל הביטויים שלהם שונים גם בעולמות עיבוד חוויות וגם בעולמות התעסוקה".

מיכל כרמל מארגון בונות אלטרנטיבה, שהשתתפה בדיון, ציינה כי מילואימניקיות חוששות להתלונן על הקשיים שהן עוברות. "נשים לא מרגישות בנוח להתלונן על הקושי שהן חוות – הבית מתפרק והעסק שלהן קורס. הן נלחמו המון כדי להגיע לתפקיד שלהן ואם הן מתלוננות זה ייתן מוטיבציה לסביבה להגיד שהן לא מתאימות תפקיד".

"נשים לא מרגישות בנוח להתלונן על הקושי שהן חוות – הבית מתפרק והעסק שלהן קורס. הן נלחמו המון כדי להגיע לתפקיד שלהן ואם הן מתלוננות זה ייתן מוטיבציה לסביבה להגיד שהן לא מתאימות תפקיד"

הצבא לא סיפק טמפונים

בין הדוברות בוועדה הייתה גם הלוחמת במילואים רביד ישורון. שסיפרה: "אני במילואים כל חיי וב־7 באוקטובר אף אחד לא קרא לי ואף אחד לא התקשר אליי וכל התרגולים של 15 שנה פשוט קרסו. בתור אישה ביחידה שהיא רק עם גברים ומבקשת שירותים נפרדים או מקלחת נפרדת אני לא מקבלת מענה מכלל הגורמים שאני פונה אליהם".

רס"ן אילאיל קומיי דרור סיפרה לוועדה על התקופה שעברה עליה במילואים – ועל משפחתה בעורף: "אני נמצאת בנחל עוז במשימת איתור נעדרים, מעליי מסוקי קרב ופתאום המורה שולחת לי הודעה שהבת לא עשתה שיעורים במתמטיקה. הם ידעו שבעלי בבית אז מדוע שלחו לי את ההודעה הזו?

"תפרגנו למילואימניקיות ואל תשאלו אותי למה אני מתנדבת. את הגבר לא היו שואלים שאלה כזאת".

לוחמת בגדוד קרקל (צילום: דובר צה"ל)

מילואימניקית נוספת, גל אלקלאי, הוסיפה: "שירתי מעל 130 ימים, לא קיבלנו ציוד בסיסי כמו טמפונים, כשהגברים קיבלו תחתונים וציוד אישי נוסף. צה"ל לא יודע לתת מענה. גם כשבצבא קיבלו תרומות אזרחיות לא ידעו לבקש עבורנו דברים המותאמים לנשים. צה"ל לא מבדיל בין פוסט־טראומה של גברים לפוסט־טראומה של נשים".

בסיום הדיון ביקשה ח"כ תמנו־שטה מהביטוח הלאומי לבחון את ההגדרות לזכאויות לדמי אבטלה וזכויות נוספות ולבצע התאמות כדי למצות את הזכויות המגיעות לנשים המשרתות במילואים.