הדיסוננס בין תחינות צה"ל לגיוס חרדים לבין גרירת הרגליים בנושא גיוס נשים ליחידות קרביות זועק לשמיים, או יותר נכון זועק לבג"ץ.

מצד אחד קציני צה"ל צועדים במסדרונות הכנסת, יושבים בוועדת חוץ וביטחון ומצטופפים על ספסלי בג"ץ כשהם מיוצגים בידי עורכי דין מהפרקליטות – ומדגימים איך גוררים רגליים.

מצד שני, כשנציגי צה"ל מגיעים לוועדת הכנסת – או מיוצגים בנאומי שר הביטחון והרמטכ"ל – הם מבקשים מהציבור החרדי להתגייס ולתת כתף במלחמה הקשה ביותר שידעה המדינה.

בניגוד לבג"ץ גיוס החרדים, שהיה לו פוטנציאל להפיל ממשלה בשל מורכבויתיו הפוליטיות – בג"ץ הלוחמות כמעט שלא זכה לסיקור או לציטוטים בתקשורת

צה"ל נעמד בפני בג"ץ במהלך החודשים האחרונים ואמר בתצהירים רשמיים: "אין לנו כוח אדם, אנחנו זקוקים לסיוע מיידי". אולם ביום רביעי שעבר, 24 ביולי, במהלך דיון בבג"ץ הלוחמות, צה"ל נעמד בפני שלושה שופטים – נעם סולברג, דפנה ברק־ארז ורות רונן – והדגים איך נראית מריחת זמן ודשדוש.

סיפור המעשה התחיל לפני יותר מארבע שנים. שש צעירות עתרו לבג"ץ בכמה עתירות, חלקן היו מלש"ביות שביקשו לעבור מיונים ליחידות מיוחדות (עילית) – ובקשתן נדחתה.

לוחמת טנקים בחיל הגנת הגבולות (צילום: דובר צה"ל)

חלק מהעותרות נפלטו מקורס טייס וקורס חובלים וביקשו לקבל יחס זהה לחיילים הגברים הנפלטים מהקורסים היוקרתיים, דהיינו להתמיין ליחידות מובחרות. בהמשך הצטרפו עותרות אחרות, טנקיסטיות, שדרשו לקבל יחס רגיל של כוח שריון מתמרן – ולא להסתפק בהן בהגנת הגבולות.

כל העתירות התנקזו לדיון אחד בשבוע שעבר. בניגוד לבג"ץ גיוס החרדים, שהיה לו פוטנציאל להפיל ממשלה בשל מורכבויתיו הפוליטיות – בג"ץ הלוחמות כמעט שלא זכה לסיקור או לציטוטים בתקשורת. הרי מדובר בסך הכול בחיילות הרוצות שוויון הזדמנויות.

כל הטנקיסטיות מבצעות את הכשרתן בשיזפון – בדיוק כמו הלוחמים. מדובר באותן כיתות לימוד, באותו משטח אימונים, אותו האבק ואותו חדר האוכל. ההבדל היחיד בין הצדדים הוא צבע הכומתה

העותרות ישבו בקהל. שלוש מהן כבר הגיעו לדרגות סגן וסרן בשירות משמעותי ביחידות אחרות. אחת השתחררה. גם בצד של נציגי צה"ל מטעם השלישות ישבו שלוש קצינות בדרגות רב־סרן וסא"ל – וקצין אחד בדרגה גבוהה יותר.

הדיון הרגיש מוזר. השופטים ניסו להבין מעורכי הדין של הפרקליטות – שייצגו את צה"ל – מה ההבדל בין הכשרת טנקיסטיות המיועדות לשירות הגנתי באופיו, לבין הכשרת הטנקיסטים המיועדים ללוחמה בתוך עזה?

לוחמת טנקים בחיל הגנת הגבולות (צילום: דובר צה"ל)

נציגי צה"ל לא ידעו את התשובה. טנק זה טנק. החיילות צריכות לבצע פריסת זחל, בדיוק כמו החיילים. "הן סוחבות את אותם הפגזים, נכון?" שאלה השופטת רונן, "זה לא שנותנים להם פגזים חלולים".

"נכון", השיבו נציגי צה"ל, שהיו מיוצגים על ידי עו"ד עמרי אפשטיין ממחלקת הבג"צים ובכל זאת התעקשו שהם זקוקים לזמן נוסף כדי לברר אם יש הבדל כלשהו בהכשרות בין הלוחמים ללוחמות.

ב־7 באוקטובר יצאה פלוגת לוחמות שריון מאזור ניצנה ודהרה על ציר המערכת להילחם באזור חולית וסופה. מפקדת הפלוגה הציבה את אחד הטנקים על הפרצה בגדר והורתה למ"מית הטנקים לירות בכל מחבל

כל הטנקיסטיות מבצעות את הכשרתן בשיזפון – בדיוק כמו הלוחמים. מדובר באותן כיתות לימוד, באותו משטח אימונים, אותו האבק ואותו חדר האוכל. ההבדל היחיד בין הצדדים הוא צבע הכומתה – שחורה לעומת מנומרת. צה"ל, מסיבה לא ברורה, מכנה את הנשים במסלול "טנקיסטיות" ואת הגברים "שריונרים".

ב־7 באוקטובר יצאה פלוגת לוחמות שריון מחיל הגנת הגבולות מאזור ניצנה ודהרה על ציר המערכת להילחם באזור חולית וסופה. מפקדת הפלוגה שלהן הציבה את אחד הטנקים על הפרצה בגדר והורתה למ"מית הטנקים לירות בכל מחבל העובר בגדר הפרוצה.

צוות לוחמות ברדלס הפועל בעזה, דצמבר 2023 (צילום: דובר צה"ל)

יחד עם נמ"ר ושני טנקים נוספים – וכשהמח"ט מחיל הגנת הגבולות מצטרף אליהן – הטנקים שלהן נלחמו בתוך הקיבוצים. הלוחמות ירו פגזים על האויב, דרסו מחבלים והשמידו מטרות. הקרב תואר כקרב שריון הנשים הראשון בהיסטוריה של הצבאות המערביים.

גבורת הלוחמות, הקצינות והשוטרות בלטה במשך כל אותו יום נורא. באותו יום נורתה למוות סגן עדן נימרי, קצינת רוכב שמיים, שחיסלה טרוריסטים במוצב נחל עוז עד שנפגעה. קצינות וחיילות נלחמו בבסיס הטירונים זיקים, כמו גם השוטרות האמיצות במרחב שדרות ואופקים.

נשים רבות השתתפו בתמרוני הצבא בעשרת חודשי המלחמה בתפקידי חובשות קרביות, מפעילות ציוד כבד, קצינות מבצעים, רופאות גדודיות ועוד

בלטה כמובן גם גבורתן של התצפיתניות, שנלחמו בלי נשק על ההכרזות בקשר עד טיפת דמן האחרונה. נשים רבות השתתפו בתמרוני הצבא בעשרת חודשי המלחמה בתפקידי חובשות קרביות, מפעילות ציוד כבד, קצינות מבצעים, רופאות גדודיות ועוד.

למרות מחיאות הכפיים מהציבור הישראלי, למרות מצעד התודות וההכרה של ראש הממשלה, הרמטכ"ל וקצינים בכירים בעבר ובהווה, למרות השינוי הטקטוני במלחמה הנוכחית, העותרות לבג"ץ, ארגוני הנשים – ובראשם פורום דבורה המלווה את העתירות – חוששים שצה"ל עומד לסגת לאחור.

שתיים מהעותרות בבג"ץ, הלוחמות גלי נשרי ועמר סריה, קצינות בקבע, 24 ביולי 2024 (צילום: טל שניידר)

התשובות המגומגמות של נציגי צה"ל היו מופת של התחמקות. מדוע לא ניתן לשלב נשים באופן מלא בסיירות? צה"ל אמר שהם על זה ועורכים פיילוטים ובדיקות. כשנשים הצטרפו לראשונה לקורס הטיס – ולאחר מכן לקורס חובלות – לא היה צורך בפיילוטים ובדיקות. הן פשוט מוינו ונכנסו למסלולים וצה"ל התמודד עם הנוכחות שלהן.

עורכי הדין של העותרות – עמיחי ויינברגר וינור ברטנטל – שאלו במהלך הדיון מדוע צה"ל לא מבקש לערוך פיילוטים גם עם החרדים? האם אין צורך לעשות פיילוט לשילוב חרדים בתפקידי נהגים ו/או בתפקידי לוחם גבולות? לצה"ל לא הייתה תשובה. בכל מה שנוגע לגיוס גברים חרדים, צה"ל מנסה לזרז את התהליך – ובכל מה שנוגע לגיוס נשים לוחמות, צה"ל גורר רגליים.

השופטת ברק־ארז הקשתה על צה"ל: "במלחמה הזו היו נשים באזורי לחימה. מדוע אינכם יכולים להפיק מסקנות מההתנסויות שהיו לצבא בשטח?"

הקונספט של  "התנסויות" נשמע מתחשב, מכיל, מאפשר (אולם, לא מדובר בניסיונות פיזיים, שכן הפרק הזה על כל ועדותיו הושלם זה מכבר). השופטת ברק־ארז הקשתה על צה"ל: "במלחמה הזו היו נשים באזורי לחימה. מדוע אינכם יכולים להפיק מסקנות מההתנסויות שהיו לצבא בשטח?

"למרבה הצער, התרגשה עלינו מלחמה ובכך נחשפנו שלא בטובתנו, למיני התנסויות קשות. נצבר ניסיון. למה אינכם יכולים ללמוד מדברים שקרו זה עתה. ראיתם שהייה ממושכת בשטח, ראיתם תופעות של תפקוד חיילות".

שופטת בית המשפט העליון דפנה ברק־ארז (צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש90)

יתרה מכך, העיר ויינברגר, "באשר ליחידות המיוחדות, כמו דובדבן ואחרות, הרי נשים המשרתות כיום בימ"ס (יחידת המסתערבים של משמר הגבול) כבר משולבות. מה ההבדל בין השוטרות לבין החיילות? לפעמים ביחידות הללו יש צורך בנשים לתפקידים מסוימים. יש להן שם יתרון", הוא הסביר.

נציגי צה"ל בדיון גמגמו. הם הסבירו שהפיילוט ביחידת יהל"ם הושלם. 17 נשים הוכשרו, אך צה"ל עדיין לא החליט מה עושים איתן מבחינה מבצעית. "אנחנו פותחים עוד צוות בעוד כמה חודשים", הם אמרו.

בסיום הדיון שאלה השופטת ברק־ארז: "כמה זמן עד שתחליטו אם הפיילוטים יתקיימו או לא? התחושה היא שהדיונים הם בבחינת סופו מי ישורנו"

לגבי 669, לוחמת אחת נמצאת במסלול ההכשרה, הם אמרו. בסיירת מטכ"ל צה"ל מדבר על שילוב חיילות אי שם במהלך 2025, אך לא מוכן לפתוח מסלול הכשרה – ועל כך המאבק הנוכחי בבג"ץ. בנוגע לשירות בשריון נציגי הצבא לא ידעו, כאמור, להסביר לשופטים את ההבדל בהכשרות.

באשר לחי"ר כללי, בסוף שנת 2024 יחל פיילוט נוסף ביחידת הניוד 5515 (יחידה המתמחה בניוד וחילוץ כוחות מיוחדים בתנאי שטח קשים ונהיגה מבצעית). בסיום הדיון שאלה השופטת ברק־ארז: "כמה זמן עד שתחליטו אם הפיילוטים יתקיימו או לא? התחושה היא שהדיונים הם בבחינת סופו מי ישורנו. כמה מחזורים של התנסויות אתם צריכים?"

לוחמת עוקץ (צילום: דובר צה"ל)

עו"ד אפשטיין לא ידע לתת תשובה – והשופטים נתנו לצה"ל ארבעה חודשים נוספים כדי להשלים מידע ומסמכים לגבי מהות המסלולים בשריון והדיונים הפנימיים בתוך הצבא.

העותרות, מרביתן כבר קצינות בקבע, ישבו באולם והקשיבו. טחנות הצדק טוחנות לאט־לאט. בפועל חיילות כבר פרסו מאות זחלים של טנקים, חילצו לוחמים משדה הקרב, נכנסו לחאן יונס – ורק בצמרת צה"ל מנמנמים בדרך לעוד פסיקה.