פעם, בממלכה רחוקה באפריקה, המלך היה מודאג מהמלחמות הבלתי פוסקות בין שני השבטים המרכזיים. העוינות ביניהם הייתה רבת שנים וגרמה להרבה מוות וסבל. באחד הימים נודע למלך כי השבט הכחול הצליח לרסק את התופים בהם השתמש השבט האדום כדי להזעיק את אנשיו לסבב נוסף של מלחמה.

המלך המודאג הזעיק אליו את ראש השבט הכחול ושאל אותו: "הצלחת לרסק את התופים של השבט האדום, אני סקרן מדוע לא ניצלת את המצב כדי לסיים פעם אחת ולתמיד את המלחמה. זו הייתה הזדמנות נדירה, שכן ללא התופים לא יכול היה ראש השבט האדום להזעיק את לוחמיו".

"הצלחת לרסק את התופים של השבט האדום, אני סקרן מדוע לא ניצלת את המצב כדי לסיים אחת ולתמיד את המלחמה. זו הייתה הזדמנות נדירה, שכן ללא התופים לא יכול היה ראש השבט האדום להזעיק את לוחמיו"

ראש השבט הכחול השפיל ראש ושתק.

מאז עברו הרבה שנים אבל המלחמות לא חלפו מהעולם. כאשר נודע כי בלבנון אלפי הזימוניות התפוצצו בידיהם של אנשי ארגון חזבאללה – מישהו נזכר באותה אגדה האפריקאית ובאותה בשאלה ששאל המלך את ראש השבט הכחול באגדה ההיא בת אלפי שנים.

יש אגדות שנותרות ללא תשובה גם אחרי אלפי שנים.

מי שעקב אחר ההתקפה המתואמת על מכשירי האיתורית של אנשי חזבאללה לא יכול היה שלא לשאול את עצמו: מדוע זה נעשה כעת? התשובה המתבקשת היא שדבר כזה נעשה כהכנה לתקיפה. ללא האיתוריות – ראשי חזבאללה לא יכולים להזעיק את אנשיהם כדי להשיב מלחמה.

אבל התעלומה נותרה ללא תשובה.

הגורם, אשר לפי השמועות ביצע את ההתקפה המתוחכמת שגרמה לאלפי פצועים ועשרות פצועים אנוש והרוגים, לא המשיך את המהלך כמתבקש. התקיפה הסימולטנית לא גררה התקפה מיידית על ארגון הטרור ששולט בלבנון. זאת בעוד הארגון ממשיך לשגר לעבר צפון ישראל רקטות ומל"טים חמושים שגורמים נזק ונפגעים.

מומחים בכל העולם הרימו גבה. זו הייתה ללא ספק מתקפת סייבר ברמה עולמית, שבוצעה אחרי הכנות ארוכות ובדיוק רב. מומחים אומרים שהתקפה כזו מצריכה שליטה מוחלטת בכמה תחומים של סייבר התקפי, וכמובן מידע מודיעיני החולש גם על אזורים אחרים בעולם – לאו דווקא על האזור בו כרגע מתנהלים חילופי אש יומיומיים.

הגורם, אשר לפי השמועות ביצע את ההתקפה המתוחכמת שגרמה לאלפי פצועים ועשרות הרוגים, לא המשיך את המהלך כמתבקש. התקיפה חסרת התקדים לא גררה התקפה מיידית על ארגון הטרור ששולט בלבנון

אז מה הייתה מטרת ההתקפה?

מאז אתמול – זו השאלה ששואלים את עצמם מומחים ביטחוניים בכל אמצעי התקשורת בעולם. גם במטות של ארגוני הביון החשובים בעולם דנים בשאלה: מי ביצע, ובעיקר איך בוצעה, ההתקפה שאין לה תקדים בהיקף ובתיחכום.

והם עוסקים גם בשאלה: איך הפכו האיתוריות לפצצות קטנות.

בהמשך התברר כי האיתוריות נרכשו באירופה, מחברת בת של חברה בטייוואן. האם חומרי הנפץ הוחדרו בתהליך הייצור? האם לעובדה שהאיתוריות נרכשו מחברת בת באירופה יש משמעות?

ועוד שאלה צפה ועולה: איך מישהו בלחיצת כפתור גרם לכל האיתוריות להתפוצץ באותה שנייה?

המון שאלות – ללא תשובות של ממש. ויש הרגשה שהתשובות לשאלות לא תהיינה זמינות – לא בזמן הקרוב ולא בכלל. התאוריות ישלטו, ואולי ישמשו כבסיס לספרי וסרטי מתח הוליוודיים, אבל נראה שתשובות של ממש יש רק למספר מצומצם של אנשים אי שם בעולם, בארץ לא נודעת. התיאוריות יישארו בגדר תיאוריות כל עוד לא יוכחו.

בדבר אחד אין ספק: במלחמה בין מדינות וארגוני טרור – יכולות סייבר הן בעלות ערך עליון. ערך עליון יש גם למידע מודיעיני חובק עולם, שמביט על איום מסוים כמעט מכל זווית אפשרית.

כשמחברים את יכולות המודיעין הגבוהות הללו עם יכולות סייבר ברמה עליונה, לא צריכים להיות מופתעים שהאיתוריות שרכש חזבאללה התפוצצו.

בדבר אחד אין ספק: במלחמה בין מדינות וארגוני טרור – יכולות סייבר הן בעלות ערך עליון. ערך עליון יש גם למידע מודיעיני חובק עולם, שמביט על איום מסוים כמעט מכל זווית אפשרית

אגדות אפריקאיות בנות אלפי שנים לא מתות. גם הפעם נמצא מי ששאל מדוע אחרי ריסוק תופי המלחמה לא היה המשך לפעולה. אבל כנראה שבעולמנו המורכב הדברים המתבקשים לא תמיד קורים. בעיקר כאשר ראשי השבטים לא מרוכזים בדאגה לאנשיהם.

אריה אגוזי הוא כתב לענייני ביטחון. עבד בעבר בידיעות אחרונות. מתמחה בדיווח על טכנולוגיות ביטחוניות ישראליות ועל האתגרים עימן צריכות טכנולוגיות להתמודד, בעיקר מול האיומים החדשים.