פרסום נתוני הנופלים על ידי משרד הביטחון לקראת יום האבל הלאומי ב-27 באוקטובר 2024, שחל השבוע, הינו במילה אחת – מזעזע: 890 חללים של צה"ל, משטרת ישראל, שב"כ, רבש"צים וחברי כיתות הכוננות שלחמו ברצועת עזה, בדרום, בצפון, בלבנון וביהודה ושומרון; מעל 5,200 בני משפחה נוספו למשפחת השכול, בהם כ- 1,590 הורים שכולים, 306 אלמנות, 645 יתומים ומעל 2,730 אחים ואחיות שכולים.

כמובן, עוד טרם פורסמו נתונים אלה, הם כבר לא היו מעודכנים. רק ביממת "שמחת/עצבות תורה" נוספו לרשימת חללי צה"ל 13 חיילים נוספים, ו-6 נוספים הלכו לעולמם ביומיים לאחר מכן.

עוד טרם פורסמו נתוני הנופלים והשכול לקראת יום האבל הלאומי, הם כבר לא היו מעודכנים. רק ביממת "שמחת/עצבות תורה" נוספו לרשימת חללי צה"ל 13 חיילים נוספים, ו-6 נוספים הלכו לעולמם ביומיים לאחר מכן

חודש אוקטובר עדיין לא הסתיים, אך הוא כבר גבה 59 קורבנות בשלל זירות הקרב של מדינת ישראל. במילים סטטיסטיות נוראיות אחרות: שני הרוגים על מזבח הלחימה מידי יום – בדיוק כמו הממוצע היומי בכלל המלחמה, מאז ה-7 באוקטובר (771 הרוגים ב-385 ימי לחימה).

בשוטטות קלה בבוקר שישי של אחרי החג, ניתן היה להבחין שדבר לא השתבש בשגרת היום של אזרחי "מדינת ת"א". אולי יש בכך חיוב, שהרי "במותם ציוו לנו את החיים", אך יש בכך להסתיר עובדה שקל להדחיקה במחוזותינו: מדינת ישראל נמצאת במלחמת התשה קשה מאוד, הנמשכת כבר למעלה משנה, וגובה מחירים מטורפים שהציבור בכללו לא יוכל לעמוד בהם לאורך זמן.

ומיותר להרבות מילים על שנאמר כבר לעייפה: על הקריסה האישית, הפיזית והנפשית של לוחמים, אנשי מילואים וסדירים, התפרקות משפחות, משברים כלכליים, ועוד ועוד. גם לפלדה מחושלת יש גבולות עמידות, והמציאות הזו עומדת להתפוצץ תוך זמן בפנים של כולנו, ובראש וראשונה – בפניה של הנהגת המדינה. הנהגה הנכנסת לסחרחורת פוליטית מחודשת לאור תחילת מושב החורף היום, ב-28 באוקטובר.

אינני צריך להשיא עצות לממשלת הזדון ההזויה הזו, שלהיעלמותה אני מייחל כבר כמעט שנתיים. אך חובתי, כאזרח במדינה החרד לעצם קיומה, ראש שבט של ששה ילדים ואחד עשרה נכדים, לנסות כך בכל זאת, נוכח המצוקה הנוראית בה כולנו שרויים.

גם לפלדה מחושלת יש גבולות עמידות, והמציאות הזו תתפוצץ בפנים של כולנו, ובראש וראשונה – בפניה של הנהגת המדינה. הנהגה הנכנסת לסחרחורת פוליטית מחודשת לאור תחילת מושב החורף

לכן, אדוני ראש הממשלה, למרות שאינני מחסידיך, ארשה לעצמי – כבן השנתון שלך – לפנות אליך לגמרי אישית, ולהעלות מספר המלצות הראויות לעניות דעתי לאימוץ מיידי, ממש כאינטרס אישי שלך. תרצה – תיקנה, לא תרצה – תפסיד:

1

ראשית, אחרי הסדרת "הזיקפה הלאומית" בעקבות תקיפת שורת יעדים צבאיים באיראן בליל 25-26 באוקטובר, המשימה העיקרית שלך היום היא לגייס את רוח העם. ללא גיבוי עמוק שלו, לא תוכל להתמיד במלחמת התשה רב-זירתית שכזו.

לכן, די למופעי ה"פלסטיק" שלך: תפסיק לדבר לציבור בהודעות וידאו, הנקראות מטלפרומפטר, המוקלטות ומשודרות בנוסח הודעות "האח הגדול" בספרו של ג'ורג' אורוול, "1984". זה אולי מתאים לוולדימיר פוטין ברוסיה, שי ג'ינפינג בסין, ובקרוב אולי גם לדונלד טראמפ בארה"ב, אך לא בישראל.

אם אינך רוצה, תוך זמן קצר, הפגנות ענק ברחובות, של חיילי מילואים; בנות ובני זוגם; של הורי וסבי חיילים סדירים; "וסתם" של עשרות אם לא מאות אלפי אזרחים מזדהים, עליך לגמרי לשנות פאזה – תשיל מעליך את החזות הרובוטית, תן את הלב, הפוך מאמן שיווק מלוקק, ל"שחקן נשמה" אמיתי: היה אחד-העם והתחל לדבר עם אזרחי המדינה "בגובה העיניים".

לבש ג'ינס וטישרט, קח מינימום הכרחי של אנשי אבטחה, רד לרחוב, ואל תחת – השמאלנים לא ינסו לפגוע בך. להפך, הם מאד יעריכו זאת. דבר עם אנשים בכל מקום, לרבות יישובי העוטף ומפוני הצפון, באותם מקומות בהם הם חיים היום.

אחרי הסדרת "הזיקפה הלאומית" בעקבות תקיפת שורת יעדים צבאיים באיראן, המשימה העיקרית שלך היום היא לגייס את רוח העם. ללא גיבוי עמוק שלו, לא תוכל להתמיד במלחמת התשה רב-זירתית שכזו

קיים מסיבות עיתונאים תכופות מול התקשורת הישראלית, שתהיינה פתוחות לכל שאלה, ותענינה בתשובה כנה. היה גלוי לב: במגבלות הנדרשות, הצג את האסטרטגיה שלך, דבר על הדילמות איתן אתה מתמודד, והכי חשוב: הקשב לאנשים. פשוט הקשב! לתומכיך ה"ביביסטים" זה לא באמת יפריע, ולא תאמין לכמה אהדה תזכה מציבורי מרכז, ואפילו שמאל. ואולי גם תקבל כמה עצות טובות.

2

שנית, "זרום" עם הצעת הפתיח המצרית, ומצא פתרון מיידי להחזרת החטופים, בכל מחיר שזה כרוך. הדיבידנד שתקצור יהיה עצום: הציבור כולו מייחל לכך, ואין ספק כי בכך תוכל לשקם את דימוייך הציבורי השלילי ביותר בנושא זה, כסוג של פתיח לאותה "תקומה" לאומית בה אתה שח. בלי זה – כלום לא יקרה.

3

שלישית, הרפה ממערכות הלחימה בדרום ובצפון. אם הן לא מיצו עצמן עדיין, הן ממש על הסף. והכי חשוב – צור אופק מדיני לסיומן, מהר ככל הניתן. לא תוכל להתמיד בלחימה לנצח, ואפילו הוא עד שיסתברו תוצאות הבחירות בארה"ב.

אזרחי ישראל ומשרתיה בכוחות הביטחון זקוקים לכך מיידית, כאוויר לנשימה, וכך גם המדינה עצמה, מול הזירות האזורית והבינלאומית. גם אם הן שקועות בימים אלה גם בנושאים אחרים, הן תתגבשנה מאד מהר מחדש נגדך-נגדנו, ו"תיתנה בראש" לישראל.

הרפה ממערכות הלחימה בדרום ובצפון. אם הן לא מיצו עצמן עדיין, הן ממש על הסף. והכי חשוב – צור אופק מדיני לסיומן, מהר ככל הניתן. לא תוכל להתמיד בלחימה לנצח, ואפילו הוא עד שיסתברו תוצאות הבחירות בארה"ב

4

רביעית, אנא, הייה פתוח לכך שתפיסתך העצמית כמושיע ישראל ומצילה – איננה נכונה. נכון להיום, עצוב ומביך עד כמה אתה מגחיך את עצמך.

זה הזמן לשינוי הגדול: אם רצונך באמת להיזכר היסטורית כמנהיג צ'רצ'יליאני, עלה על המסילה המתאימה – עזוב פוליטיקה קטנה והקם ממשלה ציונית, שתוכל להתמודד עם אתגרי הענק שלנו.

אל תפטר את יואב גלנט, ואל תחתור תחת ראשי מערכות הביטחון והמשפט; סיים את חקיקת חוק הגיוס, ללא כל פטור לחרדים, גם אם הדבר יביא לפירוק הממשלה; ואשר את הקמתה של ועדת חקירת ממלכתית לאירועי ה-7 באוקטובר.

והפנם: מאוד סביר שהקרדיט שתצבור בגין כל אלה, כשעל חגורתך תלויים גם גולגולות יחיא סנוואר, חסן נסראללה, אסמאעיל הניה, ובכירים רבים אחרים משל אויבינו, יאפשר לך לזכות בבחירות ולהקים את הממשלה הציונית הבאה, זו שיהיה ביכולתה להחזיר את ישראל לדרך המלך. וגם אם לא – אתה את שלך עשית, וזכות היסטורית גדולה תישמר לך.

ואם צ'רצ'יל, אז גם המלט לסיום: "להיות או לא להיות" – או מנהיג נערץ אחרי מה שבאמת ניתן יהיה להגדירו בשיפוטך אתה כ"ניצחון מוחלט", או מי שחתום על הכישלון הגדול ביותר בתולדות המדינה, אם זו תשרוד בכלל. הכל בידך.

ד"ר יוסי בן ארי הוא גמלאי קהילת המודיעין - 50 שנה בתפקידים מרכזיים שונים, ובהם, כתת אלוף בדימוס, היה המדריך הראשי במכללה לביטחון לאומי. הוא מוסמך אוניברסיטת חיפה לדוקטור, מ-2004, ובעברו הוראה אקדמית מרובת שנים. משמש היום כראש מערכת ״מבט מל״מ״, כתב העת של המרכז למורשת התודיעין.