הקשרים בין סין וישראל טובים. המסחר פורח, כל מוצר שני בחנויות נושא את הכתובת "מיוצר בסין", הישראלים מאוהבים באתרי הקניות ברשת שפועלים מסין, ושוק הרכב הישראלי מוצף מכוניות מתוצרת סין.

אבל לצד החגיגה הזו יש בעיה, לכאורה מוסתרת אבל מטרידה רבים. חברות סיניות בנו ובונות פרויקטים ענקיים בישראל, משלחות סיניות של מדענים ואנשי עסקים נמצאות בישראל כמעט כל הזמן, וחברות סיניות השקיעו בחברות ישראליות גדולות. זה אולי נשמע חיובי מאוד, אבל זו גם סיבה לדאגה רבה בקרב מומחי האבטחה.

חברות סיניות בונות פרויקטי ענק בישראל ומשקיעות בחברות ישראליות, משלחות מדענים ואנשי עסקים סיניות נמצאות בישראל. זה אולי נשמע חיובי, אבל זו גם סיבה לדאגה בקרב מומחי האבטחה

נראה שסין גילתה את הביקוש הפוטנציאלי הישראלי לביצוע מהיר של פרויקטי תשתית וכמו כן את הטכנולוגיה הישראלית המתקדמת בהרבה תחומים, טכנולוגיה שיכולה להיות שימושית מאוד עבורה. דוגמה טובה אחת היא החוזה בו זכתה קבוצת הנמל הבינלאומית של שנחאי (SIPG), לבניית הנמל החדש בחיפה – נמל המפרץ.

הנמל נבנה והחברה הסינית קיבלה חוזה לנהל אותו למשך 25 שנים.

נמל חיפה הוא גם נמל אסטרטגי של ספינות הצי האמריקאי באזור. כאשר SIPG משתלטת על חלק מסחרי בנמל, המשמעות היא שסינים יהיו בסמיכות לספינות ומתקנים של הצי האמריקאי ולבסיס הראשי של הצי הישראלי.

זה גרם  לגל של שאלות לגבי הסיכונים הביטחוניים הפוטנציאליים, כולל הפוטנציאל לריגול סיני וגניבת סודות תעשייתיים וביטחוניים חיוניים. מבחינה זו, ההשתלטות הסינית אפילו על חלק אחד של הנמל, הופכת כמעט באופן אוטומטי לנושא שנוי במחלוקת עם ארה"ב.

שמועות שלא ניתן היה לאשר בשום מקור רשמי טוענות, שהאמריקאים התנו מעגן של ספינות הצי שלהם בנמל חיפה, בבדיקות תקופתיות של המנופים המשוכללים שהחברה הסינית התקינה בנמל המפרץ. מומחים אומרים כי מנופים כאלה יכולים לשמש ב"עיניים ואוזניים" נשלטים מרחוק.

הנוכחות הסינית הגדולה בנמל חיפה מאפשרת תצפית על אחד הנכסים האסטרטגיים המרכזיים של ישראל – צוללות חיל הים שלה. הצוללות המבצעיות עוגנות במתקן מיוחד בנמל, ושם עוגנות גם הצוללות החדשות והמתקדמות מאוד שנבנו בגרמניה.

נמל חיפה הוא גם נמל אסטרטגי של ספינות הצי האמריקאי באזור. כאשר SIPG משתלטת על חלק מסחרי בנמל, המשמעות היא שסינים יהיו בסמיכות לספינות ומתקנים של הצי האמריקאי ולבסיס הראשי של הצי הישראלי

כאשר הנושא התעורר לראשונה פניתי לאפרים הלוי, ראש המוסד הישראלי לשעבר, ושאלתי לדעתו.

לדברי הלוי, לפעילות המסחרית והכלכלית הסינית במזרח התיכון, כולל ישראל, יש זווית ביטחונית. "סין רוצה להיות חזקה יותר במזרח התיכון, בהיבטי הגנה. היא קרובה מאוד לאיראן, שחשובה מאוד לסין כספקית אנרגיה". הוא מוסיף כי סין לא רק קונה נפט איראני, אלא פעילה מאוד בפיתוח תעשיית הנפט האיראנית.

"על ישראל לקחת בחשבון את יחסיה המיוחדים עם ארה"ב ולהסתכל על הפעילות הסינית בישראל בעיניים חדות מאוד", טוען הלוי.

הוא מוסיף כי לסין יש בסיס צבאי בג'יבוטי בחוף המזרחי של אפריקה. "סין מאוד פעילה באזור זה וזה מדאיג את וושינגטון", מבהיר הלוי. "כל זה הוא סיבה גדולה לזהירות כשנותנים לסין לשים כף רגלה בכמה תשתיות ופעילויות מסחריות ישראליות גדולות".

שאול חורב שימש כסגן מפקד חיל הים הישראלי והיה מנכ"ל הוועדה הישראלית לאנרגיה אטומית. חורב, יחד עם מומחים נוספים, כתב דו"ח על חדירת הסינים לישראל.

חורב טוען שכאשר סין קונה נמלים, "היא עושה זאת במסווה של שמירה על נתיב סחר מהאוקיינוס ​​ההודי דרך תעלת סואץ לאירופה, כמו נמל פיראוס ביוון". השאלה היא האם בתנאים אלה "הצי השישי של ארצות הברית יוכל לראות בנמל חיפה נמל בית".

חורב מוסיף שישראל לא צריכה להפסיק השקעות סיניות בישראל, אלא שצריך להקים גוף שיפקח על ההשקעות הללו. "היום אין גוף כזה וזו סיבה לדאגה גדולה", לדבריו.

"סין מאוד פעילה באזור זה וזה מדאיג את וושינגטון", מבהיר אפרים הלוי, ראש המוסד לשעבר. "כל זה הוא סיבה גדולה לזהירות כשנותנים לסין לשים כף רגלה בכמה תשתיות ופעילויות מסחריות ישראליות גדולות"

סין היא האויבת הגדולה של ארה"ב. לישראל יחסים מסחריים ענפים עם סין. עוד נושא שמחייב את ישראל "ללכת בין הטיפות".

אריה אגוזי הוא כתב לענייני ביטחון. עבד בעבר בידיעות אחרונות. מתמחה בדיווח על טכנולוגיות ביטחוניות ישראליות ועל האתגרים עימן צריכות טכנולוגיות להתמודד, בעיקר מול האיומים החדשים.