בחורף שעבר, ארקדי קסלמן, סטודנט יהודי בן 20, היה נחוש לעזוב את מולדתו אוקראינה לטובת המערב. זה אינו צעד בלתי שגרתי במדינה שסועת מלחמות עם שכר ממוצע של 300 דולר, שמאבדת כ-1.2 מיליון מאזרחיה בשנה. אבל מאז, ארקדי שינה את דעתו, והחליט להישאר באוקראינה. מדוע? הסיבה נעוצה בניצחונו הסוחף של וולודימיר זלנסקי בבחירות לנשיאות שנערכו במאי.
זלנסקי, שחקן יהודי בן 41 ללא ניסיון פוליטי קודם, התפרסם כאשר כיכב בתכנית טלוויזיה בה גילם מורה שהופך באופן בלתי צפוי לנשיא. הוא התמודד בבחירות עם הבטחה להיאבק בשחיתות ולסיים את הסכסוך הטריטוריאלי עם רוסיה.
"כעת יש לי תקווה חדשה", אומר קסלמן. "אני שמח שיהודי יכול להיבחר לנשיא, למרות שאני מאמין שהוא יצליח ללא קשר למוצאו. אני נשאר".
רבים שותפים לאמון שרוחש קסלמן לזלנסקי, הנשיא היהודי הראשון של אוקראינה. שיעורי התמיכה בו עומדים על כ-70%, שיעור לא אופייני באוקראינה, שבה איש מהנשיאים הקודמים בעשור האחרון לא עבר את רף 47% תמיכה.
סביר להניח שהתמיכה בנשיא בקרב יהודי אוקראינה גבוהה אף יותר. לא רק בשל דתו, אלא מפני שכמו רוב היהודים שם, שפת אמו היא רוסית ולא אוקראינית. הוא איש מרכז ללא עבר של תמיכה בלאומנות, ממנה חוששים יהודים רבים.
למרות שזלנסקי לא מתייחס מפורשות בפומבי ליהדותו (אך גם אינו מסתיר אותה) בחירתו היא ניצחון סמלי ליהודים במדינה עם היסטוריה אנטישמית.
שיעורי התמיכה המרשימים מהם נהנה זלנסקי עלולים להיות מטעים. הנשיא החדש ניצב בפני אתגרים עצומים: למצוא דרך לאזן בין הלאומנים הניצים לבין האוכלוסייה הרוסית האתנית במזרח המדינה, וכן לקדם את המאבק בשחיתות ובה בעת לשמור על הכלכלה. קסמו נובע מסגנון דיבורו הנינוח, ומיכולתו להפיג סכסוכים באמצעות חוש הומור, אבל הקשיים בהם הוא נתקל כבר ניכרים.
שלושה שבועות בלבד לאחר שנכנס לתפקיד פרסמו עשרות ארגונים לאומנים מכתב בו האשימו את זלנסקי בפעולות "המפגינות חוסר הבנה מוחלט של האיומים והאתגרים מולם ניצבת המדינה".
יחסיו של זלנסקי עם הלאומנים החמירו עוד יותר, כשהחליט לפטר את וולודימיר ויאטרוביץ', ההיסטוריון הממשלתי, אחרי שזה קרא לחלוק כבוד למשתפי פעולה עם נאצים שפעלו נגד הרוסים בתקופת מלחמת העולם השנייה.
הלאומנים גם מתחו ביקורת על החלטתו להסיג את כוחות אוקראינה מכמה מוצבים בקו העימות עם רוסיה, ועל שהסכים לאפשר בחירות במחוזות המזרחיים שבשליטת מורדים פרו-רוסים. אלפי לאומנים הפגינו בחודש שעבר בקייב נגד ויתורים אלו במה שהפך לאירוע המחאה הגדול ביותר נגד זלנסקי עד כה.
המקורב הסתבך בשערוריית הונאה
בנוסף לקרע עם הלאומנים, תדמיתו של זלנסקי כלוחם בשחיתות ספגה מהלומה כאשר נחשף כי אחד מבני בריתו, המיליארדר איגור קולומויסקי, לשעבר מושל אזור דנייפרופטרובסק, מעורב בשערוריית הונאה בהיקף של 5.5 מיליארד דולר.
ולכך יש להוסיף כמובן את שיחת הטלפון המפורסמת של זלנסקי עם נשיא ארצות הברית, אשר עומדת כעת במרכז הליך ההדחה נגד דונלד טראמפ.
התושבים המקומיים רואים בפרשה זו, המטלטלת את ארצות הברית, לא יותר מרעש רקע, אבל כזה שמוסיף לצרות האחרות של זלנסקי.
"אני אומר זאת בצער, אבל אין שום סיכוי שזלנסקי יצליח לקיים את הבטחותיו, ובוודאי לא את התקוות והציפיות המוגזמות שרבים תלו בו", אמר לנו ויקטור סקרשבסקי, כלכלן יהודי נודע מקייב. "למעשה, הוא עלה לשלטון רק כדי ליפול".
החשש מכך שזלנסקי ייכשל במשימתו מטריד את כל תומכיו, אבל בקהילה היהודית מצטרפת לחשש הזה גם דאגה נוספת. במדינה עם עבר אנטישמי אלים, יהודים רבים חוששים שהם ישלמו את מחיר כישלונו של הפוליטיקאי הטירון.
"רוב האנשים לא חושבים על זלנסקי כיהודי, אלא כעל שחקן פופולרי", אמר ולודימיר זאב וקסמן, יו"ר קהילת "תפארת מסורתי" באודסה. אבל אם הוא ייכשל, "הם יחפשו מישהו להטיל עליו את האשמה. אולי על היהודים".
יבגני רומנוביץ', יועץ מחשוב בן 41 מקייב, היה בוטה יותר. "כשזלנסקי ייכשל, הם יחשבו עליו כיהודי ויינקמו ביהודים", הוא אומר. "כאשר ההמונים מריעים, היהודים צריכים להתכונן לפוגרומים".
יבגני רומנוביץ', יועץ מחשוב בן 41 מקייב: "כשזלנסקי ייכשל, הם יחשבו עליו כיהודי ויינקמו ביהודים. כאשר ההמונים מריעים, היהודים צריכים להתכונן לפוגרומים"
פוגרומים היו מנת חלקם של יהודי אוקראינה מאות שנים. מאז נפילת ברית המועצות, נרשמה פריחה בחיים היהודיים באוקראינה ופגיעה ביהודים נראית בלתי סבירה. כיום, לפי ההערכות, חיים באוקראינה יותר מ-300,000 יהודים.
"אוקראינה היא המדינה הכי פחות אנטישמית באירופה", התפאר בוריס לוז'קין, נשיא הקונפדרציה היהודית של אוקראינה, אחרי הבחירות במאי.
אלן קאר, השליח המיוחד של ארה"ב לניטור ולמאבק באנטישמיות, כינה את העובדה שמסע הבחירות לנשיאות עבר ללא כל גילויים של אנטישמית כ"עובדה מדהימה שמראה את כברת הדרך שעשתה אוקראינה".
"מקום של התעוררות יהודית"?
"אוקראינה היא כיום מקום טוב להיות בו יהודי", אומר צבי בלינדר, אוצר במוזיאון היהודי שורשים באודסה. "זהו מקום של התעוררות יהודית".
בשטח, עם זאת, רבים חווים מציאות אחרת.
קירה ורחובסקיה, מנהלת המרכז היהודי "מגדל" באודסה, אמרה כי חשש מאנטישמיות מנע ממנה לפרסם על שלטי חוצות את המוזיאון היהודי שהיא עומדת בראשו. "אין צורך למשוך יותר מדי תשומת לב", אמרה בשבוע שעבר.
המוזיאון, שגודלו כדירה ממוצעת, שוכן מספר רחובות מהנמל, שבו נרצחו מאות יהודים בפוגרומים בשנת 1905.
בחודש שעבר הניחו לאומנים בובה בדמותו של המיליארדר היהודי קולומויסקי מכוסה בצבע אדום בכניסה לבית כנסת בקייב. קולומויסקי הוא הבעלים של ערוץ הטלוויזיה ששידר את התכנית שבה התפרסם זלנסקי.
ממשלת ישראל הצביעה בשנה שעברה על אוקראינה כמדינה בעייתית מבחינת רמת האנטישמיות שבה. דוח האנטישמיות לשנת 2017 מצא כי מספר התקריות האנטישמיות באותה שנה הוכפל לעומת 2016 ועמד על כ-130, יותר ממספר התקריות בכל מדינות ברית המועצות לשעבר יחד.
בשנה שעברה, פרסמה קבוצה של יותר מ-50 חברי קונגרס אמריקאים גינוי לחקיקה שאושרה באוקראינה אשר "מאדירה משתפי פעולה עם הנאצים".
"מדאיגה במיוחד העובדה שחלק גדול מהאדרת הנאצים באוקראינה נעשית בתמיכת הממשלה", כתבו המחוקקים האמריקנים.
בעיות אלה לא התחילו עם בחירתו של זלנסקי, אבל הצבתו של יהודי בעמדה הבכירה ביותר במדינה, מושכת – לטוב ולרע – תשומת לב אל הקהילה היהודית.
"באזור זה של העולם, הכלל הבלתי כתוב הוא שיהודים יכולים לפעמים להגיע אולי לדרגת סגן ראש מחוז, אבל אף פעם לא לדרגה של מנהל המחוז", אמר חיים צ'סלר, מייסד קבוצת "לימוד FSU", שארגנה עשרות כנסי לימוד יהודיים באוקראינה ובמדינות אחרות בעשור האחרון. "כעת, אין ספק שהמצב השתנה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו