בשבוע שעבר ישראל ואף העולם געשו בשל שתי תנועות יד: הנפת היד של אמילי דמארי והנפת היד של אילון מאסק. מה הקשר בין שתי התנועות והאם יש להן משמעות שחורגת מההיבט הפיזיולוגי של מתיחת כמה אצבעות או זרוע?
אמבלמים הם מחוות שיש להן משמעות מילולית וסמלית ברורה, באופן שיכול להחליף מילים. מפורסמת למשל המחווה של הנפת האצבע והאמה שידועה כתנועת הווי – תנועת הניצחון, שהתפרסמה בזכות וינסטון צ'רציל במלחמת העולם השנייה, ומזוהה כניצחון בעלות הברית על הנאצים. היפוך של התנועה הזו, כך שגב היד פונה כלפי חוץ – ומשמעות התנועה משתנה והיא הופכת לתנועה בוטה.
אמבלמים הם מחוות בעלות משמעות מילולית וסמלית ברורה, שיכולה להחליף מילים. מפורסמת למשל הנפת האצבע והאמה בתנועת וי – תנועת הניצחון. היפוכה, כשגב היד פונה החוצה – הופך אותה לבוטה
האמבלמים מבוצעים בדרך-כלל עם הידיים, אך ניתן לבצע אותם עם כל חלקי הגוף. ידוע למשל האמבלם של שמיטת הלסת באופן מוגזם כדי לסמל הפתעה. האמבלם הזה הוא אוניברסלי משום שהוא מחקה את הבעת ההפתעה, אך לרוב האמבלמים יש משמעות שמובנת בעיקר בהקשר תרבותי או מקצועי מסוים. כך למשל, בעולם הצלילה נעשה שימוש במגוון תנועות כדי לסמל ש"הכל בסדר", שהכל "לא בסדר", או כדי להתייחס לדגים ובעלי חיים שונים מתחת למים.
אמבלמים רבים הפכו בזכות האימוג'י לסימונים אוניברסליים, גם אם לא היו כך בעבר, והדוגמאות הבולטות הן הרמת האצבע כדי לסמן לייק וההורדה שלו. המקור של הסימנים האלו הוא בקרבות הקולוסאום בהם סימנו חיים ומוות, אך השימוש בהן חרג ממזמן מההקשר ההיסטורי שלהן.
האמבלם של הלב אותו סימלה לירי אלבג עם האצבעות על המסוק בשובה ארצה הוא דוגמה לאמבלם חדש, שנדד מהעולם הווירטואלי ורק בשנים האחרונות הפך לתנועה שמסומלת עם היד, תנועה שזכתה אף היא לאמוגי משלה (של אצבעות שיוצרות תנועת לב).
קיימים כשמונה מאות אמבלמים ברחבי העולם, וההבנה התרבותית שלהם גבוהה מאוד. משום שהם, מצד אחד, ידועים וברורים מאוד בהקשר תרבותי מסוים, ומצד שני מסומנים עם הגוף באופן שנדמה לנו כאוניברסלי – הם יכולים להיות מקור לאי הבנות רבות.
אנחנו כישראלים, למשל, נוהגים לאותת למישהו שיתאזר בסבלנות על ידי קפיצת האצבעות יחד והחזקתן עם האגודל, אבל אותה התנועה לא ידועה כלל במקומות רבים בעולם, ובמקומות אחרים כאיטליה היא מקושרת בעיקר עם גסות רוח.
אמבלם הלב שסימלה לירי אלבג עם האצבעות, על המסוק בשובה ארצה, הוא דוגמה לאמבלם חדש, שנדד מהעולם הווירטואלי והפך לתנועה המסומלת עם היד, תנועה שזכתה אף היא לאמוגי משלה – אצבעות שיוצרות לב
דוגמה בולטת היא ממלחמה בה רוסיה ובולגריה שילבו כוחות כדי להלחם בטורקיה (בשנים 1877-8). בעיה התגלעה עם הלחימה כאשר התגלה, שהדרך הרוסית לומר "לא" היא להניד את הראש מצד לצד (כמו אצלנו). הבולגרים, לעומת זאת, נהגו להניע את הראש מעלה מטה כדי לסמן את אותו הדבר הדיוק. התנועה שמסומנת באופן מהיר וכמעט אינסטנקטיבי בחיים ובשדה הקרב יצרה כשלי תקשורת חמורים ואולי אף למקרי מוות.
האמבלם של זקיפת הזרת והאצבע תוך הורדת האצבעות האמצעיות מפורסמת בארצות-הברית כסמל של אוניברסיטת אוסטין בטקסס, הידועה גם בשם "לונגהורנס" (קרניים ארוכות) ומחקה את קרני השוורים המזוהים איתה.
אותה התנועה התמימה שמונפת על-ידי אוהדי האוניברסיטה הרבים במשחקי פוטבול, אירועים רשמיים אחרים ואף הפכה במידה מסוימת למזוהה עם אוסטין, עיר הבירה של טקסס, כמעט גרמה לתקרית דיפלומטית.
בשנת 2005, בטקס ההשבעה של ג'ורג' בוש ג'וניור לנשיא ארצות הברית בפעם השנייה ברציפות, הוא זקר את אצבעותיו באותה מחוות לונגהורן. ג'ורג' הטקסני שכח שבטקס ההשבעה שלו צופים בכל מדינות העולם, ומתברר שלאותה מחווה יש בחלקן משמעות אחרת לחלוטין.
במדינות לטיניות, כגון צרפת, זהו סמל לבגידה (לעשות קרניים לבן זוגך) ובמדינות הנורדיות, כגון סקנדינביה, זהו סמל הזדהות עם השטן. מדינות אלו הוצפו בבהלה מכך שהנשיא האמריקאי מזדהה עם כוחות רשע. ועל רקע מלחמת עיראק השנויה במחלוקת והעצבים המרוטים בתקופה זו – זכו אותם מסרים והאשמות לסירקולציה מרובה.
במדינות לטיניות, כגון צרפת, זהו סמל לבגידה (לעשות קרניים לבן זוגך) ובמדינות הנורדיות, כגון סקנדינביה, זהו סמל הזדהות עם השטן. מדינות אלו הוצפו בבהלה מכך שהנשיא האמריקאי מזדהה עם כוחות רשע
השערורייה הזו הוכיחה עד כמה חשוב לדובר להתכונן ולחשוב על המחוות שהוא מבצע בזירה הבינלאומית, אבל הוכיחו גם עד כמה חשוב ההקשר בו נאמרים דברים ובהם נעשות התנועות.
לפני כשבוע אמילי דמארי, שחזרה משבי חמאס, צולמה כשהיא מבצעת את אותה התנועה בדיוק, אך לא מתוך הזדהות עם השטן ולא עם הלונגהורנס. התנועה שלה נולדה מתוך אילוץ רפואי – אבל האופן שבו היא לקחה משהו שעשוי היה להיתפס כחולשה גופנית והפכה אותו לסמל של הצלחה וניצחון – ריגש רבים. התנועה זכתה לאמוג'י משלה אותה עיצב אביעד אמרגי. היא זכתה לעשרות אלפי לייקים ולשיתופים רבים ברשת.
גם בקבוצת הכדורגל שדמארי נמנית על אוהדיה שיתפו את אותה המחווה עם סמל הקבוצה. כעת נותר רק לראות האם במהלך הנשים התנועה הזו תהפוך לסמל ישראלי, שמזוהה עם נצחון הרוח.
????????????️
Posted by We Are Tottenham TV on Tuesday, January 21, 2025
שערורייה נוספת בטקס השבעה לנשיאות בשל אמבלם התחוללה בשבוע שעבר, כאשר אילון מאסק, מוגל כל יכול, ביצע לכאורה את תנועת מועל היד, שהפכה למזוהה עם התנועה הנאצית.
התנועה של אמילי נולדה מתוך אילוץ רפואי – אבל האופן שבו היא לקחה משהו שעשוי היה להיתפס כחולשה גופנית והפכה אותו לסמל של הצלחה וניצחון – ריגש רבים. התנועה זכתה לאמוג'י משלה
התנועה זכתה לגינויים רבים. מישל פרידמן, פובליציסט צרפתי גרמני ובעל תפקיד בכיר לשעבר במועצת היהודים בגרמניה, כינה את תנועתו של מאסק "מבישה" ו"מעידה על נקודת המפנה המסוכנת שהעולם הגיע אליה".
תנועת מועל היד הפכה לאסורה בגרמניה בשל השימוש שנעשה בה בתנועה הנאצית. על רקע האנטישמיות הגואה בעולם, תנועתו של מאסק נחשבה לפריצה חמורה של הטאבו האחרון.
האמבלם הלחיץ גם את השמאלנים האמריקאים, שחוששים ממאסק, מדונלד טראמפ ומהתחזקות תנועות ניאו-נאציות ופשיסטיות, אבל גם את היהודים והימנים שחוששים מהאנטישמיות הגואה על רקע המלחמה בעזה.
תנועת היד אף הגיעה לדיון בקונגרס האמריקאי, כאשר סנאטור כריס מרפי מטעם המפלגה הדמוקרטית בקונטיקט שאל את אליזה סטפניק הרפובליקאית מניו-יורק "האם אחד מיועציו הבכירים של הנשיא ביצע את התנועה הנאצית?" סטפניק הכחישה.
התבוננות בווידאו המלא של הנאום תראה את מאסק אומר בהתרגשות: "הבחירות האלו חשובות ביותר, תודה שגרמתם לכך לקרות. הלב שלי יוצא אליכם" – הוא מצביע על לבו ומפנה את היד לקהל. התנועה הזו של הצבעה ללב ואז פתיחת היד אל עבר הקהל מזוהה בדרך-כלל עם כנות, ודוברים רבים מתאמנים עליה מראש. ניתן לדמיין כי בלהט הרגע, בנאום מול אנשים רבים, היא הפכה לרובוטית בנראות שלה וכתוצאה מכך למזכירה את תנועת מועל היד.
תנועה זו של הצבעה ללב ואז פתיחת היד אל עבר הקהל מזוהה לרוב עם כנות, ודוברים רבים מתאמנים עליה מראש. ניתן לדמיין כי בלהט הרגע, בנאום מול אנשים רבים, היא הפכה לרובוטית בנראות שלה
היו מי שטענו, שמאסק אשר אוהב שערוריות בחר בכוונה בתנועת יד, שתעורר תשומת לב. אני נוטה לחשוב, שלמרות שמאסק הוא אחד האנשים החזקים בעולם היום, אם לא החזק ביותר – שילוב של תסמונת האספרגר שלו, ניסיון לא רב בנשיאת נאומים מהסוג הזה והתרגשות הרגע חברו יחדיו ליצירת הרגע המוזר. הליגה נגד השמצה מצדם כינו את התנועה בפשטות "מוזרה", וראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו טען שהתנועה לא הובנה.
הסכנה הגדולה לדעתי היא שוב בקריאת התנועה מחוץ להקשר שלה, שכן היא זכתה לשיתופים רבים בגרסתה הערוכה – ללא המשפט שנאמר ברקע שלה. גם אם מאסק עצמו הוא דמות שנויה במחלוקת, אסור לדעתי לשכוח אף את ההקשר הרחב יותר – מאסק נפגש עם משפחות השבויים, הלך עם דיסקית החטופים ודיבר על מצבם באירועים פומביים למרות שהנושא לא היה פופולרי בארצות-הברית ולא הקנה לו נקודות זכות בקהל הרחב.
ניתן לראות כיצד האמונות הקודמות שלנו משפיעות על תפיסת המציאות שלנו. עבור השמאל שחושש מעליית הפשיזם והניאו נאצים – האמירה שהבחירות חשובות בתוספת התנועה, היא הסימן לכך שלפחדים המוקדמים שלהם יש בסיס.
מאסק מצדו השתמש בביקורת נגדו כדי להפנות שוב אצבע מאשימה לתקשורת הממסדית שמחפשת אותו בפינה, והעלה תמונות של פוליטיקאים אחרים מניפים את ידם. מאסק, שייסד את וויקיפדיה, אף האשים את הפלטפורמה בכך שהיא הפכה להיות מוטה כמו המדיה המסורתית.
הוצאת דברים מהקשרם המיידי והרחב יותר היא אחת הדרכים הידועות והבולטות להפיץ דיסאינפורמציה ולהשחיר את פני הצד השני. הבעיה היא, שכל הוצאה מהקשר, למרות השיתופים הרבים להם זוכים בשל הדרמה המיידית – מורידה את האמון באותה מדיה בה נערכים השיתופים.
הוצאת דברים מהקשרם היא אחת הדרכים הבולטות להפצת דיסאינפורמציה ולהשחרת הצד השני. אך כל הוצאה מהקשר, למרות תפוצתה בשל הדרמה – מורידה את האמון במדיה בה נערכים השיתופים
חמור מכך, זה מוריד את האמון בדמוקרטיה במובנה הרחב. כך אנחנו מוצאים את עצמנו במעגל אכזר של התרגשות ודרמה, חוסר הבנות, שברי אמיתות ודמוקרטיה בגסיסה.
שרון אביטל היא בעלת דוקטורט ברטוריקה מאוניברסיטת טקסס באוסטין. היא מרצה וחוקרת שכנוע, תקשורת בלתי מילולית, ותקשורת בין תרבותית. בשל הכובע הכפול שהיא חובשת כרטוריקנית וכמטפלת בשיטות שונות של רפואה משלימה, היא מתעניינת גם בקשר בין פוליטיקה ותהליכי ריפוי ושליטה (צילום: קובי וולף)
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו