הממשלה דוחה כל דרישה לוועדת חקירה ממלכתית לאסון ה-7 באוקטובר. הוועדה הזו חייבת לקום אבל למעשה גם עשר ועדות חקירה לא ישפכו אור אמיתי על סיבות המחדל.

לא פלא שהרבה תאוריות קונספירציה נזרקו לחלל השיח הציבורי. הרי איך יתכן שהכל כשל, הממשלה, הצבא, שב"כ, וכל גוף אחר שיש לו נגיעה לביטחון הלאומי.

יש רק הסבר אפשרי אחד – רמה נמוכה של אנשים גם בממשלה וגם בתפקידי מפתח במערכת הביטחון. אחרת, איך יתכן שאף שר, אף קצין בכיר, לא זעקו "הם הולכים לתקוף".

איך יתכן שהכל כשל, הממשלה, הצבא, שב"כ, וכל גוף אחר שיש לו נגיעה לביטחון הלאומי. יש רק הסבר אפשרי אחד – רמה נמוכה של אנשים גם בממשלה וגם בתפקידי מפתח במערכת הביטחון

איך יחכן שעננת טמטום השתלטה על כל מערכות הממשל והביטחון? אז בוא נראה – הפוליטיקאים שלנו רובם ברמה נמוכה מאוד. נכון שבעולם כולו הטובים לא הולכים לפוליטיקה בדרך כלל, אבל אצלנו הרף ירד אפילו יותר נמוך.

בידקו מיהם השרים. גם אלה עם תארים שיש בהם תוכן לכאורה, ובוודאי אלה עם תארים כמו השר לענייני מים קרים והשר לענייני לימונדה. אולי המצאתי את התארים הללו, אבל התארים שהודבקו בפועל ללקקנים שמקיפים את סגול השיער הם לא פחות מגוחכים. זה לגבי הפוליטיקאים. אפסים.

אבל גם במערכות הביטחון היה נוח לבכירים לנוח בצלה של הקונספציה, וכשמישהו ניסה להראות להם שהם טועים הם סתמו את פיו מייד.

כל זה ידוע. אבל הסכנה היא שהמצב הזה יימשך. כבר עכשיו רואים סימנים לכך שזה קורה.

הנזיפה של שר הביטחון ישראל כ"ץ בראש אמ"ן על שאמר דברים נכונים ומתחייבים בישיבת ממשלה. הנזיפה מעידה שגם אם אתה לובש שכפ"ץ ומניח על ראשך קסדה ויוצא לשטח – זה לא אומר שאתה מדבר דברי טעם ולא מדקלם דף מסרים שהועבר לך. והיו גם לא מעט אמירות של שרים אחרים, המראות שהם לא מבינים אפילו שמץ מהמצב.

אז המצב לא ישתנה וזו סכנה קיומית. חמאס לא חוסל. חזבאללה לא חוסל. בסוריה העניינים רק מתחממים כאשר טורקיה משתלטת, וכידוע בראש מדינה זו עומד "חובב ציון" גדול. אז למרות שהיינו כ"פסע" מהניצחון – המציאות טופחת על פני כולנו וזו רק ההתחלה.

אז המצב לא ישתנה וזו סכנה קיומית. חמאס לא חוסל. חזבאללה לא חוסל. בסוריה העניינים רק מתחממים כשטורקיה משתלטת. אז למרות שהיינו כ"פסע" מהניצחון – המציאות טופחת על פני כולנו

אז מה עושים? צריך לבנות הכל מאפס, אבל זו ציפייה אוטופית. במציאות צריך אנשים טובים שייכנסו לתחומים החשובים לביטחון.

נורא לראות את ההבדל בין הלוחמים עזי הנפש שנאלצים לשמוע במה עוסקים ראשי המדינה. נורא לדעת שרוב הפוליטיקאים שלנו לא כשירים לנהל מכולת שכונתית.

אבל נורא גם לראות איש חולה מאופר בכבדות עם שיער לשעבר כחול, מנהל מערכה הישרדותית, וכל עוד מקיפים אותו טיפשים ארוכי לשון ומשיחיים אין סיכוי לשינוי.

כשראינו את שלושת החטופים שהוחזרו בשבת האחרונה, הבין גם מי שעד עתה הדחיק כי בעזה יש אויב אכזר שלא יהסס לחזור שוב על הפשעים הנוראים של ה-7 באוקטובר.

התכנית הגרנדיוזית של נשיא ארה"ב לפינוי בינוי של עזה, הפכה כבר לבדיחה בעולם כולו. והבעיה גדלה עוד יותר כאשר חלק מרוצחי החמאס, כמה מהם היו כאלה שנידונו למאסרי עולם מרובים, חוזרים לעזה עם תאוות נקם בלתי נשלטת.

מי יחזור ליישובי העוטף במצב הזה? מי יוכל לישון בשקט כאשר ממשלה של עלובים מנהלת את העניינים ולמעשה עוסקת בדברים הזויים כמו החרמת טקס השבעת הנשיא החדש של בית המשפט העליון ובהישרדות הממשלה במקום בהצלת המדינה?

במשכן הכנסת יושבים אנשים שמקבלים שכר מכולנו. רובם לא ראויים לתואר, לא ראויים לתפקיד, לא מבינים שאנחנו חיים כאן במצב של מלחמה נמשכת שרק תלך ותעצים.

אבל הבעיה גדולה – הטובים לא נכנסים לפוליטיקה. כמה מהם שכן ניסו ספגו את נחת זרועה של מכונת הרעל וברחו מהר.

עד כמה המצב חמור יעיד הסיפור הבא: אחד משרי הממשלה הוזמן לפגוש את המקביל שלו באיחוד האמירויות. הוא בדק מי האיש ואז התברר שמדובר בצעיר ממשפחת המלוכה שמחזיק בחמישה תארים מהאוניברסיטאות הטובות בעולם.

השר הבין את המצב ואמר שהוא לא מרגיש טוב בטיסות. על מה הוא ידבר אתו?

עד כמה המצב חמור יעיד הסיפור הבא: אחד השרים הוזמן לפגוש את מקבילו האמירתי. הוא גילה שמדובר בצעיר ממשפחת המלוכה, בעל 5 תארים מאוניברסיטאות עילית. השר הודיע שהוא לא מרגיש טוב בטיסות

הבנתם עד כמה אנחנו שקועים במדמנה שמסכנת את כולנו? מדובר בעם נפלא. עם לוחמים נהדרים. אבל עם "מנהיגות" ברמה הנמוכה ביותר.

אריה אגוזי הוא כתב לענייני ביטחון. עבד בעבר בידיעות אחרונות. מתמחה בדיווח על טכנולוגיות ביטחוניות ישראליות ועל האתגרים עימן צריכות טכנולוגיות להתמודד, בעיקר מול האיומים החדשים.