"כאשר יהושע בא אל הארץ הזו, לפני שהוא נכנס אליה, אלוהים אמר לו: 'כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה'. הם בנו מזבח – וזהו המזבח בהר עיבל. זו לא סתם אגדה, זו לא רק סיפור כמו האיליאדה והאודיסאה. זהו התנ"ך. זה בא מאלוהים. לכן, חשוב שעם ישראל יחזיק בריבונות על האזור הזה ועל הארץ הזו".

(לוק מון, מקורב לטראמפ ויו"ר משותף של ארגון "כנס נשיאי הכנסיות למען ישראל", בהר עיבל, 6 במרץ 2025)

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

בחודשים האחרונים, ובעיקר אחרי חזרתו של דונלד טראמפ לחדר הסגלגל, הקולות הלא רציונליים והקיצוניים צוברים כוח. מה שעד לפני חודשים ספורים היה נחשב לטאבו הופך ל"רעיון מחוץ לקופסה" שיש לדון בו. ובמציאות הזו, כאשר העולם נעשה יותר ויותר דתי, גם הגרסאות הכי קיצוניות ולא רציונליות של הדת מתחזקות.

בחודשים האחרונים, ובעיקר אחרי חזרת טראמפ לחדר הסגלגל, הקולות הלא רציונליים והקיצוניים צוברים כוח. מה שעד לפני חודשים ספורים היה נחשב לטאבו הופך ל"רעיון מחוץ לקופסה" שיש לדון בו

בשבוע שעבר ביקרה קבוצה של כמרים אוונגליסטים, יחד עם ראש המועצה האזורית שומרון, יוסי דגן, באתר הארכיאולוגי בהר עיבל. פרופ' אדם זרטל ז"ל, חופר האתר, זיהה את המקום כנקודה שבה נערך מעמד הברכה והקללה עם כניסת בני ישראל לארץ, ואת המבנה העתיק זיהה כמזבח שבנה יהושע. רוב הארכיאולוגים דוחים את הסברה הזו, ורק בודדים מקבלים אותה – רובם ככולם מזוהים עם הימין המתנחלי והמשיחי.

אבל לא רק אצלנו יש משיחיים. ד"ר סקוט סטריפלינג הוא ארכיאולוג אוונגליסטי מהאגודה למחקר מקראי. באתר של האגודה נכתב: "אנו מאשרים את בשורתו של ישוע המשיח, שהיא בשורת האל לגאולת האנושות כולה".

במילים אחרות, סטריפלינג יודע מה הוא ימצא עוד לפני שהוא מתחיל לחפור.

סטריפלינג, יחד עם פרופ' גרשון גליל, עומד מאחורי המחקר על לוחית העופרת העתיקה שנמצאה בהר עיבל ועליה לכאורה כתובה קללה עתיקה. המחקר של סטריפלינג, שמחזק את הסברה של זרטל, נעשה באופן לא חוקי במונחי החוק הבינלאומי, לא מדעי ולא אתי בסיוע קצין מטה ארכיאולוגיה במנהל האזרחי, האמון על כל הארכיאולוגיה בשטחי C. המחקר עורר אמנם דיון בינלאומי, אבל נדחה בבוז על ידי ארכיאולוגים מהעולם כולו.

@emekshaveh

מוקדש לאלפי המתנחלים שיגיעו השבוע להר עיבל בשטח B – אתר בטופ של הטופ שבטופ.

♬ צליל מקורי – emekshaveh

כל זה לא מפריע לכמרים האוונגליסטים שביקרו באתר לקבוע שהמבנה הוא מזבח יהושע, וכמי שרואים בסיפורי המקרא אמת אלוהית שממנה יש לגזור תכניות עבודה, הוא משמש אותם לקידום התוכנית להחלת ריבונות ישראלית בגדה. למרבה הצער החבורה הזו גם מקורבת לטראמפ.

הכמרים האוונגליסטים שביקרו באתר קבעו שהמבנה הוא מזבח יהושע, וכמי שרואים בסיפורי המקרא אמת אלוהית, ממנה יש לגזור תכניות עבודה, זה משמש אותם לקידום התוכנית להחלת ריבונות ישראלית בגדה

ככל שהמשיחיים התחזקו והשיח נעשה פתוח לתיאוריות שבעבר היו טאבו, הוסרו גם המסכות. במקום דיון דתי על הזכות לפולחן באתרים קדושים שאינם בשליטת ישראל, הוסט הדיון לשיח פוליטי על ריבונות.

מי שמסמל יותר מכל את התופעה הוא השר לשעבר איתמר בן גביר, והמקום בו הוא השתמש במיוחד כדי להחדיר את משנתו – הוא הר הבית, התפילה היהודית שאישר בן גביר הפכה להפגנת כוח וריבונות. כזו שבינה לבין קדושה אין דבר וחצי דבר.

עוד ביטוי למהלך הזה ראינו בשבועות האחרונים סביב קבר יוסף, כששלטים רבים הקוראים לחזרה לקבר יוסף הנמצא בלב שכם נתלו לאורך הכבישים בגדה ועליהם לוגו המועצה האזורית שומרון. השלטים אינם מדברים על חופש פולחן וזכויות ביקור, אלא מסבירים שבאמצעות החזרה לקבר יוסף ננצח את הטרור. ראש המועצה דגן שעומד מאחורי הקמפיין הוא גם בעל כוח רב במפלגת השלטון.

צבי סוכות ויוסי דגן, מובילים את הקמפיין לחזור לקבר יוסף (צילום: מועצה אזורית שומרון)

נזכיר, קבר יוסף הוא מובלעת ישראלית בתוך שטח A, והביקורים באתר כרוכים באבטחה הדוקה של חיילים. חזרה למקום תדרוש הרבה יותר מ"הקמת הישיבה מחדש במקום".

ככל שהמשיחיים התחזקו והשיח נעשה פתוח לתיאוריות שבעבר היו טאבו, הוסרו גם המסכות. במקום דיון דתי על הזכות לפולחן באתרים קדושים שאינם בשליטת ישראל, הוסט הדיון לשיח פוליטי על ריבונות

מתוך היכרות עם הפרקטיקה של המתנחלים, סביר להניח שתוך זמן קצר הם יקימו חניון ויסללו כביש גישה לאוטובוסים, במקום יוקם מוזיאון, מרכז מבקרים, שירותים ועוד ועוד. כל אלה ידרשו להגביר את האבטחה בגישה לאתר שבשכם ואת המתח בין המבקרים היהודים לפלסטינים כפי שקורה באתרים אחרים הנמצאים בליבה של אוכלוסייה פלסטינית כמו עיר דוד. בקיצור, עוד משימות לחיילים ועוד אחיזה באדמה. לא קדושה ולא נעליים.

התהליכים והמגמות האלו לא מתחילים ונגמרים בשטחים או אצל המתנחלים. ביום שישי האחרון נדרשו חיילים לאבטח גם ביקור בקבר רב אשי על גבול לבנון. נעזוב את שאלת הזיהוי של האתר, שבלבנון מוכר כקבר שיח' עבד, ונתעכב על המגמות שזלגו מהשטחים ללבנון.

הקבר נמצא ממש על הגבול, כשחציו האחד בצד ישראל וחציו השני בצד הלבנוני של הגבול, ובמשך שנים ארוכות לא ניתן היה להגיע אליו. לפני כשלושה שבועות פרסם ישראל שפירא בכיכר השבת כי קבוצת חסידי ברסלב הגיעו לאתר בלילה, שיפצו אותו ללא ליווי ארכיאולוגי והזיזו את גדר הגבול לצד הלבנוני, וכך הכניסו את הקבר כולו לצידה הישראלי של הגדר, ובכך גם "סיפחו" חלקים מלבנון.

בשבועות האחרונים היו כמה עימותים בין "מבקרים" שניסו להגיע למקום לבין הצבא שכללו יידויי אבנים. לפני הביקור בקבר בסוף השבוע האחרון, הובילה תנועת "עורי צפון" – הקוראת להתיישבות ישראלית בדרום לבנון – קמפיין לביקור במקום.

לאחרונה פורסם שקבוצת חסידי ברסלב הגיעו בלילה לאתר "קבר הרב אשי", המוכר בלבנון כ"קבר השיח' עבד", שיפצו אותו ללא ליווי ארכיאולוגי והזיזו את גדר הגבול לצד הלבנוני, ובכך גם "סיפחו" חלקים מלבנון

מספר הטלפון לתיאום ביקורים באתר שפורסם בקבוצות הווטסאפ הוא באופן "מפתיע" של "מנהלת קבר יוסף", מה שמדגיש את החיבור הפוליטי והארגוני בין כל הפעולות האלו. כל מה שנותר לצבא הוא להתגייס לטובת הביקור הפוליטי ולספק לו מטריית אבטחה.

רב אשי (צילום: פרסומים ברשת)

מהלכים אלה לא רק מחריפים את המציאות ומערערים את היכולת להוביל הסדר מדיני בעתיד, הם אלו שמובילים לקריסת ישראל בהווה. צה"ל, שבשנים האחרונות הפנים את העמדה המתנחלית בנוגע לאתרים הארכיאולוגיים בשטחים, אינו מסוגל להיות ביקורתי לצעדים אלה והופך לכלי שרת בידיים פוליטיות קיצוניות. רגע לפני פורים נייחל שבימין ישימו שוב את המסכות.

אורי ארליך הוא עיתונאי לשעבר, פעיל שמאל ודובר ארגון הארכיאולוגים \"עמק שווה\".