JavaScript is required for our website accessibility to work properly. בג"ץ סגר לקרעי את השער למינויים במועצת התאגיד | זמן ישראל
סולברג סיכל את התוכנית של שר התקשורת

בג"ץ סגר לקרעי את השער למינויים במועצת התאגיד

השופט סולברג הבהיר כי לשר התקשורת אין כל סמכות להתערב בהליכי המינוי של יו"ר ועדת האיתור, שקרעי עצמו מינה ● בג"ץ העניק בכך גיבוי מלא לייעוץ המשפטי לממשלה מול ניסיונותיו של קרעי לשבש את המינויים – ניסיונות שהובילו אותו אף להורות לעובדי משרדו להפר החלטה שיפוטית ● פרשנות

שר התקשורת שלמה קרעי (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יונתן זינדל/פלאש90
שר התקשורת שלמה קרעי

שר התקשורת שלמה קרעי כמעט הצליח. פיטוריה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה בישיבת הממשלה לפני שבוע באו לו בדיוק בזמן. קרעי כבר יכול היה לחוש את הניצחון המתקרב, את ההשתלטות על מועצת תאגיד השידור "כאן", את תוכניותיו מתממשות.

אבל השופט נעם סולברג סיכל את התוכניות בצו הארעי שהקפיא את הדחתה של בהרב־מיארה בשבוע שעבר, ושהפך לצו ביניים אמש (ראשון).

לקרעי יש בעיה עם שלטון החוק. לכן, אין זה מקרה שהוא היה הראשון מבין שרי הממשלה שהחליט להתעמת חזיתית עם הצו השיפוטי שהקפיא את הדחתה של היועצת המשפטית, וכתב לעובדי משרד התקשורת למוחרת החלטתו של סולברג כי הוא דורש מהם "לא לקיים חוות דעת מטעם הייעוץ המשפטי לממשלה ללא אישור לשכתי, ולהתייעץ עם לשכתי בכל מקרה של ספק. "מעמדה של מיארה וצוותה", כך במקור במכתבו של קרעי, "הוא כמעמד כל אזרח אחר".

מועצת התאגיד אמורה להתמנות במנותק מאינטרסים פוליטיים, ולשם כך המחוקק יצר מנגנון מורכב, שלפיו ימנה השר שופט בדימוס, שישמש יו"ר ועדת האיתור לחברי המועצה – והוא זה שימנה את שני חברי הוועדה הנוספים

היועצת המשפטית למשרד התקשורת, עו"ד ברוריה מנדלסון, כיבתה מהר מאוד את ניצני המרד בשלטון החוק, ככל שהיו כאלה. כשעה לאחר מכתבו של קרעי, היא כבר הוציאה מכתב משלה לעובדי משרד התקשורת, והודיעה להם: "הנחיות היועצת המשפטית לממשלה בכלל, והנחיות הייעוץ המשפטי למשרד התקשורת בפרט, מחייבות את עובדי המשרד, ועל כל העובדים לפעול על פיהן".

קרעי לא פעל אך ורק מתוך האיבה שלו ליועצת המשפטית לממשלה או מתוך שאיפות כלליות למוטט את שלטון החוק. יש לו אינטרסים יותר קונקרטיים, שבעטיים קיווה להשתחרר, כבר בשבוע שעבר, מהדבר המעיק הזה הנקרא כללים משפטיים. אחד המאבקים שהוא מנהל בתחום התקשורת הוא במטרה להשתלט על הרכב מועצת תאגיד השידור הציבורי.

שר התקשורת שלמה קרעי מציג את הרפורמה שלו לחוק השידורים, 17 ביולי 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
שר התקשורת שלמה קרעי מציג את הרפורמה שלו לחוק השידורים, 17 ביולי 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

יש לו רק בעיה אחת: הוראות החוק, שנוסח לפני כעשור, מיועדות למנוע בדיוק את זה. מועצת התאגיד אמורה להתמנות במנותק מאינטרסים פוליטיים, ולשם כך המחוקק יצר מנגנון מורכב, שלפיו ימנה השר שופט בדימוס, שישמש יו"ר ועדת האיתור לחברי המועצה – והוא זה שימנה את שני חברי ועדת האיתור הנוספים.

קרעי מינה כמה שופטים בדימוס לתפקיד, ובכל פעם שלא הצליח להגיע לתוצאה הרצויה מבחינתו – דריסת רגל בבחירת חברי המועצה – הפעיל לחצים להחליפם. עכשיו הוא תקוע עם השופטת בדימוס נחמה מוניץ, שמונתה בברכתו של קרעי רק בחודש מרץ האחרון.

האירוע כולו מתנקז כעת לשלב של אישור מינוי שני חברי ועדת האיתור הנוספים, שיכהנו לצד השופטת בדימוס מוניץ. מוניץ איתרה ובחרה אותם – ד"ר ענת פלג והכלכלן ראובן אבי־טל

קרעי אינו יכול לפעול בעניינים האלה מתחת לרדאר: המשנה ליועצת המשפטית (משפט ציבורי־מנהלי) ד"ר גיל לימון מצד אחד, ועמותת "הצלחה" מצד שני – עותרת סדרתית לבג"ץ בתחום הרגולציה של כלי התקשורת – מוודאים שהוראות החוק נשמרות.

בבג"ץ תלויות כעת ארבע עתירות, אחת משנת 2022 והיתר מהחודשים האחרונים, שעניינן חובת השר לחתום על מינוי חברי מועצת התאגיד שכבר אותרו ואושרו; למנות ממלא מקום ליו"ר המועצה; ולהאריך, באופן זמני, את כהונתם של שניים מחברי המועצה שכהונתם פקעה, כדי שהתאגיד יוכל להמשיך לתפקד עם מניין חוקי מינימלי של חברי מועצה.

המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

האירוע כולו מתנקז כעת לשלב של אישור מינוי שני חברי ועדת האיתור הנוספים, שיכהנו לצד השופטת בדימוס מוניץ. מוניץ איתרה ובחרה אותם – ד"ר ענת פלג והכלכלן ראובן אבי־טל – ושמותיהם צריכים להיות מועברים לוועדה לבדיקת מינויים ברשות החברות הממשלתיות, בראשות השופטת בדימוס שולמית דותן, בשביל לאשרם.

אך קרעי אינו מעוניין בהם, יש לו אנשים משלו שהוא רוצה למנות לוועדת האיתור, וכך להשפיע על הרכב מועצת התאגיד.

בחודש יוני האחרון הקציב בג"ץ, בהחלטת ביניים, חודש ימים לשם העברת שמותיהם לוועדת הבדיקה ולאישור מינוים, כדי שאפשר יהיה להתקדם ולמנות חברים חדשים למועצת התאגיד.

קרעי הפעיל לחצים אדירים על מוניץ להימנע ממינויה של ד"ר פלג, ואף דרש ממנה להתפטר אם תתעקש על המינוי. לפני כשבועיים הוא כתב למוניץ כי הוא דורש לערוך בירור של "הליך בחינת מועמדותה של גב' פלג"

חודש חלף, אך שמות חברי ועדת האיתור לא הועברו לוועדה לבדיקת מינויים. קרעי הפעיל לחצים אדירים על מוניץ להימנע ממינויה של פלג, ואף דרש ממנה להתפטר אם תתעקש על המינוי. לפני כשבועיים הוא כתב למוניץ כי הוא דורש לערוך בירור של "הליך בחינת מועמדותה של גב' פלג", וכי עד להשלמתו לא יעביר את שמות המועמדים לוועדה לבדיקת מינויים.

מוניץ השיבה לשאלותיו במסגרת ה"בירור", אך בשבוע שעבר קרעי שב וכתב למוניץ כי "נחרד" לשמוע את הסבריה, וכי ידוע לו שאנשי הייעוץ המשפטי "מיררו לה את החיים". לדבריו, מדובר בניסיון של משרד המשפטים להתערב בהליך המינוי, ולפיכך הוא "משעה את העברת שמות המועמדים לוועדה לבדיקת מינויים".

המשנה ליועמ"שית, ד"ר גיל לימון, בדיון בוועדת החוקה של הכנסת, 11 ביולי 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
המשנה ליועמ"שית, ד"ר גיל לימון, בדיון בוועדת החוקה של הכנסת, 11 ביולי 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

למוחרת היום התקיימה שיחת ועידה טלפונית מתוחה, בהשתתפות קרעי ולימון. קרעי הבהיר כי לא יעביר את שמות המועמדים לוועדת האיתור לוועדה לבדיקת מינויים, ואילו לימון הבהיר כי השר אינו מוסמך להתערב במינויים, והסיבה שקרעי בכלל מעורב בהעברת השמות לוועדה נעוצה בעובדה שהמערכת הממוחשבת הרלוונטית מצויה בלשכת השר.

בסופה של שיחה זו, הנחה לימון כי שמות המועמדים יועברו באמצעות הלשכה המשפטית במשרד התקשורת, בלא צורך במעורבות של קרעי ולשכתו.

ביום חמישי האחרון, לאחר סדרה של עיכובים ודחיות, נאלצה הפרקליטות לדווח על ההתפתחויות הללו לבג"ץ בכל ארבע העתירות. בדיווח נמסר כי בהוראת המשנה ליועצת המשפטית ולמורת רוחו של קרעי, שמותיהם של פלג ואבי־טל הועברו לוועדה לבדיקת המינויים, וזו מטפלת כעת בנושא.

"עיון בחוק השידור הציבורי הישראלי מלמד כי לאחר שמונתה יושבת ראש ועדת האיתור, תם חלקו של שר התקשורת בהליך מינוי חברי ועדת האיתור"

בכל ארבע העתירות ביקשה הפרקליטות שהות של ימים או שבועות אחדים כדי לשוב ולעדכן את בית המשפט בהתפתחויות. בכל העתירות נמסרה מפיו של שר התקשורת התגובה הבאה: "עמדה זו מייצגת כרגיל את העותרים נגדי. אני דורש ייצוג עצמאי".

אתמול (ראשון) סולברג הוציא מדעתו את קרעי, בפעם השנייה בתוך פחות משבוע. בעתירה הוותיקה מבין הארבע, כתב השופט בהחלטת ביניים:

"עיון בחוק השידור הציבורי הישראלי מלמד כי לאחר שמונתה יושבת ראש ועדת האיתור, תם חלקו של שר התקשורת בהליך מינוי חברי ועדת האיתור. לשר אין אפוא כל סמכות להתערב בהליך המינוי שמנהלת יושבת ראש ועדת האיתור, וממילא אין הוא מוסמך לעכבו, בכל דרך שהיא".

משרדי תאגיד השידור הציבורי "כאן" בירושלים, 31 בינואר 2023 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)
משרדי תאגיד השידור הציבורי "כאן" בירושלים, 31 בינואר 2023 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

ובמילים אחרות: בג"ץ מעניק גיבוי מוחלט לייעוץ המשפטי לממשלה, ולצעדים שנוקט לימון ביחס לניסיונותיו של קרעי לשבש את הליך מינוי חברי ועדת האיתור. זה הטריגר שהביא את שר התקשורת להורות לעובדי משרד ממשלתי להפר החלטה שיפוטית.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 953 מילים ו-2 תגובות
כל הזמן // יום שני, 29 ביוני 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.