באווירה של התפרקות כללית מנורמות שלטוניות, קל לשכוח כי בישראל עדיין חל עקרון האחריות הקולקטיבית של הממשלה. המשמעות היא שכל שר נושא באחריות לכל פעולה של כל אחד מעמיתיו לממשלה. כולם אחראים להכול.
מכאן שלא מדובר רק בכך ששר התקשורת שלמה קרעי החליט אמש להפר את צו בג"ץ, כשהורה לעובדי משרדו להתעלם מחוות הדעת המשפטיות של היועצת המשפטית לממשלה ואנשיה – זו החלטה של ממשלת ישראל כולה.
ביום שני, זמן קצר לאחר שממשלת ישראל קיבלה החלטה סופית ותוקדימית להדיח את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה, הוציא שופט בג"ץ נעם סולברג צו ארעי שהבהיר את משמעות ההחלטה שקיבל כבר לפני כשבועיים: החלטת הממשלה מושהית, וכהונתה של היועצת נמשכת עד לדיון בבית המשפט.
קרעי החליט לנהוג כאילו הצו הארעי שהוציא בג"ץ אינו מחייב, וכי כהונתה של היועצת תמה. לא מדובר בהצהרה לתקשורת, אלא בהנחיה מנהלית שנשלחה לעובדי המשרד – פעולה רשמית של שר במסגרת תפקידו
סולברג הדגיש כי אין כל שינוי בסמכויות היועצת ובסדרי העבודה בינה לבין הממשלה, וכי מעמד חוות הדעת המשפטיות שלה נותר בעינו, ללא שינוי.
אך סוכן הכאוס קרעי – והוא אינו היחיד בממשלת ישראל – מיהר אמש (שלישי) להוציא מכתב לעובדי משרדו, שבו כינה את היועצת המשפטית "היועמ"שית לשעבר", קבע כי אינה מוסמכת עוד להנפיק חוות דעת, ודרש מהעובדים שלא לקיים את הנחיותיה.
במילים אחרות, קרעי החליט לנהוג כאילו הצו הארעי שהוציא בג"ץ אינו מחייב, וכי כהונתה של היועצת תמה. לא מדובר בהצהרה לתקשורת, אלא בהנחיה מנהלית שנשלחה לעובדי המשרד – פעולה רשמית של שר במסגרת תפקידו.
ייתכן שקרעי ניסה להוביל מרד של שרים נגד בג"ץ, ולהביא את העימות בין הרשויות לנקודת רתיחה – משבר משטרי של ממש. מבלי להפחית בחומרת הצעד שנקט, בינתיים זה פחות מצליח לו: יד עלומה טרחה לזמן את היועצת המשפטית לממשלה לישיבת הקבינט הביטחוני המתוכננת למחר (חמישי). ככל הנראה מדובר בידו של מזכיר הממשלה יוסי פוקס, הפועל בשליחותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו – שניים שעדיין אינם מוכנים להסתכן בשבירת כלים מוחלטת.
סוכן כאוס נוסף הדוחף לעימות חזיתי, שר המשפטים יריב לוין, כבר הביע מורת רוח מזימונה של היועצת לישיבה.
אין ספק שבין נאמנות אישית לשר הממונה לבין נאמנות לשלטון החוק, חייבים עובדי הציבור בחובת נאמנות לחוק, כפי שהוא מתפרש על ידי הגורמים המוסמכים לכך
קרעי ניסה להציב בפני עובדי משרדו דילמה – האם לציית להנחיות הייעוץ המשפטי, או להנחיותיו שלו. אך מי שמיהרה לצנן את כוונותיו הייתה עו"ד ברוריה מנדלסון, היועצת המשפטית של משרד התקשורת.
במכתב שמיהרה לשגר אמש לכלל עובדי המשרד, זמן קצר לאחר מכתבו של קרעי, ציטטה מנדלסון את החלטת השופט סולברג, וקבעה: "הנחיות היועצת המשפטית לממשלה בכלל, והנחיות הייעוץ המשפטי למשרד התקשורת בפרט, מחייבות את עובדי המשרד, ועל כל העובדים לפעול על פיהן כחלק ממחויבותו של כל אחד לשמירה על החוק ועל המנהל התקין".
ואכן, אין ספק שבין נאמנות אישית לשר הממונה לבין נאמנות לשלטון החוק, חייבים עובדי הציבור בחובת נאמנות לחוק, כפי שהוא מתפרש על ידי הגורמים המוסמכים לכך – אנשי השירות המשפטי הציבורי במשרד המשפטים ובכלל משרדי הממשלה.
כשם שבג"ץ קבע כי מבחינת הממשלה חוות דעתה המשפטית של היועצת המשפטית לממשלה משקפת את המצב המשפטי הנוהג ומחייבת את הממשלה כל עוד בית המשפט לא פסק אחרת – כך גם כל עובד במשרדי הממשלה וברשויות השלטון מחויב לפעול בהתאם להנחיות הייעוץ המשפטי.
לא מן הנמנע שפעולתו של קרעי אמש מהווה הפרת חוק של ממש. בראש ובראשונה, יהיה על השופט סולברג להכריע אם מדובר בביזיון בית משפט
מהלכו של קרעי איננו מבטא רק זלזול בהחלטות שיפוטיות ובבית המשפט העליון, זוהי קריאת תיגר על המבנה המשטרי של המדינה. סעיף 15(ד) לחוק יסוד השפיטה מסמיך את בג"ץ להוציא צווים כלפי רשויות המדינה, בדיוק כמו הצו הארעי שסולברג הוציא שלשום.
את חוק יסוד השפיטה כוננה הכנסת, בניצוחם של הפרוגרסיבים הקיצוניים ראש הממשלה יצחק שמיר ושר המשפטים משה נסים. לפיכך, מכתבו של קרעי מהווה התנערות גם מחקיקת יסוד של הכנסת. זהו אנרכיזם במלוא מובן המילה.
לא מן הנמנע שפעולתו של קרעי אמש מהווה הפרת חוק של ממש. בראש ובראשונה, יהיה על השופט סולברג להכריע אם מדובר בביזיון בית משפט.
פקודת ביזיון בית משפט – שנקבע כי היא שמורה למקרי קצה – נועדה להבטיח את ביצוען של החלטות שיפוטיות. הפקודה מאפשרת להטיל סנקציות כגון קנסות ואף מאסר לתקופה קצובה, אך אין מדובר בענישה במובנה הפלילי, אלא באמצעי לחץ שנועד להביא ליישום ההחלטה בעתיד.
על אף שלאורך השנים הוגשו לא מעט בקשות ביזיון בית משפט נגד המדינה ונגד נושאי משרה מטעם המדינה, בית המשפט הותיר ללא הכרעה את השאלה העקרונית האם ניתן בכלל להחיל את פקודת הביזיון על המדינה ואורגנים מטעמה.
מבחינתו של קרעי, מוטב לו מכתבו ייבחן לאורה של פקודת הביזיון, ולא יינקטו צעדים חריפים יותר. שכן, ניתן לחשוב על יותר מעבירה אחת שבחוק העונשין, שמעשהו ממלא את כל יסודותיה
בחודש דצמבר האחרון דחה בג"ץ בקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט שהופנתה נגד שר המשפטים לוין, נוכח העובדה שסירב לכנס את הוועדה לבחירת שופטים לשם בחירת נשיא לבית המשפט העליון.
השופטים יעל וילנר, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין קבעו כי לוין לא הפר הוראה אופרטיבית, מאחר שפסק הדין שנתנו לא היה ברור וחד־משמעי בנקודה הזאת. קרעי אינו יכול ליהנות מאותו ספק, מאחר שסולברג הבהיר בהחלטתו כי מעמדן הנורמטיבי של חוות דעת היועצת נותר ללא שינוי.
מבחינתו של קרעי, מוטב לו מכתבו ייבחן לאורה של פקודת הביזיון, ולא יינקטו צעדים חריפים יותר. שכן, ניתן לחשוב על יותר מעבירה אחת שבחוק העונשין, שמעשהו ממלא את כל יסודותיה.
גילוי נאות: עו"ד יובל יועז הוא יו"ר "משמר הדמוקרטיה הישראלית", שהגישה את אחת העתירות ואת הבקשה לביזיון בית משפט בעניין הדחת היועצת המשפטית לממשלה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו