במהלך סופי השבוע, בזמן שהייתו באחוזה במאר־א־לאגו, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מקפיד לצאת אל העיתונאים ולשחרר לא מעט אמירות שתופסות כותרות. בהקשר המזרח־תיכוני, שתיים כאלה שלשום יצרו הד: הראשונה בעניין מכירת מטוסי F-35 לערב הסעודית, והשנייה בטענה שאיראן מבקשת לנהל משא ומתן עם ארה"ב.

טראמפ לא מטעה: איראן אכן מאותת שהיא רוצה לשוב למשא ומתן – אבל כדרכה, היא עושה זאת תוך כדי שימוש באיומים. זה ההסבר לתפיסת מכלית הנפט בסוף השבוע האחרון במצר הורמוז, מול חופי איראן. רק יממה לאחר שדווח כי המכלית סטתה ממסלולה ונעה לכיוון איראן, הודיעו משמרות המהפכה כי השתלטו עליה.

מה שמעניין בהודעה הרשמית שיצאה מטהרן הוא הנימוק: לא נאמר שהמכלית נכנסה למים הטריטוריאליים של איראן, כפי שנעשה בעבר בעת תפיסת מכליות, אלא שהמטען שהובילה היה לא חוקי. על פי שטר המטען, המכלית "Talara" הובילה נפט עתיר גופרית לסינגפור. הטיעון היחיד שאיראן יכולה להעלות הוא שמדובר בחומר מזהם – דלק זול המשמש בדרך כלל לתעשיות כבדות.

לכאורה מדובר כאן בניגוד עניינים: מצד אחד איראן מאותת שהיא רוצה לחזור למשא ומתן, ומצד שני היא נוקטת בפיראטיות ימית. אך זה בדיוק ההיגיון האיראני – להגיע למשא ומתן כביכול מעמדת כוח

לכאורה מדובר כאן בניגוד עניינים: מצד אחד איראן מאותת שהיא רוצה לחזור למשא ומתן, ומצד שני היא נוקטת בפיראטיות ימית. אך זה בדיוק ההיגיון האיראני – להגיע למשא ומתן כביכול מעמדת כוח, כשהיא מחזיקה קלפי מיקוח; וה־"Talara" היא קלף מיקוח.

ביום חמישי האחרון הגיע איתות ברור מלשכתו של המנהיג העליון עלי חמינאי כי יש מקום לחזרה למשא ומתן. מהדי פזאלי, אחד היועצים הקרובים לחמינאי, אמר: "אין מניעה לחדש את המגעים ובתנאי שהם יהיו מפוקחים וישרתו את האינטרס האיראני". במילים אחרות: דרך מתפתלת מאוד לומר כי בשלה העת למגעים.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים בדרכו לפאלם ביץ', פלורידה, 14 בנובמבר 2025 (צילום: Jim WATSON / AFP)

הסיבות לאיתותים האיראניים הנוכחיים רבות. ראשית, הסנקציות שהוטלו במסגרת ה־Snapback מקשות מאוד על איראן למכור נפט אפילו לסין, וזה בא לידי ביטוי בתזרים המטבע הזר למדינה. הקושי נובע מהרחבת הרשימה השחורה האמריקאית, שכוללת כעת גם בתי זיקוק גדולים בסין – והדבר מכניס לבעיה שורה של חברות זרות אחרות שסוחרות איתם. המשמעות הישירה היא שהחברות הללו חשופות בעצמן לסנקציות אמריקאיות.

סיבה נוספת היא משבר המים במדינה, שהולך ומחמיר. בשבוע שעבר נשיא איראן מסעוד פזשכיאן העלה שוב את האפשרות להעביר חלקים מטהרן בשל מחסור חמור במי שתייה. אתמול דווח כי רשתות שיווק בטהרן החלו להגביל את רכישת מארזי המים המינרליים. לכך מצטרפת בעיית המים שהתגלתה בעיר הצפונית משהד – גם שם המים הגיעו לקו התחתון בסכרים ובמי התהום. כלומר, שתי הערים הגדולות והחשובות באיראן מצויות בבעיית מים חמורה, ללא פתרון.

איראן ממשיכה לסרב לכל סוג של פיקוח, ולכן לא מן הנמנע שהמועצה תקבל החלטה חריפה נגדה – החלטה שיכולה להיות מתורגמת לעוד סנקציות. להחלטות הללו יש משקל עצום בהיבטי הלגיטימציה הבינלאומית

סיבה נוספת היא היחלשות מנוף הלחץ הצבאי של איראן דרך המיליציות השונות. בתימן יש כעת ואקום לאחר סדרת התקיפות של ישראל ושרשרת החיסולים; ואילו המיליציות השיעיות בעיראק החלו לעשות "חישוב מסלול מחדש" מאז מלחמת 12 הימים בין איראן לישראל, והן מתרכזות לאחרונה בעיקר בבחירות בעיראק, בניסיון לתרגם את כוחן הצבאי לכוח פוליטי.

עדות מפתיעה מאוד להתרחקות מאיראן נשמעה בציטוט בכתבה שפורסמה בשבוע שעבר ב"פייננשל טיימס" על הבחירות בעיראק. פוליטיקאי בכיר המקורב למיליציות השיעיות אמר לכתב העיתון: "תשכח מאיראן ותשכח מאידיאולוגיה. המיליציות משחקות עכשיו עם הרבה כסף והן מפחדות לאבד אותו. בין אם בשל סנקציות ובין אם מהפצצות".

סירת מנוע של משמרות המהפכה האיראניים מקיפה מכלית נפט הנושאת דגל בריטי, אחרי שזו נתפסה במצר הורמוז, ביולי 2019 (צילום: Morteza Akhoondi/Tasnim News Agency via AP)

איראן מבינה שהיא נותרה לבדה מול המערב, עם מעט מאוד מנופי לחץ. לכך יש להוסיף את הדיון המתוכנן בשבוע הבא במועצת הנגידים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. איראן ממשיכה לסרב לכל סוג של פיקוח, ולכן לא מן הנמנע שהמועצה תקבל החלטה חריפה נגדה – החלטה שיכולה להיות מתורגמת לעוד סנקציות.

ההכרזות של סבא"א היוו צידוק חשוב לתקיפת מתקני הגרעין האיראניים בידי ישראל וארה"ב. להחלטות הללו יש משקל עצום בהיבטי הלגיטימציה הבינלאומית; ולכן ברור שהחלטה חדשה, שתכלול הכרזה על אי־שיתוף פעולה מצד איראן, עשויה לקרב תקיפה חוזרת. והאיראנים מבינים זאת היטב.