הלילה (שלישי) התקבלה במועצת הביטחון של האו"ם החלטה 2803, שנועדה להקים את "כוח הייצוב" החדש של עזה, בהובלת ארה"ב ומדינות מוסלמיות.
ההחלטה מפנה לתוכנית "20 הנקודות" של הנשיא דונלד טראמפ, ולכן כוללת גם את פירוז עזה, נטרול הכוח השלטוני של חמאס וביצוע רפורמות ברשות הפלסטינית כתנאי להשתלבותה במשילות על הרצועה.
ההחלטה כוללת גם את הביטוי "נתיב מהימן למדינה פלסטינית", או כפי שנוסח באתר המשלחת האמריקאית לאו"ם: "נתיב למימוש הזכות הפלסטינית להגדרה עצמית ולהקמת מדינה. יוזמה כנה, ותוכנית שמאפשרת מסלול בר־קיימא לשלום וליציבות – לא רק בין ישראל לפלסטינים, אלא במרחב כולו".
ההחלטה כוללת "נתיב למימוש הזכות הפלסטינית להגדרה עצמית ולהקמת מדינה. יוזמה כנה, ותוכנית שמאפשרת מסלול בר־קיימא לשלום וליציבות – לא רק בין ישראל לפלסטינים, אלא במרחב כולו"
החלטה 2803 היא הפעם הראשונה שבה גוף חמוש בינלאומי יהיה מעורב בסכסוך הישראלי–פלסטיני, אך הוא לא יהיה גוף של האו"ם אלא כוח צבאי (או משטרתי) בהובלת מפקדת סנטקום ובשיתוף פעולה עם מדינות מוסלמיות.
ההצעה הונחה על ידי האמריקאים לפני כשבועיים, נידונה בינם לבין מדינות שונות, זכתה להצעת נגד רוסית, ובסופו של דבר – אחרי הודעת תמיכה נרחבת של קטאר, איחוד האמירויות, ערב הסעודית, אינדונזיה, פקיסטן, ירדן, טורקיה ומצרים – עברה כלשונה. זהו הישג מדיניות חוץ משמעותי נוסף לממשל טראמפ, שמוכיח בחודשים האחרונים שהוא יודע לעבוד, ללחוץ על הנקודות הנכונות, לקבוע יעדים ולפחות להתחיל לממש אותם.
במסגרת האירוע הבינלאומי החשוב הזה השפעת ישראל הייתה מוגבלת. הנשיא טראמפ, כפי שסיפר מספר פעמים בראיונות לתקשורת, כפה על בנימין נתניהו לסיים את המלחמה ולהסכים להפסקת אש. צה"ל התייצב על הקו הצהוב ולא לסגת לאחור עד להחזרת החטופים, וככל שחמאס מחזיק בשליטה בחלק המערבי של הרצועה – הוא אינו אמור לזוז עוד לאחור.
השאלה הגדולה היא כיצד ייכנס כוח הייצוב (International Stabilization Force) לעמדות שממערב לקו הצהוב, ייטול את הפיקוח, השיטור והניהול של עזה מידי חמאס, יוציא מידיו את הנשק ויחסום את הגישה שלו למנהרות ולאתרי ייצור הרקטות.
לפי החלטה 2803 וההצעה של טראמפ, שקיבלה גיבוי בוועידת שארם א־שייח', המשימה אמורה להתבצע בתוך 24 חודשים – לוח זמנים מאתגר כאשר חמאס מתנגד
לפי החלטה 2803 וההצעה של טראמפ, שקיבלה גיבוי בוועידת שארם א־שייח', המשימה אמורה להתבצע בתוך 24 חודשים – לוח זמנים מאתגר כאשר חמאס מתנגד.
בישראל, הצביעות חוגגת
לפני פחות מחודשיים, מעט לפני עצרת האו"ם בספטמבר 2025, התנגד נתניהו ליוזמה הצרפתית–סעודית לפתרון שתי המדינות. בספטמבר, מעט לפני החתימה על הפסקת האש, מדינות מערביות מובילות – בריטניה, קנדה, אוסטרליה, צרפת ועוד – הצהירו שהן מכירות בקיומה של מדינה פלסטינית.
במשך שנים מנעתי את הקמתה של מדינת טרור זו מול לחצים אדירים גם מבית וגם מן החוץ.
עשינו זאת בנחישות, ועשינו זאת בתבונה מדינית.
לא כל שכן, הכפלנו את ההתיישבות היהודית ביו"ש – ונמשיך בדרך זו.המענה לניסיון האחרון לכפות עלינו מדינת טרור בלב ארצנו יינתן לאחר שובי מארה"ב. תמתינו.
— ראש ממשלת ישראל (@IsraeliPM_heb) September 21, 2025
נתניהו רתח. הוא פרסם הודעה שלפיה כל המכריזים על הכרה במדינה הפלסטינית "מעניקים פרס עצום לטרור". הוא הוסיף: "במשך שנים מנעתי את הקמתה של מדינת טרור זו מול לחצים אדירים גם מבית וגם מן החוץ. הכפלנו את ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון – ונמשיך בדרך זו. המענה לניסיון האחרון לכפות עלינו מדינת טרור בלב ארצנו יינתן לאחר שובי מארה"ב. תמתינו".
ובכן, היו מי שהמתינו – והמענה לא הגיע. בשבועות האחרונים נתניהו, כמו כל חברי ממשלתו וסיעתו, המשיכו לפרסם ברשתות החברתיות הודעות נגד הקמתה (אי פעם) של מדינה פלסטינית. אבל החלטה 2803 וכל המסמכים שליוו אותה מדברים בגלוי על הדרך למדינה פלסטינית.
נתניהו הבטיח מענה רציני להכרה של צרפת ומדינות אחרות במדינה פלסטינית – והלילה הוא השלים בשקט עם החלטת מועצת הביטחון, הקובעת שהדרך לייצוב עזה תוביל לנתיב מהימן למדינה פלסטינית
אילו המפלגה הדמוקרטית הייתה בשלטון, וכך הייתה נראית החלטה אמריקאית שמונחת בפני מועצת הביטחון עם "נתיב מהימן למדינה פלסטינית" – היינו עדים להשתוללות רבתי בקרב חברי ממשלת "ימין על מלא".
השבוע רבים משרי הממשלה גמגמו ועברו הלאה. במה הייתה נחמתם? בכך שהרשות הפלסטינית צריכה לעבור "רפורמות משמעותיות". כך נראים הדברים כאשר כל המדיניות, כולל מדיניות חוץ וביטחון, מגיעה מפוזיציה.
נתניהו הבטיח מענה רציני להכרה של צרפת ומדינות אחרות במדינה פלסטינית – והלילה הוא השלים בשקט עם החלטת מועצת הביטחון, הקובעת שהדרך לייצוב עזה תוביל לנתיב מהימן למדינה פלסטינית. אילו חברי הממשלה הנוכחית (או כל ממשלה) היו בוחנים את הדברים בענייניות, הם היו מדברים על הסדרים מדיניים כאירוע שתורם לביטחון המדינה יותר מכל דבר אחר.
אם יש לקח אחד משבעה באוקטובר, הוא שעליונות ביטחונית – גדר "משוכללת", מכשול תת־קרקעי, מערכי מודיעין – כל אלה אינם ערובה לשמירת ביטחון אזרחי המדינה. מנגד, הנכסים הביטחוניים המשמעותיים ביותר של מדינת ישראל הם הסכמי השלום עם מצרים וירדן והסכמי אברהם.
מדוע יבשה לשונו של נתניהו, ולא היה לו מה להגיד על ה"נתיב המהימן למדינה פלסטינית"? הוא בונה על כך שהפלסטינים לא יצליחו ברפורמות שלהם
מדוע יבשה לשונו של נתניהו, ולא היה לו מה להגיד על ה"נתיב המהימן למדינה פלסטינית"? הוא בונה על כך שהפלסטינים לא יצליחו ברפורמות שלהם. אולם צריך להיזכר בימים שבהם טראמפ סגר (בביטחון ובכישרון רב) את הסכם הפסקת האש מול החמאס. הייתה שם התנגדות של חמאס לוויתור על נשקם והתנגדות של חמאס לשלטון זר בעזה.
אולם בניגוד לעמדת נתניהו, טראמפ בחר לראות במענה החלקי שלהם תשובה חיובית מלאה – והכריז מיידית על שלום של פעם ב־3,000 שנה.
העסקאות של טראמפ בערב הסעודית
אחרי ההישג אתמול במועצת הביטחון, תתקיים היום בוושינגטון הפגישה של טראמפ עם מוחמד בן סלמאן. טראמפ יכריז במהלכה על עסקת ענק למכירת כ־40 מטוסי F-35 לסעודים – צ'ופר עצום והבעת תודה על הגיבוי הבינלאומי לסיום המלחמה בעזה.
האם עסקת המכירה הזו תכלול התניה שלפיה על ערב הסעודית לנרמל יחסים עם ישראל? עדיין לא ברור, וייתכן שגם היום לא תתקבל תשובה סופית. חשוב לזכור ששלבי האישור של עסקה כזו ממושכים, וייתכן שנותרו עוד מנופי השפעה בסנאט (צ'אק שומר ולינדזי גרהאם – ישראל נושאת עיניים אליכם) שיובילו לשילוב סוגיית הנורמליזציה בעסקת הענק הזו.
מהצד השני, בעולם העסקאות החדש של טראמפ, לישראל אין מה להציע לנשיא כפי שלסעודים יש. ב"ניו יורק טיימס" התפרסמו בימים האחרונים שתי כתבות על עומק הקשרים העסקיים בין אנשי ממשל טראמפ ובני משפחת טראמפ לגורמים עסקיים בערב הסעודית.
האם עסקת המכירה הזו תכלול התניה שלפיה על ערב הסעודית לנרמל יחסים עם ישראל? לא ברור. ייתכן שנותרו עוד מנופי השפעה בסנאט שיובילו לשילוב סוגיית הנורמליזציה בעסקה
לפי אחד הפרסומים, חברת "Dar Global" הסעודית מקיימת קשרים עסקיים במשך כעשור עם חברות טראמפ – בעיקר בתחום הנדל"ן. הבן, אריק טראמפ, מוביל את המהלכים, כולל הקמת שלושה מגדלי "טראמפ": שניים בריאד ואחד בג'דה – כולם ממותגים ונושאים רישיון לשימוש בשם "טראמפ".
לפי הפרסום השני, בימים אלה מתנהל משא ומתן בין חברות טראמפ לבין החברה האחראית על פרויקט הפיתוח של אזור א־דרעיה – מה שאמור להיות פרויקט הענק לשחזור מורשת בית סעוד: בתי בוץ עתיקים, ומתחם שבו יושקעו עשרות מיליארדי דולרים בפיתוח מלונות, מוזאונים, אזורי קניות, מתקני גולף ועוד.
עידן "נשיא העסקאות" – השילוב בין דיפלומטיה לעסקי נדל"ן – מעמיד את ישראל בעמדה נחותה, כמדינה החולשת על שטח אדמה מצומצם יחסית. טראמפ לוטש עיניים לפיתוח סביבת החוף של עזה, וככל שישראל תחמיץ פנים ותסרב – הוא יחפש שותפים אחרים להגשים את חלומותיו על בתי מלון מוזהבים בעיר עזה ומגרשי גולף הסמוכים לחופי המוואסי.





















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוברכות חמות לנתניהו על תואר "אבי המדינה הפלסטינית". עוד שנים רבות תלמידי פלסטין ילמדו על פועלו ותרומתו להקמת פלסטין, לצד האבות המייסדים האחרים: ערפאת, וסינוואר.
מי אמר שלנתניהו אין מורשת?