בשיחה עם עבדאללה אל-ג'ונייד, עיתונאי בחרייני מוכר, ניכרת ההערכה שהוא רוחש לישראל, לצד סלידתו מאיראן ומהתקפותיה על מדינות המפרץ, ובהן עיר הולדתו מנאמה.

אל-ג'ונייד מתאר את מתקפות הכטב"מים והטילים ששיגרה טהרן כ"החלטה המטופשת ביותר של איראן". אבל הוא אינו סבור שישראל חכמה ממנה בהרבה, ומאשים את ראש הממשלה בנימין נתניהו בפתיחת המלחמה כדי לשרת את חזונו ההתפשטותי, בלי כל תועלת ממשית לאזור.

"אני מאמין שזאת בהחלט לא המלחמה הנכונה, ולא הזמן הנכון", אמר לאחרונה בשיחת טלפון לזמן ישראל.

עיתונאי בחרייני מוכר מתאר את מתקפות הכטב"מים והטילים ששיגרה טהרן כ"החלטה המטופשת ביותר של איראן". אבל הוא אינו סבור שישראל חכמה ממנה בהרבה

העמדה הזאת משקפת הלך רוח רחב יותר במפרץ, שם ישנה דחייה ברורה מאיראן לצד חוסר שביעות רצון ממי שנלחמות בה – ארצות הברית וישראל.

בחריין היא אחת מכמה מדינות מפרץ השוכנות על סף דלתה של איראן אשר ספגו מתקפות איראניות כבדות מאז שארצות הברית וישראל החלו לתקוף את הרפובליקה האסלאמית ב-28 בפברואר. גם קטאר, ערב הסעודית, איחוד האמירויות, כווית ועומאן, בין היתר, נתונות למתקפה.

נזק בעקבות פגיעת כטב"ם איראני במנאמה, בחריין, 10 במרץ 2026 (צילום: AFP)

נכון ל-13 במרץ, לפי רשת "אל-ערבייה" שבבעלות ערב הסעודית, איראן שיגרה 850 טילים ו-2,650 כטב"מים לעבר מדינות המפרץ. המתקפות הללו הרגו לפחות תריסר אזרחים במדינות המפרץ, רובם עובדים זרים.

לדברי אל-ג'ונייד, חרף ההרוגים וההתקפות התכופות, החיים בממלכה הקטנה במפרץ נמשכים ברובם כרגיל. "היה רגע של הלם כשהאיראנים התחילו לתקוף, אבל ההלם חלף, ואנחנו ממשיכים לחיות כרגיל", אמר והוסיף כי תושבי בחריין נשענים על יכולות ההגנה האווירית של המדינה.

הוא ציין כי אחת משתי ההרוגות בבחריין הייתה צעירה שישבה בבית קפה עם חברים, כאשר נפגעה מרסיסים לאחר תקיפת כטב"ם במגדל משרדים שמעליה. עצם העובדה שיצאה לבלות מלמדת שהציבור הרחב אינו חרד במיוחד מהמתקפות, אמר.

עבור רבות ממדינות המפרץ, המבססות את תדמיתן על היותן איים של יציבות, יש אינטרס מובנה לשדר "עסקים כרגיל" גם כאשר מלחמה משתוללת סביבן

עבור רבות ממדינות המפרץ, המבססות את תדמיתן על היותן איים של יציבות, יש אינטרס מובנה לשדר "עסקים כרגיל" גם כאשר מלחמה משתוללת סביבן.

רוב מדינות המפרץ הידקו את מגבלות התקשורת המחמירות שלהן ממילא, ובכלל זה ניסיונות לצנזר תמונות וסרטונים של פגיעות או נזקים, בניסיון לצמצם את החשיפה להיקף ההרס שנגרם ממתקפותיה של איראן.

עבדאללה אל-ג'ונייד, עיתונאי מבחריין (צילום: באדיבות המצולם)

המדינות הללו ממילא נתונות בסיכון בשל זעזועי הנפט שנובעים מהמהלך האיראני לחסום את מצר הורמוז, נתיב יצוא חיוני לאנרגיה של מדינות המפרץ, וכן בשל החשש שמתקפות יפגעו במתקני נפט ויאטו את הייצור.

אל-ג'ונייד התעקש שמדינות המפרץ מסוגלות לנהל את הסיכונים לייצור הנפט, וציין כי מחיר חבית נשאר מתחת ל-100 דולר, למעט מקרים שבהם סוחרים עצבניים הקפיצו אותו. "אנחנו מבינים את תפקידנו בייצוב שוק האנרגיה", אמר.

סאלם אל-כתבי, פרשן פוליטי מאיחוד האמירויות, אמר לזמן ישראל כי אף שיש דאגה באיחוד האמירויות מהמצב, היא לא הגיעה לרמה של פאניקה. "הממשלה פעלה במהירות כדי להגן על תשתיות, וחיי היום-יום נמשכים כרגיל", אמר.

פרשן פוליטי מאיחוד האמירויות אמר לזמן ישראל כי אף שיש דאגה באיחוד האמירויות מהמצב, היא לא הגיעה לרמה של פאניקה. "הממשלה פעלה במהירות כדי להגן על תשתיות, וחיי היום-יום נמשכים כרגיל"

המסר שלפיו החיים נמשכים כרגיל נשמע גם בדרגים הגבוהים ביותר. בעת שביקר בבית חולים מוקדם יותר החודש פצועים שנפצעו במתקפות איראניות, נשיא איחוד האמירויות השייח' מוחמד בן זאיד הדגיש את אווירת ה"עסקים כרגיל" כשאמר ש"לאיחוד האמירויות שלום".

קריסת הקונספציה לגבי איראן

אבל אף שמדינות המפרץ טוענות שהכול בסדר, הצהרות של בכירים ברחבי המפרץ מאז פרוץ המלחמה מבהירות שהן ממש לא מקבלות את מה שטהרן עושה, ולמעשה זועמות מאוד.

מטוס של חברת אמירטס חולף ליד עמוד עשן סמוך לנמל התעופה הבינלאומי של דובאי, 16 במרץ 2026 (צילום: AFP)

בקטאר, שבה נמצא בסיס צבאי אמריקאי מרכזי, ראש הממשלה התבטא בחריפות ואמר ל"סקיי ניוז" שהתקיפה האיראנית יצרה "תחושת בגידה עמוקה".

ד"ר מיכאל מילשטיין, חוקר מאוניברסיטת תל אביב שנמצא בקשר הדוק עם מקורות במפרץ, אמר כי הלך הרוח השולט עבר מכעס והלם אל בחינה מחודשת של היחסים עם איראן.

"יש שם תחושה אמיתית שקונספציה רבת שנים קרסה", אמר מילשטיין לזמן ישראל. מדינות המפרץ האמינו שהן יכולות להכיל את "הנמר האיראני" – לקיים רמה מסוימת של יחסים תפקודיים כדי להימנע מפגיעה במקרה של מלחמה בין ישראל לאיראן, ציין.

"הקטארים גילו לאחרונה בדיוק מה איראן באמת מייצגת, בדיוק כמו חמאס וכל השאר", אמר אל-ג'ונייד

הגישה הזאת לא נולדה מקרבה לאיראן, אלא מרצון להגן על יכולות ייצור הנפט שלהן. כעת, אמר מילשטיין, "הבועה הזאת התפוצצה".

הדינמיקה המשתנה רלוונטית במיוחד לקטאר, שהייתה קרובה לאיראן יותר מרבות ממדינות המפרץ האחרות, ציין אל-ג'ונייד.

ד"ר מיכאל מילשטיין, מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב, 2020 (צילום: באדיבות המצולם)

בעוד שרוב מדינות המפרץ הסוניות הביטו באיראן בחשדנות לאורך העשורים האחרונים, ורק לאחרונה החלו להתקרב אליה מחדש, קטאר הלכה בדרך אחרת, שמרה על קשרים חזקים עם טהרן והציגה את עצמה כמתווכת מרכזית בזכות יכולתה לתמרן בין קשרים עם המערב ובין גורמים העוינים אותו, ובהם ארגון חמאס.

"הקטארים גילו לאחרונה בדיוק מה איראן באמת מייצגת, בדיוק כמו חמאס וכל השאר", אמר אל-ג'ונייד.

לפני המלחמה, רשת "אל-ג'זירה" שמרה על טון זהיר יחסית כלפי איראן, בשל הקו המערכתי האנטי-ישראלי הרחב יותר של הרשת והקשרים של קטאר עם טהרן. כעת הטון השתנה בחדות.

הכעס כלפי איראן אינו מוביל בהכרח את מדינות המפרץ להתייצב לצד ישראל וארצות הברית. אם כבר, במפרץ אינם מרוצים ממי שפתחו במלחמה ודחפו את האזור לכאוס

כשסגן ראש ממשלת איראן הופיע ברשת, לא עשו לו חיים קלים, אלא הוא נשאל שוב ושוב מה איראן מקווה להשיג בתקיפת מדינות המפרץ. בשלב מסוים המגישה עימתה אותו ישירות ושאלה: "כמה זמן עוד תמשיך איראן לתקוף את שכנותיה?"

עם זאת, הצהרות של בכירים באזור הדגישו בעקביות את החשיבות שבהגנה על מדינותיהם שלהם, בלי לרמוז על רצון או כוונה כלשהם להשיב מלחמה לאיראן.

נזק שנגרם בתקיפת כטב"ם איראני במלון Address Creek Harbour בדובאי, איחוד האמירויות, 12 במרץ 2026 (צילום: APF/Atima Shbair)

ספקנות בנוגע להחלפת המשטר

הכעס כלפי איראן אינו מוביל בהכרח את מדינות המפרץ להתייצב לצד ישראל וארצות הברית. אם כבר, במפרץ אינם מרוצים ממי שפתחו במלחמה ודחפו את האזור לכאוס.

לדברי מילשטיין, יש במפרץ מי שלא רק כועסים על ישראל, אלא גם מבטאים תסכול כלפי וושינגטון על שהצטרפה למתקפות, ורואים בזה עדות לכך שוושינגטון מעדיפה את ישראל על פני האינטרסים שלהם.

אל-ג'ונייד הביע ספקנות עמוקה ביחס ליכולת המלחמה לשפר את מצבן של מדינות המפרץ – או של האזור כולו – במיוחד לנוכח הצהרותיו המוקדמות של נתניהו שלפיהן מטרת המלחמה היא להפיל את המשטר האיראני.

מדינות המפרץ אולי אינן מחבבות את הנהגת איראן, אבל הן מעדיפות יציבות על פני המצב הכאוטי שעלול להיווצר אם הרפובליקה האסלאמית תיפול

מדינות המפרץ אולי אינן מחבבות את הנהגת איראן, אבל הן מעדיפות את היציבות הנובעת מכך שיש מי ששולט, על פני המצב הכאוטי שעלול להיווצר אם הרפובליקה האסלאמית תיפול.

"כולם ידעו, כולל ארצות הברית, שבמוקדם או במאוחר המשטר הזה בטהרן יגיע לקיצו בידי האיראנים, לא באמצעות התערבות חיצונית", אמר אל-ג'ונייד, והאשים את נתניהו בפתיחת המלחמה כדי ללטש את מורשתו.

קצין איראני עומד על המשמר לצד שלט חוצות גדול של המנהיג העליון החדש של איראן, האייתוללה מוג'תבא חמינאי, במהלך עצרת יום אל־קודס (ירושלים), 13 במרץ 2026 (צילום: AFP)

לדברי מילשטיין, מעטים במפרץ מאמינים שקריסת המשטר באיראן תוביל בהכרח לתוצאות חיוביות. כתוצאה מכך, ההעדפה בבירות רבות במפרץ היא שהמשטר יישאר על כנו, אבל יופשט מן היכולת לאיים על מדינות אחרות.

"יש אנשים שממש אמרו לי: 'אנחנו שונאים אותם – את המשטר האיראני – והיינו רוצים שייעלם'", אמר. "'אבל עם כל הכבוד, אנחנו לא יודעים מה תהיה האלטרנטיבה'".

סאלם אל-כתבי אמר כי החלפת המשטר היא מבחינת האמירויות אפשרות שאינה עומדת על הפרק. "הבעיה האמיתית היא המדיניות שתרמה לחוסר היציבות האזורית בשנים האחרונות – ובמיוחד השימוש בטילים, בכטב"מים וברשתות שלוחים", אמר.

כאשר ביטחון ויציבות הם הדאגה המרכזית שלהן, מדינות המפרץ "רוצות שהמלחמה הזאת תיגמר אתמול, לא היום"

בריאיון ל-NBC העבירה שרת המדינה של איחוד האמירויות לאנה נוסייבה מסר דומה, והדגישה שאיראן אינה יכולה להמשיך להתקיים לצד מדינות המפרץ תוך שהיא שומרת על היכולת לשגר טילים בליסטיים. לדבריה, יכולות הטילים והכטב"מים של איראן צריכות להיות סוגיה מרכזית בדיונים דיפלומטיים בעתיד.

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ העלה את הרעיון של תקיפת איראן כדי להגן על מפגינים שנטבחים בידי המשטר, והפרות זכויות האדם באיראן הוזכרו בידי תומכי המלחמה במערב כצעד בדרך להחלפת המשטר.

ד"ר סאלם אל-כתבי, פרשן פוליטי מאיחוד האמירויות (צילום: באדיבות המצולם)

ואולם, המסגור הזה אינו צפוי לעורר הדים במונרכיות המגבילות של המפרץ, שלדברי מבקריהן הפגינו היסטורית מחויבות מועטה לזכויות אדם או לזכויות אזרח.

כאשר ביטחון ויציבות הם הדאגה המרכזית שלהן, מדינות המפרץ "רוצות שהמלחמה הזאת תיגמר אתמול, לא היום", כדברי אל-ג'ונייד.

"מלחמה ממושכת במפרץ תהיה בעלת השלכות עצומות על שוקי האנרגיה, על נתיבי הסחר הימי ועל היציבות הכלכלית העולמית", אמר אל-כתבי. לכן מדינות המפרץ תומכות ברגיעה, לדבריו.

"מלחמה ממושכת במפרץ תהיה בעלת השלכות עצומות על שוקי האנרגיה, על נתיבי הסחר הימי ועל היציבות הכלכלית העולמית", אמר אל-כתבי. לכן מדינות המפרץ תומכות ברגיעה, לדבריו

התרחקות מנורמליזציה

בניגוד ל"הסכמי אברהם", שנבנו על בסיס של אינטרסים ביטחוניים משותפים בין ישראל למדינות המפרץ, בעיקר מול איראן, מומחים אומרים שהמלחמה הנוכחית לא תהיה הטריגר לגל חדש של מדינות ערב שיסכימו לכונן יחסים דיפלומטיים עם ישראל, כפי שטען נתניהו.

"לא תהיה נורמליזציה כתוצאה מהמלחמה הזאת – אפשר לשכוח מזה", אמר אל-ג'ונייד בפשטות. "אם אתם רוצים לדבר על נורמליזציה, תרימו טלפון ותדברו, או תעלו על מטוס ותתחילו לדבר".

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ (במרכז), עם שר החוץ הבחרייני עבד אל-לטיף אל-זיאני (משמאל), ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החוץ של איחוד האמירויות הערביות עבדאללה בן זאיד אל-נהיאן, בטקס החתימה על "הסכמי אברהם" במדשאה הדרומית בבית הלבן בוושינגטון, 15 בספטמבר 2020 (צילום: AP Photo/Alex Brandon)

אל-כתבי הסכים שהמלחמה עדיין עשויה לסייע לסלול את הדרך לקשרים קרובים יותר, לפחות ברמה הצבאית, גם אם לא דיפלומטית.

"איומים ביטחוניים מעצבים מחדש לעיתים קרובות חישובים אסטרטגיים", אמר. "כאשר מדינות מתמודדות עם מתקפות טילים וכטב"מים, שיתוף פעולה בתחומים כמו הגנה אווירית, ביטחון ימי ושיתוף מודיעין נעשה חשוב יותר באופן טבעי".

אבל הוא הוסיף שמדינות המפרץ נוטות לנוע בזהירות בקבלת החלטות גאופוליטיות גדולות כמו נורמליזציה. תהליכים כאלה הם בדרך כלל הדרגתיים ומושפעים משיקולים רחבים יותר.

מילשטיין ציין שעצם העובדה שישראל ומדינות המפרץ נמצאות באותו צד מול איראן לא תספיק כדי להתגבר על הסוגיה הפלסטינית, שמדינות ערב דורשות התקדמות בפתרונה לפני שיסכימו להסכמים פומביים

מילשטיין ציין שעצם העובדה שישראל ומדינות המפרץ נמצאות באותו צד מול איראן לא תספיק כדי להתגבר על הסוגיה הפלסטינית, שמדינות ערב דורשות התקדמות בפתרונה לפני שיסכימו להסכמים פומביים.

לפני המלחמה, ערב הסעודית דרשה מישראל לנקוט צעדים משמעותיים בזירה הפלסטינית לפני שתסכים לכונן יחסים. העמדה הזאת, אמר מילשטיין, לא השתנתה בעקבות המלחמה עם איראן.

מטוסים של חברת פליי דובאי על רקע עשן שנגרם בעקבות פגיעת כטב"ם איראני בנמל התעופה הבינלאומי של דובאי, 16 במרץ 2026 (צילום: AP)

מבחינת אל-ג'ונייד, התקיפות הישראליות באיראן, שדירדרו את האזור למלחמה, עשו בדיוק את ההפך מסיוע לשילובה של ישראל באזור. הן הבדילו אותה והציגו אותה כגורם חיצוני לחזית המאוחדת שמפגינות מדינות המפרץ לנוכח מתקפותיה של איראן. "ישראל צריכה להעריך יותר – וגם להפגין הערכה – על כך שהיא חלק מהאזור הזה", אמר.