ללא קשר לעומס הכבד המוטל על 11 שופטי בית המשפט העליון, מן המפורסמות הוא שהדיון המשפטי בעתירות חוקתיות – המערערות על תוקפו של חוק שחוקקה הכנסת – נמשך לעיתים שנים, ממועד הגשת העתירה ועד למתן פסק הדין.
אין זו תוצאה של עומס או סחבת, אלא מאפיין מובנה של ההליך: בית המשפט מבקש לקיים דיון מעמיק, לעיתים בהרכב מורחב, ובד בבד מעניק לכנסת שהות לבטל את החוק הפוגעני בעצמה, כך שיתייתר הצורך בהכרעה שיפוטית.
העתירות נגד "חוק טל", שנועד להסדיר בשנת 2002 את סוגיית גיוסם של תלמידי הישיבות, הוכרעו ב־2007, סמוך למועד הארכתו של החוק בחמש שנים נוספות. העתירות שהוגשו בעניין זה ב־2007 הוכרעו ב־2012, חודשים אחדים לפני שהחוק פקע מאליו.
פסק הדין בעניין החוק האוסר על מעצר חרדים המשתמטים משירות צבאי עשוי לקבוע תקדים, לפחות בכל הנוגע למהירות פעולתו של בית המשפט
חוק "השוויון בנטל" משנת 2014 תוקן לרעה בשנת 2015, זמן רב לפני שבית המשפט נתן, בשנת 2017, את פסק דינו בעניין שני מהלכי החקיקה – פסיקה שנכנסה לתוקף רק ביוני 2023.
פסק הדין בעניין החוק האוסר על מעצר חרדים המשתמטים משירות צבאי עשוי לקבוע תקדים, לפחות בכל הנוגע למהירות פעולתו של בית המשפט: הדיון שהתקיים אתמול (שלישי), בהרכב מורחב של תשעה שופטים ובראשות המשנה לנשיא נעם סולברג, נערך שבועיים בלבד לאחר שהחוק התקבל בכנסת.
זה היה הדיון הראשון והאחרון בעתירות, ופסק הדין – כפי שהשופטים הבטיחו במפורש – צפוי להינתן בהקדם האפשרי, ככל הנראה בתוך שבועות אחדים.
זה יהיה פסק הדין החוקתי המהיר ביותר הניתן מאז ומעולם. ועל פי מהלך הדיון אתמול, הוא גם יינתן פה אחד: כל שופטי ההרכב ללא יוצא מהכלל, כך מסתמן, צפויים להצטרף למסקנה הסופית בדבר בטלותו של החוק.
אין בכך כדי להעיד על ליברליות יתרה של הדור הנוכחי של שופטי העליון; יש בכך כדי להעיד על הקיצוניות של החוק, שהכניס לספר החוקים אפליה מגזרית באכיפת החוק הפלילי: דין אחד ואכיפה פלילית לקבוצת אזרחים אחת, דין אחר והיעדר אכיפה פלילית לקבוצת אזרחים אחרת. כל אדם החי בכל מדינה בעלת משטר מתוקן יזדעזע עמוקות.
מובן שבית המשפט רשאי לפסול את חוק המשתמטים על יסוד המומים שדבקו בו בנוגע להליך חקיקתו, ולהימנע מדיון לגופו. סולברג אף רמז שתשומת לבו מתמקדת בהיבט הזה
הכנסת בחרה להצביע בפני השופטים על הפגמים הפרוצדורליים שנפלו בהליך חקיקת החוק: אי־עמידתו של החוק בהוראות סעיף 85 לתקנון הכנסת, שעניינו "נושא חדש", ואי־עמידתו של הליך החקיקה ברף החקיקתי הגבוה שהציבה היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק. זאת, לנוכח המומים המולדים שבהם לקתה הצעת החוק, שהוחל עליה "דין רציפות" לאחר שהוגשה בכנסת הקודמת, אף שכבר ביום לידתה הייתה בלתי רלוונטית.
יש לקוות שבית המשפט לא ילך שבי אחר הפתרון הקל שמציעה הכנסת. כבר קיימת פסיקה בנוגע לגבולות המותר והאסור החלים על הכנסת בהליך החקיקה, ובכלל זה בשאלה איזה תוכן חדש ניתן לצקת להצעת חוק קיימת במהלכו, כל עוד אין מדובר ב"נושא חדש" הנוצק לתוך שלד של הצעת חוק אחרת.
גם השאלה מהו סטנדרט החקיקה הנדרש מחברי הכנסת כדי לעבור את הרף הנמוך של היעדר "פגם היורד לשורש הליך החקיקה" כבר נדונה והוכרעה בשורה של פסקי דין.
מובן שבית המשפט רשאי להסתפק בפסק דין שכזה, לפסול את חוק המשתמטים על יסוד המומים שדבקו בו בנוגע להליך חקיקתו, ולהימנע מדיון לגופו. השופט סולברג אף רמז שתשומת ליבו מתמקדת בהיבט הזה, כאשר ביקש מנציג הכנסת, עו"ד יצחק ברט, להרחיב בשאלה מהם הקריטריונים לבחינתו של "נושא חדש" בהתאם לתקנון הכנסת.
הכנסת הגישה לבית המשפט עמדה מרחיקת לכת, שלפיה חוק המשתמטים אינו עומד בשני ההיבטים הדיוניים שהוזכרו – אך נמנעה מלנקוב במפורש במסקנה המתחייבת, שלפיה על בית המשפט להורות על בטלות החוק. השופט עופר גרוסקופף ביקש לקבל תשובה ברורה. "חסרה השורה התחתונה", הוא אמר לעו"ד ברט, "מה התוצאה לדעתכם של הפגמים שהצבעת עליהם?"
מן הראוי שפסק הדין הצפוי יישען לא רק על הנתיב הפרוצדורלי שסימנה הכנסת, אלא אף – ואולי בעיקר – על הנתיב המהותי שסימנה הפרקליטות בשם המדינה
ברט ניסה להתחמק, וחזר על האמור בתשובה הכתובה של הכנסת: "החוק לא נחקק בהליך שתואם את התקנון ואת חוק היסוד. המסקנה ברורה". גרוסקופף לא ויתר: "אז מה המסקנה, המסקנה היא בטלות החוק?" ברט ניאות להטיל בעל פה את הפצצה שהכנסת נמנעה מלכתוב בתשובה הכתובה: "כנראה שאין ברירה".
מן הראוי שפסק הדין הצפוי יישען לא רק על הנתיב הפרוצדורלי שסימנה הכנסת, אלא אף – ואולי בעיקר – על הנתיב המהותי שסימנה הפרקליטות בשם המדינה. מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות, עו"ד ענר הלמן, המחיש את מידת הפוגענות הגלומה בחוק המשתמטים, כשהודיע שהחוק סותר את כל הרכיבים של פסקת ההגבלה שבחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
פסקה זו מאפשרת לכנסת לחוקק חוקים הפוגעים בזכויות יסוד חוקתיות, בתנאי שיעמדו בשורה של תנאים מצטברים: שהפגיעה תהיה בחוק, שחוק זה יהלום את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, שהחוק ייחקק לתכלית ראויה, ושתוכנו יעמוד בשלושת מבחני המידתיות כך שפגיעתו תהיה רציונלית, תואמת את תכלית החוק, ובמידה המינימלית המתחייבת.
לשיטתו של הלמן, חוק המשתמטים נכשל בכל המבחנים הללו. החוק כלל אינו חוק, שכן ההסדר בדבר פטור מאכיפה פלילית לחרדים משתמטים מעולם לא עבר בקריאה ראשונה; אכיפה פלילית סלקטיבית אינה הולמת את ערך הדמוקרטיה; תכליתו אינה ראויה, ועל מידתיות בוודאי אין מה לדבר.
סולברג התעניין האם באמת יש להורות על בטלות החוק בהינתן שמדובר בהוראת שעה לשלושה חודשים. מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות השיב שחוק הסותר עקרונות יסוד אינו יכול לעמוד אפילו יום אחד
השופט סולברג התעניין האם באמת יש להורות על בטלות החוק בהינתן שמדובר בהוראת שעה לשלושה חודשים. הלמן השיב שחוק שעוצר אכיפה פלילית אינו יכול לעמוד אפילו שבוע, אפילו לא יום אחד, מאחר שהוא סותר עקרונות יסוד של שלטון חוק במדינה דמוקרטית. זמניותו של החוק היא נסיבה שצריכה להישקל במסגרת מבחני המידתיות, אך החוק כושל עוד הרבה קודם לכן במבחני פסקת ההגבלה.
תקדים מרענן נוסף שנרשם בדיון הוא תמציתיות הטיעון בעל פה. כל העותרים והמשיבים הגישו מסמכים עבי כרס לבית המשפט. השופטים הקציבו 10 דקות לכל עותר ולכל משיב כדי למנוע דקלום של מה שהוגש בכתב.
הפטנט הצליח מעל למשוער: עורכי הדין נמנעו מלחזור על עצמם, והקדישו את הדקות הקצרות שעמדו לרשותם למענה לשאלות השופטים. זהו פורמט הדיון הנהוג בבית המשפט העליון האמריקאי – דברי פתיחה קצרים ולאחריהם מענה לשאלות השופטים. כעבור שעה וחצי, הרף עין במונחים של דיון כבד משקל שכזה, האירוע התפזר והשופטים החלו לכתוב את פסק הדין.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו