התקפה על היהדות ההומניסטית

כשבוע לאחר שפורסם "פסק הלכה" מחפיר שכתב הרב דב ליאור, רבם של הפורעים בשטחים, לפיו הוא מתיר ליהודים לחמוס זיתים שמגדלים כפריים ערבים בגדה המערבית, החלטתי להתנדב לנוכחות מגינה במסיק הזיתים במסגרת הארגון "קול רבני לזכויות אדם".

הקבוצה אליה צורפתי הייתה מורכבת כ-50 מתנדבים מארצות הברית וקנדה שהגיעו במיוחד במסגרת הארגון לסייע במסיק וכ-30 ישראלים. הקבוצה כללה שורה של רבנים ורבות מקרב הזרמים השונים של יהדות מתקדמת בצפון אמריקה ומקביליהם בישראל, אנשי דת ואמונה שהשקפת העולם שלהם היא הומניסטית ורחוקה כמזרח ממערב מהרוב המוחלט של רבני ישראל.

מטע הזיתים שאליו הגענו שייך למשפחות שונות מהכפר נחלין, הסמוך לעיר החרדית ביתר עילית. מאז מלחמת ה-7 באוקטובר, נאסר על בעלי החלקות להגיע אליהם. 

לאחר פסק ההלכה המתיר ליהודים לחמוס זיתים של כפריים ערבים בגדה, התנדבתי לנוכחות מגינה. מטע הזיתים שאליו הגענו שייך לכפר נחלין, ליד ביתר עילית החרדית. מאז ה-7 באוקטובר נאסר על בעלי החלקות להגיע אליהן

בניגוד למקובל בעבודה המשותפת במסיק של הערבים המקומיים והמתנדבים, ביום רביעי האחרון עבדנו לבד, למעט קשישה בת 80 שהגיעה לחלקה של משפחתה, ומאוחר יותר אף נעצרה איתנו ליום שלם.

עבדנו בזריזות במשך כשעתיים ואז הגיע כוח משולב של צה"ל ומשטרת ישראל. החיילים ושוטרי משמר הגבול היו מצוידים וחמושים מכף רגל ועד ראש. הכוח הגיע לאחר שהפעילות ההתנדבותית זוהתה על ידי רחפן משטרתי. מפקדי הכוח הודיעו למארגני הקבוצה ש"מדובר בשטח צבאי סגור", אולם לא הציגו כל צו הקובע זאת. כעבור חצי שעה הוכן צו כזה והם הורו על הפסקת המסיק.

במקרה הזה היה ברור לכל שהמשטרה הגיעה ביוזמתה למנוע את הפעילות ההומניטרית לסיוע לכפריים בעלי החלקות, ולא כדי למנוע חיכוך או להפריד בין מתנחלים לכפריים ולמתנדבים. ההנחה שלי הייתה שבעקבות הצו, ניאלץ להפסיק את ההתנדבות ונחזור לירושלים מוקדם מן המתוכנן. טעיתי בגדול.

בשלב מסוים התקבלה כנראה בדרגים הבכירים ביותר של משטרת איתמר בן גביר החלטה, בתיאום עם צה"ל, לעצור את כל המשתתפים באשמת "הפרעה לשלום הציבור", לחקור אותנו בתחנת המשטרה עציון, ולשחרר אותנו רק לאחר קבלת צו הרחקה מהשטחים לתקופה של 15 עד 30 יום, בערבות אישית.

הגיע כוח משולב של צה"ל ומשטרת ישראל, מצויד וחמוש מכף רגל ועד ראש. היה ברור שהמשטרה הגיעה ביוזמתה למנוע את הפעילות ההומניטרית, ולא כדי למנוע חיכוך או להפריד בין מתנחלים לכפריים ולמתנדבים

כעבור זמן מה, הגיע למקום אוטובוס עצירים שעליו נדרשו לעלות כל המתנדבים מחו"ל לאחר צילום הדרכונים שלהם. במהלך המסיק הבנתי שלקבוצה מאמריקה הצטרף פוליטיקאי מהמפלגה הדמוקרטית, בראד לנדר, שמתמודד על מושב בקונגרס האמריקאי ועל פי הסקרים וההיסטוריה של המחוז שבו הוא מתמודד בניו יורק, ברור לכל שהוא ייבחר. במהלך הצעידה שלנו לכיוון כלי הרכב – עוד בטרם ידענו שאנחנו צפויים להיעצר – ניהלנו שיחת היכרות ואיחלתי לו הצלחה בבחירות.

המועמד לקונגרס בראד לנדר (מימין) עם ד"ר דן סגיר בעת המסיק בכפר נחלין, אוקטובר 2026

כשהגענו לאוטובוסים והתברר שמתכננים לעצור את המתנדבים מחו"ל, ניגשתי לקצין המשטרה וסיפרתי לו שהם עומדים לעצור מועמד מוביל לקונגרס האמריקאי וכי מעצרו יעלה לכותרות בעולם ויגרום לישראל נזק הסברתי גדול. הקצין שמע, ניגש למכשיר קשר וחזר ואמר שדינו של הפוליטיקאי האמריקאי כדין כל שאר המתנדבים שהגיעו מחו"ל: נסיעה לתחנת המשטרה הקרובה, חקירתם ושחרורם, ובמקרים מסוימים יהיו מי שיגורשו מישראל.

מעצרם של המתנדבים מצפון אמריקה למסיק הזיתים בשטחים ובכלל זה פוליטיקאי ידוע, הפך לעוד "פיגוע הסברתי" בארצות הברית ולהמשך ההידרדרות ביחסים עם המפלגה הדמוקרטית. אולם זה לא עניין כלל ועיקר את הקצין הבכיר שהחליט על צעדים אלה. כבר בדרך לתחנת המשטרה הפרשה פורסמה בישראל ובעולם.

אולם בכך לא היה די. לאחר עלייתם של המתנדבים מחו"ל לאוטובוס המשטרתי, פנו השוטרים לטיפול במתנדבים הישראלים שהגיעו למסיק. למרות שלא היו עימותים כלשהם שחייבו מעצרים להכלת האירוע, הועלינו גם אנחנו לשני מיניבוסים שנסעו לתחנת המשטרה עציון.

ניגשתי לקצין המשטרה וסיפרתי לו שהם עומדים לעצור מועמד מוביל לקונגרס האמריקאי וכי מעצרו יעלה לכותרות בעולם ויגרום לישראל נזק הסברתי גדול. זה לא עניין את הקצין הבכיר ואכן נגרם פיגוע הסברתי

אחד החברים בקבוצת המתנדבים הישראלים שהגיעו למסיק היה גם עו"ד יהושע שופמן, ששימש בשעתו כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז. שופמן נימנע במתכוון מלספר לקציני המשטרה על שירותו ארוך השנים במערכת אכיפת החוק בישראל.

בתחנת המשטרה הוחלט לשחרר את הפוליטיקאי האמריקאי כעבור שעה, בעוד ששאר העצורים, אמריקאים וישראלים, ואני ביניהם, שוחררו רק בשעות הערב.

לאחר שחרורו פרסם בראד לנדר פוסט ברשתות החברתיות ובהן כתב: "בסך הכל עסקנו במסיק זיתים ליד נחלין. הכיבוש הוא פשע על פי המשפט הבינלאומי. מסיק זיתים אינו פשע לפי שום חוק שאני מכיר".

לאחר שעות המתנה ארוכות ברכבים ולאחר מכן בחצר התחנה נכנסנו אחד אחד לחקירה אישית. בחקירה נשאלתי אם ידוע לי שנכנסתי שלא כחוק לאזור A. עניתי בשלילה, ומאוחר יותר התברר לי שקביעה זו לא נכונה וכי השטח כלל לא באזור A, אלא באזור B.

לאחר עליית המתנדבים מחו"ל לאוטובוס המשטרתי, פנו השוטרים לטיפול במתנדבים הישראלים שהגיעו למסיק. למרות שלא היו עימותים שחייבו מעצרים, הועלינו גם אנחנו לשני מיניבוסים שנסעו לתחנת המשטרה עציון

בהמשך הואשמתי בפגיעה בסדר הציבורי. לבסוף נדרשתי לחתום על מסמך שבו נקבע שאני מנוע מכניסה לשטחי הגדה לתקופה של 30 יום וכי אם אפר את ההתחייבות אשלם קנס בסך 2,000 שקלים. בתום החקירה צולמתי ונלקחו ממני טביעת אצבעות במכשיר אלקטרוני.

אגב, לאורך כל היום – למעט מקרה אחד – השוטרים והקצינים התייחסו אלינו בכבוד, וניתן היה לזהות שהם אינם שלמים לחלוטין עם המעצר המשפיל וניהול חקירת סרק של 80 אנשים מבוגרים מחו"ל ומישראל, רבנים ופעילי זכויות אדם שהגיעו להתנדבות הומניטרית. אנשים שנעצרו והואשמו בעבירה חסרת שחר מסיבות פוליטיות בלבד.

מילה לסיום על היהדות שלי. אני חילוני גמור כבר עשרות שנים. הערכים הליברליים, הדמוקרטיים, והחברתיים שאימצתי לעצמי כמבוגר לא נבעו מהרקע היהודי שלי. בית הכנסת שאליו אני לא הולך הוא לא רפורמי.

אולם אני זוכר את עצמי כילד מבית דתי מתרשם עמוקות מהתמונה של הרב אברהם יהושע השל צועד יד ביד עם מרטין לותר קינג בצעדה ההיסטורית בסלמה, אלבמה, במחאה נגד אפליה ודיכוי השחורים בארצות הברית.

אני מודע לכך שלימים הוקמו קהילות רפורמיות וקונסרבטיביות בישראל, שהתבססו על העלייה מארצות הברית, אולם לצערי הן קטנות מדי מכדי להשפיע על החברה הישראלית בכללותה. לעומת זאת, אני מזדהה יותר עם הפעילויות של ארגונים ויחידים לקידום הבנה בין דתית, וחתירה לשלום בין הישראלים הפלסטינים כדוגמת ה"קול הרבני לזכויות אדם", להגנה על הפלסטינים בשטחים, ואחרים.

הבחנתי שהשוטרים אינם שלמים עם המעצר המשפיל וחקירת סרק של 80 מבוגרים מחו"ל ומישראל, רבנים ופעילי זכויות אדם, שהגיעו להתנדבות הומניטרית, אך נעצרו והואשמו בעבירה חסרת שחר מסיבות פוליטיות

כולי תקווה שלאחר הבחירות – שר המשטרה הבא יהיה יואב סגלוביץ ממפלגת רע"ם, האיש המתאים ביותר לשקם את משטרת ישראל.

ד"ר דן סגיר הוא חוקר ביטחון ישראל, ומחברו של הספר 'דימונה – ההרתעה הגרעינית של ישראל'.