ברמאללה חיכו לבחירות בישראל, בצה״ל נערכו ל״היפוך קנים״

ברמאללה ממתינים לתוצאות הסופיות של הבחירות בישראל; בירושלים דורשים מצה"ל להיערך לאפשרות שאנשי מנגנוני הביטחון הפלסטיניים יפנו את נשקם נגד ישראל.

הפער בין שתי ההיערכויות ממחיש את היעדרה של מדיניות ישראלית המחברת בין מניעת הסלמה לבין מוכנות למלחמה. תוכנית מבצעית לתרחיש קיצון היא חובה. השאלה היא אם הממשלה פעלה גם לצמצום התנאים שעלולים לקרב אותו.

ב־22 באוגוסט נשאל חוסיין א־שייח', סגנו של אבו מאזן, כיצד תפעל ההנהגה הפלסטינית אם תקום בישראל ממשלה דומה לנוכחית. "נשאיר את העניין לזמנו", השיב, והזכיר "החלטות אסטרטגיות ומדיניות שונות לגמרי" בלי לפרטן. המסר היה ברור: ההנהגה ברמאללה מבקשת להותיר אפשרויות פתוחות עד שתתברר התמונה הפוליטית בישראל.

הפער בין היערכויות רמאללה וירושלים ממחיש היעדר מדיניות ישראלית, המחברת בין מניעת הסלמה לבין מוכנות למלחמה. תוכנית מבצעית לתרחיש קיצון היא חובה. אך האם הממשלה פעלה גם לצמצום התנאים להתרחשותו

גם סוגיית הבחירות הפלסטיניות נקשרה לציפייה הזאת. ב־10 באוקטובר ביטל אבו מאזן את הבחירות למועצה המחוקקת שנקבעו לנובמבר, וקבע בחירות לנשיאות ולמועצה בספטמבר 2027.

לפי דיווח PNN א־שייח' קשר את האפשרות להקדימן לתוצאות הבחירות בישראל ולהקמת ממשלה שתסיר מכשולים, לצד התנאים בעזה ובירושלים והמצב הכלכלי והביטחוני. אין בכך הוכחה שהבחירות בישראל גרמו לדחייה, ובוודאי שאין בכך כדי לפטור את ההנהגה הפלסטינית מאחריות לשני עשורים ללא בחירות לפרלמנט.

ההמתנה אינה מבטאת עמדה פלסטינית אחידה. אחמד מג'דלאני מקווה שהבחירות יפתחו אפשרויות חדשות בעזה ובגדה; ג'יבריל רג'וב אינו מצפה לשינוי מהותי. לכן, נכון לראות בהמתנה ניסיון לשמר מרחב תמרון, ולא עדות להסכמה פנימית או לאמון בשינוי ישראלי קרוב.

מנגד, לפי "ישראל היום", בדיון בפיקוד המרכז ב־24 באוגוסט דרשו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ"ץ לבחון את מוכנות צה"ל ל"היפוך קנים", ונתניהו ביקש תוכנית מלחמה. אלא שבספטמבר דיווחה וואלה כי התיאום הביטחוני נשמר וכי "היפוך קנים" נתפס במערכת הביטחון כתרחיש קיצון הקשור למאבקי הירושה ברשות. ההבחנה חיונית: סיכון המחייב היערכות אינו ראיה להחלטה פלסטינית לפתוח בעימות.

חרף דרישת נתניהו וכ"ץ באוגוסט לבחון תוכנית מלחמה ואת מוכנות צה"ל ל"היפוך קנים", בספטמבר דווח שהתיאום הביטחוני נשמר. ההבחנה חיונית: סיכון המחייב היערכות אינו ראיה להחלטה פלסטינית לפתוח בעימות

דווקא משום שהתרחיש חמור, יש לבחון מה עלול להגדיל את הסיכוי להתממשותו. המשבר הכלכלי ברשות הוא גורם מרכזי. לפי הבנק העולמי, ישראל עצרה את העברת כספי המיסים במאי 2025, ועובדי הציבור קיבלו משכורות חלקיות.

באוגוסט הזהיר א־שייח' שהמחסור פוגע גם בתפקוד מנגנוני הביטחון. פגיעה מתמשכת ביכולתם לפעול עלולה להחליש את המשמעת ולצמצם את יכולתם להתמודד עם ארגוני טרור.

הרשות אחראית להיאבק בטרור ובהסתה ולשלוט בנשק אנשיה. ישראל אינה יכולה לבסס את ביטחונה על הבטחותיה. עם זאת, יש להבחין בין הקפאת סכומים בהתאם לחוק לבין עצירת כלל כספי המיסים. החלשת המנגנונים שעמם מתקיים תיאום ביטחוני עלולה להוסיף לצה"ל משימות, דווקא בעת שהוא נדרש להיערך לאפשרות שיתפרקו או יפנו נגדו.

לכך מצטרף העומס שיוצרת המדיניות הישראלית בשטח. לפי חדשות 12, הצבא דיווח באוקטובר כי 30%-40% מכוחותיו בגדה הוסטו מסיכול טרור פלסטיני לטיפול בטרור יהודי. הרחבת חוות, מאחזים ויישובים מוסיפה צורכי אבטחה. הקשר לכותרת ישיר: היערכות ל"היפוך קנים" מחייבת כוחות זמינים, ואילו הימנעות מאכיפת החוק והרחבת מוקדי האבטחה מצמצמות את זמינותם.

הרשות אחראית להיאבק בטרור ובהסתה ולשלוט בנשק אנשיה. החלשת המנגנונים שעמם מתקיים תיאום ביטחוני עלולה להוסיף לצה"ל משימות, דווקא בעת שהוא נדרש להיערך לאפשרות שיתפרקו או יפנו נגדו

בספטמבר קרא בצלאל סמוטריץ' לפרק את הרשות. דרישה כזאת מחייבת תשובות מעשיות: מי יחליף את מנגנוניה, מי יפקח על הנשק ומי ימנע מחמאס לנצל את החלל? פירוק מוסדות אינו מעלים את האיומים. ללא חלופה, ישראל עלולה לקבל לידיה אחריות ביטחונית רחבה יותר, לצד הסיכון שנשק בלתי מפוקח יופנה כלפיה.

מכאן שהבחירות בישראל עשויות להשפיע לא רק על חישובי ההנהגה הפלסטינית, אלא גם על התנאים שבהם יידרש צה"ל לפעול. ממשלה שתמשיך להחליש את הרשות בלי להציג חלופה, ותאפשר לאלימות יהודית לשאוב כוחות, אינה יכולה להסתפק בהוראה להכין תוכנית מלחמה. עליה להסביר כיצד החלטותיה מצמצמות את הסיכון שעליו היא מזהירה.

גם ההנהגה הפלסטינית נדרשת להכריע כיצד תפעל לאחר הבחירות. המתנה לממשלה אחרת אינה מדיניות, ואיומים עמומים אינם תחליף לתוכנית.

על ההנהגה הפלסטינית להבהיר שהמאבק המדיני אינו כרוך בהתרת אלימות, ולהבטיח שמנגנוניה ימשיכו לפעול בתנאי משבר. בלי מחויבות כזאת, ההמתנה שהונהגה ברמאללה עלולה להעמיק את החשד בישראל ולחזק את התומכים בהיערכות לעימות כדרך הפעולה המרכזית מולה.

בספטמבר קרא סמוטריץ' לפרק את הרשות. דרישה כזאת מחייבת תשובות מעשיות: מי יחליף את מנגנוניה, מי יפקח על הנשק ומי ימנע מחמאס לנצל את החלל? פירוק מוסדות אינו מעלים את האיומים

ברמאללה המתינו לבחירות; בצה"ל נערכו לתרחיש קיצון. האחריות המדינית היא לחבר בין שתי התמונות: לשמר יכולת פעולה עצמאית, לאכוף חוק ולמנוע מארגוני טרור לנצל חולשה פלסטינית. מוכנות למלחמה נבחנת גם ביכולת למנוע את התפתחות התנאים לפריצתה

סעיד חמזה, חבר בקבוצת המחקר "תמרור- פוליטוגרפיה" העוסקת בסכסוך הישראלי-פלסטיני ומאסטרנט בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.