חילונית להחריד

ניצחנו. ביקשנו שינוי, והוכחנו בקלפי שאנחנו הרוב. נשים וגברים, יהודים וערבים, צעירים וותיקים, אמרנו את דברנו: אנחנו רוצים כאן מדינה יהודית ודמוקרטית ברוח מגילת העצמאות, ואנחנו מתנגדות להפיכה משטרית שתרמוס את כבוד האדם וחירותו.

אין זו רק החלפת שלטון, אלא שיבה אל ההבטחה שעליה נוסדה המדינה: "שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין", ו"חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות".

עכשיו תורם של נבחרינו להוכיח שהם אמיצים ונבונים דיים להבין את משימת השעה: הקמת ממשלה ליברלית בעלת סדר יום חילוני.

נדרשת שיבה להבטחה שעליה נוסדה המדינה: "שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין", ו"חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות". משימת השעה היא הקמת ממשלה ליברלית עם סדר יום חילוני

חילוניות של השלטון, לא של האזרח

מסתבר שאני חילונית להחריד. בכל פעם שאני טוענת כי מימוש חזון המגילה מחייב סדר יום חילוני, אני נתקלת במבטים מבוהלים ובתגובות כמו "עוד חילונית נגד הדתיים, מה חדש?"

המגיבים נופלים בפח הדעות הקדומות ומחמיצים את העיקר: איני מבקשת שכולם יהיו חילונים. החילוניות שאני מבקשת לקדם היא חילוניות של השלטון, לא של האזרח, ואף לא של השליטים עצמם.

לכך כיוון גם ג'ורג' הוליוק, שטבע במאה ה־19 את המונח secularism כדי לתאר סדר חברתי הנפרד ממוסדות הדת. הוליוק לא ביקש לבטל את האמונה הדתית או לבקר אותה, ולא להתערב באורח חייו של אדם.

אך החילוניות לבדה אינה מספיקה, שכן היא מסגרת ניטרלית בלבד. את תוכנה המוסרי מעניקים לה שני רעיונות נוספים. ההומניזם מציב את האדם במרכז. הליברליזם מתרגם זאת לחוק: זכויות לכל אדם, חירות שווה, ושלטון שכוחו מוגבל בזכויות היסוד של אזרחיו, ובראשן ההגנה על המיעוט. זו הציונות הליברלית שאני מבקשת לשקם: מדינה יהודית שהשלטון בה אינו כופה אמונה ואינו שולל אותה.

כבוד האדם: המצפן של המגילה

ערך הוא עיקרון מנחה, מצפן הקובע מה נכון וראוי בעיני אדם או חברה. אבי, פרופ' יעקב מלכין, היה חילוני שהאמין בערכים הומניסטיים בהשראת הגותם של הלל הזקן ועמנואל קאנט.

הוא נהג לומר שערך הוא עניין של הערכה. כשם שערכו של השקל נגזר מההערכה לכוח הקנייה שלו, כך ערכו של רעיון נגזר מההערכה שהחברה רוחשת לו. כאשר רבים שותפים להערכה זו, העיקרון הופך מאמונה פרטית לנורמה מחייבת, ולעיתים אף לחוק.

המגיבים נופלים בפח הדעות הקדומות ומחמיצים את העיקר: איני מבקשת שכולם יהיו חילונים. החילוניות שאני מבקשת לקדם היא חילוניות של השלטון, לא של האזרח, ואף לא של השליטים עצמם

המצפן שהנחה את מנסחי המגילה היה כבוד האדם. המונח עצמו אינו מופיע בה, אך הוא גלום בחזון המנוסח בה: שוויון, חירות וצדק. אין זה חסד שמעניקה סמכות כלשהי, אלא "כבוד סגולי", כלשונה של ד"ר אורית קמיר, הנתון לכל אדם באשר הוא אדם, בלי קשר למוצאו, לדתו, לגילו או למגדרו.

מנסחי המגילה פעלו בתקופה שבה הפך כבוד האדם למוקד סדר היום העולמי. באותה שנה עצמה, ב־10 בדצמבר 1948, אימצה עצרת האו"ם את ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם.

רעיון הכבוד הסגולי צמח בין היתר מן התפיסה הדתית של בריאת האדם בצלם. ובכל זאת נכתבה ההכרזה בלשון שאינה נשענת על סמכות אלוהית, כדי שתהיה רלוונטית לאנושות כולה. הולנד וברזיל הציעו לשלב בה אזכור למקורו האלוהי של האדם, אך הצעותיהן נמשכו עוד לפני שהועמדו להצבעה.

ההכרזה התקבלה ברוב של 48 מדינות, בלי מתנגדות ובשמונה נמנעות. ערב הסעודית נמנעה בעיקר בשל התנגדותה לזכות להמיר דת ולשוויון בנישואין. נמנעו גם ברית המועצות ומדינות הגוש הקומוניסטי, משטרים חילוניים שרמסו את כבוד האדם ורדפו אנשי דת ומתנגדי שלטון. שני הקצוות ממחישים מדוע דרוש השילוב: חילוניות בלי ליברליזם עלולה לשרת עריצות, וליברליזם בלי חילוניות עלול להכפיף את האזרח לדת השלטת.

בישראל עוגן כבוד האדם בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שנחקק ב־1992. היה זה ציון דרך: לראשונה זכה כבוד האדם למעמד חוקתי, הגובר על חקיקה רגילה.

המצפן שהנחה את מנסחי המגילה היה כבוד האדם. המונח עצמו לא מופיע בה, אך גלום בחזון המנוסח בה: שוויון, חירות וצדק. לא חסד שמעניקה סמכות כלשהי, אלא "כבוד סגולי", הנתון לכל אדם באשר הוא אדם

להתאחד סביב המצפן

כעת, כשרוב הציבור מתלכד סביב כבוד האדם והחירות, נדרשת הנהגה שתגן עליהם מפני ניסיונות כרסום. רק הנהגה חילונית ליברלית תעשה זאת. הנהגה כזו אינה עוינת את הדת, אלא מגינה על כולם. מדינה התולה את חוקיה בסמכות דתית מפקידה את זכויות כולנו בידי פרשנות אחת.

הנהגה כזו צריכה לכלול את כל מי שנבחר ומאמין בכבוד האדם. אל תיסחפו אחר הדמגוגיה המשיחית. שותפותן של המפלגות הערביות בגוש השינוי אינה פשרה מצערת, אלא ניצחון של כבוד האדם על הגזענות. היא גם מימוש ההבטחה שנתנה המגילה לאזרחי המדינה הערבים: "נציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמניים והקבועים".

על כן, התאחדו סביב המצפן שהותירו לנו מייסדי המדינה. דרשו מנבחריכם, בכל במה ובכל דרך דמוקרטית, להקים בלי דיחוי ממשלה ציונית ליברלית בעלת סדר יום חילוני. ממשלה כזו תשיב לישראל את מה שהובטח לה ביום היוולדה: בית לכל יהודי ויהודייה, ומקום שווה לכל מי שחולם להגשים כאן את חזון העצמאות, "בלי הבדל דת, גזע ומין".

הרב סיון מלכין מס היא יו"ר תמורה יהדות חילונית. רב חילונית הומניסטית ומנהיגה בתנועה הבינלאומית ליהדות חילונית הומניסטית.