שלא יפחידו אתכם השמאלנים. זה לגמרי בידיים שלנו.

שלא יגידו לכם שאנחנו לא יכולים לקבוע גבולות לבד. אנחנו יכולים. בשביל זה יש לנו את הצבא החזק באזור (נמאס להתווכח איתם על המוסרי ביותר בעולם או לא. שיקחו את מוסרי. זה לא מה שקובע).

שלא יגידו לכם שאנחנו לא יכולים לקבוע גבולות לבד. אנחנו יכולים. בשביל זה יש לנו את הצבא החזק באזור (נמאס להתווכח איתם על המוסרי ביותר בעולם או לא. שיקחו את מוסרי. זה לא מה שקובע)

יש לנו מספיק חיילים ומספיק טכנולוגיה בשביל לשמור גם על מאות הקילומטרים הנוספים של גדר גבול שנוצרו בתכנית של טראמפ ונתניהו.

שלא יאיימו עליכם עם חרמות. כשהשמאלנים מזכירים לכם את בגין, תזכירו להם את בן-גוריון: "לא חשוב מה יגידו הגויים. חשוב מה יעשו היהודים". אם נייצר מספיק נשק והיי-טק, יהיו מספיק קונים. העולם לא יוותר עליהם בשביל הפלסטינים.

אפשר לספח את ההתנחלויות. שלא ינבחו עליכם "האג! האג! האג!". מעולם עוד לא עמדו ראשי מדינה מערבית לדין בהאג, וממילא זה מוסד שהעולם הולך ומתרחק ממנו. אז כמה אלופים לא יוכלו לנסוע להולנד ולעוד מדינה או שתיים. יש לנו ארה"ב, ויש עוד מספיק מקומות לטייל בעולם שיקבלו אותנו בשמחה.

אפשר לספח את ההתנחלויות. שלא ינבחו עליכם "האג! האג! האג!". מעולם עוד לא עמדו ראשי מדינה מערבית לדין בהאג, וממילא זה מוסד שהעולם הולך ומתרחק ממנו. אז כמה אלופים לא יוכלו לנסוע להולנד ולעוד מדינה או שתיים

שלא ינבאו שחורות על טרור פלסטיני. עברנו גלי טרור בעבר ונעבור אותם גם בעתיד. הם יבואו וילכו. ואם שוב יבואו, אז הם שוב ילכו. הפלסטינים חלשים ומיואשים. חלקם יפנו לטרור ונתמודד איתם. רובם יגוועו לאיטם בשקט.

זה בידיים שלנו, אם רק תרצו.

אם תרצו להדק את החנק על 3 מליון פלסטינים, זה אפשרי.
אם תרצו לעד לגדל ילדים להרוג ולהיהרג, זה אפשרי.
אם תרצו להפוך את מפת ישראל לסמל הויזואלי של טירוף לאומני, זה אפשרי.
אם תרצו לוותר על אוויר חופשי משנאה ומוות, שהוא צריך להיות המדד האמיתי לאיכות חיים, זה אפשרי.
אם תרצו להופיע בספרי היסטוריה כסמל לעת הרעה הזאת, זה אפשרי.
אם תרצו להיות מי שהפכו את הציונות ואת היהדות לקללה, זה אפשרי.

אם תרצו להדק את החנק על 3 מליון פלסטינים, זה אפשרי. אם תרצו לעד לגדל ילדים להרוג ולהיהרג, זה אפשרי. אם תרצו להפוך את מפת ישראל לסמל הויזואלי של טירוף לאומני, זה אפשרי

זה בידיים שלנו.

אם תרצו, אין זאת אגדה.

רועי פלד הוא מרצה למשפט מינהלי בביה"ס למשפטים ע"ש חיים שטריקס במכללה למינהל, והשנה משמש כמרצה אורח באוניברסיטת קליפורניה בברקלי.

לאחר אישורי הקבינט והממשלה להסכם המיועד להביא להחזרת 32 חטופים, ועם חזרת שלוש החטופות הראשונות לישראל אחרי 15 חודשים, קשה שלא לצבוט את עצמך ולחוש – "היינו כחולמים".

עם כניסת הפסקת האש לתוקפה, רעם הירי ברצועה וממנה נדם וילדי העוטף והוריהם יכולים לישון סוף סוף בשקט. ויותר מכך: סיום המלחמה בעזה (יש לקוות) והצבת רגלה המהוססת של הרשות הפלסטינית בסדק דלתה – כשברקע טקס ההכתרה לנשיאות של דונלד טראמפ – עשויים להיות צעד ראשון לשינוי דרמטי בהתייחסות ישראל לפלסטינים. ואולי גם חזרתה, בדלת הקדמית, של "עסקת המאה" של טראמפ לבמה המזרח תיכונית. זאת, עם סיכויי הצלחה טובים יותר מהניסיון הראשון, ומאלה של הסכם אוסלו.

ד"ר יוסי בן ארי הוא גמלאי קהילת המודיעין - 50 שנה בתפקידים מרכזיים שונים, ובהם, כתת אלוף בדימוס, היה המדריך הראשי במכללה לביטחון לאומי. הוא מוסמך אוניברסיטת חיפה לדוקטור, מ-2004, ובעברו הוראה אקדמית מרובת שנים. משמש היום כראש מערכת ״מבט מל״מ״, כתב העת של המרכז למורשת התודיעין.

צלו הכתום של דונלד טראמפ מתחיל לתת אותותיו ברחבי העולם וכמובן גם בישראל. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שציפה בכיליון עיניים לרגע הזה, דחק את קץ הלוחמה בעזה (באופן זמני?) עד לשעת כניסתו של טראמפ לבית הלבן. הוא עדיין מבטיח לשותפיו מהימין הקיצוני שאין להם ממה לחשוש וכי תחת המשטר החדש דברים יראו אחרת. האמנם?

חַלּוֹן הַהִזְדַּמְּנוּיוֹת

חלון ההזדמנויות למלחמה אין סופית שתוביל להגליית האוכלוסייה העזתית והתיישבות יהודית בשטח הפנוי – נסגר בטריקה אחרי 416 ימים של לחימה. טראמפ, שנכנס לבית הלבן, הביא לסיום הקרבות בעזה, וההבטחות של נתניהו להמשך הלחימה כבר לא משכנעות את חבריו בממשלה. בצד המשיחי, שמאמין במלחמה ממושכת שתשמיד את חמאס, יש מי שמייחלים עדיין להגשמת רעיון ה"הגירה מרצון" של תושבי עזה, במחיר החטופים.

עפר בן-דור, בן מושב באר טוביה, הוא איש תאטרון (בוגר הסטודיו למשחק של ניסן נתיב), יוצר גראפי ואנימציה. גר בקולוראדו, ארה"ב. יצירת קריקטורות פוליטיות חברתיות עוזרת במקצת להתגבר על דאגות וחרדות יומיות במציאת המגוחך והאבסורד במציאות הקודרת סביב.