מזה כשבוע התמגנט השיח הציבורי – שוב – לנראטיב מתוצרת תשלובת הסתה.קום שברחוב בלפור. והפעם, 'לגנץ אין ממשלה בלי המשותפת'. מדובר במיחזור של ליין ישן ומוכר, שלא נמכר היטב בשתי מערכות הבחירות קודמות.

הליין הושק בבחירות 2015 עם סרטון 'הערבים נעים בכמויות אל הקלפי', שלפי נתוני ההצבעה הביא לנהירה מבוהלת של מצביעים יהודים דווקא, בשעות האחרונות שלפני סגירת הקלפיות, והעניק לנתניהו את הניצחון.

מזה כשבוע התמגנט השיח הציבורי – שוב – לנראטיב מתוצרת תשלובת הסתה.קום שברחוב בלפור. והפעם, 'לגנץ אין ממשלה בלי המשותפת'. מדובר במיחזור של ליין ישן, שהושק בבחירות 2015, ולא נמכר היטב בשתי מערכות הבחירות הקודמות

אבל מאז הקמת כחולבן ויצירת איום ממשי על שלטונו המתארך, ניסה נתניהו 'להפליל' את המפלגה ב'משת"פיות' עם ערבים. הציבור לא התרשם, בעיקר כי כחולבן איננה אלא ליכוד ב', שמקפידה לשמור נגיעה מן האוכלוסיה הערבית, לא שילבה ערבים ברשימתה הארוכה לכנסת, ופוסלת את הרשימה הערבית המשותפת כנציגות לגיטימית ומוסמכת של אוכלוסייה זו.

בבחירות ספטמבר 2019 הלמו תופי המסרים של נתניהו בנסיון לחלץ מליברמן אמירה מפורשת כנגד ממשלת מיעוט בתמיכת המשותפת. נתניהו עצמו נזעק פעם אחר פעם להצביע על 'תרחיש האימים' הזה. אבל הרפש הגזעני לא נדבק לפרצופיהם של בכירי כחולבן או של ליברמן.

ככל הידוע אכן נוהל משא ומתן על הקמת ממשלת-מיעוט שכזו, וגנץ עצמו הסגיר באחת מהופעותיו כי מי שמנע ממנו את הקמתה היו נועזי הימין העמוק בחזית רשימתו, יועצי נתניהו לשעבר הנדל והאוזר.

אבל מאז הקמת כחולבן ויצירת איום ממשי על שלטונו המתארך, ניסה נתניהו 'להפליל' את המפלגה ב'משת"פיות' עם ערבים. הציבור לא התרשם, בעיקר כי כחולבן איננה אלא ליכוד ב', שמקפידה לשמור נגיעה מן האוכלוסיה הערבית

תמוה שרמטכ"ל לשעבר, חלק משלישיית רמטכ"לים ומרביעיית הנהגה של המפלגה הגדולה בישראל נופלים שדודים לרגלי צמד ח"כים חדשים, שכל קיומם האלקטורלי כפוף לרשימה הכחולה-לבנה המשותפת, אבל כנראה שהרתיעה ממראית-עין של שיתוף פעולה עם הנציגות הערבית לכנסת היתה חזקה יותר מן הכמיהה לשלטון.

בסיבוב הנוכחי, נתניהו נטול-החסינות והמעצורים יורה בכל התותחים האנטי-ערביים שבנמצא, והפעם גם פוגע. התקשורת כולה מתנהגת כאילו משימת-חייה היא לחלץ מגנץ התחיבות כי כחולבן תישאר 'טהורה לעד'.

בסבב הראיונות ששקיים אתמול הותקף גנץ שוב ושוב באותה נקודה – "האם תקים קואליציה בתמיכה כלשהיא של המשותפת?". הפסילה הגזענית של רשימה לא-יהודית מנורמלת לנגד עינינו שוב ושוב ושוב, בכל הערוצים, ע"י כל הכתבים והכתבות, במודע או שלא במודע.

בסיבוב הנוכחי, נתניהו נטול-החסינות והמעצורים יורה בכל התותחים האנטי-ערביים שבנמצא, והפעם גם פוגע. התקשורת כולה מתנהגת כאילו משימת-חייה היא לחלץ מגנץ התחיבות כי כחולבן תישאר 'טהורה לעד'

כל ההשוואות כבר נדושו, כל נסיון לתרגם שאלה כזו לאנגלית, גרמנית, צרפתית או רוסית היה מעביר צמרמורת בגוום של כל יהודי/ה וכל דמוקרט/ית בעולם. אבל בישראל היהודית-דמוקרטית זה עובר חלק וטבעי כמו ניגוב של חומוס עם פיתה. דה-לגיטימציה מובנת מאליה, שאינה דורשת הסבר. לכל היותר תתווסף האבחנה "אנחנו לא פוסלים את הערבים, רק את המפלגה שמייצגת אותם בכנסת", שנשמעת כמו  ההצטדקויות המוכרות של אנטישמים: "Some of my best friends are Jews".

וכמובן, כל ההרעשה הארטילרית הזו מסייעת לגימוד מחנה השינוי הדמוקרטי, ומעלימה את הנכות המובנית של גוש נתניהו, את הפיל שבבלפור – את העובדה הפשוטה, החותכת, שאין לנתניהו לאן ללכת. אין לגוש שלו 61 בשום תרחיש. לא בתרחיש סביר וגם לא בתרחיש קיצון. לא ביום גשם ולא ביום קיץ. לא עם המשותפת ולא בלעדיה. אין, לא קיים, קבוצה ריקה, Pie in the sky.

וכמובן, כל ההרעשה הארטילרית הזו מסייעת לגימוד מחנה השינוי הדמוקרטי, ומעלימה את הנכות המובנית של גוש נתניהו, את הפיל שבבלפור – את העובדה הפשוטה, החותכת, שאין לנתניהו לאן ללכת. אין לגוש שלו 61 בשום תרחיש

זאת במקום שהתקשורת תאתגר את נתניהו ותומכיו בשאלה הפשוטה הזו – לשם מה ועל סמך מה אתה מבקש את אמון הציבור? הרי בשום מקרה אין ביכולתך להרכיב קואליציה? מדוע אינך מפנה את מקומך? או לכל הפחות מבטיח לציבור כי במידה ואכן לא תוכל להרכיב קואליציה, תפנה את מקומך למועמד מן הליכוד שיוכל לעשות זאת? כידוע יש לפחות שלושה כאלה – סער, אדלשטיין, כ"ץ, ויש להניח שגם ארדן, ברקת ואולי אחרים ירצו לנסות את מזלם.

כמובן שהתקשורת אמורה להקשות גם באשר לעצם כשירותו של ראש ממשלה תחת שלושה כתבי אישום. היא צריכה לדרוש תשובות ברורות לגבי אופן התפקוד שלו בכובע כפול של ראש ממשלה ונאשם.

היא נדרשת לחקור ולברר ומה בדיוק יעשה הליכוד אם וכאשר עצם האפשרות להטלת משימת הרכבת ממשלה ע"י נאשם שכזה תיפסל? בין אם ע"י בג"ץ או ע"י הנשיא או שניהם?

זאת במקום שהתקשורת תאתגר את נתניהו ותומכיו בשאלה הפשוטה הזו – לשם מה ועל סמך מה אתה מבקש את אמון הציבור? הרי בשום מקרה אין ביכולתך להרכיב קואליציה? מדוע אינך מפנה את מקומך?

קבלת הנראטיב האנטי-ערבי של נתניהו ע"י התקשורת היא לא פחות מפשע כפול נגד הדמוקרטיה. היא מנרמלת את הגזענות והדה-לגיטימציה, והיא מעוותת את תמונת המציאות שבידי הציבור לטובת הנאשם.

האמת היא שמצבו של נתניהו – הן המשפטי והן הפוליטי – גרוע בהרבה מזה של יריבו. בעוד שלנתניהו אין למעשה שום נתיב חזרה לבלפור, למעט בחירות רביעיות, בידי גנץ יש אופציות רבות להרכבת ממשלה. אופציית ממשלת המיעוט קיימת, אבל יש בהחלט גם אופציות נוספות של פסילה של נתניהו ו/או החלפתו מתוך הליכוד, ושל חבירה לאחת או יותר ממפלגות גוש נתניהו (מישהו אמר "מיניתי אותו לשר ביטחון רק בגלל שעמד לערוק ולחבור לגנץ?").

במצב הנוכחי – בהיעדר הפתעות מרעישות ב-3/3 – אם נגיע לבחירות רביעיות, זה יהיה בגלל גזענות לא-מוסווית מבית ראש הממשלה היוצא, ומשת"פיות תקשורתית ופוליטית מגונה עימה.

ערן עציון הוא יזם מדיני ופוליטי, דיפלומט בכיר לשעבר, כיהן כסגן ראש המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, וכראש התכנון המדיני במשרד החוץ. המוטו שלו הוא: Speak Truth to Power. מאמין שהמפתח לעתיד ישראל, והעולם החופשי, הוא מהפיכה בשיטה הדמוקרטית

אז מה לא מספרים לנו בערוצי ה"חדשות" על ה"סקרים" שהם מפרסמים? בזכות הצייצן ניר קלקשטיין נברתי באתר של ועדת הבחירות המרכזית, שהערוצים מחויבים על פי חוק לדווח לה על הסקרים שלהם. הנה כמה ממצאים מעניינים שמשום מה לא תראו על המסכים שלכם:

אז מה לא מספרים לנו בערוצי ה"חדשות" על ה"סקרים" שהם מפרסמים? נברתי באתר ועדת הבחירות המרכזית, שהערוצים מחויבים עפ"י חוק לדווח לה על סקריהם. הנה כמה ממצאים מעניינים שמשום מה לא יראו לכם

סקר חדשות 12 בנושא מנדטים ואקטואליה

מה לגבי מתלבטים? ומה לגבי מידת הביטחון בהצבעה שהנשאל/ת מוסר לסוקר, אולי אפילו תחת לחץ מסוים לתת תשובה? ובכן, כל אלה "לא נלקחים בחשבון". הבנתם? האם סקר כזה יכול להיחשב מהימן? תענו לעצמכם.

סקר: לאיזו מפלגה היית מצביע

ומה לגבי מי שכאשר מציבים אותם בפני שאלה בינארית – נגיד נתניהו או לפיד – אומרים "נייט" לשניהם? יש הרבה כאלה. אבל גם את זה לא יספרו לנו.

סקר: מי מבין האישים הבאים הכי מתאים לראשות הממשלה

רוב מוחץ של ישראלים טורקים לסוקרים את הטלפון או מסרבים לענות לשאלה באמצעות סמס/מייל/אינטרנט. אילו מין אנשים כן מוכנים לענות? מה מאפיין אותם? האם הם יכולים להיחשב "מדגם מייצג"? תחשבו לבד

לכל השקשוקה הזו יש להוסיף את גודל המדגם. 500 איש זה מדגם קטן. סקרים רציניים דוגמים 1500 איש ומעלה. ואת הישענות מכוני הסקרים על "פאנלים" אינטרנטיים, כלומר אנשים שנרשמים לפאנלים במטרה לענות על סקרים מכל סוג *תמורת תשלום*. ולפי השמועות מפלגות "דואגות" לשלב אנשים שלהם בפאנלים כאלה.

אז עד כמה הסקרים הללו משקפים מציאות, או יוצרים מציאות? כדי לקבל בוחן-מציאות שווה לחזור לסקרים של הסבב הקודם, באותה נקודת זמן.
המספרים והפערים מדברים בעד עצמם.

ברור שככל שהדברים תלויים בכלי התקשורת או בסוקרים – ה"חגיגה" על חשבון הציבור תימשך.

בכנסת הבאה ראוי שהמחוקקים/ות יידרשו לנושא, ויצרו סטנדרט מקצועי ומחייב לסקרים פוליטיים, בפרט בתקופת בחירות.

זוכרים את הפינה השבועית שלי ????️איך נראו הסקרים באותה תקופה לפני הבחירות האחרונות?????️
אז קבלו את סקר אין12 שבוצע 75 יום לפני בחירות 2021 שזה בערך מקביל להיום מול הבחירות הקרובות בנובמבר.
ואם אתם תוהים איפה נעלמה מפלגת "העבודה" אז בשלב הזה היא הייתה במצב של מוות קליני עם 1.3% pic.twitter.com/lltBOXKVzB

— ???????????????????????? ???????????????????? ???? (@limor_moyal) August 15, 2022

ערן עציון הוא יזם מדיני ופוליטי, דיפלומט בכיר לשעבר, כיהן כסגן ראש המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, וכראש התכנון המדיני במשרד החוץ. המוטו שלו הוא: Speak Truth to Power. מאמין שהמפתח לעתיד ישראל, והעולם החופשי, הוא מהפיכה בשיטה הדמוקרטית

הפוליטיקה הישראלית רוויה דמויות שטניות ודמויות סתמיות. יש סיכוי לא רע שגדי איזנקוט אינו כזה. טוב שהרמטכ"ל בדימוס החביב לכאורה מצטרף לפוליטיקה, כי כל קול בולט נגד הימין מגדיל את הסיכוי להציל את המדינה.

האם טוב שהצטרף לבני גנץ ולא ליאיר לפיד? זה כבר יותר מסובך.

טוב שהרמטכ"ל בדימוס החביב לכאורה מצטרף לפוליטיקה, כי כל קול בולט נגד הימין מגדיל את הסיכוי להציל את המדינה. האם טוב שהצטרף לגנץ ולא ללפיד? זה כבר יותר מסובך

לגנץ שאיפות להיות ראש ממשלה, ואלה מפריעות מאוד ליצירת מומנטום מאחורי ראש הממשלה לפיד. היעדר מומנטום מאחורי מועמד של הגוש  עלול להשאיר אנשים בבית ביום הבחירות. על אף דמיונו הפיזי המסוים ליצחק רבין, גנץ מלהק עצמו כאן כחתרן סטייל שמעון פרס דווקא. זה לא עושה חסד עם הזיכרון של אף אחד מהם.

מצד שני, יש לגנץ (ושותפו גדעון סער) כרגע יותר סיכויים למשוך קולות מהימין השפוי. רק אלוהים יודע מדוע שפויים אלה רואים עצמם כימין (לא רוצים מדינה דו-לאומית; לא רוצים תאוקרטיה; לא רוצים אוטוקרטיה; אבל ימין, רק ימין – כוחו של מיתוג, אולי). אופטימלית שלישיית ה"מחנה הממלכתי" תוכל להביא מספר משמעותי של קולות ימין מבלי לגרוע מלפיד, ובזאת להגדיל את הגוש.

ההתפתחות גם עשוייה להזיק לאיילת שקד – סליחה, ל"רוח הציונית" – ולהורידה שאולה אל מתחת לאחוז החסימה. זה כמעט חשוב כמו שמרצ כן תעבור, כי הרי ברור שאם שקד בפנים היא חוברת לבנימין נתניהו ולפי הסקרים דהיום מביאה אותו לרוב. הכחשותיה זוכות בצדק לאפס התייחסות.

איילת שקד אומרת כי הרוח הציונית בעד הקמת ממשלת אחדות רחבה אבל בשיחות שניהלה עם חבר מפלגתה מתן כהנא היא סרבה להתחייב שלא תהיה חלק בממשלה צרה בראשות נתניהו ותשלים לו ל-61 מנדטים, אם יידרש לכך. כעת הפרטים במלואם באתר וואלהhttps://t.co/9qYLconYmp

— יקי אדמקר (@YakiAdamker) August 14, 2022

לקינוח – וזה ממש סופלה שוקולד – אם שקד תיעלם היא תיקח אתה גם את כייס הבחירות המיוסר, שותפה יועז הנדל, האיש שמנע מגנץ להקים ממשלה ב-2020. יהיה בזה צדק פואטי.

לגנץ שאיפות להיות רה"מ, שמפריעות ליצירת מומנטום מאחורי רה"מ לפיד. היעדר מומנטום מאחורי מועמד הגוש  עלול להשאיר אנשים בבית בבחירות. על אף דמיונו הפיזי המסוים לרבין, גנץ מלהק עצמו כחתרן סטייל פרס

עם זאת, יש כאן עניין גדול אפילו יותר מחסימת נתניהו והחזרת הפוליטיקה למידת זוהמה נסבלת.

בראיון ל"מעריב" מינואר הבהיר איזנקוט כי הוא מבין את ההתאבדות הדמוגרפית הגלומה בהמשך התמזגות ישראל עם הפלסטינים בגדה המערבית. הוא חזר על זה השבוע כאשר הודיע על הצטרפותו לגנץ. עוד כרמטכ"ל בזמן אינתיפאדת הסכינים הוא התריע נגד אצבע קלה על ההדק והפגין את הגועל הראוי מפסטיבל אלאור אזריה (החייל שהוציא להורג תוקף פלסטיני פצוע, והוריו זכו לטלפונים פופוליסטיים מנתניהו).

נראה ש"שמאלנות" זו היא המניע העיקרי של איזנקוט לכניסה לפוליטיקה.

חשוב שזה מגיע מגנרל, ועוד אחד שנראה יותר מיושב מיאיר גולן. תמיד הרגשתי שהציבור לא מבין באמת את המידה המדהימה שבה האנשים המופקדים על ביטחונו אינם אוהבים את הכיבוש. עמדתם זו נובעת בעיקר מהנימוקים האסטרטגיים-דמוגרפיים לעיל – וגם, לפעמים, כסוגיה משנית, במודל של אהוד ברק, גם על רקע מוסרי.

הייתם חושבים שהנקודה הזו הובהרה היטב כבר ב-2012 על ידי הסרט "שומרי הסף", שבו כל ששת (!) ראשי השב"כ החיים – כולל אחד מבולבל שכעת הוא בליכוד – חשפו את עמדתם שהכיבוש מהווה סכנה לישראל. ריבונו של עולם – ראשי השב"כ, הממונה על שמירת אותו כיבוש!

הדבר חל במידה רבה, כמובן, על רוב ה"ביטחוניסטים" הבכירים, גם כמוסד ואפילו במשטרה.

הייתם חושבים שהנקודה הובהרה כבר ב-2012 בסרט "שומרי הסף", שבו כל ששת (!) ראשי השב"כ החיים – כולל אחד מבולבל שכעת הוא בליכוד – חשפו את עמדתם שהכיבוש מהווה סכנה לישראל

זה שהמרכז-שמאל לא עשה מזה שימוש יעיל, מול ציבור די מיליטריסטי, זה פשוט מטורף. מדובר במקרה קלאסי של בזבוז משאב יקר. זה צריך להופיע בכל ספר לימוד על פוליטיקה שלומיאלית.

זה נבע מפחד לומר דברים ברורים, מחלה של המרכז-שמאל ברוב העולם. כיוון שעמדותיו לרוב דורשות תחכום והעמקה, הבנת היסטוריה, וראיה קדימה, הוא מפחד מהציבור (ודי לקורא ברמיזא). גם ה"בטחוניסטים" עצמם כאלה (מלבד אולי אהוד ברק ואותו יאיר גולן). גם גיבורים גדולים בורחים מהמונח "שמאלני".

זה מביא אותנו לניסוי 2019 עם מפלגת "כחול לבן", ששיקפה באור זרקורים את האמת הנסתרת של היורים והבוכים עם הפלאפלים. אבל במקום להיות מה שהיא, כחול לבן פחדה לומר דבר מחשש השמאלנות. גנץ ניסה אף להדוף את הסכנה באמצאות תשדירים המתהדרים בכלל בהרג מחבלים, משל היה רפול איתן או אפי איתם. כך כחול לבן גם לא הציגה חזון, וגם ספגה בוז על היותה "מפלגת גנרלים" מהגוורדיה של המופת האזרחי בימין.

זה עבד בערך כמו שהקמפיין של בוז'י הרצוג הלא-גנרל עבד ב-2015. רק באמצאות עריקת אביגדור ליברמן לשמאל (כי נזכר שאינו רוצה תאוקרטיה) השיג גנץ תיקו, וההמשך ידוע. איכשהו החבורה הזאת חושבת שהגיעה להישגים אדירים בכך שירשה את האלקטורט השבוי של מפלגת העבודה, ולא הרבה יותר. אנשים הרי אוהבים להתהדר.

בניסוי 2019 מפלגת "כחול לבן" שיקפה באור זרקורים את האמת הנסתרת של היורים והבוכים עם הפלאפלים. אבל במקום להיות מה שהיא, כחול לבן פחדה לומר דבר מחשש השמאלנות

אפשר לקוות שאיזנקוט רציני מעט יותר. אם כך, אולי סוף סוף היתרון הבטחוניסטי – שפשוט חייב להיות קיים פוטנציאלית – יתממש.

אני מבין שכרגע הוא מרוכז כמו קרן לייזר בסילוק נתניהו, ולכן גם הוא יהסס להתבטא בכל נושא אחר. זה לא חכם לדעתי, אבל גם לא מופרך לחלוטין.

השאלה היא מה יהיה אחר כך. נאמר שביבי נכשל בפעם החמישית ברציפות, אולי עושה עסקת טיעון, אולי זוכה בחבילת חינון, ואז נחזה בליכוד נטול נתניהו, מראה אחרית הימים. האם הליכוד הזה יהיה פרטנר לממשלה הרחבה שאיזנקוט מנסה לקדם, אולי כדי לעשות שלום?

פעם הייתה תקווה שליכוד שפוי יותר יכול להיות חלק ממהלך להציל את ישראל – בגדה המערבית, ביחס לחרדים, כל הסיפור. התקווה הזו תמיד הייתה קלושה – אבל היא הייתה קיימת. הרי היו שם פעם דן תיכון ומשה ניסים ודומיהם – אלה לא משוגעים. היו לליכוד כמה בעיות (הקבעון בלבנון, אינפלציה של 400 אחוזים, מניעת הסכם לונדון שהיה מעביר את הבעיה הפלסטינית לירדן, ועוד) – אבל זו לא היתה מפלגה אוטוריטרית לפחות. היא ידעה שיש שופטים בירושלים.

רשימת הכנסת שנבחרה לאחרונה בפריימריז בליכוד היא סימן רע מאוד, תאום סיאמי לרפובליקאים של דונלד טראמפ. אם לשפוט לפי העשיריה הראשונה, אין זכר לליכוד הישן והבינוני הזה, שאולי לא היה גאון גדול אבל גם לא היה מטורף.

הכנופיה החדשה – אפשר לקרוא לה אולי "הליכודניקים החדשים" – תלך עם הראש בקיר ותשמח לשרוף את המועדון. היא גם לא תנטוש את נתניהו כל כך מהר. היא אינה שותפה סבירה לקואליציה "ממלכתית" עתידית. היא גם לא שותפה לגדי איזנקוט כפי שהוא מציג את עצמו.

היא לא ממלכתית.

רשימת הכנסת שנבחרה בפריימריז בליכוד היא סימן רע מאוד, תאום סיאמי לרפובליקאים של טראמפ. אם לשפוט לפי העשיריה הראשונה, אין זכר לליכוד הישן והבינוני, שאולי לא היה גאון גדול אבל גם לא מטורף

האם איזנקוט מתעתע, כמו חלק מקודמיו? העת עת צרה. אין זמן לבזבז. איזנקוט יצטרך להחליט בהקדם מי הוא באמת.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan