מזה כשבוע התמגנט השיח הציבורי – שוב – לנראטיב מתוצרת תשלובת הסתה.קום שברחוב בלפור. והפעם, 'לגנץ אין ממשלה בלי המשותפת'. מדובר במיחזור של ליין ישן ומוכר, שלא נמכר היטב בשתי מערכות הבחירות קודמות.

הליין הושק בבחירות 2015 עם סרטון 'הערבים נעים בכמויות אל הקלפי', שלפי נתוני ההצבעה הביא לנהירה מבוהלת של מצביעים יהודים דווקא, בשעות האחרונות שלפני סגירת הקלפיות, והעניק לנתניהו את הניצחון.

מזה כשבוע התמגנט השיח הציבורי – שוב – לנראטיב מתוצרת תשלובת הסתה.קום שברחוב בלפור. והפעם, 'לגנץ אין ממשלה בלי המשותפת'. מדובר במיחזור של ליין ישן, שהושק בבחירות 2015, ולא נמכר היטב בשתי מערכות הבחירות הקודמות

אבל מאז הקמת כחולבן ויצירת איום ממשי על שלטונו המתארך, ניסה נתניהו 'להפליל' את המפלגה ב'משת"פיות' עם ערבים. הציבור לא התרשם, בעיקר כי כחולבן איננה אלא ליכוד ב', שמקפידה לשמור נגיעה מן האוכלוסיה הערבית, לא שילבה ערבים ברשימתה הארוכה לכנסת, ופוסלת את הרשימה הערבית המשותפת כנציגות לגיטימית ומוסמכת של אוכלוסייה זו.

בבחירות ספטמבר 2019 הלמו תופי המסרים של נתניהו בנסיון לחלץ מליברמן אמירה מפורשת כנגד ממשלת מיעוט בתמיכת המשותפת. נתניהו עצמו נזעק פעם אחר פעם להצביע על 'תרחיש האימים' הזה. אבל הרפש הגזעני לא נדבק לפרצופיהם של בכירי כחולבן או של ליברמן.

ככל הידוע אכן נוהל משא ומתן על הקמת ממשלת-מיעוט שכזו, וגנץ עצמו הסגיר באחת מהופעותיו כי מי שמנע ממנו את הקמתה היו נועזי הימין העמוק בחזית רשימתו, יועצי נתניהו לשעבר הנדל והאוזר.

אבל מאז הקמת כחולבן ויצירת איום ממשי על שלטונו המתארך, ניסה נתניהו 'להפליל' את המפלגה ב'משת"פיות' עם ערבים. הציבור לא התרשם, בעיקר כי כחולבן איננה אלא ליכוד ב', שמקפידה לשמור נגיעה מן האוכלוסיה הערבית

תמוה שרמטכ"ל לשעבר, חלק משלישיית רמטכ"לים ומרביעיית הנהגה של המפלגה הגדולה בישראל נופלים שדודים לרגלי צמד ח"כים חדשים, שכל קיומם האלקטורלי כפוף לרשימה הכחולה-לבנה המשותפת, אבל כנראה שהרתיעה ממראית-עין של שיתוף פעולה עם הנציגות הערבית לכנסת היתה חזקה יותר מן הכמיהה לשלטון.

בסיבוב הנוכחי, נתניהו נטול-החסינות והמעצורים יורה בכל התותחים האנטי-ערביים שבנמצא, והפעם גם פוגע. התקשורת כולה מתנהגת כאילו משימת-חייה היא לחלץ מגנץ התחיבות כי כחולבן תישאר 'טהורה לעד'.

בסבב הראיונות ששקיים אתמול הותקף גנץ שוב ושוב באותה נקודה – "האם תקים קואליציה בתמיכה כלשהיא של המשותפת?". הפסילה הגזענית של רשימה לא-יהודית מנורמלת לנגד עינינו שוב ושוב ושוב, בכל הערוצים, ע"י כל הכתבים והכתבות, במודע או שלא במודע.

בסיבוב הנוכחי, נתניהו נטול-החסינות והמעצורים יורה בכל התותחים האנטי-ערביים שבנמצא, והפעם גם פוגע. התקשורת כולה מתנהגת כאילו משימת-חייה היא לחלץ מגנץ התחיבות כי כחולבן תישאר 'טהורה לעד'

כל ההשוואות כבר נדושו, כל נסיון לתרגם שאלה כזו לאנגלית, גרמנית, צרפתית או רוסית היה מעביר צמרמורת בגוום של כל יהודי/ה וכל דמוקרט/ית בעולם. אבל בישראל היהודית-דמוקרטית זה עובר חלק וטבעי כמו ניגוב של חומוס עם פיתה. דה-לגיטימציה מובנת מאליה, שאינה דורשת הסבר. לכל היותר תתווסף האבחנה "אנחנו לא פוסלים את הערבים, רק את המפלגה שמייצגת אותם בכנסת", שנשמעת כמו  ההצטדקויות המוכרות של אנטישמים: "Some of my best friends are Jews".

וכמובן, כל ההרעשה הארטילרית הזו מסייעת לגימוד מחנה השינוי הדמוקרטי, ומעלימה את הנכות המובנית של גוש נתניהו, את הפיל שבבלפור – את העובדה הפשוטה, החותכת, שאין לנתניהו לאן ללכת. אין לגוש שלו 61 בשום תרחיש. לא בתרחיש סביר וגם לא בתרחיש קיצון. לא ביום גשם ולא ביום קיץ. לא עם המשותפת ולא בלעדיה. אין, לא קיים, קבוצה ריקה, Pie in the sky.

וכמובן, כל ההרעשה הארטילרית הזו מסייעת לגימוד מחנה השינוי הדמוקרטי, ומעלימה את הנכות המובנית של גוש נתניהו, את הפיל שבבלפור – את העובדה הפשוטה, החותכת, שאין לנתניהו לאן ללכת. אין לגוש שלו 61 בשום תרחיש

זאת במקום שהתקשורת תאתגר את נתניהו ותומכיו בשאלה הפשוטה הזו – לשם מה ועל סמך מה אתה מבקש את אמון הציבור? הרי בשום מקרה אין ביכולתך להרכיב קואליציה? מדוע אינך מפנה את מקומך? או לכל הפחות מבטיח לציבור כי במידה ואכן לא תוכל להרכיב קואליציה, תפנה את מקומך למועמד מן הליכוד שיוכל לעשות זאת? כידוע יש לפחות שלושה כאלה – סער, אדלשטיין, כ"ץ, ויש להניח שגם ארדן, ברקת ואולי אחרים ירצו לנסות את מזלם.

כמובן שהתקשורת אמורה להקשות גם באשר לעצם כשירותו של ראש ממשלה תחת שלושה כתבי אישום. היא צריכה לדרוש תשובות ברורות לגבי אופן התפקוד שלו בכובע כפול של ראש ממשלה ונאשם.

היא נדרשת לחקור ולברר ומה בדיוק יעשה הליכוד אם וכאשר עצם האפשרות להטלת משימת הרכבת ממשלה ע"י נאשם שכזה תיפסל? בין אם ע"י בג"ץ או ע"י הנשיא או שניהם?

זאת במקום שהתקשורת תאתגר את נתניהו ותומכיו בשאלה הפשוטה הזו – לשם מה ועל סמך מה אתה מבקש את אמון הציבור? הרי בשום מקרה אין ביכולתך להרכיב קואליציה? מדוע אינך מפנה את מקומך?

קבלת הנראטיב האנטי-ערבי של נתניהו ע"י התקשורת היא לא פחות מפשע כפול נגד הדמוקרטיה. היא מנרמלת את הגזענות והדה-לגיטימציה, והיא מעוותת את תמונת המציאות שבידי הציבור לטובת הנאשם.

האמת היא שמצבו של נתניהו – הן המשפטי והן הפוליטי – גרוע בהרבה מזה של יריבו. בעוד שלנתניהו אין למעשה שום נתיב חזרה לבלפור, למעט בחירות רביעיות, בידי גנץ יש אופציות רבות להרכבת ממשלה. אופציית ממשלת המיעוט קיימת, אבל יש בהחלט גם אופציות נוספות של פסילה של נתניהו ו/או החלפתו מתוך הליכוד, ושל חבירה לאחת או יותר ממפלגות גוש נתניהו (מישהו אמר "מיניתי אותו לשר ביטחון רק בגלל שעמד לערוק ולחבור לגנץ?").

במצב הנוכחי – בהיעדר הפתעות מרעישות ב-3/3 – אם נגיע לבחירות רביעיות, זה יהיה בגלל גזענות לא-מוסווית מבית ראש הממשלה היוצא, ומשת"פיות תקשורתית ופוליטית מגונה עימה.

ערן עציון הוא יזם מדיני ופוליטי, דיפלומט בכיר לשעבר, כיהן כסגן ראש המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, וכראש התכנון המדיני במשרד החוץ. המוטו שלו הוא: Speak Truth to Power. מאמין שהמפתח לעתיד ישראל, והעולם החופשי, הוא מהפיכה בשיטה הדמוקרטית