אין ספק שהמנצחת הגדולה בבחירות מרץ 2020 היא הרשימה המשותפת, עם מספר שיא של 15 ח"כים. המפלגה קמה מתוך חשש של ארבע הסיעות המרכיבות אותה שמא לא תצלחנה לעבור את אחוז החסימה לאחר שזה הועלה במרץ 2014. המהלך הוכיח את עצמו והשתלם להן, עת הפכו למפלגה השלישית בגודלה בכנסת הבאה.

צמיחתה של הרשימה המשותפת מדאיגה את מחרחרי הפחד בינינו המזהירים מפני האסון שיתגבר עלינו אם המפלגה הערבית תצמח, רחמנא ליצלן, אף מעבר לגודלה הנוכחי. אלו מצביעים על העובדה כי 15 ח"כים הם עדיין תת-ייצוג של האוכלוסייה הערבית בישראל המהווה קרוב ל-20% מהאוכלוסייה. אם כל ערביי ישראל יצביעו, ואם כולם יצביעו עבור הרשימה המשותפת, אזי יוכלו בפוטנציה להגיע ל-24 ח"כים. יש מי שרואים בכך צעד ראשון לקראת השמדתה של המדינה היהודית – הגזמה קיצונית בכל קנה מידה.

עפר בבלי היה דיפלומט בשנים 1991-2014 ושירת בשגרירויות ישראל במדריד וברומא. היה יועץ מדיני לשני שרי חוץ וקונסול כללי של ישראל בפלורידה ופורטו ריקו. כיום משמש כנציג הפדרציה היהודית של שיקגו בישראל. הוא גם צלם אמנות שהציג עד כה שלוש תערוכות יחיד. חלק מעבודותיו מופיעות פה: https://oferbavly.tumblr.com/

"רק חמור לא משנה את דעתו" – קבע משה דיין. ואכן, תמורות ואף מהפכים בדעותינו עשויים להעיד על פתיחות והיעדר פנאטיות, על נכונות לשמוע גם יריבים ובני פלוגתה, על צבירת ידע וניסיון חיים, על ספיגת השפעות והתייחסות לשינויים בארץ ובעולם. ולעתים מקורם גם בהתפכחות ובהתנערות מאשליות.

אבל מדי פעם נראה שהמבצעים תפנית חדה בדעותיהם, חציית גדר ושינוי כיוון של 180 מעלות, לא עושים כך על בסיס מחשבה שעיקרה עניינית. לעתים יש לחפש מניעים אחרים להתנהלותם: אולי אינטרסים אישיים, שמא משבר בחייהם הגורר נקמנות והתחשבנות עם מי שפגעו בהם, אולי מאמץ להיות פופוליסטי, לא לפגר אחר רוח הזמן. אולי הצורך להתריס ולהתגרות בסביבתם הקרובה. ולעתים דחף בלתי נלאה להתבלט ולהתפרסם.

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.

כמה פעמים אמרתם לעצמכם "רק עוד דקה אחת" – ואז מצאתם את עצמכם אחרי שעה גוללים בלי הפסקה בין פוסטים, לייקים והודעות? זה לא מקרי. זו לא רק התמכרות אישית, אלא מערכת שתוכננה בקפידה כדי לשמר את תשומת הלב שלנו.

האלגוריתמים שמפעילים את המדיה החברתית אינם רק שורת קוד, הם כלים שמעצבים רגשות, מחשבות ודימוי עצמי. וזה משפיע על כולם. עלינו, על החברים שלנו, על הילדים שלנו. אבל עבור בני הנוער, ההשפעה היא החמורה ביותר.

לילי שירה יעקב לומדת תקשורת ומנהל עסקים ברייכמן. אחות וטרינרית ומסייעת לנוער במצוקה ברשתות החברתיות כבר 12 שנה. הצילה ילדים שהיו ממש רגע מהתאבדות אחרי כמה ניסיונות.