ביום השני של ינואר 2019 רשם משה (בוגי) יעלון את מפלגתו החדשה תל"ם – תנועה לאומית ממלכתית. הסקרים שפורסמו בשבועות הבאים לא האירו פנים לשר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר, ומפלגתו נותרה בהם עמוק מתחת לאחוז החסימה. אך יעלון כיוון מראש לשיתופי פעולה עם כוחות פוליטיים אחרים, וניהל לכל אורך ינואר מגעים עם בני גנץ, יו"ר "חוסן לישראל" שהוקמה במקביל לתל"ם.

ב-29 באותו חודש, כמה שעות לפני אירוע השקת הקמפיין של חוסן לישראל בגני התערוכה, הודיעו גנץ ויעלון על איחוד כוחות. זה היה מקרה מובהק של שלם הגדול מסך חלקיו: יום אחרי ההודעה הצביעו הסקרים על זינוק של חוסן לישראל מ-12 מנדטים ל-21 עד 24 מנדטים. הזינוק נבע מנאום גנץ באירוע השקת הקמפיין, שהתקבל באהדה, אך גם מנוכחות יעלון בעל הניסיון הפוליטי והדימוי האמין לצדו על הבמה. במחי ערב מוצלח הפך גנץ לאיום ממשי על בנימין נתניהו.

הסיקור התקשורתי של הסכם האיחוד בין המפלגות התייחס בין השאר למחיר הגבוה לכאורה ששילם גנץ למפלגה חסרת הבוחרים, עם שריונים ליועז הנדל וצבי האוזר בעשירייה הראשונה (בנוסף ליעלון), אך השיח בנושא גווע במקביל לתנופה של הרשימה המאוחדת. המומנטום הזה, שבא על חשבון יש עתיד של יאיר לפיד, הוביל לבסוף לאיחוד משולש, שאליו חבר גם גבי אשכנזי – הצלע הרביעית.

משה יעלון ביום גיוסו לצה"ל, 1967 (צילום: לע"מ)

מאז הקמת כחול-לבן מתבלטים יעלון ולפיד כמתנגדים הנחושים ביותר לנתניהו. בדיוני ה"קוקפיט", רביעיית ההנהגה, הם סרבו לכל אורך הדרך לשקול שיתוף פעולה עם רה"מ הנאשם בפלילים, ועצרו את גנץ ואשכנזי הגמישים יותר. יעלון הצהיר שלא ייכנס לקואליציה בראשות נתניהו עוד לפני שרשם את תל"ם, והעמידה שלו על כך הביאה לו תמיכה ציבורית גדולה במחנה "רק לא ביבי".

אבינועם גפני, חברו הקרוב של יעלון מאז גיל 16 ושותפו להקמת תל"ם, מבטל את הטענה שרק תאוות נקם ושנאה עיוורת לנתניהו – שהוציא אותו ממשרד הביטחון לטובת אביגדור ליברמן – הביאו אותו לנהל מולו קו תקיף, עד כדי הסכמה לשיתוף פעולה עם הרשימה המשותפת. "הוא לא בן אדם ששומר טינה. מי שמכיר אותו יודע שזה טמטום", הוא אומר. גם ל', בכיר במגזר העסקי המלווה את יעלון בשנים האחרונות, סבור כך: "הוא לא שונא את נתניהו. דיברתי על זה איתו לא פעם".

אז מה מניע אותו? "הוא באמת ובתמים חושב שנתניהו מסוכן לישראל ושהוא עושה דברים שלא ייעשו", אומר ח"כ מכחול-לבן, המעיד על עצמו כקרוב מאוד ליעלון, אף שאינו חבר תל"ם. "עבורו לקבל תמיכה מהיבא יזבק זה סופר קשה וסופר כואב במובן הערכי, אך אני חושב שהוא מאמין באמונה שלמה שהעקרונות הראשונים הם קודם כל מדינת ישראל, אחר כך היושרה הפנימית שלו, מה הוא יכול לעשות למענה, ומה נתניהו עלול לעשות למדינה. זה עניין של סולם ערכים.

"פעם יצחק שמיר אמר שמותר לשקר למען ארץ ישראל, אז מבחינת יעלון מותר לקבל תמיכה מתומכת טרור כדי לחזק את מדינת ישראל, ואני חושב שהוא מסתכל על זה כמו איש צבא. אם אתה מסתכל בעיניים של יעלון – מה יכול להיות הנזק למדינת ישראל אם היבא יזבק תצביע בעדו או נגדו? אז תדמיתית זה נורא ואיום, ישבתי ודיברתי עם מישהי שהיללה רוצחי ילדים – ואני לא מקל בזה ראש, חשבתי שהיא לא צריכה להיות בכנסת וכחול-לבן הצביעה כך בוועדת הבחירות.

"היא פסולת חיתון, זה מעצבן נורא, זה כואב לי, אבל נזק היא לא תגרום. מצד שני, אם תיתן לנתניהו להמשיך בשלו זה נזק אמיתי למדינה – פגיעה בדמוקרטיה, שינוי חוקים, דרדורה של ישראל למדינת ארדואן. זה כל הדברים הנוראים האלה. אז אם אתה רואה את עצמך כמשרת מדינת ישראל, לדעתי זאת החלטה די קלה".

"פעם יצחק שמיר אמר שמותר לשקר למען ארץ ישראל, אז מבחינת יעלון מותר לקבל תמיכה מתומכת טרור כדי לחזק את מדינת ישראל. אם היבא יזבק תצביע בעדו היא לא תגרום נזק – אבל תדמיתית זה נורא ואיום"

לדברי חבר הכנסת, צפייה ביעלון בפורומים פנימיים וחיצוניים יוצרת את הרושם שמדובר באדם עקבי, החושב ומדבר במונחים היסטוריים, "של מי שכבר עשה הכל וראה הכל, ופה בשביל ישראל. הוא משלם על זה מחיר. אורי הייטנר מרמת הגולן, פעיל בולט במפלגה, יצא באזהרות שיעזוב את תל"ם וכל מיני דיבורים כאלה.

"בוגי לא מיצמץ מולו, הוא אמר את האמת הפנימית שלו, והוא באמת ובתמים מאמין שנתניהו פגע בביטחון ישראל ויכול להוות נזק אסטרטגי למדינה. נתניהו קורא לעצמו הפרוטקטור אוף ישראל, ואני חושב שבוגי חי בתחושה שהוא מגן על המדינה ושגורלה של ישראל על הכתפיים שלו. הוא מאמין בזה באמונה שלמה, וכל דבר שהוא עושה נבחן בפריזמה של האחריות שלו והיכולת שלו לשרת".

"בוגי חי בתחושה שהוא מגן על המדינה ושגורלה של מדינת ישראל על הכתפיים שלו. הוא מאמין בזה באמונה שלמה, וכל דבר שהוא עושה נבחן בפריזמה של האחריות שלו והיכולת שלו לשרת"

בתחילת השבוע פרסם הייטנר מכתב פומבי ליעלון, בו הוא מודיע על פרישה. "ראיתי בך מנהיג של מצפן ולא של שבשבת, שמגלם אידאולוגיה ציונית ניצית ואקטיביסטית לצד ממלכתיות, כיבוד שלטון החוק ובית המשפט, מלחמה בשחיתות ודבקות בערכים של מוסר לחימה", כתב.

הייטנר משבח את יעלון על התנגדותו להתנתקות ועל עמדתו בפרשת אלאור אזריה, אירועים שהביאו אותו להצטרף לתל"ם. זאת עד "מפח הנפש" האחרון, כדבריו, בשל הנכונות לשתף פעולה עם "רשימה אנטי ישראלית לאומנית קנאית".

כחול-לבן, כתב הייטנר, פנתה להתנהלות כוחנית "ביביסטית", ו"למקום קיצוני, משסע, רע – ובמקום שתל"ם תחזיר את כחול-לבן למסילה, דווקא אתה מוביל את הקו הקיצוני והבדלני ביותר".

שר הביטחון משה יעלון, הרמטכ"ל בני גנץ וראש הממשלה בנימין נתניהו, 2014 (צילום: קובי גדעון לע"מ)

"הטלוויזיה מעוותת אותו"

ל', אחד מקבוצה מצומצמת המלווה את יעלון מקרוב מאז עזב את ממשלת נתניהו במאי 2016, מרעיף עליו שבחים ואומר שהיה רוצה לראותו בעתיד כמועמד לראשות ממשלה. כרגע תל"ם לא נראית כפלטפורמה להנהגה לאומית, ודאי לא אחרי עריקת גדי יברקן לליכוד, ועל רקע הקושי להביא את יועז הנדל וצבי האוזר ליישר קו עם חבריהם בשאלת הרשימה המשותפת.

יעלון, מימין, וגפני בתקופת הסיירת (צילום: באדיבות גפני)

לכך נוספת תדמית ה"בוק" – לטוב ולרע – שמלווה את יעלון במשך שנים, אף שמקורביו מוכנים להישבע שאין במציאות דבר רחוק יותר מהתדמית הזאת. "הוא בדרן", אומר עליו חברו הטוב גפני. "יש לנו חברי ילדות שהולכים הרבה שנים יחד, ובימי עצמאות אנחנו נפגשים באופן קבוע באחד ממושבי השרון.

"ביום העצמאות לפני שנתיים וחצי ישבנו כולנו יחד כרגיל, ויש שני חבר'ה שיודעים לספר בדיחות – בוגי ויואב רייכל, אבא של עידן, שאגב לוקח ממנו את הקטעים המצחיקים להופעות. השניים האלה התחילו לעשות תחרות בדיחות, וככה ישבנו איזה שעתיים, מ-3 עד 5 לפנות בוקר, כל אחד גומר בדיחה והשני מתחיל, בלי הפסקה. זה היה מדהים לראות את שני הליצנים האלה.

"ביום העצמאות ישבנו כולנו יחד כרגיל, ויש שני חבר'ה שיודעים לספר בדיחות – בוגי ויואב רייכל, אבא של עידן, שאגב לוקח ממנו את הקטעים המצחיקים להופעות. זה היה מדהים לראות את שני הליצנים האלה"

"אנשים לא מבינים את זה על יעלון ולא מכירים אותו. הוא מגדלור בכל מקום שהוא הולך אליו. הבן אדם הזה, שאומרים עליו שיש לו הליכה גמלונית, רוכב פעמיים בשבוע על אופני נכים יחד עם נכי צה"ל, מחמש עד שבע בבוקר, עושה פילאטיס והמון ספורט. אין יום שהוא לא עושה הליכה. אנשים שפוגשים אותו תמיד מתפלאים שהוא גבוה ורזה, והוא צריך להסביר שהטלוויזיה מעוותת אותו".

"הייתה תחושה בציבור שהוא איש לא כריזמטי במיוחד", אומר ל'. "היו כאלה שאמרו את זה בצורה יותר חריפה, אבל לדעתי הוא כריזמטי מאוד. אתה לא מגיע לתפקידים הבכירים ביותר בצבא במשך עשרות שנים בלי כושר מנהיגות ובלי כריזמה. הוא היה באיזה אירוע משפחתי שלי, וכששמעו אותו אמרו לי אנשים מהמשפחה: 'וואו, לא ידענו שהוא עובר כל כך טוב ושיש לו כזה כושר ביטוי'.

"אתה לא מגיע לתפקידים הבכירים ביותר בצבא בלי כושר מנהיגות וכריזמה. הוא היה באירוע משפחתי שלי, וכששמעו אותו אמרו לי אנשים מהמשפחה: 'וואו, לא ידענו שהוא עובר כל כך טוב ושיש לו כזה כושר ביטוי'"

"אם תשאל אנשים שהיו חיילים שלו לפני 20-30 שנה, הם תמיד ראו בו מפקד כריזמטי. דבר לא השתנה בשנה האחרונה, אנשים לא משתנים בגיל 70, אבל כנראה שבשנה הזו, בגלל שיש כל כך הרבה מערכות בחירות ורעש ובלאגן, זה יותר בולט".

הרמטכ"ל משה יעלון רגע לפני תרגול צניחה, ארכיון 2003 (צילום: YONATAN NE'EMAN לע"מ)

גפני טוען שנגד יעלון נוהל קמפיין שלילי לאחר שכרמטכ"ל החליט לסגור את הקזינו ביריחו לכניסת ישראלים. לטענתו, מכיוון שמרטין שלאף, אחד מבעלי הקזינו, היה מקורב לגורמים בעלי עוצמה בישראל, יעלון הושמץ לכאורה פעם אחר פעם בתקשורת כ"בוק", עד שזה נדבק.

ל' מייחס את הפגיעה בתדמית יעלון גם לנתניהו: "לפני חמש ושש שנים, כשהוא החל לצמוח בליכוד, ניסו לדעתי להוריד אותו לאט-לאט. תקשורתית, פרופילית. מי שניסה להנמיך אותו או להראות שהוא לכאורה לא כריזמטי, או קצת רדום, היה נתניהו, שעושה דבר דומה לרוב האנשים שלאורך השנים נמצאים לצדו".

אבינועם גפני

איש ימין עמוק

בספרו "דרך ארוכה קצרה" התייחס יעלון לחסידי פתרון שתי המדינות כמי שמקדמים "שיח תבוסתני", "אשליה מסוכנת", ו"איום אסטרטגי ממדרגה ראשונה". אולם איש הימין העמוק הפך בשנה האחרונה לאחד מיקירי השמאל. תחושת החירום השכיחה בין השאר את מאבקו הקשה כשר ביטחון נגד ארגון שוברים שתיקה, ופינתה את מקומה לאהדת המחנה המשווע לשינוי שלטוני.

"כשהוא החל לצמוח בליכוד, ניסו להוריד אותו לאט-לאט. תקשורתית, פרופילית. מי שניסה להנמיך אותו או להראות שהוא לכאורה לא כריזמטי, או קצת רדום, היה נתניהו, שעושה דבר דומה לרוב האנשים שנמצאים לצדו"

ההתרחקות של יעלון מרוח בלוק הימין של נתניהו – ומנתניהו עצמו – התרחשה בתחילת 2016, על רקע שלושה אירועים סמוכים שהצטברו אצלו להבנה שמשהו עמוק משובש. הראשון היה פרשת אלאור אזריה במרץ אותה שנה, שבעקבותיה נגרר נתניהו אחרי דעת הקהל הימנית ונגד ערכי צה"ל, והתקשר להזדהות עם הורי החייל. חודש וחצי לאחר מכן דיבר סגן הרמטכ"ל יאיר גולן על ה"תהליכים" המדאיגים, ויעלון לא נסחף עם גל הגינויים בימין, וחשב שהדברים ראויים לקשב.

קו פרשת המים היה פרשת הצוללות. גפני, שהיה עם יעלון בגרעין הנח"ל שהקים את קיבוץ גרופית בערבה, ושירת איתו בסיירת פארן של הנח"ל, מתאר את השינוי שחל בו בסוף אפריל, שלושה שבועות לפני שהוזז ממשרד הביטחון. "הבנתי שקרה משהו כבר בפסח, מאחר שאני מכיר אותו כמו את כף היד שלי", אומר גפני.

"היינו בפסטיבל עין גב עם כמה חברים והמשפחות שמבלים יחד שנים, וישנו בצמח. גם בוגי וגם אני אוהבים לעשות הליכות בוקר, והלכנו לטבריה וחזרה בלי לדבר יותר מדי. חזרתי לאשתי ואמרתי לה שבוגי מתפטר. הוא בונקר, הוא לא יספר לך שום דבר, אבל הרגשתי שקרה משהו. כשהתחילו כל הסיפורים וביבי רצה את ליברמן, הכל התפוצץ והבנו שביבי רצה להיפטר ממנו בגלל הצוללות".

משה יעלון, מימין, ב-1969, אחרי משחק כדורגל. אבינועם גפני משמאל (צילום: באדיבות אבינועם גפני)

גפני עובר לתיאור מפורט של התנגדות יעלון לרכש צוללות 6-9, לדיונים שהיו בנושא במועצה לביטחון לאומי, עד לרגע שבו יעלון הבין באמצעות הנשיא ראובן ריבלין שנתניהו אישר לגרמנים למכור צוללות למצרים מאחורי גבו.

זאת הייתה הנקודה שבה עוצב יחסו לנתניהו עד היום. לגישתו, נתניהו נאחז בכל כוחו בשלטון מחשש שיתגלה שביצע עבירות שעלולות להגיע עד כדי בגידה ועונש מאסר ארוך, ולכן הוא פסול בכל תרחיש פוליטי אפשרי.

D1180-023 (צילום: Mark Neyman לע"מ)

"אדם שנדבקים אליו"

בראיון לתכנית "אופירה וברקוביץ'" כמה ימים לאחר הבחירות האחרונות, הבהיר יעלון כי הוא נחוש לסלק את נתניהו עד כדי הליכה לבחירות רביעיות, אם יהיה בכך צורך. את השלב המיליטנטי של הקריירה הפוליטית שלו, הוא החל זמן קצר לאחר ההתפטרות מממשלת נתניהו, כאשר הקים עם גפני את עמותה בשם "מנהיגות אחרת", שהפכה בהמשך למפלגת תל"ם.

גפני, שדחף את יעלון להצטרף לפוליטיקה לאחר סיום כהונתו כרמטכ"ל ב-2005, וסייע לו גם במערכות הבחירות הפנימיות בליכוד, סגר לצורך הקמת המסגרת החדשה חברה שהייתה בבעלותו בתחום ההנדסה האזרחית. השניים גיבשו סביבם כ-70 אנשים, שהתחלקו לקבוצות עבודה קטנות, שכל אחת מהן עסקה בגיבוש תכנית עבודה בתחום אחר. התכניות הללו שולבו בהמשך במצע כחול-לבן.

"בוגי זה אדם שנדבקים אליו", אומר אחד השותפים בתהליך. "היו איתנו אנשים מכל הגוונים והתחומים, חלקם בתפקידי מפתח במדינה, כשההסכמה היא שמעדיפים לשמור על זה בשקט. מה שהניע אותנו זאת ההבנה שאנחנו מידרדרים בכל התחומים. הנושא של זוגות צעירים, למשל, שכדי לרכוש דירה ולשים את הילדים במעונות יום צריכים להתחיל את החודש עם 10-12 אלף שקל, סכום שהם לא יכולים לעמוד בו אם אין להם הורים שיכולים לעזור.

"אני הצלחתי לעזור לילדים שלי, אבל כשאני רואה מה שקורה אצל אחרים זאת קטסטרופה. אתה רואה אנשים עוזבים את הארץ, אתה נחשף לדברים האלה ואומר שחייבים לעשות תיקון. עסקנו גם בחינוך; בקידום המגזר הערבי, העברת תב"עות, כדי שלא יצטרכו להיות עברייני בנייה, בחינוך במגזר; בבריאות, כשאתה רואה שאנחנו במצב גרוע מול ה-OECD, ואנשי רפואה שהיו איתנו עסקו בזה.

"חלק מאיתנו ראו מקרוב את השחיתות שמתפשטת. אנשים ישרי דרך ממודרים ממכרזים ממשלתיים כי אי אפשר לגנוב איתם סוסים. אנשים לא מבינים שאנחנו על סף קריסה, וזה משהו שהניע את האנשים שהתגבשו סביב יעלון.

"אנשים אומרים, ולא מתביישים, 'אני מבחינתי על הכיפאק שיש לנו ראש ממשלה גנב. גם אני יכול להיות גנב, מה יעשו לי?'. זה השיח היום. ואם אתה חינכת את הילדים שלך לערכים, אם גידלת כמו רבים אחרים ילדים טובים, חנונים, הם חסרי אונים מול זה. הם לא כמו הדור המבוגר שנלחם".

ראשי כחול לבן אחרי בחירות מרץ 2020 (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

שותפים שונים לתהליך מתארים את יעלון כאדם שמתאפיין בירידה לפרטים, ביכולת תכנון, בהקשבה, ובחוסר חיבה לאומרי-הן. "קח למשל את מבצע חיסול אבו ג'יהאד", מזכיר גפני את הפעולה שהוביל יעלון ב-1988 כמפקד סיירת מטכ"ל, לחיסול ראש הזרוע הצבאית של אש"ף בתוניס. "המוסד אמר שזה לא ישים, ובוגי ששמע את זה אמר שהוא רוצה לתכנן את הפעולה כדי לדעת אם היא ישימה.

"הוא הלך לתכנן את הפעולה הזאת, ירד לפרטי פרטים, זאת אולי הפעולה הכי מסובכת שישראל עשתה אי-פעם – הליקופטר, מה שאתה לא רוצה, ים סוער, להביא את האנשים. אחד הדברים הגדולים אצל בוגי זה שהוא יודע לתכנן לפרטי פרטים ויורד עד הפרט הקטן ביותר. היינו יחד בצוות בסיירת פארן של הנח"ל, וזה הבנאדם היחיד בעולם שאני יודע שאני יכול לסגור את העיניים וליפול אחורה".

כל מי שביקר אותנו כשהזהרנו מפני הפיכתנו לתורכיה של ארדואן, שיעכל ויפנים את הניצול הציני של משבר הקורונה, לצרכים פוליטיים אישיים, של נאשם לפני משפט.

— משה 'בּוֹגִי' יעלון (@bogie_yaalon) March 14, 2020

גם ל' מדגיש את מרכיב התכנון. "כשאתה רואה איזה טוויטר בלילה, זה לא מהבטן", הוא אומר על הציוץ של יעלון בו כינה את נתניהו "ארדואן" והאשים אותו בניצול לרעה של משבר הקורונה. "יש הרבה חשיבה מאחורי כל דבר. בוגי לא יורה. יותר מזה, גם אם הוא היה רוצה לירות, זה לוקח כמה דקות. צריך להכין איזה נוסח, וחלק מאיתנו חשופים לנוסח הזה, קצת מגהצים, מיישרים".

ל' מספר שליעלון יש "קבוצה מסווגת", לא בווטסאפ אך בפורמט דומה, שבה חברים מספר מצומצם של פעילים קרובים המלווים אותו מאז ימי "מנהיגות אחרת", ועושים בה שימוש יומיומי להתייעצויות ולשיתוף מידע. "אני מעודכן די בשוטף דרך הקבוצה, אם כי בוודאי שלא בהכל.

"כשאתה רואה ציוץ, זה לא מהבטן. יש הרבה חשיבה מאחורי זה. בוגי לא יורה. יותר מזה, גם אם הוא היה רוצה לירות, זה לוקח כמה דקות. צריך להכין איזה נוסח, וחלק מאיתנו חשופים לנוסח הזה, קצת מגהצים, מיישרים"

"בשבוע שעבר הייתי אצלו במשרד ודיברנו, קיבלתי שיעורי בית. כולנו בקבוצה חברי מה שאני קורא הגרעין המצומצם שהתחיל את הפעילות הפוליטית אחרי התפטרותו מתפקיד שר הביטחון, ומהגרעין הזה כולנו איתו גם היום, כולנו עושים את זה בהתנדבות ומכל הלב, וזה גם מראה משהו על הבנאדם".

מודל "סטפ ביי סטפ"

מקורבי יעלון מרבים לדבר על החשיבות שהוא מקנה לחינוך ועל המחויבות שלו לתלמידי המכינות הקדם צבאיות, שבפניהם הוא מקפיד להרצות – לא על פוליטיקה – גם במהלך מערכות בחירות. לאור זאת, הם אומרים, אם תקום ממשלה בראשות גנץ, יעלון ישמח לכהן בה כשר החינוך.

אלא שבדרך לממשלה כזאת נדרש יו"ר תל"ם לגבור על התנגדות חברי הכנסת הנדל והאוזר לתמוך בממשלת מיעוט לצד הרשימה המשותפת. "הוא ניסה לשכנע אותם בכל דרך אפשרית", אומר חבר הכנסת מכחול-לבן. "ההתייחסות הכללית בתל"ם היא שיש שם לא מעט אנשים שעזרו להקים את התנועה, נשכבו בשבילם ברחובות. יש הרבה מאוד אנשים שמאוד כועסים עליהם".

"הוא ניסה לשכנע את האוזר והנדל בכל דרך אפשרית. ההתייחסות הכללית בתל"ם היא שיש שם לא מעט אנשים שעזרו להקים את התנועה, נשכבו בשבילם ברחובות. יש הרבה מאוד אנשים שמאוד כועסים עליהם".

גפני נוקט טון יותר מפויס. הוא מדבר על השניים בהערכה רבה ומניח שברגע האמת ילכו עם חבריהם. "אני אוהב את שני האנשים האלה, הם חברים טובים".

"אל תאמין לכל מה שמצטטים בעיתונים", אומר גם ל'. "בסוף, במאני טיים, כשהיום היה צריך ללכת ולתת ההמלצה לנשיא, המפלגה קיבלה החלטה וכל 33 חברי הכנסת עמדו מאחוריה.

"בניגוד למה שקרה למפלגת העבודה-גשר-מרצ, האוזר והנדל לא עשו שום תהליך יזום. הם חלק מהמפלגה הזאת, אני מכיר את שניהם מצוין והם אנשים נפלאים. אני חושב שהרבה דברים שהיו בתקשורת הם פשוט לא אמת, בטח ובטח שלא הפרסום השקרי לגבי צעקות במסדרונות תל"ם, זה פשוט לא קרה.

"למיטב ידיעתי, כולנו, בסופו של דבר, יש לנו משמעת קואליציונית ומשמעת מפלגתית, ולכן יש פה מפלגה שעשתה בעיניי מעשה מאוד יפה של חיבור הציבור. מראש אמרנו שהגישה היא 80/20, לא רק לגבי צביקה ויועז, כי ידענו שלא בכל דבר תהיה הסכמה מקצה לקצה, אבל רצינו לקחת מפלגה שיכולה לייצג את מרב הדעות ומרב הגיוון. אבל אני יכול להגיד לך בוודאות שלא כצעקתה ובסוף אני משוכנע שנגיע לעמק השווה.

"בניגוד למה שקרה במפלגת העבודה, האוזר והנדל לא עשו שום תהליך יזום. הם חלק מהמפלגה  והם אנשים נפלאים. הרבה דברים שהיו בתקשורת הם לא אמת, בטח שלא הפרסום לגבי צעקות במסדרונות תל"ם"

"בעולם שאנחנו נמצאים בו, וגם בוגי ואנחנו דיברנו עליו, זה מודל שנקרא סטפ ביי סטפ – צעד אחר צעד. היה לנו מאוד חשוב שהצעד הראשון יהיה הבחירות, ושנקבל לא פחות מהפעם הקודמת ועמדנו בזה. קיבלנו אמנם את אותו מספר מנדטים, אבל יותר קולות.

"הצעד השני היה לקבל את המנדט מהנשיא וגם אותו עברנו בהצלחה. הצעד השלישי הוא להיות יותר משפיעים ויותר דומיננטיים בכנסת, בוועדת השונות – והצעד הרביעי הוא להקים ממשלה".

הרמטכ"ל בני גנץ, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון משה יעלון, ארכיון 2013 (צילום: לע"מ)