אז לפלסטינים מותר לטבוח בנו כרצונם, לשרוף ולהחריב, כי הם מסכנים. רחמונס.
גם אין אצלם שום חרטה, שום הרהור, שום ערעור על פשעיהם, כי מי שיערער ימצא עצמו במקרה הטוב בלי ברכיים, במקרה הפחות טוב, בלי ראש. אבל בעקרון אין ביקורת עצמית כי הם מסכנים ואומללים, בהגדרה.
מעניין שכהרף-עין בשביעי באוקטובר כל הערבים בעולם פצחו באורגיה של חגיגות שנאה יוקדת לציונים ברחובות ובכיכרות בכל רחבי העולם המערבי לנוכח תמונות הטבח וסרטוני הזוועה מעוטף עזה. כל זמן שהם אלו שטובחים ןהורסים, זה עלא כיפאק. אבל כשישראל יוצאת למלחמת מגן נגד אוייב שהתחפר בציפורניו בתוך תוכה של אוכלוסיה אזרחית אןהדת ברובה המוחלט, אוי אוי אוי.
גילוי נאות: אני סמולני, שונא מתנחבלים, משיחיים, ביביסטים, מתעב את החרדים שתורתם אומנותם, מאמין בדו קיום עם ערביי מדינת ישראל תוך שיוויון זכויות מלא עמם. אבל אני באותה מידה נגד התייפיפות שמתעלמת מפשעי ארגוני האיסלאם הקיצוני למיניהם והפושעים שמטפסים על עגלתם, ואלה הרוב, בעזה כבכל העולם.
אז לפלסטינים מותר לטבוח בנו כרצונם, לשרוף ולהחריב, כי הם מסכנים. רחמונס.
גם אין אצלם שום חרטה, שום הרהור, שום ערעור על פשעיהם, כי מי שיערער ימצא עצמו במקרה הטוב בלי ברכיים, במקרה הפחות ... המשך קריאה
