מילים כל כך נכונות!
בלי אופטימיות, תקווה ונקיטת פעולה, האנושות כולה אבודה, ובמיוחד אחרי שהגענו לתחתית (אולי עדיין יש פה במדינה תחתית נוספת שנרד אליה, לצערי…)
כאמא בכיתה, נכחתי בטקס ובנאום המדויק, המכוונן לאמת, החשוב וגם המתובל בחוש הומור נפלא ואני חושבת שבעידן הנוכחי, זה מה שהבוגרים וגם ההורים היו צריכים לשמוע.
וגם כתלמידים במערכת החינוך האנתרופוסופית, הוא היה המשך לפילוסופיה ולגישה החינוכית ההומנית ואוהבת החיים והאדם.
תודה לך ובהצלחה לכולנו
חגית קונסטנטיני הדר- האמא האופטימית..