שורדת השבי, התצפיתנית שנחטפה נעמה לוי, נשאה דברים בשולי עצרת האו"ם וקראה לדיפלומטים בניו יורק לעשות שימוש בדיפלומטיה ובמשא ומתן כדי לשחרר את החטופים שעדיין בעזה.

לוי נאמה בשולי עצרת האו"ם הכללית, באירוע שקיימה עמותת Hostage Aid Worldwide בהשתתפות נציגים מהאו"ם וממשלחות של מדינות לאו"ם.

היא תיארה מה עברה בשבי בעזה: "סבלתי מתת תזונה חמורה, רעב שלא ניתן לתאר ופציעות רבות שלא טופלו. הוחזקתי בתנאים בלתי נסבלים וללא היגיינה, בפחד מתמיד שכל רגע יכול להיות האחרון שלי", אמרה. "הזמן שבו הוחזקתי כחטופה יישאר חקוק בגוף ובנפש שלי למשך כל חיי".

לוי אומרת כי הרגעים המפחידים ביותר עבורה היו המעברים בין מקומות בזמן לחימה. "אולצתי לרוץ מבית לבית עם שני השובים שלי, מבוהלת ותחת אש. יכולתי לשמוע את היריות והקליעים שורקים ליד אוזני. רצתי הכי מהר שיכולתי, מתקשה לנשום, בזמן שהשובים הטעינו מחדש את נשקם", אמרה.

"כמעט שלא היה לי אוכל, בקושי היה לי מים, ולא הייתה לי גישה לשירותים. בלילות השובים היו נערכים ליציאה, לובשים אפודים עמוסים רימונים ותחמושת ואוחזים בנשק קרוב. בקושי יכולתי לנשום", אמרה.

"להיות מוחבאת מעל הקרקע היה נורא, אבל אין דבר שמשתווה לחשכה ולאימה שמביאות איתן המנהרות. מתחת לאדמה, כשאין חמצן, זה מרגיש בלתי אפשרי לקחת נשימה עמוקה, ובכל פעם שמנסים נחנקים מחוסר אוויר", אמרה.

"יש חטופים שעבורם הסיוט הזה לא הסתיים. חלק מהם ראיתי במו עיני כשהייתי בגיהינום הזה. הפנים שלהם לא עוזבות אותי, הקולות שלהם הושתקו", אמרה. "עדיין יש כל כך הרבה אנשים כמוני, וכמוכם, שמצליחים בקושי להחזיק מעמד בתוך העינוי הזה. זה בלתי נסבל. בנים, אבות, אחים ובנות שצריך להציל". 

לוי קראה ל"דיפלומטיה ולמשא ומתן" לשחרור החטופים. "בבקשה פעלו למציאת פתרון מיידית. הצילו את חייהם של החפים מפשע האלה, משום שכאשר תעשו זאת – כאילו הצלתם עולם ומלואו. החזירו את כולם הביתה עכשיו", אמרה.