חברי קואליציה ואופוזיציה כאחד דחו דיווחים שפורסמו לאחרונה בתקשורת העברית שלפיהם הממשלה שוקלת להוריד את גיל ההצבעה מ־18 ל־17, מהלך שלכאורה עשוי להגדיל את כוח ההצבעה של הקואליציה.

כשנשאלו על ידי זמן ישראל אם ההצעה נשקלת ברצינות, מקור בכנסת אישר כי אף שתמיד היו "דיבורים" בנושא, אין מדובר במשהו רציני, וכי היוזמה קודמה בעיקר על ידי מפלגות חרדיות שכבר אינן חלק מהקואליציה.

כמה מחברי הקואליציה הסכימו עם הדברים ואמרו כי הסוגיה אינה נדונה ברצינות בשלב זה.

גם חברי האופוזיציה אמרו כי אינם מוטרדים מהאפשרות שהממשלה תוריד את גיל ההצבעה, אך הודו כי אם מהלך כזה אכן ייצא לפועל, במיוחד בשנת בחירות, כאשר הבחירות צפויות להתקיים באוקטובר לכל המאוחר, הוא ייתקל בהתנגדות חריפה.

הפעם האחרונה שבה הרעיון נשקל ברצינות הייתה ביולי, אז הציע ח"כ מאיר פרוש מסיעת אגודת ישראל של יהדות התורה החרדית הצעת חוק להפחתת גיל ההצבעה.

באותה עת אמר כי המהלך צפוי להגדיל את מספר בעלי זכות הבחירה בכ־120 אלף איש. ההערכה היא כי צעד כזה ייטיב עם המפלגות החרדיות, שכן האוכלוסייה החרדית צעירה במיוחד: 57% ממנה הם בני 19, לפי דו"ח של המכון הישראלי לדמוקרטיה שפורסם בחודש שעבר.

הצעת החוק לא קודמה, ובאוגוסט פרשה יהדות התורה מהקואליציה על רקע כישלון הממשלה להעביר חוק פטור מגיוס לתלמידי ישיבות.

דוברו של פרוש אמר כי "לא היה לנו כל מגע עם הממשלה בנושא הזה ואף אחד מהממשלה לא פנה אלינו בעניין". לדבריו, אף שפרוש "ממשיך לפעול לקידום החקיקה", לא חלו התפתחויות חדשות.