ישראל מוציאה כ-90 מיליארד שקל בשנה על מערכת חינוך שאינה מסוגלת לומר אם משהו בה עובד.

מערכת החינוך אינה יודעת אם תוכנית שמקבלת מימון ממשלתי מצמצמת פערים בפועל, אינה יכולה לעקוב אחרי ילד שעזב מסגרת חינוכית ולברר אם הגיע לאחרת, ואינה מסוגלת לבחון אם הזינוק החריג בהיקף החינוך המיוחד משקף צורך אמיתי או תמריצים עקומים.

איילת קציר היא מפקחת בדימוס במשרד החינוך, יו"ר תנועת מובילי חינוך לחיזוק מערכת החינוך הציבורית, פעילה חברתית ומשוררת. מתעניינת במעמדו של החינוך הציבורי בישראל, בהיבטים של מדיניות, תקצוב, תכנים וסכנות הפוליטיזציה של מערכת החינוך - מתוך ניסיון ארוך שנים במערכת ומחויבות אזרחית עמוקה.

כמי שעוסק כל חיי המקצועיים ביחסי ישראל ארה"ב, אני מאוד מודע ומעריך עד כמה היחסים הללו קריטיים למדינת ישראל, מבחינה ביטחונית, אבל גם מבחינות רבות נוספות.

כדיפלומט לשעבר אני מבין שלא פחות חשוב לביטחוננו הוא שיתוף הפעולה המדיני, וכדי להמחיש זאת יש לציין, שלא היינו משיגים את הסכמי השלום עם מצרים וירדן ועם מדינות הסכמי אברהם, ללא הסיוע של הדיפלומטיה האמריקאית שניתן על ידי ממשלים שונים בהובלת שתי המפלגות.

נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.