משחר ההיסטוריה התקיימו קונפליקטים בין שבטים, קבוצות ומדינות. חלקם הוגבלו למישור המדיני, הכלכלי או התקשורתי, ואחרים הידרדרו למלחמות עקובות מדם.
לא כל קונפליקט הוא סיבה למלחמה, ולא כל מלחמה היא מלחמת אין־ברירה. האתגר המרכזי של מדינה בעימות אינו בניהול המלחמה, אלא בזיהוי הנכון של הקונפליקט: מתי אין ברירה, מתי העימות מוגבל ודורש ניהול זהיר ומתי עשוי להיפתח חלון להסדר מייצב.
מיכה אבנימלך הוא פעיל חברתי, מתנדב סדרתי ואיש עסקים. מלווה חברות בגיבוש ויישום אסטרטגיה עסקית, בעבר בכיר במשרד האוצר ומנכ"ל דלויט ייעוץ. עוסק באסטרטגיות לאומיות ובחינות היסטוריות.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנואבהיר לאור הערות שקיבלתי מקוראים רבים ומכובדים השואלים מדוע מוצעת הפרדה ממל"ל. אסביר. 1) תפקיד מל"ל להיות גוף מטה בנושאי הביטחון ליד מקבלי ההחלטות. מתאם ומעורב עם זרועות הביטחון השונות ובהתאם עמוס מאוד ועומד תחת לחצים שוטפים ובעיקר בזמני משבר. העוסקים באסטרטגיה צריכים להיות פנויים לנושאים אלה, עם פרספקטיבה רחבה ואסור שיהיה חשש קטיעת עבודתם כשישאבו לנושא משבר דחוף. 2) לארגונים שונים יש דינמיקות, תרבות ארגונית ו DNA שונה בהתאם למשימותיהם. יש הבדל משמעותי בין מה שצפוי בגוף כמו המל"ל לבין מה שנדרש במטה אסטרטגי ואסור שיהיה ערבוב ובלבול ביניהם. 3) לא אמור להיות יתרון לשלב את שתי הפונקציות, לא במספר עובדים ולא בתקציב. 4) אם יש שילוב בין הפונקציות, האם ראש המערכת המופיע בפני מקבלי ההחלטות יתן סקירה שוטפת ואחריה סקירה אסטרטגית, הוא ישאב לדחוף ומה שנראה בעיניו ובעיני מקבלי ההחלטות כחשוב יותר. אם יהיה אדם אחר, ראש המטה האסטרטגי, יצטרך לתת סקירה נניח פעם בשנה וכאשר יש שינויים דרמטיים ואז יקבל קשב מלא.