אתמול, למחרת יום העצמאות, ב-2 במאי, צוינו 165 להולדתו של חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל. הרצל מוכר כמי שייסד את התנועה הציונית, אך חשוב לזכור שהוא הקים גם את הקרן הקיימת לישראל שרכשה קרקעות, את אוצר התיישבות היהודים (לימים בנק לאומי) כמכשיר פיננסי שבלעדיו לא ניתן לממש יוזמות, ועוד מוסדות שמשרתים עד היום את ישראל ומשמשים את כלל העם היהודי.
להצלחתו של הרצל להקים תשתית לאומית יש מאין היה מחיר אישי גבוה – קראתי לאחרונה ספר על גורל צאצאיו, "נסיכים ללא בית" מאת אילזה שטרנברגר (פורסם באנגלית ב-1994 ויצא בעברית ב-2024, בהוצאת ידיעות ספרים / ספרי חמד, ביוזמתו ותרגומו של יובל אור). ולאורך יותר מ-400 עמודים נפרסת, מתוך מכתבים וקטעי יומנים, טרגדיה בלתי נתפסת.
להצלחתו של הרצל להקים תשתית לאומית יש מאין היה מחיר אישי גבוה – קראתי לאחרונה ספר על גורל צאצאיו, ולאורך יותר מ-400 עמודים נפרסת, מתוך מכתבים וקטעי יומנים, טרגדיה בלתי נתפסת
תיאודור וג'ולי, זוג יפה ועשיר, נפטרו צעירים, לאחר נישואים קשים. בגיל 44, לבו לא עמד במעמסה של עבודה עיתונאית תובענית במקביל למאמציו לקידום הרעיון הציוני. היא נפטרה שלוש שנים אחריו, בת 39.
מי יודע, אילו נענה להצעה שהתנועה הציונית תשלם לו כדי שיוכל להתמקד בפעילותו הציבורית, אולי לא היה קורס ויתכן שגורל ילדיו היה שונה. חודשיים לפני מותו הוא כתב לדוד וולפסון, שהיה עתיד להחליף אותו בראש התנועה הציונית
"על איזה בסיס אני יכול לקבל כסף מכם? עבור פעולות שאני עושה מתוך אמונה? אהיה בזוי אם אנהג אחרת".
את כספו וכספי הנדוניה שהביאה אשתו הוא הוציא על הציונות, ובמותו השאיר את משפחתו בחוסר כל. התנועה הציונית ערכה מגבית למען ילדיו, הם גודלו בידי אפוטרופסים וכול אחד מהם עבר משברים נפשיים קשים לפני שמת צעיר.
הבכורה, פאולינה היפה והמוכשרת, עוררה שערוריות ונפטרה בת 40, כנראה מטיפוס, אולי ממנת יתר. הנס, בעל יכולות יוצאות דופן אך חסר ביטחון, לא מצא את מקומו האישי והמקצועי, התנצר, חזר ליהדות, התאבד בעקבות מות אחותו (במלאת שבוע למותה) ונקבר איתה, בן 39.
טרודה נישאה לאדם מדור הוריה ואושפזה לא פעם בבתי חולים פסיכיאטריים לאחר התמוטטויות נפשיות. עם עליית הנאצים לשלטון הצליחו טרודה ובעלה לשלוח את בנם סטפן לאנגליה. הוא גויס במלחמת העולם, מונה לנספח בשגרירות בריטניה בוושינגטון, והתאבד כשנודע לו על מות הוריו בטרזינשטאט.
למעט טרודה, שגורלה היה כגורל מרבית יהודי אירופה, אין לדעת מה הביא לקץ היתר. אולי בעיקר תורשה? סביר שהיעדרויותיו התכופות של האב ומחלת הנפש של האם פגעו ביציבות הילדים.
הבכורה, פאולינה היפה והמוכשרת, עוררה שערוריות ונפטרה בת 40, מטיפוס או ממנת יתר. הנס התנצר, חזר ליהדות, התאבד בעקבות מות אחותו ונקבר איתה, בן 39, טרודה נספתה בטרזינשטאט ובנה התאבד
שמא כי צעירים ובמיוחד צעירות בני עשירים לא הוכשרו לחיי יום-יום ולא השכילו להתאים את עצמם לנסיבות משתנות. ייתכן שהיה זה הפער בין המציאות האפורה ובין מעמדם (רבים תיארו את אביהם כמלך, אפילו כמשיח) או בלבול ביחס לזהותם היהודית ולרעיון הציוני. בכל מקרה, הסכסוך הפנימי בתוך כל אחד מהם היה בלתי נסבל.
בכך בא הקץ לשושלת. אין לחוזה המדינה צאצאים ישירים אלא רק קרובים רחוקים מאוד, כמוני. אבל המאמץ הציוני נשא פרי – מזה 77 שנים, יש ליהודים מדינה.
אלא ששוב נמצא מפעל חייו של הרצל בלב ויכוח, בעולם ובתוכנו. אנו עדים לתחיית הדיון על זכות היהודים למדינה, ומנגד מתקיים מאבק פנימי בינינו על הדרך. הוא מתבטא בין היתר בבחירות לקונגרס הציוני העולמי ה-38 אשר מסתיימות ב-4 במאי.
לראשונה משתתפים בבחירות יורשיהם של החרדים שעמדו בחזית ההתנגדות לציונות ועדיין מתנגדים לה, וכן גורמים לאומנים שעמדותיהם מנוגדות לתורתו הליברלית. זו דגלה בשוויון, בכבוד לכל אדם, בזכויות הפרט, בערך העבודה, בהגבלת הכוח של אנשי דת.
בכך בא הקץ לשושלת. אין לחוזה המדינה צאצאים ישירים אלא רק קרובים רחוקים מאוד, כמוני. אבל המאמץ הציוני נשא פרי – מזה 77 שנים, יש ליהודים מדינה. אלא ששוב נמצא מפעל חייו של הרצל בלב ויכוח
לאור ערכים אלו הוקמה התנועה הציונית והתפתחה המדינה, במחיר אישי כבד למי שחזה אותה ולמשפחתו. נקווה שהעקרונות הללו לא אבודים, ושגורל פרי רוחו של הרצל לא יהיה כגורל פרי חלציו.
טובה הרצל היא גמלאית של משרד החוץ. שרתה כקצינת קישור לקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון, הייתה השגרירה הראשונה של ישראל במדינות הבלטיות לאחר התפרקות בריה"מ, ופרשה אחרי כהונה בדרום אפריקה.



















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוצריך להבין שהרצל, רוטשילד ודומיהם הם רק שליחים, שליחים לבצע את הרצון האלוקי. אחרי 2000 שנה של גלות, החליט בורא עולם שעם ישראל יחזור אל אדמתו, ארץ אבותיו, דבר שפורסם בנבואות רבות, בתנ"ך, בזוהר הקדוש, בגמרא ובתורה שבעל פה.
וכי הייתה בעיה לקב"ה להקים פה מדינת הלכה לאחר השואה הארורה? אלא שהוא ידע שאם תקום אחת כזו, מליוני יהודים שאינם שומרי תורה ומצוות לעת עתה, לא יעלו לארץ, יתפזרו ברחבי העולם ובמשך הזמן יתבוללו וייעלמו כליל ממפת היהדות.
לכן הוקמה המדינה ע"י תנועה חילונית לכאורה, שניסתה להפריד את היהדות מהישראליות, אבל "רבות מחשבות בלב איש ועצת השם היא תקום". הקב"ה גרם למליוני יהודים לעלות למדינה יהודית, לקיים את הפסוק "וצרפתים כצרוף את הכסף ובחנתים כבחון את הזהב", וכאן בארץ היהודים לעבור את אותו צירוף, את אותה מלחמה אידאולוגית שאנחנו חווים בימינו אלה, עד שתקום ותתגבש לה מדינה יהודית אמיתית, מתוך בחירה והבנה שהקב"ה הוא מנהיג העולם וישראל באמת יהיו לעם סגולה, לאור לגויים כפי שהם אמורים היו להיות מלכתחילה.
כל אותם שליחים לכאורה חילוניים ואותה תנועה ציונית, הם בסה"כ בבחינת הקליפה שקדמה לפרי. ללא הקליפה הזו הפרטי לא היה מתבשל כראוי, אבל כאשר הפרי יהיה מוכן הקליפה כבר תנשור מאליה. או אז יתקיימו נבואות ישעיהו שלא ישא גוי אל גוי חרב וכו' ויעלו כל הגויים לירושלים כי מציון תצא תורה. במהרה בימינו ממש עכשיו בע"ה!
ראשית ממליץ לנהל כאן לפחות כאן דיון עינייני ולא פוגעני ומנבל פה. זה מיותר ולא תורם כלום. ועכשיו עניינית לסוגיות שעלו בכתבה ותגובות הרצל היה אישיות ענקית גם אם ראויה לביקורת עדיין יחיד במינו. כדי להכירו ועמדותיו עמוק יותר ממולץ לקרוא את ספרו של יצחק וייס – (הרצל- קריאה מחדש 2008)שחקר לעומק את כתביו לכל סוגיהם והביאם לאור ושם הוא מצטט מנתח ומצביע על שורשיו היהודיים כולל עמדותיו שעל היהודים לחזור בראש וראשונה ליהודיותם ורק אחרי למדינת היהודים. נכון תוך הדגשה שהדת לא תנהיג את המדינה . האחד מזין את השני. הספר עוסק בכך רבות ומטיב להאיר זוית זאת בתפיסתו ומהותו של הרצל שרבים בחרו להשכיח,להעלים להתעמת באישותו של הרצל כל גורם וסיבותיו שלו . הספר עושה שכל רב בהכרת הרצל מהותו ודמותו היהודית והציונית גשו לקרוא . ובינתיים לכל המגיבים בואו נשמור על לשון נקייה בהמשך הפוסטים כאן ובכלל אחרי הכל כולנו עם אחד גם אם לא כולם מכירים בכך….
הקימו מדינה אחרי שקראו בהתלהבות טקסטים מכוננים של הרצל, ביאליק, אחד העם ועוד כמה אנשים שהם היום שמות של רחובות ותו לא.
השכיחו והעלימו את הטקסטים האלה ממערכת החינוך בכוונת מכוון, ואז מתלוננים שהפרוייקט קורס.
יופי נחמה.
אויבי מדינת ישראל דאגו שגורלו של הרצל לא יהווה מוקד להזדהות לאומית.
כמו שאיפשרו למדינת ישראל לקום כדי שתקרוס מול מליוני ערבים המאורגנים לצבא.
בכך רצו ליצור טראומה לאומית סביב הרעיון הציוני.
וכן כל אתרי הנצחת הטראומות הלאומיות נועדו להכניס את הציונות לסטרס.
יש להנציח את ההצלחות שילכו עימנו לנצח.
כמו התורה הגואלת הציבורית.
ציבוריות לא יכולה למות והיא רק חווה הצלחות.
לכך אסור לפרוש מהציבור. שכל פרישה אינבדואלית מאבדת את כוחה הנשאב מהציבור.
התגובות פה חוגגות, ממש לא קשור להרצל, אם אנחנו יהודים ןגרים בארץ,
מומלץ לנו כעם לשמור על אחדות,
..ממליצה לראות סרט מאוד יפה שמסביר בצורה יפה מי היה הרצל ,זה ניקרא הרצל והציונות ,ביוטיוב.
צריך להודןת על האמת. הרצל היה בן למשפחת מתבוללים. הוא היה מתבולל בעצמו. ועד בפרעות של הנאצים והגיית הפיתרון הסופי של הם הוא בכלל חשב שיש לאמץ את ההתבוללות כפיתרום לבעיות של כל היהודים. להשכיח תורה מעמו.
ומשופ כך אין פלא שילדיו לא מצאו.את עצמם. כשעוקרים את הזהות ואת הירושה והמסורת – מה נשאר? עפר בלבד.
איזה בלבול יש גם לך…הרצל רצה להקים מדינה יהודית. הליברלים שלנו כיום רוצים מדינת כל אזרחיה. לקרוא למדינה יהודית דווקא כמו גורל צאצאיו שהתרחקו מזהותם היהודית. מודים אנו בכל לב להרצל ולפועלו אך את הציונות לא קיבלנו מהרצל אלא מחינוך רב שנים של שאיפה לקודש בארץ הקודש. הניסיון האשכנזי לגרוס את הזהות של כולם לאמת היחידה שלה היא אם כל חטאת ויצרה דור של נמושות שרבין ז"ל קרא להם כך שברחו מזהותם או נלחמו איתה. דור הניצחון של המלחמה יוצק תוכן של אמונה ושל זהות יהודית חזקה וגורס את כל הזהויות הגלותיות המכונות חרדים חופשיים לפח ההיסטוריה
מוצע בחום לחרדי החצוף והטיפש שמרשה לעצמו להדביק להרצל את הכינוי 'כלב', לבדוק מה עושים רבניו לתלמידים שלהם. טוב הם לא יצאו מבדיקה כזאת.
הוא, וחלק מהמגיבים האחרים, אמורים להתפלל אל הרצל, בשכבם ובקומם, שחרית, מנחה וערבית, כי רק הודות לו הם קיימים, ורק בזכותו יש להם מדינה לחיות בה, [ולמרבה הצער גם לקלל בה].
במקום זה עלובי הנפש האלה מכפישים ומשמיצים תוך פגיעה קשה הן בכותבת המאמר והן בחלק גדול , [ולדעתי רוב מוחלט], של הקוראים.
למיטב הבנתי קיימות שלוש קבוצות.
האחת, בעקבות הרצל והחזון הציוני, בעד ישראל דמוקרטית, מצליחה, תורמת לאנושות בכל כך הרבה רמות, מביאה כבוד ויקר.
השניה, חרדים שמאמינים שאין לישראל זכות קיום. מוכנים לשמוט אותנו על המסילה לאבדון. כי הם מאמינים שאלוהים רוצה אותנו צייתנים, ממושמעים ובעיקר בשחור לבן בלי צבעים, בלי גוונים.
הקבוצה השלישית הם שמאלנים נאלחים חסרי בושה. בעלי מוסר נוצרי "גבוה", הנותנים את ה"לחי השניה" . הם מצליחים למצוא פגם בכל עשייה שנעשית לטובת מדינת ישראל. הם מציגים פעולות ציונית דרך משקפי גדולי שונאינו, תוך מתן נשק ותחמושת לגרועים שבהם.
ליבי עם הרצל, אולי טוב שיוצאי חלציו לא שרדו לראות את מה שנהיה מישראל, החזון שלו, ומהסוכנות היהודית.
וכל זה בזמן שהאדמה מתחילה לבעור שוב מתחת לרגלי היהודים בעולם, ואין לאן לחזור.
הציונות והרצל בפרט הביאו את השואה לעם היהודי השנאה היוקדת לדת היהודית וההערצה לכנסייה הנוצרית של הרצל היתה צמררת הוא אפילו כתב בשבח האנטישמיות נגד היהודים בתקווה שזאת תביא אותם לפרידה מתאוות הממון חבל שלא מלמדים את האמת על הכלב הזה בבתי הספר
כל עניינכם הוא למחוק את היהדות. הרבה ניסו ונעלמו ממפת ההיסטוריה ואנחנו חיים וקיימים לנצח נצחים.
תמשיכו בדרך הזו ובהחלט תסיימו כמו הרצל וחבר מרעיו. אתם היוונים של דורנו ולא תצליחו עלינו.
ה' הוא האלוקים.
קראתי הכל בשקיקה, עד לחלק נגד הדתיים.
ייתכן שזה היה נכון לתקופתו של הרצל, אבל העולם משתנה וגם החרדים. לאט, אבל משתנים.
עדיף היה שנדאג להתפתחויות בקונגרס הציוני שמתכנס בימים אלו ממש, לשם מסתננים אנשי שמאל קיצוני שרק רוצים למכור את המדינה שלנו.
אולי שווה לכתוב מאמר דווקא על זה.
סוף סוף משתתפים בבחירות אנשים שחושבים אחרת ממך. כיצד את יכולה מצד אחד לדבר על רוחו הליברלית של חוזה המדינה ומתד שני לניות אנטי ליברלית ולנסות להטיף לשלילת זכותם להשתתף בבחירות אלה? הקץ לצביעות השמאלנית ה"ליברלית" שמדירה חצי מהעם כבר מאה שנה…