לכבוד צום תשעה באב שחל בחודש שעבר, פרסם ראש העיר ירושלים משה ליאון מאמר שכותרתו "ירושלים המסולאת בפז". הכותרת מתייחסת לפסוק במגילת איכה:

"בני ציון היקרים המסלאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש מעשה ידי יוצר" (איכה ד:2).

פרופ' מיכאל (מיקי) ארליך נשוי ואב לשלושה, תושב ירושלים, יליד צ'ילה. מלמד במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן. מתמחה בגיאוגרפיה היסטורית של המזרח התיכון בימי הביניים, תוך התמקדות בתחומים: אסלום ושיערוב, עיור, הגירות, עליות לרגל, צלבנים ועוד. פעיל בתחומי חברה, סביבה והסברה. אוהב לטייל בארץ ובחו"ל, מוסיקה וקולנוע.

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

בימים אלה החליטה תנועת "הרבעון הרביעי" להצטרף למרוץ לכנסת תוך כדי שמירה במקביל על מסגרת של תנועה חוץ-פרלמנטרית. לכאורה למה לא? אם יש תנועות קיקיוניות שרצות לכנסת, אז גם הם יכולים.

מאידך גיסא, הצעד הזה מצביע על חוסר הבנה של אנשי התנועה בדבר חשיבות הזירה החוץ-פרלמנטרית והיחס בינה לבין הזירה הפרלמנטרית.

פרופ' מיכאל (מיקי) ארליך נשוי ואב לשלושה, תושב ירושלים, יליד צ'ילה. מלמד במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן. מתמחה בגיאוגרפיה היסטורית של המזרח התיכון בימי הביניים, תוך התמקדות בתחומים: אסלום ושיערוב, עיור, הגירות, עליות לרגל, צלבנים ועוד. פעיל בתחומי חברה, סביבה והסברה. אוהב לטייל בארץ ובחו"ל, מוסיקה וקולנוע.

בשנת 2007 פורסם ספר המבוסס על מחקר באוניברסיטה העברית, אשר עסק בשאלה איך ייתכן שאחרי כמעט ארבעים שנות שלטון ישראליות ביהודה, שומרון ועזה – כמעט שאין דיווחים על אונס כנגד פלסטיניות. אחד הפתרונות שהוצגו בעבודה זו הוא שחיילים מתייגים פלסטיניות כמגעילות וכנחותות ולכן הם נמנעים מלאנוס אותן.

חלפו עשרים שנים מאז והתמונה השתנתה. לאחרונה פרסם בניו יורק טיימס העיתונאי המעוטר ניקולס קריסטוף טור דעה תחת הכותרת "The silence that meets the rape of Palestinians".

פרופ' מיכאל (מיקי) ארליך נשוי ואב לשלושה, תושב ירושלים, יליד צ'ילה. מלמד במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן. מתמחה בגיאוגרפיה היסטורית של המזרח התיכון בימי הביניים, תוך התמקדות בתחומים: אסלום ושיערוב, עיור, הגירות, עליות לרגל, צלבנים ועוד. פעיל בתחומי חברה, סביבה והסברה. אוהב לטייל בארץ ובחו"ל, מוסיקה וקולנוע.

אגדה אורבנית צרפתית מספרת שאדריכל אלמוני למדי זכה במכרז תכנון הספרייה הלאומית הצרפתית, לאחר שסרק את כתבי הנשיא פרנסואה מיטראן, ראש ועדת האיתור, ותיבל את הצעתו במילים החביבות על הנשיא כגון: גדולה, תפארת ותהילה.

באותן שנים (שנות התשעים של המאה הקודמת) הוצע להקים במגרש במרכז ירושלים את "מגדל מרכז היקום" שהיה אמור להתנשא לגובה של שבעים קומות.

פרופ' מיכאל (מיקי) ארליך נשוי ואב לשלושה, תושב ירושלים, יליד צ'ילה. מלמד במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן. מתמחה בגיאוגרפיה היסטורית של המזרח התיכון בימי הביניים, תוך התמקדות בתחומים: אסלום ושיערוב, עיור, הגירות, עליות לרגל, צלבנים ועוד. פעיל בתחומי חברה, סביבה והסברה. אוהב לטייל בארץ ובחו"ל, מוסיקה וקולנוע.

לאחרונה (6.2.26) פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את מדד איכות החיים בשמונה עשרה הערים הגדולות בישראל לשנת 2024. אל המקום האחרון ירדה ירושלים. היו שטענו "זה בגלל החרדים". אם כן, אז איך בני ברק שהיא עיר חרדית  כמעט לחלוטין נמצאת במקום השנים-עשר ובית שמש המתחרדת במקום השמיני המכובד?

ובכן, יש סיבות ויש תירוצים: תליית הירידה למרתף הטבלה בחרדים, בערבים או בשניהם היא תירוץ. פעולות ומחדלי העירייה תחת משה ליאון הן הסיבות לכך שהעיר היא הגרועה מבין ערי ישראל הגדולות.

פרופ' מיכאל (מיקי) ארליך נשוי ואב לשלושה, תושב ירושלים, יליד צ'ילה. מלמד במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן. מתמחה בגיאוגרפיה היסטורית של המזרח התיכון בימי הביניים, תוך התמקדות בתחומים: אסלום ושיערוב, עיור, הגירות, עליות לרגל, צלבנים ועוד. פעיל בתחומי חברה, סביבה והסברה. אוהב לטייל בארץ ובחו"ל, מוסיקה וקולנוע.

הרציונל שעומד מאחורי הבנייה המסיבית שמתקיימת בימים אלה בירושלים הוא שאוכלוסיית העיר עומדת לגדול באופן משמעותי, שעתודות הקרקע בתוך העיר קרובות למיצוי, ושיש חשיבות רבה לשמירה על השטחים הפתוחים שמסביב לעיר. לכן, חשוב לבנות גבוה וצפוף על מנת לאפשר את המשך התפתחות העיר.

השאלה האם נכון לשאוף לגידול כה משמעותי באוכלוסיית העיר היא חשובה, ואני מקווה לדון בה בעתיד. להלן אעסוק בשאלה מהיכן יגיעו לעיר אותם תושבים שאמורים לאכלס את רבבות הדירות החדשות.

פרופ' מיכאל (מיקי) ארליך נשוי ואב לשלושה, תושב ירושלים, יליד צ'ילה. מלמד במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן. מתמחה בגיאוגרפיה היסטורית של המזרח התיכון בימי הביניים, תוך התמקדות בתחומים: אסלום ושיערוב, עיור, הגירות, עליות לרגל, צלבנים ועוד. פעיל בתחומי חברה, סביבה והסברה. אוהב לטייל בארץ ובחו"ל, מוסיקה וקולנוע.

ארגונים לא ממשלתיים הם מרכיב משמעותי בחברה המודרנית. ככלל, הם קמים ופועלים בנושאים, שלדעת מקימיהם המדינה ו/או המגזר העסקי לא מטפלים בהם באופן משביע רצון, או שאינם אמורים לטפל בהם, או שעלולים לעמוד בניגוד אינטרסים עם פעילות המדינה או המגזר.

כך למשל, מקימי ארגון "יד שרה" זיהו את הצורך בהשאלת ציוד רפואי לציבור הרחב. הממשלה הייתה כמובן מודעת לצורך זה, אבל המצב שבו הנושא מתופעל על ידי ארגון לא ממשלתי – נוח לה משלל סיבות.

פרופ' מיכאל (מיקי) ארליך נשוי ואב לשלושה, תושב ירושלים, יליד צ'ילה. מלמד במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן. מתמחה בגיאוגרפיה היסטורית של המזרח התיכון בימי הביניים, תוך התמקדות בתחומים: אסלום ושיערוב, עיור, הגירות, עליות לרגל, צלבנים ועוד. פעיל בתחומי חברה, סביבה והסברה. אוהב לטייל בארץ ובחו"ל, מוסיקה וקולנוע.

ב-31 בינואר 2022 הגיש שר הביטחון דאז בני גנץ הצעת חוק לגיוס בני ישיבות שכללה את המרכיבים הבאים:

• הורדת גיל הפטור – גיל הפטור משירות צבאי יורד ל-23-21 למשך שנתיים, ולאחר מכן ל-22 לשנה אחת, ולבסוף ל-23.
• יעדי גיוס – יעדי גיוס נמוכים וקבועים מראש נקבעו לשנים הראשונות, עם עלייה הדרגתית לאורך זמן (עד 3590 בשנה העשירית).
• הרחבת היעדים – יעדי הגיוס יכללו גם את "בוגרי החינוך החרדי", ולא רק תלמידי ישיבות.
• מסלולי שירות – במסגרת ההצעה, יוצעו מסלולי שירות סדיר מקוצרים (שלושה שבועות או שלושה חודשים) להכשרה לשירות מילואים.
• סנקציות – ההצעה כללה סנקציות על מוסדות לימוד, באמצעות הפחתה הדרגתית של תמיכה כספית. סנקציות אלו יופעלו רק לאחר בדיקה רטרואקטיבית של שיעורי גיוס, ועם סייגים.

לו עברה הצעת החוק, המצב החוקי היום היה שחרדים היו בעצם פטורים משירות צבאי, שניתן היה להמיר שירות צבאי בשירות אזרחי, ושיוצאים בשאלה היו נחשבים לחרדים לצורך חוק זה.

פרופ' מיכאל (מיקי) ארליך נשוי ואב לשלושה, תושב ירושלים, יליד צ'ילה. מלמד במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן. מתמחה בגיאוגרפיה היסטורית של המזרח התיכון בימי הביניים, תוך התמקדות בתחומים: אסלום ושיערוב, עיור, הגירות, עליות לרגל, צלבנים ועוד. פעיל בתחומי חברה, סביבה והסברה. אוהב לטייל בארץ ובחו"ל, מוסיקה וקולנוע.