תוצאות הבחירות האחרונות עוררו כצפוי גל פרשנויות שעוסק בעיקר במה שיהיה עכשיו. האם תקום ממשלת מיעוט? האם חרדים יחצו את הקווים? אולי תקום ממשלה רחבה כזאת או אחרת? איך הגיעו הערבים לאחוז הצבעה כה גבוה? ועוד. לדידי, יש להפיק מתוצאות הבחירות שלוש תובנות עיקריות.

1. האם תקום ממשלת מיעוט? 

אי אז, בתש"ח, הגיעו ממשלת ישראל, החרדים והערבים להסכמים, שלפיהם אזרחי שני המגזרים יקבלו רק חלק מהזכויות ויישאו רק בחלק מהחובות. אל תחפשו את ההסכמים האלה בשום מקום – הם לא באמת נכתבו, אבל זאת הייתה מדיניות הממשלות מאז ובמידה מסוימת עד עתה.

פרופ' מיכאל (מיקי) ארליך נשוי ואב לשלושה, תושב ירושלים, יליד צ'ילה. מלמד במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן. מתמחה בגיאוגרפיה היסטורית של המזרח התיכון בימי הביניים, תוך התמקדות בתחומים: אסלום ושיערוב, עיור, הגירות, עליות לרגל, צלבנים ועוד. פעיל בתחומי חברה, סביבה והסברה. אוהב לטייל בארץ ובחו"ל, מוסיקה וקולנוע.

אנו ניצבים בפני מערכת בחירות שככל הנראה תסתיים בסוג של שוויון בין הגושים או בהכרעה על חודם של קולות בודדים. לאור זאת, ברור שלאחריה נחזור שוב לבעיות שאנו חווים זה עשורים ארוכים: חוסר יכולת להגיע להסכמה רחבה בנושאים חשובים ובעקבותיה המשך קיומו או חלילה התרחבותו של השסע החברתי.

במצב זה, היכולת להניע תהליכים משמעותיים תוך הישענות על הסכמה רחבה היא מוגבלת מאוד עד לא קיימת. אני מבקש להציע כאן פתרון טכני שעשוי להביא בטווח הקצר-בינוני לשינוי משמעותי במצב זה.

פרופ' מיכאל (מיקי) ארליך נשוי ואב לשלושה, תושב ירושלים, יליד צ'ילה. מלמד במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן. מתמחה בגיאוגרפיה היסטורית של המזרח התיכון בימי הביניים, תוך התמקדות בתחומים: אסלום ושיערוב, עיור, הגירות, עליות לרגל, צלבנים ועוד. פעיל בתחומי חברה, סביבה והסברה. אוהב לטייל בארץ ובחו"ל, מוסיקה וקולנוע.

בפעם האחרונה שביקרתי בקיבוץ גת ראיתי מבנה רעוע, חסר חן ומט ליפול שכונה "בית נאצר". זה המקום שבו התנהלו השיחות בין ישראל למצרים בעניין כיס פלוג'ה הנצור, בין היתר בהשתתפותו של מי שהיה לימים נשיא מצרים גמאל עבד אל-נאצר.

המבנה לא היה רק המקום שבו נערכו השיחות, אלא גם "בית הראשונים" של הקיבוץ. כאמור, מדובר במבנה חסר כל ערך ארכיטקטוני או אסתטי. מה שגרם למועצה לשימור אתרים לפעול לשימורו הוא הסיפור שלו.

פרופ' מיכאל (מיקי) ארליך נשוי ואב לשלושה, תושב ירושלים, יליד צ'ילה. מלמד במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן. מתמחה בגיאוגרפיה היסטורית של המזרח התיכון בימי הביניים, תוך התמקדות בתחומים: אסלום ושיערוב, עיור, הגירות, עליות לרגל, צלבנים ועוד. פעיל בתחומי חברה, סביבה והסברה. אוהב לטייל בארץ ובחו"ל, מוסיקה וקולנוע.

בעשור האחרון של המאה הקודמת, כשהתחילו לתכנן את הרכבת הקלה בירושלים, עוד נסעו בארץ אחרוני האוטובוסים מדגם "טייגר" של ליילנד, הדגם הישן של סקניה שעליו סיפרו שיש לו נטייה לעלות באש כי הוא תוכנן לארצות קרות וכי הוא סוג של פרנקנשטיין, שבו מכלולים ומרכב שיוצרו בחו"ל הפכו לאוטובוס כחול-לבן שנקרא "מולדת". הצד השווה בין כולם היה שהם היו רועשים, מזהמים וגם אלה שיוצרו מאוחר יחסית היו מיושנים.

במצב שכזה, קל היה לשווק את הרכבת הקלה כפתרון מתקדם, שקט וידידותי לסביבה. נאמר שרכבת אשר בה ייסעו כ-500 נוסעים, תחליף עשרה אוטובוסים. שהיא תהיה מתקדמת, שקטה, מהירה, ידידותית לסביבה ושהעסקים שלאורך מסלולה ישגשגו בצורה חסרת תקדים.

פרופ' מיכאל (מיקי) ארליך נשוי ואב לשלושה, תושב ירושלים, יליד צ'ילה. מלמד במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן. מתמחה בגיאוגרפיה היסטורית של המזרח התיכון בימי הביניים, תוך התמקדות בתחומים: אסלום ושיערוב, עיור, הגירות, עליות לרגל, צלבנים ועוד. פעיל בתחומי חברה, סביבה והסברה. אוהב לטייל בארץ ובחו"ל, מוסיקה וקולנוע.

לכבוד צום תשעה באב שחל בחודש שעבר, פרסם ראש העיר ירושלים משה ליאון מאמר שכותרתו "ירושלים המסולאת בפז". הכותרת מתייחסת לפסוק במגילת איכה:

"בני ציון היקרים המסלאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש מעשה ידי יוצר" (איכה ד:2).

פרופ' מיכאל (מיקי) ארליך נשוי ואב לשלושה, תושב ירושלים, יליד צ'ילה. מלמד במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן. מתמחה בגיאוגרפיה היסטורית של המזרח התיכון בימי הביניים, תוך התמקדות בתחומים: אסלום ושיערוב, עיור, הגירות, עליות לרגל, צלבנים ועוד. פעיל בתחומי חברה, סביבה והסברה. אוהב לטייל בארץ ובחו"ל, מוסיקה וקולנוע.

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

בימים אלה החליטה תנועת "הרבעון הרביעי" להצטרף למרוץ לכנסת תוך כדי שמירה במקביל על מסגרת של תנועה חוץ-פרלמנטרית. לכאורה למה לא? אם יש תנועות קיקיוניות שרצות לכנסת, אז גם הם יכולים.

מאידך גיסא, הצעד הזה מצביע על חוסר הבנה של אנשי התנועה בדבר חשיבות הזירה החוץ-פרלמנטרית והיחס בינה לבין הזירה הפרלמנטרית.

פרופ' מיכאל (מיקי) ארליך נשוי ואב לשלושה, תושב ירושלים, יליד צ'ילה. מלמד במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן. מתמחה בגיאוגרפיה היסטורית של המזרח התיכון בימי הביניים, תוך התמקדות בתחומים: אסלום ושיערוב, עיור, הגירות, עליות לרגל, צלבנים ועוד. פעיל בתחומי חברה, סביבה והסברה. אוהב לטייל בארץ ובחו"ל, מוסיקה וקולנוע.

בשנת 2007 פורסם ספר המבוסס על מחקר באוניברסיטה העברית, אשר עסק בשאלה איך ייתכן שאחרי כמעט ארבעים שנות שלטון ישראליות ביהודה, שומרון ועזה – כמעט שאין דיווחים על אונס כנגד פלסטיניות. אחד הפתרונות שהוצגו בעבודה זו הוא שחיילים מתייגים פלסטיניות כמגעילות וכנחותות ולכן הם נמנעים מלאנוס אותן.

חלפו עשרים שנים מאז והתמונה השתנתה. לאחרונה פרסם בניו יורק טיימס העיתונאי המעוטר ניקולס קריסטוף טור דעה תחת הכותרת "The silence that meets the rape of Palestinians".

פרופ' מיכאל (מיקי) ארליך נשוי ואב לשלושה, תושב ירושלים, יליד צ'ילה. מלמד במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן. מתמחה בגיאוגרפיה היסטורית של המזרח התיכון בימי הביניים, תוך התמקדות בתחומים: אסלום ושיערוב, עיור, הגירות, עליות לרגל, צלבנים ועוד. פעיל בתחומי חברה, סביבה והסברה. אוהב לטייל בארץ ובחו"ל, מוסיקה וקולנוע.

אגדה אורבנית צרפתית מספרת שאדריכל אלמוני למדי זכה במכרז תכנון הספרייה הלאומית הצרפתית, לאחר שסרק את כתבי הנשיא פרנסואה מיטראן, ראש ועדת האיתור, ותיבל את הצעתו במילים החביבות על הנשיא כגון: גדולה, תפארת ותהילה.

באותן שנים (שנות התשעים של המאה הקודמת) הוצע להקים במגרש במרכז ירושלים את "מגדל מרכז היקום" שהיה אמור להתנשא לגובה של שבעים קומות.

פרופ' מיכאל (מיקי) ארליך נשוי ואב לשלושה, תושב ירושלים, יליד צ'ילה. מלמד במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן. מתמחה בגיאוגרפיה היסטורית של המזרח התיכון בימי הביניים, תוך התמקדות בתחומים: אסלום ושיערוב, עיור, הגירות, עליות לרגל, צלבנים ועוד. פעיל בתחומי חברה, סביבה והסברה. אוהב לטייל בארץ ובחו"ל, מוסיקה וקולנוע.

לאחרונה (6.2.26) פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את מדד איכות החיים בשמונה עשרה הערים הגדולות בישראל לשנת 2024. אל המקום האחרון ירדה ירושלים. היו שטענו "זה בגלל החרדים". אם כן, אז איך בני ברק שהיא עיר חרדית  כמעט לחלוטין נמצאת במקום השנים-עשר ובית שמש המתחרדת במקום השמיני המכובד?

ובכן, יש סיבות ויש תירוצים: תליית הירידה למרתף הטבלה בחרדים, בערבים או בשניהם היא תירוץ. פעולות ומחדלי העירייה תחת משה ליאון הן הסיבות לכך שהעיר היא הגרועה מבין ערי ישראל הגדולות.

פרופ' מיכאל (מיקי) ארליך נשוי ואב לשלושה, תושב ירושלים, יליד צ'ילה. מלמד במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן. מתמחה בגיאוגרפיה היסטורית של המזרח התיכון בימי הביניים, תוך התמקדות בתחומים: אסלום ושיערוב, עיור, הגירות, עליות לרגל, צלבנים ועוד. פעיל בתחומי חברה, סביבה והסברה. אוהב לטייל בארץ ובחו"ל, מוסיקה וקולנוע.

הרציונל שעומד מאחורי הבנייה המסיבית שמתקיימת בימים אלה בירושלים הוא שאוכלוסיית העיר עומדת לגדול באופן משמעותי, שעתודות הקרקע בתוך העיר קרובות למיצוי, ושיש חשיבות רבה לשמירה על השטחים הפתוחים שמסביב לעיר. לכן, חשוב לבנות גבוה וצפוף על מנת לאפשר את המשך התפתחות העיר.

השאלה האם נכון לשאוף לגידול כה משמעותי באוכלוסיית העיר היא חשובה, ואני מקווה לדון בה בעתיד. להלן אעסוק בשאלה מהיכן יגיעו לעיר אותם תושבים שאמורים לאכלס את רבבות הדירות החדשות.

פרופ' מיכאל (מיקי) ארליך נשוי ואב לשלושה, תושב ירושלים, יליד צ'ילה. מלמד במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן. מתמחה בגיאוגרפיה היסטורית של המזרח התיכון בימי הביניים, תוך התמקדות בתחומים: אסלום ושיערוב, עיור, הגירות, עליות לרגל, צלבנים ועוד. פעיל בתחומי חברה, סביבה והסברה. אוהב לטייל בארץ ובחו"ל, מוסיקה וקולנוע.