אגדה אורבנית צרפתית מספרת שאדריכל אלמוני למדי זכה במכרז תכנון הספרייה הלאומית הצרפתית, לאחר שסרק את כתבי הנשיא פרנסואה מיטראן, ראש ועדת האיתור, ותיבל את הצעתו במילים החביבות על הנשיא כגון: גדולה, תפארת ותהילה.

באותן שנים (שנות התשעים של המאה הקודמת) הוצע להקים במגרש במרכז ירושלים את "מגדל מרכז היקום" שהיה אמור להתנשא לגובה של שבעים קומות.

פרופ' מיכאל (מיקי) ארליך נשוי ואב לשלושה, תושב ירושלים, יליד צ'ילה. מלמד במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן. מתמחה בגיאוגרפיה היסטורית של המזרח התיכון בימי הביניים, תוך התמקדות בתחומים: אסלום ושיערוב, עיור, הגירות, עליות לרגל, צלבנים ועוד. פעיל בתחומי חברה, סביבה והסברה. אוהב לטייל בארץ ובחו"ל, מוסיקה וקולנוע.

לאחרונה (6.2.26) פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את מדד איכות החיים בשמונה עשרה הערים הגדולות בישראל לשנת 2024. אל המקום האחרון ירדה ירושלים. היו שטענו "זה בגלל החרדים". אם כן, אז איך בני ברק שהיא עיר חרדית  כמעט לחלוטין נמצאת במקום השנים-עשר ובית שמש המתחרדת במקום השמיני המכובד?

ובכן, יש סיבות ויש תירוצים: תליית הירידה למרתף הטבלה בחרדים, בערבים או בשניהם היא תירוץ. פעולות ומחדלי העירייה תחת משה ליאון הן הסיבות לכך שהעיר היא הגרועה מבין ערי ישראל הגדולות.

פרופ' מיכאל (מיקי) ארליך נשוי ואב לשלושה, תושב ירושלים, יליד צ'ילה. מלמד במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן. מתמחה בגיאוגרפיה היסטורית של המזרח התיכון בימי הביניים, תוך התמקדות בתחומים: אסלום ושיערוב, עיור, הגירות, עליות לרגל, צלבנים ועוד. פעיל בתחומי חברה, סביבה והסברה. אוהב לטייל בארץ ובחו"ל, מוסיקה וקולנוע.

הרציונל שעומד מאחורי הבנייה המסיבית שמתקיימת בימים אלה בירושלים הוא שאוכלוסיית העיר עומדת לגדול באופן משמעותי, שעתודות הקרקע בתוך העיר קרובות למיצוי, ושיש חשיבות רבה לשמירה על השטחים הפתוחים שמסביב לעיר. לכן, חשוב לבנות גבוה וצפוף על מנת לאפשר את המשך התפתחות העיר.

השאלה האם נכון לשאוף לגידול כה משמעותי באוכלוסיית העיר היא חשובה, ואני מקווה לדון בה בעתיד. להלן אעסוק בשאלה מהיכן יגיעו לעיר אותם תושבים שאמורים לאכלס את רבבות הדירות החדשות.

פרופ' מיכאל (מיקי) ארליך נשוי ואב לשלושה, תושב ירושלים, יליד צ'ילה. מלמד במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן. מתמחה בגיאוגרפיה היסטורית של המזרח התיכון בימי הביניים, תוך התמקדות בתחומים: אסלום ושיערוב, עיור, הגירות, עליות לרגל, צלבנים ועוד. פעיל בתחומי חברה, סביבה והסברה. אוהב לטייל בארץ ובחו"ל, מוסיקה וקולנוע.

ארגונים לא ממשלתיים הם מרכיב משמעותי בחברה המודרנית. ככלל, הם קמים ופועלים בנושאים, שלדעת מקימיהם המדינה ו/או המגזר העסקי לא מטפלים בהם באופן משביע רצון, או שאינם אמורים לטפל בהם, או שעלולים לעמוד בניגוד אינטרסים עם פעילות המדינה או המגזר.

כך למשל, מקימי ארגון "יד שרה" זיהו את הצורך בהשאלת ציוד רפואי לציבור הרחב. הממשלה הייתה כמובן מודעת לצורך זה, אבל המצב שבו הנושא מתופעל על ידי ארגון לא ממשלתי – נוח לה משלל סיבות.

פרופ' מיכאל (מיקי) ארליך נשוי ואב לשלושה, תושב ירושלים, יליד צ'ילה. מלמד במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן. מתמחה בגיאוגרפיה היסטורית של המזרח התיכון בימי הביניים, תוך התמקדות בתחומים: אסלום ושיערוב, עיור, הגירות, עליות לרגל, צלבנים ועוד. פעיל בתחומי חברה, סביבה והסברה. אוהב לטייל בארץ ובחו"ל, מוסיקה וקולנוע.

ב-31 בינואר 2022 הגיש שר הביטחון דאז בני גנץ הצעת חוק לגיוס בני ישיבות שכללה את המרכיבים הבאים:

• הורדת גיל הפטור – גיל הפטור משירות צבאי יורד ל-23-21 למשך שנתיים, ולאחר מכן ל-22 לשנה אחת, ולבסוף ל-23.
• יעדי גיוס – יעדי גיוס נמוכים וקבועים מראש נקבעו לשנים הראשונות, עם עלייה הדרגתית לאורך זמן (עד 3590 בשנה העשירית).
• הרחבת היעדים – יעדי הגיוס יכללו גם את "בוגרי החינוך החרדי", ולא רק תלמידי ישיבות.
• מסלולי שירות – במסגרת ההצעה, יוצעו מסלולי שירות סדיר מקוצרים (שלושה שבועות או שלושה חודשים) להכשרה לשירות מילואים.
• סנקציות – ההצעה כללה סנקציות על מוסדות לימוד, באמצעות הפחתה הדרגתית של תמיכה כספית. סנקציות אלו יופעלו רק לאחר בדיקה רטרואקטיבית של שיעורי גיוס, ועם סייגים.

לו עברה הצעת החוק, המצב החוקי היום היה שחרדים היו בעצם פטורים משירות צבאי, שניתן היה להמיר שירות צבאי בשירות אזרחי, ושיוצאים בשאלה היו נחשבים לחרדים לצורך חוק זה.

פרופ' מיכאל (מיקי) ארליך נשוי ואב לשלושה, תושב ירושלים, יליד צ'ילה. מלמד במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן. מתמחה בגיאוגרפיה היסטורית של המזרח התיכון בימי הביניים, תוך התמקדות בתחומים: אסלום ושיערוב, עיור, הגירות, עליות לרגל, צלבנים ועוד. פעיל בתחומי חברה, סביבה והסברה. אוהב לטייל בארץ ובחו"ל, מוסיקה וקולנוע.

ארבע שנים של מחאה מאומצת מתנקזות ליום אחד – יום הבחירות, ואנחנו עדיין ללא רוב מוצק. הגושים נראים קשיחים אבל האמת שונה. מאות בודדות של קולות יכולים לקבוע את גורל המערכה כולה, לדורות רבים.

האם ההיסטוריה ראתה דרמות כאלה? כן

בבחירות לנשיאות ארצות הברית של שנת 2000 – מדינת פלורידה הכריעה. פער של 537 קולות מתוך כ-6 מיליון מצביעים הכריע לטובת ג'ורג' בוש הבן הרפובליקאי מול לוחם איכות הסביבה הדמוקרטי אל גור.

נחום קשב הוא מהנדס תוכנה, מייסד חברת ktm. מתנדב סדרתי, פעיל בעמותות מחשבות של שלום (מנכ"ל לשעבר), בואונדבר דמוקרטיה, עמותת הצנחנים וידיד לחינוך מתמטי.

ד"ר גלית וידמן ששון היא בעלת דוקטורט בשפה וקוגניציה, מנחה, מאמנת ומפיצה של גישת תקשורת מקרבת בבית, בעיר ובמדינה.

סִפרו של ליאב אורגד, "דמוקרטיה על ספסל הנאשמים: משפט בשלוש מערכות" (דביר, אוניברסיטת רייכמן, 2026), נפתח בהבטחה לדיון סוקרטי המתיימר לבחון את השיטה הדמוקרטית על יתרונותיה וחולשותיה.

הכותב בחר לדון בנושא במסגרת של משפט פומבי החוזרת, ולו במידה מסוימת, אל המרחב האתונאי של שכנוע, הצגת טיעונים והכרעה ציבורית.

ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב. חבר אגודת הסופרים.

פרשת תקיפתו ורציחתו של ימנו בנימין זלקה ז"ל מסעירה את הציבור הישראלי גם בימים בהם סערות אחרות פוקדות אותנו יום אחר יום, שעה אחר שעה, ומות חיילינו ורציחתם של אזרחינו הפכו למרבה הזוועה לעניין יומיומי. אתייחס לדברים בהקשר המשפטי הספציפי וזה הכללי יותר.

ישראל ידעה פרשות ומעשי רצח רבים מאוד, כשבשנים האחרונות חלה עליה תלולה במספר הרוצחים ובעיקר – הנרצחים (יש רוצחים שדמם של כמה קורבנות על ידיהם). ועדיין, אנו זוכרים מתוכם בעיקר את מעשי הרצח האכזריים ביותר, אלה שהדעת אינה יכולה להכיל והלב מתפקע מולם.

ד"ר גל לברטוב, עו"ד, מרצה למשפטים וסופר. לשעבר מנהל המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה. הוא בוגר המכללה לביטחון לאומי של צה"ל והפקולטה למשפטים של אונ' בר-אילן, מוסמך הפקולטה למשפטים של אונ' תל-אביב והפקולטה למדעי החברה של אונ' חיפה ובעל תואר דוקטור לפילוסופיה מטעם הפקולטה למשפטים והסנט של האוניברסיטה העברית. מאז הצהרת יריב לוין בינואר 2023 על תוכניותיו לריסוק הדמוקרטיה הישראלית מקדיש גל את מרב זמנו, לצד אלפי אזרחים מודאגים כמוהו, להגנה על ישראל ואזרחיה מפני ממשלתם.