בין חדשנות לריבונות, בין AI לחוסן חברתי: כיצד הנתונים, הפלטפורמות והבינה המלאכותית משנים את תפיסת הקיימות, את אתגרי המשילות ואת היכולת לייצר ערך ארוך טווח בעולם דיגיטלי וריכוזי יותר. 

*  *  *

עד לפני שנים לא רבות, שיח הקיימות התמקד בעיקר בעולם הפיזי של פליטות פחמן, אנרגיה, מים, פסולת, זיהום ומשאבי טבע. במקביל, העולם הדיגיטלי נתפס כמעט כמרחב "נקי" המאופיין כיעיל יותר, חכם יותר, חסכוני יותר במשאבים.

יאיר אבידן הוא עמית מחקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה – (IPS) באוניברסיטת רייכמן ולשעבר המפקח על הבנקים

קריסת מצוק אינה אירוע מפתיע. מדובר בתהליך מוכר, מתועד וממופה לאורך שנים. שחיקה ימית, נגר עילי, פיתוח סמוך לשפת המצוק ושינויי אקלים המאיצים את עליית מפלס הים ואת עוצמת אירועי הקיצון. כל אלה יוצרים סיכון פיזי מתמשך, עם אפשרות לאירועי קריסה פתאומיים.

בישראל, הידע קיים. דוחות מקצועיים נכתבו, אזורי סיכון מופו, פרויקטים תוכננו ואף בוצעו בחלק מהמקטעים. ובכל זאת, הסיכון נותר רחוק מרמת תיעדוף לאומית. הפער איננו בידע. הפער הוא בניהול.

יאיר אבידן הוא עמית מחקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה – (IPS) באוניברסיטת רייכמן ולשעבר המפקח על הבנקים

אם פינת זיכרון קורבנות השבעה באוקטובר במטה שב"כ מחלישה את החוסן הלאומי, אם הנצחת מחדל בו נרצחו ונשחטו תושבי מדינת ישראל בידי מחבלי הנוח'בה באסון הגדול ביותר מאז השואה היא תבוסתנות, ואם אסור להביט מדי יום במתים ובפצועי הרגש המהלכים בינינו ולזכור שהמציאות טפחה על פנינו – אין סיבה לעצור בכניסה למטה שב"כ.

בואו נסגור גם את מוזיאון "יד ושם", המקום בו מוצג לעיניהם של אינספור מבקרים ומנהיגי עולם האסון הגדול ביותר של העם היהודי.

גילה לבני זמיר היא חיפאית, יזמית אורבנית-חברתית, יועצת תקשורת ופובליציסטית, כיהנה כמנכ"לית המרכז הישראלי-הדרוזי ויועצת תקשורת בפוליטיקה ארצית ובמוניציפלית. בוגרת התוכנית למנהיגות חברתית במרכז מנדל צפון. בעלת BA בתקשורת, רוח וחברה ובעיצוב תקשורת חזותית מהמרכז האקדמי לעיצוב וחינוך ויצ״ו חיפה. נשואה, אם ל-3 וסבתא ל-5.

אחת הטענות המושמעות ביותר נגד טיפוח מחוננים במערכת החינוך היא: "למה לתת למי שכבר יש לו", או במלים אחרות: מחוננים יגיעו למיצוי יכולותיהם בין אם יטופחו ובין אם לאו. למה להשקיע בהם כספים ומשאבים? הלא עדיף להשקיע בלקויי למידה, בבעלי קשיים רגשיים, ובעיקר – באלה שלא התברכו במה שמחוננים קיבלו כבר מילדותם.

פוסט זה יוכיח בדיוק את ההיפך: יש להשקיע בטיפוח מחוננים ולא רק מהטעם הפשוט, הבנאלי, שאותו נוטים לשכוח: כל ילד זכאי לחינוך שמתאים לו.

ד"ר חנה דויד היא יועצת לילדים מחוננים ולבני משפחותיהם. למדה לתואר ראשון במתמטיקה-פיזיקה ובספרות עברית באוניברסיטה העברית, ולתואר שני ב-Jewish Theological Seminary בניו יורק. הדוקטורט שלה הוא בפסיכולוגיה חינוכית – עם התמחות במחוננות (מקצועות משנה: הוראת המתמטיקה וחינוך), מאוניברסיטת מינכן. סיפוריה הראשונים נדפסו ב"מעריב לנוער" (מגיל 15) ועד כה פרסמה 20 ספרים ולמעלה מ-300 מאמרים.

בשיח הציבורי בישראל נהוג להציג ביטחון, כלכלה ורווחה כשלושה עולמות נפרדים. יש את הוויכוחים על גבולות והסכמים, את השיח על צמיחה ותעסוקה, ואת הדיון על בריאות, חינוך ורווחה. אבל ההיסטוריה מלמדת שהתחומים הללו קשורים זה בזה הרבה יותר מכפי שאנחנו נוטים לחשוב.

אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא תקופת ממשלת יצחק רבין השנייה, בשנים 1992-1995.

ד"ר רתם סיון הופמן היא רופאה מומחית לרדיולוגיה אבחנתית. מצנתרת מוח בכירה, לשעבר מנהלת מכון הדימות במרכז הרפואי מאיר, יו"ר פורום ישראל בריאה. אמא ללוחם בחטיבת הקומנדו (במיל.), לצוער בקורס חובלים ולמתבגרת. ממובילות תנועת "אמא ערה" וחברה בחוג להנעה מדינית של מפלגת הדמוקרטים.