בזמן שחלף מאז הודיעו ישראל ואיחוד האמירויות הערביות על כוונתם להביא לפתיחת מהלך, שסופו נרמול מלא של היחסים ביניהן – התקיים דיון ער בתקשורת הישראלית באשר להשלכות השונות של המהלך. בעיקר באשר לזהות המדינות שילכו בעקבות איחוד האמירויות ויחממו את יחסיהן עם ישראל. מהדיון הזה נעדרה כווית, האמירות העשירה מהמפרץ, ולא במקרה.

למרבה האירוניה הסיבה העיקרית לכך שככל הנראה כווית תהיה האחרונה ממדינות המפרץ (ואולי בעולם הערבי כולו) לחתום על הסכם שלום עם ישראל היא היותה "סמי-דמוקרטית". שנה לאחר הקמת המדינה, ב-1962, אושרה חוקה המעניקה לפרלמנט סמכויות נרחבות יחסית לנהוג במדינות האזור ובעולם הערבי. יש לו יכולת לחקור ואף להדיח שרים, למנוע אישור תקציב, ואף לא לאשר את מועמדי המשפחה השלטת לרשת את השלטון.

ד"ר ערן סגל הוא עמית מחקר במרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי, אוניברסיטת חיפה

ד״ר יואל גוז׳נסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אונ׳ תל אביב. מומחה למדינות המפרץ ולסוגיות אסטרטגיות כגון תפוצה גרעינית ויציבות משטרים. לשעבר איש משרד רה״מ וחוקר אורח באונ׳ סטנפורד. באפריל 2020 יצא לאור ספר פרי עטו בנושא יחסי ישראל ומדינות המפרץ בהוצאת אונ׳ אוקספורד. אב לבן ולבת וטייל חובב

להליך ההדחה נגד ח"כ איימן עודה אגיע בהמשך, ובינתיים אמחיש מהי גזענות באמצעות דוגמה: ב-2016, ח"כ דאז בצלאל סמוטריץ' ורעייתו רויטל, שזה מקרוב ילדה, הסבירו מדוע מוטב לא לחלוק חדר עם יולדת ערביה ומדוע יש להימנע ממגע עם אנשי צוות ערבים.

בשל רגישות לאפליה (דור שני, מה לעשות), כאשר אני שומעת אמירה מכלילה או פוגענית כלפי קבוצה כלשהי, אני מחליפה במוחי את שמה ב"יהודים" וכך אפשר לדעת אם מדובר בגזענות. ממש קל, נכון?

טובה הרצל היא גמלאית של משרד החוץ. שרתה כקצינת קישור לקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון, הייתה השגרירה הראשונה של ישראל במדינות הבלטיות לאחר התפרקות בריה"מ, ופרשה אחרי כהונה בדרום אפריקה.

המתווה החדש לגיוס, או אי-גיוס מנציח את הכשל החינוכי של המדינה, ומלמד את ילדינו שיעור מסוכן באי-שוויון ובוויתור על אחריות אזרחית.

*  *  *

המתווה לחוק הגיוס שהציג ח"כ יולי אדלשטיין לאחרונה מחריף ומעמיק את הכשלים והפערים הקיימים בין חלקי החברה הישראלית. הוא פוגע בעקרונות השוויון וההוגנות, ומנציח הפרדה מכוונת, פוליטית וצינית בין מערכות החינוך.

איילת קציר היא מפקחת בדימוס במשרד החינוך, יו"ר תנועת מובילי חינוך לחיזוק מערכת החינוך הציבורית, פעילה חברתית ומשוררת. מתעניינת במעמדו של החינוך הציבורי בישראל, בהיבטים של מדיניות, תקצוב, תכנים וסכנות הפוליטיזציה של מערכת החינוך - מתוך ניסיון ארוך שנים במערכת ומחויבות אזרחית עמוקה.