ערב הסעודית חוזרת ומאמצת אלמנטים שאפיינו את מדיניות החוץ שלה קודם לעלייתו המטאורית של יורש העצר מחמד בן-סלמאן.

בעבר הממלכה חמקה מעימות ישיר עם אויביה, הביאה לידי ביטוי את כיסיה העמוקים ושמה דגש על דיפלומטיה כאמצעי מרכזי בארגז הכלים הלאומי.

אלא שמאז 2015 התאפיינה מדיניות החוץ הסעודית באסרטיביות מהולה בחובבנות והיא כשלה בקידום יעדיה במרחב, גם אם יעדים אלו נשאו חן בעיני טראמפ ונתניהו. בין היתר היא פתחה בבלוקדה על שכנתה ממזרח, קטר, ובמלחמה בשכנתה מדרום, תימן.

מאז 2015 התאפיינה מדיניות החוץ הסעודית באסרטיביות מהולה בחובבנות והיא כשלה בקידום יעדיה במרחב. בין היתר פתחה בבלוקדה על שכנתה ממזרח, קטר, ובמלחמה בשכנתה מדרום, תימן

קשייו של בן-סלמאן מבית וכישלונותיו בזירה האזורית הביאו רבים בישראל ובמערב לצנן התלהבותם מהמלך לעתיד ולשאת עיניהם לעבר השליט האסרטיבי לא פחות, אך המנוסה יותר של איחוד האמירויות, מחמד בן-זאיד.

כניסתו של נשיא חדש לבית הלבן, המנהל מו"מ עם איראן ומבקר בחריפות את הממלכה, הביאה לשינוי מבורך באסטרטגיה הסעודית (מזווית הראיה הסעודית), לגישה פרואקטיבית מרעננת ולפתיחה של קמפיין דיפלומטי שלא נראה כמותו.

במסגרת זאת הוביל בן-סלמאן לחתימת הסכם הפיוס עם קטר, הציע לחות'ים הסכם הפסקת אש נדיב במיוחד, מחבק את ראש ממשלת עיראק, הביא לירח דבש ביחסים עם עומאן, מגשש דרכו לשליט סוריה אסד, ואף פתח במגעים עם איראן. מטרתו להפחית מתיחות, לצמצם נזקים, לבסס השפעה היכן שניתן ובדרך לזכות בנקודות זכות בבית הלבן.

בן-סלמאן כהרגלו יורה לכל הכיוונים, אלא שהפעם אלו לא כדורי רובה. הוא עושה שימוש ביכולות של הכלכלה הגדולה במזרח התיכון ובמעמד של שומרת המקומות הקדושים לאסלאם כדי להחזיר את הממלכה למקומה הטבעי ולהיות מוכן טוב יותר גם לתהליך הרגיש של העברת הכתר מאביו.

לא כל המהלכים האזוריים יישאו פרי, אך הם הכרחיים להתמודדות עם התרחיש הצפוי בראייתו: ארה"ב מתרחקת מענייני האזור ואיראן, כתוצאה מחתימה צפויה על הסכם הגרעין, מתעצמת. יש לקוות שבן-סלמאן מבין כעת את מגבלות כוחה של הממלכה. למרות רכישות נשק מאסיביות לאורך השנים, היא חסרה יכולת הגנתית מספקת, שלא לומר יכולת התקפית.

דברים שנשא בן-סלמאן באפריל, מעידים יותר מכל על השינוי במדיניותו, לפחות ההצהרתית, ביחס לאיראן:

"איראן היא שכנה שלנו. אנו מקווים שיהיו לנו יחסים טובים ומיוחדים עם איראן. אנו רוצים שהיא תשגשג ותצמח…".

דברים אלה מנוגדים לטענות קודמות של בן-סלמאן, שאף השווה בעבר את המנהיג העליון של איראן להיטלר ורמז על עניינו בהגברת החתרנות הסעודית באיראן.

החולשה הסעודית ביחס לאיראן וסימן השאלה הגובר באשר לנכונות האמריקאית לעמוד לצד הממלכה מכתיבים את האסטרטגיה הסעודית הנוכחית יותר מכל.

כניסתו של נשיא חדש לבית הלבן, המנהל מו"מ עם איראן ומבקר בחריפות את הממלכה, הביאה לשינוי מבורך באסטרטגיה הסעודית, לגישה פרואקטיבית מרעננת ולפתיחה של קמפיין דיפלומטי שלא נראה כמותו

ספק רב אם הממלכה תשכיל להסיר מעליה איומים מרכזיים ולשפר את מעמדה מבית ומחוץ וזאת מבלי להיתפס כפייסנית.

יתרה מכך, לא כל מהלכיו תואמים את האינטרס הישראלי, בוודאי כשמדובר בהגעה להבנות עם איראן. בין ההשלכות עלולה להיות פגיעה בחזית האזורית מול איראן שישראל טיפחה ושהממלכה היא נדבך מרכזי בה.

ד״ר יואל גוז׳נסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אונ׳ תל אביב. מומחה למדינות המפרץ ולסוגיות אסטרטגיות כגון תפוצה גרעינית ויציבות משטרים. לשעבר איש משרד רה״מ וחוקר אורח באונ׳ סטנפורד. באפריל 2020 יצא לאור ספר פרי עטו בנושא יחסי ישראל ומדינות המפרץ בהוצאת אונ׳ אוקספורד. אב לבן ולבת וטייל חובב