ימי הביניים

בעתיד יהיו הרבה פחות מכוניות במרכזי הערים הגדולות, ובראשן תל אביב ● בינתיים אנחנו חיים ב"ימי ביניים" אלימים, של התנגשות כואבת בין הולכי רגל, מכוניות - וקורקינטים חשמליים ● מרבית התאונות כלל אינן מדווחות לרשויות

קורקינטים בתל אביב (צילום: הדס פרוש פלאש 90)
הדס פרוש פלאש 90

בעתיד יהיו הרבה פחות מכוניות במרכזי הערים הגדולות, ובראשן תל אביב ● בינתיים אנחנו חיים ב"ימי ביניים" אלימים, של התנגשות כואבת בין הולכי רגל, מכוניות - וקורקינטים חשמליים ● מרבית התאונות כלל אינן מדווחות לרשויות

הנתונים שפרסמה השבוע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, על עלייה תלולה במספר ההרוגים והפצועים מבין רוכבי האופניים והקורקינטים החשמליים, מיטיבים לתאר את המגמה – אבל רחוקים מלשקף את כל התמונה. נתוני האמת גבוהים הרבה יותר, בוודאי לגבי כמות הפציעות.

רבות מהתאונות כלל אינן מדווחות למשטרה ועוברות מתחת לרדאר הסטטיסטי. מדובר בעיקר במפגשים כואבים, שלרוב מסתיימים בפציעה קלה עד בינונית, שמתרחשים על המדרכות בין רוכבי הכלים החשמליים להולכי הרגל. במיון של איכילוב מרגישים את זה היטב.

מצוקה של הרשויות

הסיפור האמיתי כרגע הם הקורקינטים החשמליים. הם גם ממחישים את המצוקה של הממשלה והעיריות, שתמיד מפגרות בכמה מהלכים אחרי המציאות הטכנולוגית והאופנתית.

עד שהצליחו לגבש מדיניות, כללים ואכיפה לגבי האופניים החשמליים – אמנם מעט מדי ומאוחר מדי – באו הקורקינטים וטרפו את הקלפים.

את המהפך ניתן להרגיש בחודשים האחרונים בכל יציאה מהבית בתל אביב, ותל אביב בדרך כלל מסמנת את הכיוון לשאר הערים: אם קודם האופניים פינו את מקומם במרחב הציבורי לאופניים החשמליים, עכשיו האופניים החשמליים הולכים ונסוגים מפני הקורקינטים.

לקורקינטים יש יתרונות ברורים – הם קלים, קומפקטיים ומשדרים רוח נעורים אורבנית אופנתית מהסוג שתל אביב כל כך אוהבת להתחבר אליה; כנגד זה עומדת הבעיה הגדולה שלהם – הבטיחות.

בניגוד לאופניים בעלי הגלגלים הגדולים יחסית, כשהקורקינט יורד לכביש הוא נתקל באספלט הישראלי המצוי – ישות מחורצת ועתירת גבשושיות וטלאים.

רוכבי קורקינטים שעושים סלטה אחרי שנתקלו במפגע תשתיתי הם מחזה שגרתי בחוצות תל אביב; כשהסלטה נגמרת מתחת לגלגלי מכונית, זה כבר נכנס לסטטיסטיקה של ההרוגים או הפצועים.

בכנס שנערך השבוע באוניברסיטת בר אילן, תיאר הח"כ היוצא דב חנין את מצב התחבורה בישראל. "אנחנו בזמנים בינוניים", הוא אמר בחיוך מר, "המצב היום יותר גרוע ממה שהיה, ויותר טוב ממה שיהיה".

דב חנין (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
דב חנין (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

זה תיאור מדויק גם לגבי ההשתלבות של הקורקינטים החשמליים במערך התחבורה: כרגע לקורקינטים אין מקום. על המדרכות הם מהווים סכנה ממשית להולכי הרגל – בעיקר קשישים וילדים – ובכביש הם ברווזים במטווח שכולל נהגים עצבניים ואספלט ירוד.

המרחב שייך לציבור

מהסבך הזה ניתן לצאת, אבל בשביל זה צריך לקבל החלטות כואבות שדורשות מנהיגות וחזון. על פי החזון הזה, בערים של מדינה מודרנית יש פחות ופחות מקום למכוניות פרטיות.

המרחב הציבורי הוא משאב שצריך לעמוד לרשות הולכי הרגל, רוכבי האופניים, רוכבי הכלים החשמליים למיניהם ונוסעי התחבורה הציבורית. האופניים והקורקינטים צריכים לקבל נתיבים משלהם – על חשבון המכוניות והחניות.

זה כורח המציאות, ומי שלא מבין את זה ומתעקש לדבוק בהתמכרות למכוניות הפרטיות, ימצא את עצמו עם עיר שכבישיה סתומים ועל המדרכות שלה ניטשים קרבות מדממים בין ההולכים והרוכבים.

אופניים חשמליים בתל אביב (צילום: הדס פרוש פלאש 90)
אופניים חשמליים בתל אביב (צילום: הדס פרוש פלאש 90)

לדברי מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב ומחזיקת תיק התחבורה בעיר, צמצום המכוניות הוא גם החזון שהיא מאמינה בו, ולשם תל אביב הולכת. רק שהיא הולכת לאט, והמציאות מתגלגלת מהר מאוד

להבי מגדירה את התקופה הנוכחית כתקופת ביניים שבה כולם צריכים להיות סבלניים ומכילים כדי לחלוק את המרחב הציבורי – תכונות שכידוע הישראלים לא מצטיינים בהן. אסטרטגית, תל אביב קיבלה החלטה שהיא רואה בקורקינטים ובשאר כלי הרכיבה פתרון – לא בעיה.

"אנשים שוכחים שהדבר הראשון שרוצח אותנו זה זיהום האוויר ממכוניות", אומרת להבי, ומזכירה שעל פי ארגון הבריאות העולמי 2,500 ישראלים מתים מדי שנה מתחלואה שנגרמת מזיהום אוויר, ושעל פי דוח של "אדם, טבע ודין", תל אביב מדורגת שנייה בין ערי ישראל בזיהום אוויר מתחבורה ליחידת שטח. במקום הראשון, אגב, בני ברק.

הפגנה מתוכננת

אז תל אביב מקדמת קורקינטים ואופניים, ועד שהמכוניות יפנו את הבמה הולכי הרגל משלמים את המחיר, ונראה שהם לא מוכנים לשתוק יותר.

לאחרונה, בכנס שיזמה עמותת "15 דקות", הטיחו כמה תושבים מבוגרים דברים קשים במיטל להבי וטענו שדמם מופקר על ידי העירייה בכל הליכה על המדרכה.

בימים הקרובים גם צפויה הפגנה של הולכי רגל מול בניין העירייה. עם כל הכבוד לסטטיסטיקה המפחידה של רוכב הקורקינטים, הם אומרים, אנחנו הקרבנות העיקריים כאן.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
הפצוע הקשה האחרון נפגע בהתנגשות בין שני קורקינטים. לא בגלל מכוניות, לא בגלל תשתיות. כלי מסוכן שנוהגים בו בפראות ללא אמצעי מיגון ובמבלי לספור אף אחד ממטר. להחרים כל קורקינט שנוסע יותר ... המשך קריאה

הפצוע הקשה האחרון נפגע בהתנגשות בין שני קורקינטים. לא בגלל מכוניות, לא בגלל תשתיות. כלי מסוכן שנוהגים בו בפראות ללא אמצעי מיגון ובמבלי לספור אף אחד ממטר. להחרים כל קורקינט שנוסע יותר מ 10 קמ"ש. כולל המושכרים..

עוד 564 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום ראשון, 15 ביוני 2025
מה שחשוב ומעניין עכשיו
אמיר בן-דוד

זוהי רק ההתחלה

מלחמת ישראל-איראן היא לא אירוע ביטחוני שעומד להתייצב ולהיפתר תוך זמן קצר. יכול להיות שנחזה בהמשך בנפילתו של המשטר באיראן ובעיצוב מחדש של פני המזרח התיכון. יכול להיות שאנו עדים עכשיו ל"רגע המורשת", שיגדיר לדורות הבאים את עידן נתניהו, ויגמד את כל מה שקדם לו. על הדעת עולים גם תסריטים אחרים, מבהילים בהרבה, שעל מנת לשמור על חוסן נפשי הכרחי, עדיף להדחיק לעת עתה

הבניין בבת ים שנפגע מהטיל האיראני. 15 ביוני 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
חיים גולדברג/פלאש90
היום ה־618 למלחמה ● 53 חטופים עדיין בעזה

לפחות עשרה הרוגים בעקבות המטחים מאיראן; דיווחים על פיצוצים בטהרן

חיפושים אחרי ארבעה נעדרים בבת ים ● רס״ל נועם שמש נהרג בחאן יונס ● דיווחים: חיל האוויר הישראלי תקף בטהרן ובשיראז; צה"ל הזהיר אזרחים איראניים להתפנות ● מאז החל המבצע נגד תוכנית הגרעין האיראנית שוגרו כ־280 טילים בליסטיים לעבר ישראל, צה"ל תקף 720 נכסים שונים בכ־170 גיחות ברחבי איראן ● נדחה שימוע ההדחה שנקבע ליועמ"שית

עוד 44 עדכונים

בזמן שצה"ל מכה באיראן, נתניהו תוקף את העתיד שלנו

שבוע שעבר נרשם רגע מכונן בכנסת: רגע לפני שמערכת הביטחון הגיעה, אולי, לשיא יכולותיה המבצעיות בלב טהרן – ראש הממשלה נתניהו הניע מהלך פרלמנטרי שעלול בעתיד למחוק את היתרון הטכנולוגי והצבאי של ישראל מול צבאות אחרים ● פרשנות

עוד 653 מילים ו-1 תגובות

במקום ברית אזורית - מלחמת דת

זוכרים שבמתקפה הראשונה של איראן על ישראל כל המזרח התיכון גונן על ישראל? סעודיה, האמירויות, ירדן, ארצות הברית ומדינות אירופיות? התוצאה הייתה מדהימה. כמעט אפס פגיעות בישראל, ומכה מורלית קשה לאיראן.

מי שהצטיינה בקואליציית ההגנה על ישראל במתקפה הראשונה של איראן הייתה ירדן, שיירטה את כל הכטב"מים שעברו תחת שמיה. הפעם היא סייעה ביירוט בלילה שחלף, אך חזרה בה מהסיוע במהלך הלילה, ונקווה שתמשיך לסייע בהמשך. במקום למנף את ההתייצבות האזורית ההיסטורית לברית מזרח תיכונית מדהימה, בנימין נתניהו העדיף את בית הכנסת על הר הבית שהבטיח לאיתמר בן גביר, ואת תכנית ההכרעה של בצלאל סמוטריץ'. סעודיה הבהירה באופן חד משמעי – נתניהו חייב להחליט בינה לבין בן גביר וסמוטריץ', ונתניהו בחר "בשותפיו".

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
נתניהו אוהב להתהדר בהצלחות הצבא ושרותי הבטחון, אבל בחלק שבו הוא אמור לבצע את תפקידו האמיתי, שם הוא מתגלה כגמד מדיני. נתניהו לא מסוגל לבצר בריתות, לא מסוגל לשכנע מנהיגים אחרים לעשות משה... המשך קריאה

נתניהו אוהב להתהדר בהצלחות הצבא ושרותי הבטחון, אבל בחלק שבו הוא אמור לבצע את תפקידו האמיתי, שם הוא מתגלה כגמד מדיני.
נתניהו לא מסוגל לבצר בריתות, לא מסוגל לשכנע מנהיגים אחרים לעשות משהו לטובתנו. ה"תאום" שלו עם טראמפ מסתכם בזה שטראמפ נהנה לראות את נתניהו מבצע בעבורו את העבודה, בלי שהוא צריך לערב את אמריקה במלחמה ולסכן את כוחותיו.

השיטה הקבועה של נתניהו היא לשסות את מערכת הבטחון באוייב, ואז לחכות שאמריקה תביא לו הסכם לחתימה. הוא לא ייזום שום דבר ולא יבצע שום תמרונים מדיניים. ואל תאמרו "הסכמי אברהם" – ההסכמים הללו נכפו על נתניהו ע"י טראמפ לאחר שנתניהו בכלל רצה לספח את הבקעה, וכבר סיפר לכולם שהנה-זה-בא.

גמד מדיני.

עוד 1,037 מילים ו-2 תגובות

לישראל אין את הפריבילגיה למלחמה ארוכה

בן־גוריון קבע עקרונות ברורים לביטחון הלאומי – והם קרסו בזה אחר זה מאז 7 באוקטובר ● המהלך היזום מול איראן הוא חידוש גם לנתניהו ● הטענה ש"לא ניתן לו רוב" בעבר כדי לתקוף – שקרית ● אם לא תקף את איראן עד כה, זו הייתה החלטה שלו ● כעת, כשהלחימה נמשכת והעורף תחת אש, הממשלה חייבת למקד את יעדיה – ולוותר על חלומות של שינוי משטר ● פרשנות

עוד 916 מילים ו-2 תגובות

למקרה שפיספסת

כדי לנצח מול איראן צריך הסכם על עזה

ישראל נכנסה למערכה מאסיבית מול איראן. התקיפות הראשוניות של חיל האוויר נראות כהצלחה מרשימה, עם פגיעה קשה גם במערכות הגרעין, הטילים, וההגנה האווירית וגם בבכירי משמרות המהפכה והצבא.

אבל אין מה להשלות את עצמנו – זו תהיה מלחמה ארוכה וקשה. האיום – גם על העורף הישראלי – הוא רציני, ומצריך מדיניות מפוכחת וחכמה. מדיניות כזו מחייבת ריכוז המאמץ, וריכוז המאמץ מחייב הסכם שיסיים את המלחמה בעזה, יחזיר את כל החטופים, וייבצר משטר אלטרנטיבי לחמאס בעזה.

בועז אצילי הוא פרופסור למדע המדינה ויחסים בינלאומיים באמריקן יוניברסיטי בוושינגטון, מתמחה בלימודי ביטחון וסכסוכי גבולות. בין הספרים שפרסם: Triadic Coercion: Israel’s Targeting of States that Host Non-State Actors (עם ונדי פרלמן) ו-Good Fences, Bad Neighbors: Border Fixity and International Conflict.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 796 מילים ו-1 תגובות

השליטה בשמי טהרן הפכה לכלי מרכזי בלחץ הישראלי על המשטר

צה"ל ציפה למתקפה איראנית רחבה ומהירה יותר, אך פעולות מקדימות של חיל האוויר והמוסד עיצבו את פני המערכה הנוכחית ● ישראל ממשיכה לתקוף בעומק שטח איראן, מפעילה לחץ תודעתי על הציבור ומקבלת רוח גבית שקטה מהמערב ● היעד: להחזיר את טהרן לשולחן המו"מ כשהיא מוחלשת וללא קלפי מיקוח ● פרשנות

עוד 649 מילים ו-1 תגובות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

שמחה רוטמן רוצה למחוק את הפלסטינים מהמרחב הסמנטי-לשוני, אבל אף אחד לא הולך לשום מקום ● לבנון מתכוננת ליישם את תוכנית הפירוז של מחנות הפליטים הפלסטינים - האם יש לה סיכוי להצליח? ● אחרי האסון בחאג' בשנה שעברה, סעודיה למדה כיצד להתמודד עם החום הקיצוני ● והשבוע ב-2014: חטיפת שלושת הנערים ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזה"ת, לפני שפרצה מלחמת ישראל-איראן

עוד 1,191 מילים
היום ה־617 למלחמה ● 53 חטופים עדיין בעזה

גורם ישראלי: חיסול חמינאי "לא מחוץ לתחום" – תלוי בנסיבות

3 נשים נהרגו וכ-20 נפגעים בפגיעה ישירה של טיל איראני בטמרה ● חיל האוויר הפציץ את מאגר הנפט שחרן סמוך לטהרן ● בנוסף, חיל האוויר ביצע תקיפת חיסול בתימן. היעד: רמטכ"ל החות'ים ● יבגניה בלינדר (73) נהרגה במתקפה לצד ישראל אלוני ואתי כהן אנג'ל ● ישראל תקפה בשדה הגז שאחראי לרוב אספקת החשמל באיראן; מתוכננות תקיפות נגד תשתיות נוספות בתגובה לירי על מטרות אזרחיות

עוד 64 עדכונים
היום ה־616 למלחמה ● 53 חטופים עדיין בעזה

איראן שיגרה קרוב למאה טילים, נפילות במרכז ובצפון; 41 פצועים, בהם שניים במצב אנוש

כ"ץ: איראן חצתה קווים אדומים כשירתה טילים לעבר אוכלוסייה אזרחית, משטר האייתוללות ישלם מחיר כבד ● צה"ל אישר: פגענו באתר הגרעין באספהאן; חמינאי: ישראל לא תצא ללא פגע ● איראן: הפלנו מל"ט ישראלי סמוך למתקן הגרעין בפורדו ● גורם בבית הלבן: טראמפ ונתניהו שוחחו על רקע ההסלמה בין ישראל לאיראן ● גורמים אמריקאים: צבא ארה"ב סייע ביירוט

עוד 139 עדכונים

"עולה חשש להוצאה כספית שלא כדין"

מעקב זמן ישראל גילויים חדשים, שחלקם מופיעים במסמכים רשמיים, מחזקים את התמונה שעלתה בתחקירי זמן ישראל, לפיה האקו־פארק באשקלון הועבר לחברה פרטית שאינה עומדת בתנאי המכרז – וזכתה, במסגרת הליך לא תקין, לשורה של "מתנות" מהעירייה ● משרד הפנים דורש תשובות, ובינתיים נחשף כי שני ה"מציעים" השונים לכאורה שנרשמו למכרז הם למעשה שותפים בפרויקט אחר

עוד 1,077 מילים

הפיצול הפנים־חרדי הפך לגלגל ההצלה של נתניהו

הסיעות החרדיות ניהלו אמש משא ומתן לילי לא כדי לסייע לצה"ל, חלילה, אלא במטרה להזרים תקציבים לישיבות ● יהדות התורה התפצלה לרסיסים, לראשונה מזה שנים, וההסכמות שהושגו כוללות סנקציות אישיות – בניגוד לעמדת הרבנים ● התוצאה: הכנסת לא מתפזרת, נוסח החוק המתגבש נותר עמום, וציבור המשרתים שוב נדחק לשוליים ● פרשנות

עוד 941 מילים ו-1 תגובות

הפרויקטור שכ"ץ מינה לטיפול בנוער הגבעות חי בשטחים בבית לא חוקי

חשיפה אביחי תנעמי, שמונה על ידי שר הביטחון ישראל כ"ץ לפרויקטור לטיפול ב"נוער הגבעות", מתגורר בבית לא חוקי בהתנחלות עלי – ובמקביל מפעיל חוות סוסים, שלדברי "כרם נבות" הוקמה על אדמות בבעלות פלסטינית פרטית ● למרות צו הריסה ממשרד הביטחון, תנעמי אומר: "תנו לי לעבוד ולעשות טוב"

עוד 402 מילים ו-1 תגובות
היום ה־615 למלחמה ● 53 חטופים עדיין בעזה

טראמפ: איני רוצה שישראל תתקוף באיראן כל עוד יכול להיחתם עימה הסכם

הייעוץ המשפטי לממשלה: נתניהו פעל למנות את סגנו של רונן בר לממלא מקום ראש שב"כ, אף שנאסר עליו לעסוק בכך; למרות זאת, בשל "הנסיבות החריגות שנוצרו", המינוי אושר ● גולדקנופף התפטר מהממשלה ● מצרים גירשה משטחה עשרות פעילים שתכננו להגיע למעבר רפיח במחאה על המצור המוטל על עזה

עוד 48 עדכונים

אין חוק לפיזור הכנסת, אין חוק פטור - וגם אין גיוס חרדים

במשך כל הלילה התמקחו יולי אדלשטיין והסיעות החרדיות על איכות הסנקציות שיוטלו על החרדים שלא רוצים לשרת בצבא ועל מועד הטלת העיצומים עליהם ● בסוף הם הגיעו בקושי רב לעמק השווה והממשלה שרדה, לפי שעה, ואולי רק דחקה את הקץ ● נתניהו, מצידו, הרוויח זמן יקר מפז ● וראשי האופוזיציה משוכנעים כי למרות הכישלון בהצבעה יש לאירוע אפקט מתגלגל על יציבות הממשלה ● פרשנות

עוד 530 מילים ו-5 תגובות

50 מיליארד אירו על הכוונת

האיחוד האירופי יבחן בעוד כשבועיים צעדים נגד ישראל, על רקע המצב בעזה – לרבות הקפאת חלק מיתרות המט"ח ● מדובר במהלך דרמטי, שספק אם ניתן יהיה להוציאו לפועל ● עם זאת, אין להקל ראש באפשרות של סנקציות אחרות ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
לאחר הניצחון על החמאס כשהאסלאם יבין שעלינו הוא לא יכול הוא יעבור לאסלם את אירופה . ראשונה תיפול בלגיה בדם אש ומהומות . משם הסערה תמשיך לצרפת וגרמניה ובסוף לאור ההצלחה לבריטניה . שם יערכ... המשך קריאה

לאחר הניצחון על החמאס כשהאסלאם יבין שעלינו הוא לא יכול הוא יעבור לאסלם את אירופה . ראשונה תיפול בלגיה בדם אש ומהומות . משם הסערה תמשיך לצרפת וגרמניה ובסוף לאור ההצלחה לבריטניה . שם יערכו קרבות דמים . מי שינצל אלו מדינות מזרח אירופה . יבואו אלינו הצבועים מבריטניה ללמוד שיטות איך נצחנו את הערבים . נגיד להם שיטילו עליהם סנקציות….

עוד 810 מילים ו-1 תגובות

קשה לדמיין מיזם המנוגד יותר לרוח התקופה: נשים ערביות ויהודיות מכל קצות הארץ לומדות ביחד לטפח בבית כוורות ולייצר דבש בשיטות טבעיות ● בסרט חדש המתעד את המיזם, Bees for peace, נשות הדבש מספרות על הערך המדיטטיבי של זמזום הדבורים, על הדמיון בין האישה הבדואית לדבורה ועל ההרמוניה שמתחילה בכוורת ומחלחלת גם לבני האדם

עוד 998 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה