כ-140 חברות ומכוני מחקר במדינות רבות מסביב לעולם עוסקים בימים אלה  בפיתוח חיסונים לקורונה, חלקם בשלבים מתקדמים. פיתוח חיסון עשוי להיות המפתח שעשוי לחלץ את העולם מהמשבר העמוק שאליו הוא נקלע בשל המגפה.

עם המובילות במירוץ לחיסון נמנות חברת "מודרנה" האמריקאית ואוניברסיטת אוקספורד הבריטית, שלפי הערכות יתחילו לשווק את החיסון בסוף 2020 או בתחילת 2021, בכפוף להצלחת הניסויים של אחת מהן, או שתיהן. כמו כן, חברת "סינובאק" הסינית וממשלת רוסיה כבר החלו בשיווק חיסון, וזאת במקביל לניסוי.

אחד מ-140 החיסונים הפוטנציאליים הללו הוא המצאה ישראלית – פיתוח של המכון הביולוגי בנס ציונה. הניסויים של "החיסון הישראלי" יתחילו לקראת סוף אוקטובר בכמה בתי חולים בארץ, בהם שיבא בתל השומר והדסה. במקביל, מקיים הדסה מו"מ עם כמה מפתחים זרים מובילים, בהם מודרנה, אוקספורד והממשל הרוסי, כולל האפשרות שישתתפו בשלבים מתקדמים של ניסוי החיסונים.

כחלק מכך, כבר בחודשים הקרובים ישתתפו ישראלים בשלבים השונים של הניסוי בחיסונים. אלה יצטרפו לאלפי חולים ונשאים ישראלים של קורונה, שמשתתפים כבר עתה בניסויי תרופות, ותורמים למירוץ לשיפור הטיפול במחלה. מה בדיוק בודקים בניסויים? מי יכול להשתתף בהם? במה הדבר כרוך? ומתי הם מתקיימים?

עובדת הדסה עם דגימת בדיקת קורונה, 26 במרץ 2020 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

"אני בודק את הסיכון, אתה מתחסן"

ניסויים קליניים בחיסונים מפני מחלות שונות כוללים ארבעה שלבים:

1. השלב הבטיחותי: בשלב זה החיסון ניתן לקבוצה קטנה של כ-100 איש בריאים כדי לוודא שאינם סובלים מתופעות לוואי קשות ומסיבוכים בעקבותיו.
2. בדיקת יעילות החיסון: החיסון ניתן לקבוצה גדולה יותר, כ-1,000 איש, חלקם בריאים וחלקם עם מחלות רקע. במהלך הניסוי הרופאים בודקים אם גופם מייצר נוגדנים, ואם הנוגדנים מזהים את הנגיף ומנטרלים אותו במעבדה עד כה, החיסונים של "מודרנה", אוקספורד, ולפי דיווחים רשמיים גם החיסונים של סינובאד ושל הממשלה הרוסית, עברו את השלב הראשון והשני בהצלחה.
3. ניסוי נרחב: החיסון מנוסה על אלפי ואפילו עשרות אלפי אנשים, כדי לבדוק אם הוא מעורר תופעות לוואי נדירות, והתוצאה מושווית לקבוצת ביקורת של אנשים שלא חוסנו, כדי לראות מה שיעור ההדבקה בקרב הקבוצה שחוסנה. אחרי ניסוי נרחב מוצלח, ניתן עקרונית להתחיל בהפצת החיצון.
4. בקרה חוזרת: בדיקה נוספת, שנערכת חמש שנים לאחר תחילת ההפצה.

ארבעת השלבים של הניסוי ייערכו באנשים שמתנדבים להשתתף בניסוי מרצונם, לאחר שחתמו על טופס הסכמה. המתנדבים בשלושת השלבים הראשונים יצטרכו להגיע לבית החולים שבו מתקיים הניסוי במשך כשנה, כדי להיבדק שוב ושוב ולאפשר לרופאים לעקוב אחר התגובות של גופם, לבחון סיבוכים אפשריים וכן את יעילות הניסוי לאורך זמן. כמה משלבי הניסוי נמשכים ימים שלמים, ומחייבים את הנסיינים להישאר לישון במכוני המחקר, ושלבים אחרים נמשכים דקות אחדות.

ארבעת השלבים של הניסוי הישראלי ייערכו באנשים שמתנדבים להשתתף בניסוי, לאחר שחתמו על טופס הסכמה. המתנדבים בשלושת השלבים הראשונים יצטרכו להגיע לבית החולים במשך כשנה, כדי להיבדק שוב ושוב

הכינוי "מתנדבים" עלול להיות מטעה. רשמית, לבתי חולים ולמכוני מחקר אסור לשלם שכר לנסיינים. עם זאת, מותר לשלם למשתתפי הניסויים "דמי ביטול זמן" על ימי העבודה שהם מפסידים, כך שבפועל מדובר בתשלום. התשלום לנסיינים אחיד, וזאת בהתאם למשך הבדיקה ולמספר הפעמים שהם נדרשים להגיע אליה. התשלום אינו מותנה בהפסדת ימי עבודה בפועל, לא קשור לגובה שכרם, וגם לא מותנה בהיותם מועסקים, כך שגם מובטלים וסטודנטים יכולים להשתתף בניסוי.

מכוני המחקר עדיין לא קבעו את הלו"ז המדויק, ולכן אינם יודעים מה תעריפי התשלום לניסויים בחיסוני הקורונה. בניסויים קודמים שנערכו בהדסה, קיבלו הנסיינים בין 300 ל-500 שקל על בדיקה שדרשה מהם נוכחות של שעות אחדות.

החיסון שהציגו הרוסים (צילום: Alexander Zemlianichenko Jr/ Russian Direct Investment Fund via AP)

שלב הניסוי בחיסון הישראלי

המכון הביולוגי צפוי לערוך בבתי החולים בישראל את כל שלבי הניסוי ב"חיסון הישראלי", במקביל לניסויים שיערוך המכון בחו"ל. השלב הראשון של הניסוי בחיסון הישראלי יתחיל אחרי החגים, השלב השני יתחיל בנובמבר, והשלישי יתחיל בינואר.

במקביל, בית חולים הדסה נמצא במשא ומתן מתקדם הן עם חברת מודרנה והן עם אוניברסיטת אוקספורד על האפשרות לשלב את היחידה למחקרים קליניים של בית החולים בשלב השלישי של ניסוי החיסונים שלהן.

ההערכה היא כי המו"מ יסתיים בהסכם וכי הניסויים יתקיימו בישראל. הסכם כזה צפוי לסייע למשרד הבריאות הישראלי לשריין לאזרחי ישראל מקום קרוב לראש התור לחיסון של החברה שתקבל את האישור לשיווק החיסון בארה"ב ובעולם.

ברשתות החברתיות התפשטה שמועה שלפיה בתי חולים הדסה ושיבא ישתתפו, או כבר משתתפים, בניסוי של החיסון שפיתחה ממשלת רוסיה. בהדסה מצננים את ההתלהבות ומבהירים שהשמועות הללו לא לגמרי מדויקות.

"קיבלנו פנייה גם מהחברה שמפתחת את החיסון הרוסי, והם רוצים לנסות אותו אצלנו", אומר לזמן ישראל הפרופ' יוסף קרקו, מנהל היחידה לפרמקולוגיה והיחידה למחקרים קליניים בהדסה. "אנחנו נענה לפנייה הזאת, רק אם נשתכנע שכל מהלכי האישור שלהם נעשו לפי הנהלים הרפואיים מקובלים בישראל".

"קיבלנו פנייה גם מהחברה שמפתחת את החיסון הרוסי, והם רוצים לנסות אותו אצלנו. אנחנו נענה לפנייה הזאת, רק אם נשתכנע שכל מהלכי האישור שלהם נעשו לפי הנהלים הרפואיים מקובלים בישראל"

כל אחד מארבעת השלבים של הניסויים נערך על קבוצה אחרת של אנשים, כך שאדם אחד לא יכול להשתתף ביותר משלב אחד של הניסוי. הקריטריונים להשתתפות בניסוי משתנים משלב לשלב, למעט העובדה שבכל השלבים הנסיינים צריכים להיות בני 18 ומעלה, ולחתום על טופס הסכמה.

יוסף קרקו (צילום: אבי חיון)

בשלב הראשון, הנסיינים צריכים להיות צעירים ובריאים, בלי אף מחלה כרונית קשה או מחלה אחרת שנחשבת ל"מחלת רקע" שמסכנת את הנדבקים בקורונה. "השלב הראשון מיועד לנסיינים בריאים, כי אם חלילה יהיו לחיסונים תופעות לוואי מסוכנות, ההשפעה שלהן תהיה קלה יותר על אנשים בריאים ומסוכנת יותר למבוגרים, במיוחד בקורונה שבה הגיל הוא מרכיב כל כך קריטי", אומר קרקו.

"בשלב השני והשלישי, אנחנו מנסים את החיסון על אנשים עד גיל 85, חלקם מבוגרים ועם מחלות רקע, כי אנחנו צריכים לדעת עד כמה הוא עוזר למי שהכי זקוק לחיסון. אם ננסה את החיסון רק על צעירים בריאים בשלבים האלה, ונגלה אחר כך שהוא עוזר להם, אבל פחות עוזר למבוגרים ולבעלי מחלות הרקע, זאת תהיה בעיה".

עד כמה מסוכן להשתתף בניסוי החיסון?

"זו שאלה שאני שואל את עצמי יום יום, לא רק על הניסוי, אלא גם על החיסון: האם התועלת עולה על הסיכון? אני יכול לתת ניחוש אינטליגנטי, ומנסה רק חיסונים שאני מנחש שהתועלת בהם עולה על הסיכון, אבל אדע רק לאחר הניסוי.

"זאת שאלה שאני שואל את עצמי יום יום, לא רק על הניסוי, אלא גם על החיסון עצמו: האם התועלת עולה על הסיכון? אני יכול לתת ניחוש אינטליגנטי, ומנסה רק חיסונים שאני מנחש שהתועלת בהם עולה על הסיכון"

"ההסכם שלי עם הנסיינים בעצם אומר: אני חקרתי את הסיכון ובדקתי אותו אינספור פעמים במעבדות, ואני מעריך שהסיכון קטן. אתה תיקח סיכון מסוים כדי לעזור לי לגלות את מידת הסיכון והתועלת שלו – ואם נצליח בהימור שלנו, תהיה מחוסן הרבה לפני כולם".

ניסוי בתרופות לטיפול בחולי קורוונה

נוסף על חיסונים, עורכים בהדסה ובמכונים נוספים ניסויים גם של תרופות רבות לטיפול בקורונה. עד כה התקיימו בישראל 43 ניסויים של תרופות שיקלו על חולי קורונה ויסייעו בהחלמתם. חלק מהניסויים הסתיימו בהצלחה: התרופות נכנסו לשימוש, ועתה מסייעות להיטיב עם החולים, ואף להקטין את נזקי המחלה.

"את מרבית הניסויים של התרופות אנו עורכים בחולים עם תסמינים", אומר קרקו, "אין דרך אחרת לדעת אם תרופה עובדת. אנו מאתרים את החולים ופונים אליהם בזהירות רבה, כדי שלא לפגוע באנשים במגזרים שבהם להיות חולה קורונה זו סטיגמה ואנשים מסתירים את זה. כמו כן אנחנו מפרסמים את דבר קיומם של הניסויים ומקבלים פניות מחולים. אנחנו מגיעים אליהם לבתים או למחלקות הקורונה, חבושים ב'חליפות חלל' להגנה, ומבצעים שם את הניסויים".

בדיקות קורונה במודיעין. הצוות הרפואי לבוש בחליפות מגן. יולי 2020 (צילום: Yossi Aloni/FLASH90)

יש היענות לקריאות שלכם להשתתף בניסויים, גם לתרופות וגם לחיסונים, כולל ההיענות לניסויים הצפויים להתחיל בקרוב לחיסון הקורונה?

"כן, גבוהה מאוד".

מה המניעים של הנסיינים?

"רצון לתרום למאבק במגפות ובמחלות, רצון להיות מחוסנים לפני כולם, רצון להבריא אם תרופה מצליחה, ואפילו סקרנות. יש גם מניע כספי אבל הוא משני. התשלום הוא לא גבוה, במכוון, כדי להחזיר לאנשים עלות הזמן שהפסידו, אבל כדי שהחיסון לא יהיה אטרקטיבי מדי לאנשים נואשים לכסף שיסתכנו בשבילו".

"יש גם מניע כספי להשתתף בניסוי אבל הוא משני. התשלום לא גבוה במכוון, כדי להחזיר לאנשים את עלות הזמן שהפסידו, אבל כדי שהחיסון לא יהיה אטרקטיבי מדי לאנשים נואשים לכסף שיסתכנו בשבילו"

החולים המשתתפים בניסויי התרופות לא מקבלים כסף או "דמי ביטול זמן". הנימוק הרשמי הוא שהם לא עובדים, אך יש כאן גם היצע וביקוש: הם זקוקים לתרופה יותר משהאנשים הבריאים זקוקים לחיסון, ולכן יש פחות צורך לתגמלם.

אנשי צוות רפואי באיכילוב מטפלים בחולה קורונה. מאי 2020 (צילום: Yossi Aloni/Flash90)

סיכוי שהסיוט ייגמר עד יולי

הנזקים האדירים של הקורונה, וגם התחרות בין הממשלות על כתר "המדינה שניצחה את המגפה", גורם לממשלות לדחוק ברגולטורים לאשר את החיסונים, ולאפשר לחברות להפיץ אותם מוקדם יותר מכפי שמחייבים הנהלים הרפואיים.

המשטרים ברוסיה וסין החלו כבר לחסן את האזרחים בחיסונים שפותחו בהן, במקביל לשלב השלישי של הניסוי בחיסונים. גם באיחוד האמירויות החלו כבר לחסן את האוכלוסייה בחיסון הסיני, במקביל לשלב השלישי של הניסוי.

בארה"ב, הנשיא טראמפ דוחק במנהל התרופות האמריקני (FDA) לאשר ליצרנים להפיץ את החיסונים מיד – כלומר, לפני הבחירות לנשיאות ב-8 לנובמבר.

הלחצים הללו מגדילים את התקווה לסיום מהיר של הסיוט העולמי, אבל גם מעלים חשש בקהילה המדעית ובציבור שהחיסון לא יהיה בטוח, או לא יעבוד.

"החיסונים לקורונה שנבדקים כיום הם לא מאוד מסוכנים, כי רובם הגדול – כולל אלה שקרובים לאישור – לא מבוססים על נגיפי covid19 חיים מוחלשים", אומר  ד"ר ארז גרטי, ראש תחום תקשורת המדע במכון דוידסון לחינוך מדעי ואימונולוג בהשכלתו. "יחד עם זאת, הסיכון תמיד קיים, וגם הסיכון לכישלון או להצלחה חלקית, וכדאי לקחת אותם בחשבון ולבצע את תהליך הבדיקה כיאות.

"החיסונים לקורונה שנבדקים כיום הם לא מאוד מסוכנים, כי רובם הגדול, כולל אלה שקרובים לאישור, לא מבוססים על נגיפי covid19 חיים מוחלשים. עם זאת, סיכון תמיד קיים, וגם הסיכון לכישלון או להצלחה חלקית"

"חלק מהחיסונים לקורונה שנבדקים הם רקומביננטים – הזרקה של חלבונים מהמעטפת של הנגיף. חיסונים נוספים שפותחו ונבדקים הם נגיפי קורונה מומתים, מעין 'צל של נגיף'. סוג נוסף הם נגיפים ממשפחות נגיפים אחרות לגמרי – כלומר, לא ממשפחת הקורונה, שאינם מסוכנים לאדם – ומהונדסים גנטית כך שייצרו חלבון של נגיף הקורונה ויתחפשו לו. סוג אחרון מבוסס על 'הוראות הבניה' של אחד מחלבוני נגיף הקורונה, RNA, שאותן מזריקים לגוף וגורמים לתאים בגופינו לייצר את אותם חלבונים ולדמות מצב של הדבקה. ניסויים נוספים נערכים בנוגדנים שנוצרים בגוף של חולי קורונה ומופקים מהם לאחר החלמתם".

ד"ר גרטי, מכון דוידסון (צילום: איתי בלסון, מכון ויצמן)

לדברי גרטי, "הנהלים מחייבים לחכות לסוף השלב השלישי לפני הפצת החיסון, אבל בסין, ברוסיה ובאמירויות לא עובדים לפי הנהלים הללו. ובארצות הברית – בשל הבחירות – יש לחץ גדול על ה-FDA להוציא אישור חירום שיאפשר להפיץ את החיסון במקביל לשלב השלישי. אם זה מה שיקרה, עשוי להיות אפקט דומינו שבו ברוב המדינות בעולם ההפצה תתחיל במקביל לשלב השלישי של הניסויים".

מדובר במצב חירום, גם מבחינת התמותה מקורונה, גם מבחינת העומס שלה על מערכת הבריאות וגם מבחינת האפקט החברתי והכלכלי הקשה של ההגבלות והסגרים. האם זאת לא סיבה מספיק טובה לבצע אישור חירום כזה?

"יש סיבות לאשר, אבל מבחינה מדעית ורפואית אישור כזה כרוך בבעיות וסיכונים גדולים. קודם כל, זה מכניס רעש למערכת שיקשה לבדוק את האפקטיביות של הניסוי ויקשה על ניטור מצבם של אנשים שהתחסנו.

"כדי לדעת אם החיסון עובד, צריך שמול עשרות האלפים שמתחסנים במסגרת הניסוי, תהיה גם אוכלוסייה כללית שלא מתחסנת. בלי זה אי אפשר לדעת אם הירידה בהדבקה, אם תתרחש, נובעת מהחיסון או מסיבות אחרות.

"בנוסף, עלולות להיות תופעות לוואי שלא אותרו בשלב הראשון, לרוב כי הן נדירות יותר. תופעות כאלה עלולות להיות מסוכנות ולהרתיע אנשים מלהתחסן, גם בחיסון עצמו אחרי שהן יתגלו, וגם בחיסונים עתידיים, ולא רק נגד קורונה".

בשורה התחתונה, בהנחה הלא-ודאית, אבל סבירה, שאחד החיסונים שנבדקים כעת יצליח, מתי הוא יגיע לכאן? בתרחיש שבו החיסון יופץ כבר בשלב השלישי ובתרחיש שבו הוא יופץ רק בסוף השלב, מתי להערכתך נזכה להתחסן בישראל?

"אם ייתנו אישור חירום בארה"ב, החיסון יופץ כבר בנובמבר ודצמבר הקרובים. חברות התרופות החלו בייצור עוד לפני שקיבלו את האישור. אבל אם לא יהיה אישור כזה – ההערכה היא שיהיה חיסון לקראת סוף החורף.

"אם ייתנו אישור חירום בארה"ב, החיסון יופץ כבר בנובמבר ודצמבר הקרובים. חברות התרופות החלו בייצור עוד לפני שקיבלו אישור. אבל אם לא יהיה אישור כזה – ההערכה היא שיהיה חיסון לקראת סוף החורף"

"משרד הבריאות הישראלי כבר חתם על הסכמים עם מודרנה, אוקספורד וחברות מובילות אחרות במירוץ, לצורך רכישת מאות מיליוני מנות חיסון. אני מניח שיהיה תעדוף לאוכלוסיות בסיכון ולעובדי צוותים רפואיים, אבל הכל שאלה של כמה מנות נקבל. ה-CDC פרסם לא מזמן הערכה שעד יולי ניתן יהיה לחסן את אוכלוסיית ארצות הברית לקורונה. אני מעריך שישראל לא תישאר מאחור".