בפברואר 2017 טס ראש ממשלת יפן דאז, שינזו אבה, לביקור עבודה בארה"ב. הביקור כלל פגישה עם הנשיא הטרי דונאלד טראמפ. הייתה זו הפעם השלישית בחצי שנה ששינזו חצה את האוקיינוס הפסיפי כדי לפגוש את טראמפ, אחרי שנפגשו בשולי העצרת הכללית של האו"ם ולאחר ניצחונו המפתיע של הנשיא האמריקני.

לשינזו היו סיבות מצוינות לטרוח כל כך כדי להגיע לדיאלוג עם טראמפ: ההבטחות של המועמד-שהפך-נשיא לפרוש מהסכמי הסחר הטראנס-פסיפיים והודעתו כי יפן תצטרך "לשלם" על הנוכחות הצבאית האמריקנית בשטחה, לצד הנכונות לנהל משא ומתן עם צפון-קוריאה, עוררו דאגה רבה בטוקיו. ראש הממשלה היפני הקפיד להגיע לארה"ב כדי להידבר עם טראמפ ולשכנעו לאמץ מדיניות שתהא מקובלת יותר על יפן, או לפחות לרכך את עמדותיו הנוקשות בנושאי סחר וביטחון.

ישראל נמצאת היום במצב דומה, גם אם לא זהה, לזה שבו עמדה יפן ב-2016. ג'ו ביידן הוא הפוליטיקאי המנוסה ביותר בוושינגטון כיום, עמדותיו וסגנונו מוכרים היטב (ובכך הוא נבדל מטראמפ), והוא ידיד אמת של ישראל ושל העם היהודי (ובכך הוא דומה לטראמפ) – אבל חלק מהעמדות שהציג במהלך הקמפיין מעוררות דאגה במשרדי הממשלה בירושלים ובקריה בתל-אביב.

ישראל נמצאת היום במצב דומה לזה של יפן ב-2016. ביידן הוא הפוליטיקאי המנוסה ביותר בוושינגטון כיום והוא ידיד אמת של ישראל והעם היהודי, אבל חלק מעמדותיו בקמפיין מעוררות דאגה בירושלים ובקריה ובת"א

כיוון שביידן הוא אכן ידיד אמת, ודמויות המפתח בקבינט שלו, ובראשן טוני בלינקן וג'ייק סאליבן (המיועדים לתפקידי שר החוץ והיועץ לביטחון לאומי, בהתאמה) חולקים את המחויבות שלו לביטחונה של ישראל ולאופייה היהודי-דמוקרטי – לישראל יש נקודת פתיחה טובה למדי לקראת המשימה החשובה שלה: לעבוד מול ממשל ביידן כדי להבטיח את השמירה על האינטרס הישראלי.

יש ארבעה עקרונות מפתח למשימה הזו.

1

הראשון והמרכזי שבהם הוא לדבר. משרד החוץ, משרד הביטחון, המוסד והמל"ל חייבים להתדיין עם אנשי הצוות של ביידן בהקדם האפשרי, ולהציג את האופן שבו ישראל מנתחת את המצב במזרח התיכון ואת הסיכונים המרכזיים שהיא מזהה. אם לא נדבר וננמק את ההסתייגויות שלנו, לא נוכל להשפיע על מדיניות, בראש ובראשונה בנושא האיראני. חזרה אמריקנית להסכם הגרעין עשויה להיות התפתחות חיובית, אם (ורק אם) אכן תכנית הגרעין תיבלם וארה"ב תשמור בידיה מנופי לחץ להמשך. יש חשיבות גם להצגת הצעות קונסטרוקטיביות, בבחינת "מה לעשות" ולא רק "ממה להימנע": המשך הנורמליזציה בין ישראל ומדינות ערב והגברת הלחץ הכלכלי על חזבאללה הם כמה מהרעיונות שחשוב להציג בפני הממשל הנכנס.

2

העקרון השני הוא לנהל את הדיאלוג "מתחת לשולחן". לישראל ולארה"ב יש אינטרסים דומים אבל לא חופפים, ומחלוקות הן בלתי נמנעות: אך יש להימנע מלתת להן פומבי. בממשל טראמפ לא אהבו את הפעילות הסינית בישראל, ובירושלים ראו בדאגה את נטישת הכורדים בסוריה, אבל הצדדים הקפידו ללבן את אי-ההסכמות בצינורות המקובלים ולא מעל דפי העיתון וגלי האתר. כאשר המחלוקות גלויות אויבינו שמחים לאיד, וכאשר מתדיינים עליהן בצינורות המקובלים אנחנו גם משדרים עוצמה וגם יותר קל לפתור אותן.

3

העיקרון השלישי הוא להימנע מ"רשימות שחורות". בכירי הקבינט הם ידידי ישראל, אבל לא מן הנמנע שביידן ימנה לתפקידים מרכזיים גם מי שאין להם זיקה עמוקה למדינה היהודית, ואף אנשים שהם ביקורתיים מאוד כלפיה. עלינו לזכור שזוהי זכותו של הנשיא האמריקני למנות את פקידיו כטוב בעיניו, ולהיות מוכנים לנהל דיאלוג גם עם מי שמבקרים את המדיניות הישראלית.

עקרון המפתח הראשון והמרכזי להבטחת האינטרס הישראלי בממשל ביידן, הוא לדבר. משרד החוץ, משרד הביטחון, המוסד והמל"ל חייבים להתדיין עם צוות ביידן בהקדם. ללא הנמקת הסתייגויותינו, לא נשפיע על המדיניות

4

לבסוף, העיקרון הרביעי דורש לחזק ולגייס תמיכה רחבה בארה"ב: ידידינו בקונגרס ובארגוני החברה האזרחית. היחסים בין ארה"ב לבין ישראל מושתתים לא רק על אינטרסים משותפים אלא גם על ערכים משותפים וקרבה בין העמים. על מנת להבטיח אוזן קשבת לצרכים הישראליים עלינו לפעול גם מול ציבורים ולא רק מול נבחריהם. דגש מיוחד יש לתת לארגוני השמאל האמריקאי, גם (ולמעשה, בעיקר) אם הם מבקרים את המדיניות הישראלית: כל עוד אינם שוללים את זכותה להתקיים או תומכים בטרור, ארגונים אלו הם בני שיח לגיטימיים, שדרכם ישראל יכולה להגיע לקהלים שאינם בהכרח אוהדים אותה או מכירים אותה. בין קהלים אלו – כולל ההיספנים, האסייתים והצעירים הפרוגרסיביים – ישנם כוחות עולים בפוליטיקה האמריקנית, והשקעה בהם בטווח המיידי תניב תשואה בטווח הארוך. אסור לשכוח אותם.

רותם אורג הוא חוקר, פעיל חברתי והמייסד של העמותה "הברית הישראלית דמוקרטית", המחברת בין ישראלים ודמוקרטים בארה"ב על בסיס ערכים ליברליים משותפים. Ildem.org

מנועי התעמולה והספין של בנימין נתניהו השיגו התבטאות של גדי סוקניק באחד הראיונות ועטו עליה כמוצאי שלל רב. סוקניק הוא אדם עצמאי ולא מייצג שום מפלגה, אבל צבא ההטרלה כבר סימן אותו כשמאלני מתנשא.

מגיש החדשות לשעבר, גדי סוקניק: ״נבחרי הליכוד ברמה נמוכה בהרבה מהנבחרים של יש עתיד. רמה נמוכה של אינטלגנציה, של תרבות, של תרבות שיח״ pic.twitter.com/bYVX2NYBqh

— Ran Boker רן בוקר (@ranboker) June 27, 2022

נתניהו שיחרר גינוי רשמי, שם התייחס להתבטאות כאילו נאמרה על בוחרי הליכוד, כשבפועל היא נאמרה על חברי הכנסת של המפלגה, מירי רגב דחפה את "גזען", למרות שרוב נבחרי המפלגה גברים אשכנזים עשירים, ואמיר אוחנה כבר הביא נימוקים לספרים שכתב נתניהו כאילו הם מעידים על אינטליגנציה גבוהה (היי, ומה לגבי אינטליגנציה רגשית?). וכך הלך הספין ותפח.

מנועי התעמולה והספין של נתניהו השיגו התבטאות ועטו עליה כמוצאי שלל רב. סוקניק אדם עצמאי ולא מייצג שום מפלגה, אבל צבא ההטרלה כבר סימן אותו כשמאלני מתנשא

הבה ננסה רגע לבדוק אינטליגנציה פוליטית. נניח בצד את מחקרים על מנת משכל וזיהוי גאונים לעומת אחרים.

האם נבחרי הליכוד נוהגים באופן תבוני ואינטליגנטי כאשר הם תומכים ללא סייג במהלכיו של נתניהו? האם יש להם אינטילגנציה פוליטית שמסוגלת לקדם את ישראל לעתיד טוב יותר?

"כושר אבחנה בין דבר לדבר". כותב מילון אוקספורד בהגדרת "אינטילגנציה".
האם ישראל כץ, לשעבר שר אוצר, יודע להבדיל בין מדינה עם תקציב חוקי מאושר לבין מדינה שאין לה תקציב מאושר אלא רק המשכי, והיא נאלצת לעצור פרויקטים, מינויים, חוקים, תשלומים ואת כל מערכותיה כיוון שהחוק לא מאפשר להוציא כספים שאין להם אישור בתקציב חוקי?

האם יואב גלנט, שר החינוך לשעבר, יודע להבדיל בין מערכת קורסת לבין רפורמה בשכר המורים?

האם שר הבריאות לשעבר יעקב ליצמן, יודע להבחין בין מצב המחסור בתקנים ומיטות בבתי החולים לבין הכאוס והסכנות הצפויות לציבור בשל כך?

האם השר לשעבר במשרד לביטחון פנים, אמיר אוחנה, הוא אדם תבוני המבין שהיעדר מפכ"ל קבוע במשך שנתיים וחצי פוגע במשטרה, בעצמאותה, בתפקודה המבצעי בלחימה בפשע, ביכולתה להתנגד לפרויקטים מסוכנים כמו החגיגות ההמוניות במירון, או אפשרותה לטפל בזמן במחדלי שב"ס שהובילו לבריחת אסירים מסוכנים?

האם נבחרי הליכוד נוהגים באופן תבוני ואינטליגנטי כאשר הם תומכים ללא סייג במהלכי נתניהו? האם יש להם אינטליגנציה פוליטית שמסוגלת לקדם את ישראל לעתיד טוב יותר?

אם להתבסס על עדויות השרים הללו, הם מצהירים שהם אינטליגנטים וכי סוקניק רק השמיץ. אם כך מהו ההסבר להתנהגותם שאינה מבחינה בסכנות שאליהן הוביל מנהיגם? חמש מערכות בחירות בתוך 3 שנים זה מהלך תבוני של מדינה המונהגת בידי שרים אינטליגנטים?

מהו ההסבר להתנהגות חסרת האחריות, שלפיה הם תומכים בסיפוח, ולמחרת בעסקת המאה שמעבירה שטחים לפלסטינים? מתנגדים למדינה פלסטינית, אבל אם נתניהו יאמר הם מיד יתמכו? תומכים בשת"פ עם רע"ם, אבל למחרת הקמת ממשלת השינוי מכנים את רע"ם תומכי טרור וממשיכים להסביר שאבו יאיר לא ניהל מו"מ עם רע"ם לכניסה לממשלתו?

מהו ההסבר לכך שהם ביחד, כאיש אחד, תומכים בהחלטה להתנגד לכל חוק שמביאה הקואליציה גם אם הוא לטובת כלל אזרחי ישראל? מה אינטליגנטי בהתנהגות הזו?

בבקשה. לכל המכפישים את הממשלה הזו – אתם מוזמנים לשלוח פרחים למי שחיבל בכל החוקים שהיא ניסתה להעביר לטובת האזרחים.
הפרחים לביבי נתניהו וחברי הכת, מירי-אין כאבי בטן-רגב, עידית סילמן, שיקלי, אורבך וח"כ רינאווי.
מקווה שעכשיו אתם מרוצים מהכאוס הצפוי במדינה. pic.twitter.com/WAbtaNxU3f

— listein (@Lihistein) June 21, 2022

מהו ההסבר לכך שהם ביחד, כאיש אחד, תומכים בהחלטה להתנגד לכל חוק שמביאה הקואליציה גם אם הוא לטובת כלל אזרחי ישראל? מה אינטליגנטי בהתנהגות הזו?

מה אינטליגנטי בהפלת חוק למען נאנסות? למען זוגות צעירים? למען המתנחלים ביו"ש – מצביעי הגוש שלהם? מה אינטליגנטי בהתנגדות לחוק המטרו שאמור לשרת את כל אזרחי המדינה ועלותו עשרות מיליארדים?

והדוגמה האחרונה בינתיים, שגריר ארה"ב נאלץ להתחנן בפני כנסת ישראל להצביע לטובת פטור מוויזות לישראלים לארה"ב, הטבה שהוא עומל עליה מאז שנכנס לתפקידו למען האזרחים ועומדת להידחות בגלל האופוזיציה?

תראו מה זה, שגריר ארצות הברית רוצה לעזור יותר לאזרחי ישראל מאשר הליכודניקים. איזה בושה, אין פה שום דבר שאיכפת להם ממנו. כלום https://t.co/gZ5gFkfCr6

— Roee Neuman???????????????? (@NeumanRoee) June 28, 2022

על פניו, גם לאיש שאינו מדען חוקר אינטליגנציה נדמה שאלה מהלכים מוזרים, מסוכנים, חסרי היגיון ובוודאי לא תבוניים.

נבחרי הליכוד סימנו את עצמם בנאמנותם הבלתי מסויגת לנתניהו כאנשים שהניחו בצד את תבונתם. את הכושר להבחין בין דבר לדבר.

יתכבדו נא כל הבכיינים שנפגעו מדברי סוקניק ויגידו: איזה מהלך תבוני, מקורי, מלא השראה ואינטליגנציה ביצעו ממשלות נתניהו לטובת הציבור?

איזה פתרון שאיש לא חשב עליו קודם הם יזמו לטובת אחת מסוגיות הליבה של ישראל: יוקר המחיה, הסכסוך עם הפלסטינים, שבריריות הדמוקרטיה והאיומים עליה ועוד?

מה?
לא שומעים.

יש דוגמה להצעה אינטליגנטית אחת שתמנע אסון במירון, תגרום לחרדים לצאת לעבוד ולהתגייס, תפחית את הביורוקרטיה והמיסים הגבוהים הממררים את חיינו?

יתכבדו הבכיינים שנפגעו מדברי סוקניק ויצביעו על מהלך תבוני, מקורי, מלא השראה ואינטליגנציה שביצעו ממשלות נתניהו לטובת הציבור. איזה פתרון שאיש לא חשב עליו יזמו לטובת אחת מסוגיות הליבה של ישראל?

האנשים האלה במשך שנים עסוקים רק בצרות של מנהיגם, במשפטיו הפליליים ובשרידותם בשלטון.

שום מעשה תבוני למען איכות חיי האזרחים הם לא עשו.
בכיינים חסרי תבונה.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

צודקים חברי המחנה הדמוקרטי המצומק באמירתם שהמאבק הקיומי נגד חזרת שלטון הבלהות של נתניהו אינו יכול להצדיק את המשך האפרטהייד ושלילת הריבונות וזכויות האדם ממיליוני הפלסטינים.

אך צודקים גם חברי המחנה הדמוקרטי שמבהירים שאין להרפות מהמאבק באפרטהייד, אך בשום אופן אי אפשר להקטין או למזער את הסכנות העצומות והקיומיות שטמונות בשובו של המחריב הגדול להנהגה.

צודקים האומרים שהמאבק הקיומי נגד חזרת שלטון הבלהות של נתניהו אינו יכול להצדיק את המשך האפרטהייד. אך צודקים גם האומרים שאי אפשר למזער את הסכנות הקיומית שבשובו להנהגה

מול שתי העמדות הללו, מצחיק, עצוב וגם נלעג לראות כיצד מצליח גדעון לוי גם להתנגד לאפרטהייד ולדיקטטורה הצבאית בגדה וגם לתמוך באיש החורבן וההסתה.

אני מבין כמובן את הצורך הנרקיסיסטי של לוי להתבדל מאיזה קולקטיב מדומיין בתוך ראשו כי הוא חושב שזה מגניב. אבל בשל הצורך הנרקיסי להתבדל ולהרגיש חתרן, שוכח העיתונאי שלצד זכותם של הפלסטינים לא לסבול ממשטר מדכא, גם לישראלים יש זכות לא לסבול ממשטר מדכא:

כשם שהפלסטינים אינם צריכים לסבול ממשטר הפרדה גזעני שמשליט על חייהם דיקטטורה צבאית, שולל מהם ריבונות ואזרחות ופוגע בזכויות האדם שלהם – גם הישראלים אינם צריכים לסבול ממשטר סמכותני, מריסוק שאריות המוסדות הדמוקרטיים ומעלייתו של דיקטטור מסית ומשסה שמקיים פולחן אישיות.

הישראלים אינם צריכים לסבול מהעדר אופק כלכלי, מריסוק השירות הציבורי, מקיום כלכלי רעוע, מפערים כלכליים עצומים וקיומיים שגוזרים במידה רבה את גורלו הקיומי הכלכלי של כל תינוק בהתאם ליכולתה הכלכלית של משפחתו, מחוסר יכולת לקנות דירה, מהשתעבדות איומה ומלחיצה לשכר דירה מופרך או למשכנתא לכל החיים, מתרבות כזב מחרידה, מתקשורת חנפנית שעוסקת בתעמולה ופולחן אישיות, משיסוי נגד האזרחים הערבים, מהסתה נגד אזרחים יהודים שמתנגדים לשלטון הריקבון, מהפיכת כל יריב פוליטי לבלתי לגיטימי, מהסתה כוזבת נגד מערכת המשפט, ממינוי שומרי סף נרצעים וחסרי חוליות, מהפיכת כל האזרחים לבני ערובה של נאשם שיודע שהוא יורשע ולכן ירתום את שלטונו לחילוצו ממשפטו הפלילי, ממשטרה גרועה ורקובה ואלימה במוקדים רבים בתוכה, מביזוי היהדות, מאפליית נשים, ממניעת תחבורה ציבורית בשבת (הנפגעים הם עניים ומעמד ביניים. רובנו), מריקון מוסדות דמוקרטיים מכל תוכן, ממינויים כושלים, מקידוש תרבות השקר והעילגות, מדריסת החלש בידי החזק, מהזנחת מערכות הבריאות והחינוך והרווחה, ממכירת נכסי ציבור בנזיד עדשים למתי מעט מקושרים ועשירים, מגזענות אתנוצנטרית כעורה וחמורה ומהעמקת השעבוד של הסוהר הישראלי כל עוד הוא משעבד את האסיר הפלסטיני.

מול שתי העמדות הללו, מצחיק, עצוב וגם נלעג לראות כיצד מצליח גדעון לוי גם להתנגד לאפרטהייד ולדיקטטורה הצבאית בגדה וגם לתמוך באיש החורבן וההסתה

כן, צריך להיאבק בכל ממשלה שמותירה את האפרטהייד בגדה על כנו ואף מעמיקה אותו. וצריך גם לבלום את שובו של הנוכל המשסה שחולל חורבן עצום במדינת ישראל.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.