למעלה מ-72 שנים אנחנו מצויים במערבולת דמים. אלברט איינשטיין כבר הזהיר, שלא נוכל לפתור בעיות באמצעות אותה דרך חשיבה שהשתמשנו בה כשייצרנו את אותן בעיות.

בתנועת "נשים עושות שלום" גיבשו הצעת חוק שמטרתה לחלץ את המערכת מהסבבים הפבלוביים של מתקפה, תגובה, רגיעה וחוזר חלילה.

למעלה מ-72 שנים אנחנו מצויים במערבולת דמים. בתנועת "נשים עושות שלום" גיבשו הצעת חוק שמטרתה לחלץ את המערכת מהסבבים הפבלוביים של מתקפה, תגובה, רגיעה וחוזר חלילה

לצה"ל, כמתחייב, יש תוכניות מבצעיות מוכנות לכל תרחיש אפשרי – תוכניות מגירה לעת משבר: מאירוע נקודתי כמו הסלמה מול הפלסטינים, ועד תוכניות מפורטות למקרי הסלמה צבאית מול המדינות השכנות, וכן, מטבע הדברים, גם מול איראן, כפי שהודה בשעתו מי שהיה שר הביטחון שאול מופז.

זאת ועוד, באוגוסט 2015, באורח תקדימי בהיסטוריה הצבאית, פרסם מי שהיה אז הרמטכ"ל, גדי אייזנקוט, את מסמך "אסטרטגית צה"ל – בראי הביטחון הלאומי". מדובר במסמך מפורט, שבפעם הראשונה הופנה גם לציבור, מתוך כוונה לייצר שיח בעל משמעות באשר לאתגרים הניצבים בפני מדינת ישראל בכלל וצה"ל בפרט.

המסמך התקדימי עודכן ב-2018 ואינו מהווה תחליף לתפיסת הביטחון, אלא מחדד אותה, בהיות הזרוע הצבאית זו שמבצעת את המטרות המדיניות של הממשלה.

כלומר, יש הכרה ברורה בכך שצה"ל אינו יכול להתנהל במנותק מצרכיה המדיניים של המדינה. דיון ער ומתמשך מתקיים סביב השאלה, מי מוסמך להכריז על פתיחה במלחמה.

התשובות לכך מגוונות: הקבינט כולו, חצי קבינט, ראש הממשלה ושר הביטחון, ראש הממשלה לבדו. בכל מקרה אין בנמצא צוותים קבועים, היושבים כדי לתת מענה מדיני להסלמות בטחוניות.

אל מול תוכניות המגירה למקרי הסלמה ביטחוניים אנחנו מוצאים מגירות ריקות בתחום המדיני. כשצה"ל יוצא למבצעים ולמלחמות אנחנו לא מוצאים חשיבה מקדמית מדינית ברורה מה תהיינה ההשלכות הכוללות של אותם מהלכים צבאיים.

אל מול תוכניות המגירה למקרי הסלמה ביטחוניים, המגירות ריקות בתחום המדיני. כשצה"ל יוצא למבצעים ולמלחמות אין בנמצא חשיבה מקדמית מדינית ברורה לגבי ההשלכות הכוללות של אותם מהלכים צבאיים

לפניכם מספר דוגמאות, שנדונו בעבר בהרחבה:

• 1982 – מלחמת לבנון הראשונה: פרצה בעקבות ניסיון התנקשות בשגריר ישראל בבריטניה, שלמה ארגוב, והתגלגלה ממלחמת שלום הגליל בעומק 40 ק"מ למלחמת לבנון שנמשכה 18 שנים.

• 2002 – מבצע חומת מגן: הממשלה בראשות אריאל שרון מחליטה להשתלט מחדש על ערים פלסטיניות בגדה המערבית.

• 2006 – מלחמת לבנון השניה.
• 2007 – החלטת ראש הממשלה אהוד אולמרט להשמיד את הכור הגרעיני בסוריה.
• 2014 – מבצע צוק איתן: חלק ממבצעים בעזה והבולט שבהם. החל תחת השם "שובו אחים" בעקבות חטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים גלעד שער יעקב נפתלי פרנקל ואייל יפרח, זכרם לברכה. במהלך המבצע לאורך חמישים ימי לחימה עקובים מדם התגלו מנהרות טרור, שצה"ל ראה בהן, ובצדק, איום בעל משמעות אסטרטגית כבדת משקל.

בתום מבצע צוק איתן מבקר המדינה בדק את תהליך קבלת ההחלטות במבצע וציין בחומרה מספר היבטים. אלה הובילו למסקנה נחרצת, אותה אנו מבקשות להדגיש – יש צורך מובהק באימוץ הצעת חוק לחלופות מדיניות. בנוסף לכך הצביע המבקר על כך שראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, פסל על הסף חלופות מדיניות והתנגד להציג אותן בפני הקבינט ו/ או להנחות את המל"ל והצבא.

ראש הממשלה עסק בתוכניות אופרטיביות לפני שנקבעו היעדים האסטרטגיים הרצויים. לא די בכך שלא הועלו חלופות מדיניות ולא נקבעו יעדים אסטרטגיים, גם לא נבדקה היכולת להתמודד עם איום המנהרות. גם ראש הממשלה, גם שר הבטחון וגם הרמטכ"ל ידעו על חומרת איום המנהרות, אך לא שיתפו את הקבינט.

בתום מבצע צוק איתן מבקר המדינה בדק את תהליך קבלת ההחלטות במבצע וציין בחומרה מספר היבטים. אלה הובילו למסקנה נחרצת, אותה אנו מבקשות להדגיש – יש צורך מובהק באימוץ הצעת חוק לחלופות מדיניות

כאן אנו מגיעים למל"ל – המועצה לביטחון לאומי, שהוקמה בעקבות לקחי מלחמת יום הכיפורים. אחד הלקחים המרכזיים בהמלצות ועדת אגרנט, שחקרה את מהלכי המלחמה ותוצאותיה, היה הצורך בהקמת גוף חדש מייעץ לראש הממשלה. גוף, שבין תפקידיו המרכזיים יהיה הצגת עמדות ורעיונות, שמנוגדים לחשיבה הממוסדת המסורתית – מה שנקרא חשיבה מחוץ לקופסה,  כדי להשיג תוצאה מיטבית למה שכתוב בחוק המל"ל:

"להכין את דיוני הממשלה וועדותיה להציג חלופות לגבי נושאי הדיון, נוסף על הצגתן ע"י הגופים הנוגעים בדבר, את ההבדלים בין החלופות ואת משמעותם, כפי שנבחנו על ידיו וכן את המלצתו המנומקת לגבי החלופה הנבחרת".

במבחן הזמן אנחנו עדים לכך שהסעיף החשוב הזה נדחק לשוליים.

הצעת החוק של נשים עושות שלום לחייב ממשלה, כל ממשלה, לבחון חלופות מדיניות לפני מבצע או פעולה צבאית, אינה באה לייצג עמדות של גוף כזה או אחר במערכת הפוליטית. הראייה – התמיכה מקיר לקיר לה זוכה הצעת החוק בקרב חברי בית המחוקקים מאז הוחל בגיבושה.

לפני מספר שנים צחי הנגבי מהליכוד אמר:

"אם יש דבר שנסיתי ונכשלתי זה לעשות שינוי בפרופורציות בהקשר של ויסות הביטחוני אל מול המדיני – נשאבנו לנושאים הביטחוניים".

דן מרידור, האיש שגיבש בשעתו את תורת הלחימה של צה"ל:

"החוק הוא דרך להטמיע ערכים במציאות. הדיון צירך להיות ענייני לא חלק מאידיאולוגיה".

ציפי לבני:

"יש עוד אופציות והאופציות האלה צריכות להיות מונחות מראש על שולחן הקבינט".

מרב מיכאלי: לקחה על עצמה להגיש את הצעת החוק של נשים עושות שלום.

מרב מיכאלי ונשים עושות שלום בקידום הצעת החוק לבחינת חלופות מדיניות (צילום: תמר מוצפי)

נשים עושות שלום (צילום: תמר מוצפי)

*  *  *

הצעת החוק מבקשת להבטיח תהליכי קבלת החלטות אחראיים, המבוססים על ידע וחשיבה אסטרטגית, מציעה למסד ולהסדיר דיונים קבועים של הקבינט המדיני ביטחוני בנושא חלופות מדיניות מתוך השקפה ברורה, שדיונים כאלה צפויים לשפר את טיב ההחלטות המתקבלות, תוך חיזוק המטה לביטחון לאומי בכלל ואגף המל"ל, שאמון על פיתוח ובחינת חלופות מדיניות בפרט.

הצעת החוק מבקשת להבטיח תהליכי קבלת החלטות אחראיים, המבוססים על ידע וחשיבה אסטרטגית, מציעה למסד ולהסדיר דיונים קבועים של הקבינט המדיני ביטחוני בנושא חלופות מדיניות

מוצע למסד גוף ידע בתוך המל"ל, שידאג לאיגום הידע בנושא חלופות מדיניות, שיחפש אחר פתרונות מדיניים לסכסוך ממושך ואחר פריצת דרך שתבטיח עתיד של שלום ובטחון לאזרחי ישראל.

מתוך הבנה שפיקוח ובקרה הם אלמנטים מוסדיים הכרחיים לטיוב התהליך ומתוך הכרה בחשיבות ועדת החוץ והביטחון כגוף המרכזי המפקח על התהליכים, מוצע שתהיה חובת דיווח לוועדה על תהליכי בחינת החלופות המדיניות וחובת פרסום דו"ח תקופתי לציבור.

אין ספק שהליך כזה גם יתרום לבנית אמון הציבור במהלכי הממשלות, כפי שאמר בן גוריון: "תדע כל אם עבריה, כי הפקידה את גורל בנה בידי מפקדים ראויים לכם" ואף בידי מדינאים שראויים.

פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד הפעיל של מפקדים למען ביטחון ישראל, בוועדת ההיגוי של פורום ארגוני השלום ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. היא חברה במועצה הדתית של עיריית תל אביב. בעלת ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתונים חדשות ועל המשמר ועורכת ומגישה יומני חדשות ותוכניות מלל ברשת ב של קול ישראל.