למעלה מ-72 שנים אנחנו מצויים במערבולת דמים. אלברט איינשטיין כבר הזהיר, שלא נוכל לפתור בעיות באמצעות אותה דרך חשיבה שהשתמשנו בה כשייצרנו את אותן בעיות.

בתנועת "נשים עושות שלום" גיבשו הצעת חוק שמטרתה לחלץ את המערכת מהסבבים הפבלוביים של מתקפה, תגובה, רגיעה וחוזר חלילה.

למעלה מ-72 שנים אנחנו מצויים במערבולת דמים. בתנועת "נשים עושות שלום" גיבשו הצעת חוק שמטרתה לחלץ את המערכת מהסבבים הפבלוביים של מתקפה, תגובה, רגיעה וחוזר חלילה

לצה"ל, כמתחייב, יש תוכניות מבצעיות מוכנות לכל תרחיש אפשרי – תוכניות מגירה לעת משבר: מאירוע נקודתי כמו הסלמה מול הפלסטינים, ועד תוכניות מפורטות למקרי הסלמה צבאית מול המדינות השכנות, וכן, מטבע הדברים, גם מול איראן, כפי שהודה בשעתו מי שהיה שר הביטחון שאול מופז.

זאת ועוד, באוגוסט 2015, באורח תקדימי בהיסטוריה הצבאית, פרסם מי שהיה אז הרמטכ"ל, גדי אייזנקוט, את מסמך "אסטרטגית צה"ל – בראי הביטחון הלאומי". מדובר במסמך מפורט, שבפעם הראשונה הופנה גם לציבור, מתוך כוונה לייצר שיח בעל משמעות באשר לאתגרים הניצבים בפני מדינת ישראל בכלל וצה"ל בפרט.

המסמך התקדימי עודכן ב-2018 ואינו מהווה תחליף לתפיסת הביטחון, אלא מחדד אותה, בהיות הזרוע הצבאית זו שמבצעת את המטרות המדיניות של הממשלה.

כלומר, יש הכרה ברורה בכך שצה"ל אינו יכול להתנהל במנותק מצרכיה המדיניים של המדינה. דיון ער ומתמשך מתקיים סביב השאלה, מי מוסמך להכריז על פתיחה במלחמה.

התשובות לכך מגוונות: הקבינט כולו, חצי קבינט, ראש הממשלה ושר הביטחון, ראש הממשלה לבדו. בכל מקרה אין בנמצא צוותים קבועים, היושבים כדי לתת מענה מדיני להסלמות בטחוניות.

אל מול תוכניות המגירה למקרי הסלמה ביטחוניים אנחנו מוצאים מגירות ריקות בתחום המדיני. כשצה"ל יוצא למבצעים ולמלחמות אנחנו לא מוצאים חשיבה מקדמית מדינית ברורה מה תהיינה ההשלכות הכוללות של אותם מהלכים צבאיים.

אל מול תוכניות המגירה למקרי הסלמה ביטחוניים, המגירות ריקות בתחום המדיני. כשצה"ל יוצא למבצעים ולמלחמות אין בנמצא חשיבה מקדמית מדינית ברורה לגבי ההשלכות הכוללות של אותם מהלכים צבאיים

לפניכם מספר דוגמאות, שנדונו בעבר בהרחבה:

• 1982 – מלחמת לבנון הראשונה: פרצה בעקבות ניסיון התנקשות בשגריר ישראל בבריטניה, שלמה ארגוב, והתגלגלה ממלחמת שלום הגליל בעומק 40 ק"מ למלחמת לבנון שנמשכה 18 שנים.

• 2002 – מבצע חומת מגן: הממשלה בראשות אריאל שרון מחליטה להשתלט מחדש על ערים פלסטיניות בגדה המערבית.

• 2006 – מלחמת לבנון השניה.
• 2007 – החלטת ראש הממשלה אהוד אולמרט להשמיד את הכור הגרעיני בסוריה.
• 2014 – מבצע צוק איתן: חלק ממבצעים בעזה והבולט שבהם. החל תחת השם "שובו אחים" בעקבות חטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים גלעד שער יעקב נפתלי פרנקל ואייל יפרח, זכרם לברכה. במהלך המבצע לאורך חמישים ימי לחימה עקובים מדם התגלו מנהרות טרור, שצה"ל ראה בהן, ובצדק, איום בעל משמעות אסטרטגית כבדת משקל.

בתום מבצע צוק איתן מבקר המדינה בדק את תהליך קבלת ההחלטות במבצע וציין בחומרה מספר היבטים. אלה הובילו למסקנה נחרצת, אותה אנו מבקשות להדגיש – יש צורך מובהק באימוץ הצעת חוק לחלופות מדיניות. בנוסף לכך הצביע המבקר על כך שראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, פסל על הסף חלופות מדיניות והתנגד להציג אותן בפני הקבינט ו/ או להנחות את המל"ל והצבא.

ראש הממשלה עסק בתוכניות אופרטיביות לפני שנקבעו היעדים האסטרטגיים הרצויים. לא די בכך שלא הועלו חלופות מדיניות ולא נקבעו יעדים אסטרטגיים, גם לא נבדקה היכולת להתמודד עם איום המנהרות. גם ראש הממשלה, גם שר הבטחון וגם הרמטכ"ל ידעו על חומרת איום המנהרות, אך לא שיתפו את הקבינט.

בתום מבצע צוק איתן מבקר המדינה בדק את תהליך קבלת ההחלטות במבצע וציין בחומרה מספר היבטים. אלה הובילו למסקנה נחרצת, אותה אנו מבקשות להדגיש – יש צורך מובהק באימוץ הצעת חוק לחלופות מדיניות

כאן אנו מגיעים למל"ל – המועצה לביטחון לאומי, שהוקמה בעקבות לקחי מלחמת יום הכיפורים. אחד הלקחים המרכזיים בהמלצות ועדת אגרנט, שחקרה את מהלכי המלחמה ותוצאותיה, היה הצורך בהקמת גוף חדש מייעץ לראש הממשלה. גוף, שבין תפקידיו המרכזיים יהיה הצגת עמדות ורעיונות, שמנוגדים לחשיבה הממוסדת המסורתית – מה שנקרא חשיבה מחוץ לקופסה,  כדי להשיג תוצאה מיטבית למה שכתוב בחוק המל"ל:

"להכין את דיוני הממשלה וועדותיה להציג חלופות לגבי נושאי הדיון, נוסף על הצגתן ע"י הגופים הנוגעים בדבר, את ההבדלים בין החלופות ואת משמעותם, כפי שנבחנו על ידיו וכן את המלצתו המנומקת לגבי החלופה הנבחרת".

במבחן הזמן אנחנו עדים לכך שהסעיף החשוב הזה נדחק לשוליים.

הצעת החוק של נשים עושות שלום לחייב ממשלה, כל ממשלה, לבחון חלופות מדיניות לפני מבצע או פעולה צבאית, אינה באה לייצג עמדות של גוף כזה או אחר במערכת הפוליטית. הראייה – התמיכה מקיר לקיר לה זוכה הצעת החוק בקרב חברי בית המחוקקים מאז הוחל בגיבושה.

לפני מספר שנים צחי הנגבי מהליכוד אמר:

"אם יש דבר שנסיתי ונכשלתי זה לעשות שינוי בפרופורציות בהקשר של ויסות הביטחוני אל מול המדיני – נשאבנו לנושאים הביטחוניים".

דן מרידור, האיש שגיבש בשעתו את תורת הלחימה של צה"ל:

"החוק הוא דרך להטמיע ערכים במציאות. הדיון צירך להיות ענייני לא חלק מאידיאולוגיה".

ציפי לבני:

"יש עוד אופציות והאופציות האלה צריכות להיות מונחות מראש על שולחן הקבינט".

מרב מיכאלי: לקחה על עצמה להגיש את הצעת החוק של נשים עושות שלום.

מרב מיכאלי ונשים עושות שלום בקידום הצעת החוק לבחינת חלופות מדיניות (צילום: תמר מוצפי)

נשים עושות שלום (צילום: תמר מוצפי)

*  *  *

הצעת החוק מבקשת להבטיח תהליכי קבלת החלטות אחראיים, המבוססים על ידע וחשיבה אסטרטגית, מציעה למסד ולהסדיר דיונים קבועים של הקבינט המדיני ביטחוני בנושא חלופות מדיניות מתוך השקפה ברורה, שדיונים כאלה צפויים לשפר את טיב ההחלטות המתקבלות, תוך חיזוק המטה לביטחון לאומי בכלל ואגף המל"ל, שאמון על פיתוח ובחינת חלופות מדיניות בפרט.

הצעת החוק מבקשת להבטיח תהליכי קבלת החלטות אחראיים, המבוססים על ידע וחשיבה אסטרטגית, מציעה למסד ולהסדיר דיונים קבועים של הקבינט המדיני ביטחוני בנושא חלופות מדיניות

מוצע למסד גוף ידע בתוך המל"ל, שידאג לאיגום הידע בנושא חלופות מדיניות, שיחפש אחר פתרונות מדיניים לסכסוך ממושך ואחר פריצת דרך שתבטיח עתיד של שלום ובטחון לאזרחי ישראל.

מתוך הבנה שפיקוח ובקרה הם אלמנטים מוסדיים הכרחיים לטיוב התהליך ומתוך הכרה בחשיבות ועדת החוץ והביטחון כגוף המרכזי המפקח על התהליכים, מוצע שתהיה חובת דיווח לוועדה על תהליכי בחינת החלופות המדיניות וחובת פרסום דו"ח תקופתי לציבור.

אין ספק שהליך כזה גם יתרום לבנית אמון הציבור במהלכי הממשלות, כפי שאמר בן גוריון: "תדע כל אם עבריה, כי הפקידה את גורל בנה בידי מפקדים ראויים לכם" ואף בידי מדינאים שראויים.

פאר לי שחר היתה עורכת, כתבת ומגישה בקול ישראל במשך 25 שנה. יש לה ותק של 48 שנים בתקשורת - בגלי צהל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות), ככתבת מדינית ופוליטית בעיתון חדשות ועל המשמר, וכיום היא פעילה בעמותות לטובת האוכלוסיה המבוגרת. היא חברת הועד המנהל במדרשת אדם לקידום הדמוקרטיה.

מערכת המודיעין החשאית הישראלית ממשיכה להכות באיראן בנסיון להרתיעה מלייצר נשק גרעיני. השב"כ עצר אזרח ישראלי שגוייס על ידי המודיעין האיראני וישראל עשתה שורה של התקפות סייבר על מתקנים חיוניים באיראן. המוסד הישראלי מכין הפתעות נוספות לפני שצה"ל יתקוף את מתקני הגרעין של איראן.

לפני כמה שנים פנה אליי איש העסקים הבדואי יעקוב אבו אל-קיעאן כדי להתייעץ עמי כיצד יוכל להשתלב במערכת הפוליטית הישראלית.

אבו אל-קיעאן שהינו תושב הישובים אלחורה ומיתר שבנגב הציג את עצמו בפניי כבדואי ציוני נלהב שמוכן גם להשתלב במפלגות הימין בישראל. מה שהיה חשוב לו, כך התרשמתי, היה להגיע לעמדת השפעה וכוח פוליטי בכל מפלגה שלא תהיה. האידיאולוגיה לא הייתה ממש חשובה עבורו.

איש העסקים הבדואי אבו אל-קיעאן הציג עצמו בפניי כבדואי ציוני נלהב שמוכן גם להשתלב במפלגות הימין בישראל. התרשמתי שחשוב לו להגיע לעמדת השפעה וכוח פוליטי בכל מפלגה שהיא, בלי קשר לאידאולוגיה שלה

אני בהחלט הופתעתי ממעצרו. פרקליטות מחוז דרום הגישה נגדו כתב אישום בגין עבירות של מגע עם סוכן זר ומסירת ידיעה לאיראן. הוא מואשם כי העביר מידע על לו"ז והמיקום של שר הביטחון בני גנץ, וכי עמד בקשרים אסורים עם גורמי מודיעין איראניים באמצעות גורם לבנוני-עיראקי.

איש העסקים שעצור בפרשה ביטחונית הוא יעקוב אבו אל-קיעאן. פרקליטות מחוז דרום הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד אבו אל-קיעאן, תושב חורה ומיתר, בגין עבירות של מגע עם סוכן חוץ ומסירת ידיעה לאיראן. בעבר היה אבו אל-קיעאן מיועד לשמש כמועמד לכנסת ברשימת "תלם" של משה יעלון. pic.twitter.com/wsObEkpdWD

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) July 12, 2021

אבו אל-קיעאן הינו דג רקק מבחינה מודיעינית. למרות זאת מעצרו הינו מכה למודיעין האיראני, מכה מורלית ומבצעית. אני מעריך כי החדירה המודיעינית של ישראל לתוך מנגנוני המודיעין והביטחון של איראן היא כה עמוקה עד שאבו אל-קיעאן נתפס כבר בשלבי הגיוס הראשונים שלו בטרם הספיק לגרום נזק ממשי לביטחון ישראל.

בעולם הערבי מלגלגים על איראן ועל אבו אל-קיעאן שנתפס בעיני רבים כרודף פירסום ושררה שנפל בפח של עצמו. השב"כ הישראלי שלכד אותו יוצא גדול כמו תמיד.

בעולם הערבי מלגלגים על איראן ועל אבו אל-קיעאן שנתפס בעיני רבים כרודף פירסום ושררה שנפל בפח של עצמו. השב"כ הישראלי שלכד אותו יוצא גדול כמו תמיד

אבל את המכה היותר גדולה מישראל חטפה השבוע איראן בשורה של התקפות סייבר על כורים גרעיניים לייצור חשמל, על מערכות מחשבים של חברת הרכבות ועל משרד התחבורה האיראני.

ההתקפות האלה שיגעו את האיראנים, בעוד שמגפת הקורונה משתוללת, וחודש בלבד לאחר ההתקפה על המתקן לייצור צנטרפוגות בכראג' באמצעות רחפן, שגם אותה האיראנים מייחסים לישראל.

גורם בכיר יודע דבר בירושלים מעריך כי התקפות הסייבר היו מסר ישראלי לאיראן, שחידשה את המלחמה הימית נגד ישראל. איראן תקפה ספינת מטען בצפון האוקיינוס ההודי לפני שבועיים, כי  חשבה בטעות שהיא עדיין שייכת לאיש העסקים הישראלי אייל עופר, אבל בינתים עופר הספיק כבר למכור אותה לפני כמה חודשים לגורמים זרים.

האיראנים בהלם גדול. המוסד הישראלי תחת הממשלה החדשה ממשיך להכות בהם תוך שמירה על עמימות. השעון מתקתק ושיחות הגרעין בוינה תקועות. אם הן יחודשו הן יחודשו תחת שרביטו של הנשיא החדש אברהים ראיסי, המכונה "הקצב מטהרן", והמשא ומתן צפוי להיות יותר נוקשה.

על פי גורמים אמריקנים, בסביבתו של הנשיא ביידן חוששים כי האפשרות לחזור להסכם הגרעין משנת 2015 כבר הפכה לקשה להשגה. יש פסימיות רבה בסביבתו של הנשיא בקשר לאפשרות החזרה המהירה להסכם הגרעין לאחר 6 סבבים של שיחות בוינה, לכן עדיין לא ברור אם ומתי יתקיים הסבב השביעי.

האיראנים בהלם. המוסד תחת הממשלה החדשה ממשיך להכות תוך שמירה על עמימות. שיחות הגרעין בוינה תקועות, ואם יחודשו זה יהיה תחת שרביט הנשיא החדש ראיסי, "הקצב מטהרן", והמו"מ יהיה נוקשה

הפסימיות הרבה נובעת מההתקדמות הטכנולוגית האיראנית, קצב ורמת העשרת האורניום על ידי האיראנים ובחירתו של הנשיא החדש אברהים ראיסי. כל הגורמים האלה מחדדים את השאלה, האם ניתן יהיה בכלל לעצור את השאיפות הגרעיניות של איראן.

הפסימיות איננה רק נחלתו של ממשל ביידן. שלוש המעצמות: בריטניה, גרמניה וצרפת, הנושאות ונותנות עם איראן וארה"ב על חידוש הסכם הגרעין, הזהירו בשבוע שעבר כי חתימתו איננה ודאית, לנוכח המשך הפקת אורניום מתכתי (מטאלי) על ידי איראן, הליך שמוביל לייצור פצצה גרעינית.

בריטניה, גרמניה וצרפת הביעו "דאגה רבה" מהחלטתם של האיראנים להעלות את רמת העשרת האורניום המתכתי ל-20 אחוזים. בהודעה משותפת של שלוש המדינות נכתב:

"לאיראן אין כל צורך אזרחי ראוי לשמו באורניום מטאלי מועשר שהינו כלי חשוב בפיתוח נשק גרעיני, הפעילות האיראנית מסכנת את המשך המשא ומתן בוינה על חידוש ההסכם ועל איראן לשים קף לפעילות זו".

ההודעה התפרסמה אחרי דו"ח שפירסמה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) על המשך התוכנית האיראנית לייצור אורניום מטאלי מועשר עד לרמה של 20 אחוזים. לדברי הסוכנות מדובר בקטע מתוך תהליך רב שלבי.

"המוסד פועל בתוכנו"

יו"ר ועדת החוץ והביטחון לשעבר של הפרלמנט האיראני, חשמת-אללה פלחאת-פישה יצא השבוע בגילוי נדיר ואישר כי המוסד הישראלי עומד מאחורי רוב ההתקפות על איראן. "למרות שהמוסד פועל בתוכנו, שום מחשבה רצינית לא  ניתנה לנושא", הוא אמר.

דבריו מצטרפים לביקורת החריפה של נשיא איראן לשעבר מחמוד אחמדינג'אד ושל שר המודיעין לשעבר עלי יונסי כי המוסד הישראלי הצליח להסתנן לשורות המודיעין האיראני ואך לגייס בכירים במננגוני הביטחון של איראן.

ככל שאיראן מתקדמת יותר לעבר פצצת הגרעין, כך צפוי שהמתקפות החשאיות של ישראל על מתקנים רגישים באיראן יגברו, כולל חיסולים של בכירים איראנייים.

להערכת גורמים זרים, המוסד הישראלי הכין שורה של תוכניות מגירה לתרחיש הכי גרוע מבחינתה של ישראל, עוד לפני שצה"ל יקבל את "האור הירוק" מהדרג המדיני לתקוף את אתרי הגרעין באיראן. התקפות הסייבר שאיראן חוותה השבוע הן רק הפתיח למה שצפוי בהמשך.

להערכת גורמים זרים, המוסד הכין שורת תוכניות מגירה לתרחיש הכי גרוע מבחינת ישראל, עוד לפני שצה"ל יקבל את "האור הירוק" מהדרג המדיני לתקוף את אתרי הגרעין באיראן. התקפות הסייבר הן רק הפתיח

התסכול באיראן גובר מהצלחות המוסד הישראלי, אך ההנהגה האיראנית הקיצונית ממשיכה בשלה בכל הקשור למרוץ אל הפצצה הגרעינית הראשונה. למרבה הצער, ההתפתחויות הבינלאומיות בנושא הגרעין האיראני מצביעות על כך שישראל יכולה לסמוך רק על עצמה. המוסד נמצא כעת בחזית ועושה עבודה מקצועית נהדרת, ללא התרברבות כפי שהיה עד לפני כמה שבועות. אם איראן לא תיבלם בתוכניתה הגרעינית, הטיפול יעבור לצה"ל שכבר מכין כמה תוכניות לתקיפת מתקני הגרעין באיראן.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

אירועי שייח' ג'ראח, מבצע "שומר החומות", והמהומות במסגד אל אקצא וברחבי המדינה זעזעו את מדינת ישראל. השפעת הקונפליקט הדהדה לא רק בשכונות המעורבות בישראל או בעזה, אלא גם בתוך הקמפוסים השונים בארץ, בקרב סטודנטים ומרצים שאימצו את הנרטיב הפלסטיני. אין זה חדש שהאוניברסיטאות בישראל מאמצות את הנרטיב הזה, אבל נראה כי האירועים האחרונים הובילו את האוניברסיטאות לשפל חדש.

אירועי שייח' ג'ראח, "שומר החומות", והמהומות בארץ זעזעו גם את הקמפוסים. לא חדש שהאוניברסיטאות בישראל מאמצות את הנרטיב הפלסטיני, אבל נראה שהאירועים הפעם הובילו אותן לשפל חדש

באוניברסיטה העברית, מתרגלת שגם לומדת במוסד לתואר שלישי, שיתפה וידאו בפייסבוק מהעימותים באל אקצא, תחתיו נכתב "הרוג אותם במהירות ואל תשאיר אחד מהם", ולכך היא הגיבה: "אמן, בבקשה אלוהים". במקרה הטוב, היא התייחסה לישראלים. במקרה הרע, ליהודים.

אם אתם תוהים מה הייתה תגובת האוניברסיטה, אל תיראו מופתעים – האוניברסיטה העברית טמנה את ראשה בחול והגיבה כי היא לא תפעל נגד המתרגלת בשל התבטאויות מחוץ לכותלי המוסד האקדמי. בעצם כך השאירה את ההתמודדות אל מול המתרגלת לתא "אם תרצו" בקמפוס, שהגיש תלונה למשטרת ישראל. מסתבר שלסטודנטים יהודים לא מגיעה הגנה מצד הנהלת האוניברסיטה. הם ימשיכו לשלם ממיטב כספם, המדינה תמשיך לתקצב אותם, ובתמורה – הסטודנטים יופקרו למען מתרגלת צמאת דם בהכשרת האוניברסיטה העברית בירושלים.

לחגיגת הטירוף הזאת הצטרפה האחות האידיאולוגית הקטנה של האוניברסיטה העברית, הלא היא מכללת בצלאל. חלק ממרצי מכללת בצלאל, שלחו מייל לכלל הסטודנטים אשר תומך בסטודנטים הפלסטינים שנאבקים את מאבקם "הצודק". מעבר לצביעות המוחלטת של קבלת כספי מדינה ובו זמנית לצאת כנגדה – "האלימות…פרי מדיניות ממשלתית" וכן קריאה למדינת ישראל "העם הכובש והמדכא", המרצים תמכו במאבק שכל כולו שנאה, ותרמו לתחושת חוסר ביטחון בקרב סטודנטים להסתובב בקמפוס.

למרות שהמרצים שוב בחרו לאמץ נרטיב שמעודד שנאה, סטודנטים רבים מבינים, שעבורם ועבור ערבים ישראלים הרוצים לחיות בשלום ובחיי שותפות אמיתיים עימנו, יש ליצור תקווה.

התקווה הזו הגיעה אליי לאחרונה בדמותו של יוסף חדאד, יו"ר עמותת "ביחד ערבים זה לזה", ערבי-ישראלי אשר הרצה לי ולחבריי מטעם מלגת ארגון "קאמרה בקמפוס", שאני שותפה בה. יוסף סיפר על המהומות האחרונות מנקודת מבטו, ועל הרוב המתון והשקט בציבור הערבי-ישראלי שחושש להביע את דעתו בעד מדינת ישראל, ונגד ההפגנות האלימות. התשוקה של יוסף לפעול למען עתיד טוב יותר עבור כלל אזרחי ישראל, הפעימה אותי.

יוסף חדאד סיפר על המהומות האחרונות מנקודת מבטו, ועל הרוב המתון והשקט בציבור הערבי-ישראלי שחושש להביע את דעתו בעד המדינה ונגד ההפגנות האלימות. תשוקתו לפעול לעתיד טוב יותר לכלל אזרחי ישראל הפעימה אותי

אני באמת מאמינה, למרות המהומות המצערות בתקופה האחרונה שערערו את חלום הערים המעורבות, שרק ביחד נוכל להתקדם. זה ייקח זמן, המון זמן, אבל אני מאמינה שעם אנשים כמו יוסף, זה בהחלט אפשרי. אולי מגדלי השן האקדמיים בישראל מחזיקים בקנאות את "האמת" שבעיניהם תוביל לשלום, אך לדעתי, השלום האמיתי יגיע מהאנשים מלמטה, מאנשים כמו יוסף, ולא מפרופסורים ומרצים עם דעות מוטות.

בוגרת 8200, מדריכת "מסע ישראלי", עוסקת רבות בהסברה ישראלית, ציונות מזרחית-מסורתית ויהדות מתחדשת. כיום סטודנטית למזרח תיכון ותקשורת באוניברסיטה העברית בירושלים וחברה בארגון הסברה ישראלית CAMERA On Campus. חולמת להביא לשינוי בתפיסת העולם את ישראל, להביא לקירוב בין דתיים לחילונים ובין יהודים לערבים. בזמני הפנוי, אוהבת לשיר ולכתוב למגירה.