מה בעצם קורה בימים האחרונים? מה גורם לגרעין הקשה שסביב ראש הממשלה לתקוף בכזה זעם חסר שליטה את בכירי "תקווה חדשה" בראשות גדעון סער?

טוב, התחלנו. להרחיק ילדים, לקחת גלולות נגד הקאה ולחזות בהשתוללות של האיש שנושא את השם בן-יהודה. מחייה הקללה העברית, אלוף הגידוף, זנב תולע מחליא. המקוללת היא רעייתו של זאב אלקין. pic.twitter.com/psCFDX88TD

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

— Ben Caspit בן כספית (@BenCaspit) April 19, 2021

גדעון סער ומפלגתו, כתופעה, מוציא את הביביסטים מהכלים. ויש לכך סיבות שהן לא כל כך אידיאולוגיות-נטו במובן של השקפה מדינית, כלכלית-חברתית ואזרחית. על פניו סער איש ארץ ישראל השלמה, ובעבר תמך בגלוי בערעור הסטטוס קוו האזרחי לכיוון קלריקלי יותר, כלומר עוד כפייה דתית. ההתנגשות בינו לבין הגרעין של תומכי ראש הממשלה הזמני-נצחי הוא עניין של תרבות פוליטית, במקום שבו האישי פוגש את הפוליטי.

גדעון סער ומפלגתו, כתופעה, מוציא את הביביסטים מהכלים. ויש לכך סיבות שהן לא כל כך אידיאולוגיות נטו במובן של השקפה מדינית, כלכלית-חברתית ואזרחית

סער עצמו יהודי מסורתי (ונראה שאשתו דתית יותר). עם זאת, אין לו שום תסביכים בדיאלוג עם חילונים ושמאלנים; הוא ומשפחתו גרים בתל אביב (כמו לא מעט דתיים). הילדים שלו ושל גאולה לא גדלו בבועה ימנית-דתית סגורה. מההתפתחויות האחרונות נראה שסער גם מרגיש בנוח עם האזרחים הערבים – בניגוד לנתניהו, שצריך אקרובטיקה מביכה כדי לדבר איתם. האקרובטיקה שמפגינים אנשיו בדיאלוג עם הרשימה המשותפת ורע"ם – זה כבר הומור סלפסטיק.

אידיאולוגית (כאיש השמאל הסוציאליסטי) בואו נאמר בעדינות שלא רוויתי נחת מסער; אבל הממשק שלו עם השמאל בישראל ועם הנהגת הציבור הערבי מעניין ומעורר אופטימיות זהירה.

המגמה הזאת מצטרפת לח"כים החדשים של ישראל ביתנו, שבניגוד לעבר הלא-רחוק פיתחו דיאלוג מעניין עם האגף השמאלי בפוליטיקה. המכנה המשותף העיקרי הוא בענייני דת ומדינה; אבל גם בכלכלה נוצרה קרקע משותפת לדיון, על  רקע הצורך הדחוף לשקם את תשתיות הבריאות, החינוך, התחבורה והרווחה; היינו, השירותים שדולדלו והורעבו תחת שלטון האימים הניאו-ליברלי, ואז פשוט קרסו בתחילת משבר הקורונה (העצמאות היחסית של קופות החולים הצילה אותן – ואותנו).

וישנו גם משה יעלון, שלא הצליח לגבש סביבו מפלגה בת-קיום עצמאי (לדעתי, עקב קוצר הזמן והחובבנות של המעורבים) אבל עדיין מכובד מאוד על הציבור ועל חוגים מכל הקשת הפוליטית. הוא מצליח גם להיות ימני, רמטכ"ל לשעבר, וגם להתייחס לספר "ממלאי הפקודות", כלומר להזהיר מפני סכנת הפשיזם בישראל  – בלשונו הלקונית והמאופקת.

ממליץ למפקדי ושוטרי מחוז ירושלים במשטרת ישראל, לקרוא את ספרו של יגאל עילם "ממלאי הפקודות".

— משה 'בּוֹגִי' יעלון (@bogie_yaalon) August 23, 2020

בקיצור, נתניהו והגרעין הביביסטי מאבדים את העשתונות מול מנהיגות ימנית חדשה, שזנחה את העוינות כלפי השמאל, שלא שותפה לטינה ההיסטורית החולנית של משפחת מיליקובסקי-נתניהו.

בקיצור, נתניהו והגרעין הביביסטי מאבדים את העשתונות מול מנהיגות ימנית חדשה, שזנחה את העוינות כלפי השמאל, שלא שותפה לטינה ההיסטורית החולנית של משפחת מיליקובסקי-נתניהו

המנהיגות הזאת יכולה להסכים או לא להסכים עם השמאל, אבל הוא לא דמון מטיל אימה עבורם.

המנהיגות הזו מתייחסת לחילוקי הדעות איתם בלי מטענים רגשיים – וזה כשלעצמו מוציא אצל מחנה "רק ביבי" את כל השדים.

מפגינים תומכי נתניהו מחו היום מחוץ לביתו של ח"כ זאב אלקין מתקווה חדשה. אחד המפגינים קרא לאשתו של חבר הכנסת "בוגדת". בעקבות האירוע נאלץ אלקין לעזוב את הכנסת ולשוב אל ביתו@yaara_shapira pic.twitter.com/nuyk71Q1DD

— כאן חדשות (@kann_news) April 19, 2021

ואיך אפשר בלי הבת של גדעון סער?

https://twitter.com/ronitlev12/status/1384176957739311121?s=21

נדב אלגזי עוקב אחרי הימין החדש זה כמה שנים, מאז שהיה קשור לחוגים הניאו-שמרניים או פעל בתוכם, וראה את המהפך המבעית לימין הפופוליסטי החדש. את ניצול הפרצות בחוק ובשיח הפוליטי-תרבותי. שואף להעלות את המודעות בציבור הדמוקרטי הרחב לסכנה, ולחשוף את דרכי הפעולה של החוגים הללו שפעלו לגמרי מתחת לרדאר שנים ארוכות.

כשנקים ועדת חקירה ממלכתית לחקר מכלול הפשעים העצומים שבוצעו ועדיין מבוצעים, חשוב שהיא תחקור גם את אלו:

כיצד פעל ארגון הפשע בראשות פושע לכאורה כדי למנוע הקמת ועדת חקירה ממלכתית זו (ובינתיים ניסה להשמיד ראיות).

עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

לפני שבוע פורסם ריאיון שערכו טובה צימוקי ויובל קרני עם חבר הכנסת שמחה רוטמן במוסף ידיעות אחרונות. מאז כבר הספיקה המציאות להתהפך במהירות והריאיון כמעט נשכח.

עם זאת, אני מקדיש לריאיון עם רוטמן את הפוסט הזה, כדי לבחון כמה מהאמירות שהועלו בו מול העובדות בשטח. במיוחד כעת, כשהעסקה לשחרור החטופים נחתמה רק שבוע לאחר פרסום אותו ריאיון.

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.