במרץ ענקית הטכנולוגיה האמריקאית גוגל מינתה את אורי פרנק, מנהל לשעבר באינטל, לסגן נשיא להנדסה ותכנון שבבי שרתים ולראש הצוות בישראל, ובתוך כך הכפילה את ייצור השבבים המותאמים אישית כדי להגביר את הביצועים של המערכות הממוחשבות שלה.
גוגל מנהלת פעילות מחקר ופיתוח בישראל מאז 2005 באמצעות צוותים בחיפה ובתל אביב, שעובדים על אתגרי למידת מכונה, בינה מלאכותית, עיבוד שפה טבעית ותפיסת מכונה. אולם המינוי של פרנק סימן את כניסתה של גוגל ישראל לתחום תכנון ופיתוח השבבים – מטרה שלשמה יגויסו עובדים חדשים.
הרחק מההנפקות הראשוניות לציבור, המיזוגים והאקזיטים המתוקשרים של עולם הטכנולוגיה הישראלי, בשטח מתרחשת מהפכה שקטה בתחום הלא כל כך סקסי של מוליכים למחצה.
ענקיות רב-לאומיות דוגמת גוגל, מיקרוסופט, פייסבוק, אינטל ואנבידיה – כולן מתחילות או מרחיבות את פעילותן בתחום תכנון השבבים בישראל, ובכך מחזקות את עמדתה של המדינה כיצרנית שבבי סיליקון, לצד מעמדה כאומת הסטארט אפ.
המהלך בכיוונה של ישראל הונע מהמעבר לדיגיטליזציה בשילוב עם מחסור עולמי בשבבים המורגש בתעשיות שונות, שדרבן יצרניות שבבים וחברות טכנולוגיה להתחיל לפתח מוליכים למחצה משלהן כדי שיוכלו להרחיב את פעילותן.
"במכונית שלך יש היום מאות שבבים. יצרני מכוניות אומרים שהם מפחיתים את הייצור בגלל מחסור באספקת שבבים. לפני עשר שנים, למחסור בשבבים לא הייתה השפעה כזאת על התעשייה"
"לישראל יש הרבה יתרונות, עם הרבה ניסיון, והיא במקום טוב מאוד מהבחינה הזאת", אומר איל וולדמן, מייסד מלנוקס טכנולוגיות, שנרכשה על ידי יצרנית השבבים האמריקאית אנבידיה ב-2019 תמורת שבעה מיליארד דולר.
מיליארדי שבבים, הקרויים גם מוליכים למחצה, משמשים לכל דבר מטלפונים ולפטופים ועד מכוניות ומחשוב ענן – דבר שהופך אותם למנוע של תעשיית הטכנולוגיה. אבל היצרניות לא יכולות לעשות הרבה ללא אספקה קבועה שלהם.
![מנכ"ל ומייסד מלאנוקס איל וולדמן ומנכ"ל ומייסד אנבידיה ג'ן-סן ואנג ביקנעם, 25 במרץ 2019 (צילום: שושנה סולומון)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2021/08/IMG_7162-e1553529114640-640x400.jpg "מנכ"ל ומייסד מלאנוקס איל וולדמן ומנכ"ל ומייסד אנבידיה ג'ן-סן ואנג ביקנעם, 25 במרץ 2019 (צילום: שושנה סולומון)")
"שבבים ומוליכים למחצה הם עבור העולם הדיגיטלי כמו דלק עבור התעשייה", אומר דייוויד פרלמוטר, מנהל בכיר לשעבר באינטל, שבמהלך 34 שנות הקריירה שלו בענקית הטכנולוגיה האמריקאית השתתף בפיתוחם של כמה ממוצרי המפתח של החברה, בכלל זאת הארכיטקטורה למעבד הפנטיום של אינטל ומעבד המובייל סנטרינו.
"במכונית שלך יש היום מאות שבבים", אומר פרלמוטר בריאיון טלפוני. "יצרני מכוניות אומרים שהם מפחיתים את הייצור בגלל מחסור באספקת שבבים. לפני עשר שנים, למחסור בשבבים לא הייתה השפעה כזאת על התעשייה. היום הכול סובב סביב יכולת השבבים".
עוד לפני המגפה חברות טכנולוגיה רבות החלו לתכנן ולייצר את השבבים שלהן בעצמן במקום להעביר את העבודה לקבלני משנה כמו TSMC, אינטל וסמסונג. שבבים מותאמים אישית יכולים לשרת טוב יותר את המוצרים השונים שלהם עם גדילת התחרות. שבבים מותאמים אישית גם עונים בצורה טובה יותר על הדרישות המורכבות של חישובי בינה מלאכותית, שכן הם משמשים ללמידת מכונה ולעיבוד תמונות.
"המורכבות של כל אחד מהשבבים האלה גדלה באופן חסר תקדים", אומר פרלמוטר. "כשהצטרפתי לאינטל ב-1980, מספר המרכיבים, שנקראים טרנזיסטורים, בשבב המעבד הכי מתקדם היה סביב 40-30 אלף. היום יש 50 מיליארד טרנזיסטורים בשבב מעבד מתקדם".
המיומנות של ישראל היא לא בייצור שבבים, אלא בעיקר בתכנון שלהם, הוא אומר. "מחקר ופיתוח של שבבים זו ככל הנראה המשימה הכי מורכבת בעולם. רמת המורכבות היא עצומה, ואלה פרויקטים של מאות אנשים, שמשתמשים בכלים חישוביים כדי לתכנת אותם ובמחשבי ענק כדי לערוך סימולציות".
באמצעות שבבים "את נוגעת בבטן העמוקה ובעצבים הכי חשובים של העולם הדיגיטלי", אומר פרלמוטר.
המעבר למחשוב מבוסס ענן והשימוש הגובר בבינה מלאכותית מעניקים דחיפה חדשה לתחום הזה, ודרושים תכנון ופיתוח של שבבים חדשים כדי להאיץ את העיבוד של כמויות עצומות של נתונים.
מיליארדי שבבים משמשים לכל דבר מטלפונים ולפטופים ועד מכוניות ומחשוב ענן – מה שהופך אותם למנוע של תעשיית הטכנולוגיה. היצרניות לא יכולות לעשות הרבה בלעדיהם. "שבבים ומוליכים למחצה הם לעולם הדיגיטלי כמו דלק לתעשייה", אומר דייוויד פרלמוטר
הכשרת מהנדסים אורכת שנים רבות, וגם לאחר שהם מקבלים את התארים שלהם נדרשות להם שנים כדי "להבין במלואה את המורכבות" של תכנון שבבים, אומר פרלמוטר.
ענקיות הטכנולוגיה מבינות שכל פעילויות הבינה המלאכותית והענן שלהן מבוססות על שבבים. הן גם מאמינות ש"הן ימצאו את הכישרון הטוב ביותר בישראל", אומר פרלמוטר.
לבד מגוגל, כמה חברות גדולות נוספות עשו צעדים לקראת הענקת תפקיד גדול יותר לישראל באסטרטגיית תכנון השבבים שלהן.
![מנכ"ל אינטל פט גלסינגר נושא דברים באירוע של החברה, 26 ביולי 2021 (צילום: Intel Corporation)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2021/08/AP1044738271380479-640x400.jpg "מנכ"ל אינטל פט גלסינגר נושא דברים באירוע של החברה, 26 ביולי 2021 (צילום: Intel Corporation)")
פט גלסינגר, המנכ"ל החדש של אינטל, אמר במהלך ביקור בישראל השנה כי ענקית הטכנולוגיה האמריקאית מרחיבה את פעילותה המקומית ועומדת להקים בישראל קמפוס חדש בעלות של 200 מיליון דולר לפיתוח "שבבי עתיד" ולגייס 1,000 עובדים מקומיים חדשים.
אנבידיה, יצרנית שבבים אמריקאית מובילה, הודיעה במרץ כי בכוונתה לגייס 600 מהנדסים מקומיים כדי להגביר את פעילותה בישראל, שתתמקד בבינה מלאכותית.
מיקרוסופט גם היא מרחיבה את פעילותה בתחום תכנון השבבים בישראל, ופייסבוק, על פי דיווחים, מתכננת להקים מרכז מחקר ופיתוח בארץ, שיתמקד בפיתוח שבבים. ב-2015 אמזון רכשה את מעבדות אנפורנה הישראלית, שמהווה כעת את יחידת השבבים של החברה האמריקאית, ואשר עומדת מאחורי הרבה ממיזמי השבבים המותאמים המתקדמים שלה.
"יש לנו את הידע"
עד 1974 שבבים יוצרו רק בעמק הסיליקון בקליפורניה, שקיבל את שמו מהחומר ששימש לייצור הטכנולוגיה. באותה שנה אינטל פתחה מרכז מחקר ופיתוח בישראל, בדיוק כשהתעשייה החלה להמריא.
כמה מהמעבדים המהירים ביותר של אינטל פותחו על ידי צוות המרכז שלה בחיפה, שהוא מרכז המחקר והפיתוח הגדול ביותר של החברה מחוץ לארצות הברית.
יצרנית השבבים האמריקאית נשיונל סמיקונדקטור, AMD ומוטורולה הלכו בעקבותיה של אינטל והקימו מרכזי תכנון שבבים בישראל – דבר שסייע להפיכתה של ישראל לאומת הסטארט אפ.
חברות טכנולוגיה מרחיבות את פעילותן בישראל מפני שהן "מכירות את היכולות המורכבות שקיימות כאן בארץ לתכנן שבבים מורכבים", אומר פרלמוטר.
על פי נתונים שאסף מרכז המחקר IVC, חברת מידע שעוקבת אחר תעשיית ההיי-טק המקומית, במחצית הראשונה של 2021 פעלו בישראל בסך הכול 37 חברות רב-לאומיות במגזר המוליכים למחצה, מספר דומה ב-2020 ו-33 חברות ב-2017.
עם גדילת הביקוש למהירויות גדולות יותר, לעיבוד רחב יותר ולהספק חזק יותר, נוצרים אתגרים טכנולוגיים עצומים שדורשים פתרון, אומר וולדמן, מייסד מלנוקס. "יש לנו את הידע ואת היכולת, ואנחנו בין המדינות המתקדמות ביותר בתחום הזה בעולם".
פט גלסינגר, המנכ"ל החדש של אינטל, אמר בביקור בישראל השנה כי ענקית הטכנולוגיה האמריקאית מרחיבה את פעילותה המקומית ועומדת להקים בארץ קמפוס חדש בעלות של 200 מיליון דולר לפיתוח "שבבי עתיד"
מרכזים אחרים בעולם שמתחילים להמריא בתחום תכנון המוליכים למחצה, ובכללם אירופה, גם הם טובים בתכנון שבבים, אומר פרלמוטר, אבל לא ברמה של ישראל. סין והודו "מתקרבות", לדבריו. "אבל לישראל עדיין יש יתרון".
"רק קצה הקרחון"
מיקרוסופט מעסיקה יותר מ-2,000 עובדים במרכז המחקר והפיתוח שלה בהרצליה, ופיתוח השבבים הביתי נתפס כחלק "בעל חשיבות ומשמעות אסטרטגיות" בפעילותה, אומר אוהד יאסין, מנהל קבוצת אז'ור במרכז המחקר והפיתוח של מיקרוסופט בישראל. למרות זאת, לדבריו, הרבה מהשבבים שהחברה האמריקאית משתמשת בהם במוצרים שלה מגיעים משותפיה, בהם אינטל, ARM ו-AMD.
השבבים שמתכנן הצוות של מיקרוסופט בארץ משמשים למחשוב, למכשירי קצה ולמרכזי נתוני ענן, אומר יאסין בשיחה עימו.
"יש הרבה ניסיון כאן בישראל, שהיא ותיקה בתחום, ויש כישרון שמגיע מהאוניברסיטאות".
מיקרוסופט גם מסתכלת על חברות סטארט אפ ישראליות שפועלות בתחום כמטרות אפשריות להשקעה ולרכישה, הוא אומר.
בארץ קיימות כמה חברות סטארט אפ בתחום המוליכים למחצה, שמפתחות שבבים, כרטיסי זיכרון ומעבדים, ואין זה נדיר שחברות רב-לאומיות רוכשות חברות מקומיות או עובדות איתן כאשר הן מרחיבות את פעילותן בתחום ייצור השבבים בישראל.
"יש כאן אקוסיסטמה מאוד מעניינת, שיכולה לנהל קשרים עם החברות הגדולות יותר", אומר פרלמוטר. הן משקיעות בחברות האלה, לעתים רוכשות אותן, והמהנדסים "עוברים ממקום למקום. זה חלק מאוד חשוב מהאקוסיסטמה הטכנולוגית".
חברות ותאגידי הון סיכון מזרימים יותר כספים למגזר המוליכים למחצה, שבמשך שנים הם נטו להתעלם ממנו לטובת תעשיות התוכנה והאפליקציות החברתיות, שנראו מפתות יותר. אף על פי שהסכום שמושקע בחברות ישראליות מחוויר בהשוואה לאלה שבארצות הברית, קיים קו מגמה ברור.
אקזיט הטכנולוגיה הגדול ביותר במדינה אי פעם היה רכישתה של מובילאיי, יצרנית שבבים וטכנולוגיות לנהיגה עצמית, על ידי הענקית האמריקאית אינטל ב-2017, תמורת הסכום המדהים של 15.3 מיליארד דולר.
עד 1974 שבבים יוצרו רק בעמק הסיליקון בקליפורניה, שקיבל את שמו מהחומר ששימש לייצור הטכנולוגיה. באותה שנה אינטל פתחה מרכז מחקר ופיתוח בישראל, בדיוק כשהתעשייה החלה להמריא
אקזיטים בולטים אחרים היו רכישתה של אורבוטק הישראלית ב-2018 על ידי החברה האמריקאית KLA-Tencor תמורת 3.4 מיליארד דולר ורכישתה של מלנוקס טכנולוגיות על ידי יצרנית השבבים אנבידיה ב-2019 תמורת כשבעה מיליארד דולר. אינטל רכשה גם את מעבדות הבאנה ב-2019 תמורת שני מיליארד דולר.
"לפני שש-שבע שנים היה קשה לגייס כסף לטכנולוגיות שבבים. הכסף הגדול הלך לפיתוח תוכנה, מפני שהשקעה בפיתוח שבבים היא תהליך ארוך יותר. אבל כל זה השתנה עם עליית הבינה המלאכותית ותקשורת הנתונים המהירים", אומר פרלמוטר. עם זאת, הוא מוסיף, מספר התאגידים וחברות ההון סיכון שמשקיעים במוליכים למחצה הוא עדיין קטן הרבה יותר ביחס להשקעה הכוללת בחברות טכנולוגיה.
במחצית הראשונה של 2021 חברות הסטארט אפ הישראליות בתחום המוליכים למחצה גייסו הון כולל של 588 מיליון דולר ב-13 עסקאות – 141 מיליון דולר פחות מהסכום שגויס בכל 2020 ב-24 עסקאות, כך על פי נתונים שנאספו על ידי מרכז המחקר IVC. חברות הטכנולוגיה בארץ גייסו סכום מדהים של 11.9 מיליארד דולר במחצית הראשונה של 2021.
"יש רנסנס של המגזר, ויש הרבה כספי משקיעים שנכנסים לתחום, בכלל זאת בישראל. זה נותן דחיפה לכלכלה הישראלית וגם לאקוסיסטמה של חברות הסטארט אפ, כי זה יוביל לאקזיטים", אומר פרלמוטר.
על פי הנתונים של מרכז IVC, במחצית הראשונה של 2021 שלוש חברות במגזר המוליכים למחצה חתמו על עסקאות לגיוס מאה מיליון דולר לפחות. זאת בהשוואה לשלוש עסקאות כאלה בשנת 2020 כולה ולאפס עסקאות ב-2019.
הסכומים שגויסו בסבבי המימון גם הם גבוהים הרבה יותר. במחצית הראשונה של השנה גויסו 45 מיליון דולר בסבב בממוצע, בהשוואה לממוצע של 30 מיליון דולר ב-2020 ולממוצע של 15 מיליון דולר לסבב ב-2019, שבמהלכה גויסו 449 מיליון דולר ב-29 סבבי מימון.
מה שראינו עד כה, הן מבחינת מימון והן מבחינת אקזיטים, הוא "רק קצה הקרחון", אומר פרלמוטר.
אקזיט הטכנולוגיה הגדול ביותר במדינה אי פעם היה רכישת מובילאיי, יצרנית שבבים וטכנולוגיות לנהיגה עצמית, על ידי אינטל תמורת 15.3 מיליארד דולר. אקזיט בולט אחר היה רכישת מלנוקס על ידי אנבידיה
"בסך הכול, זו תקופה טובה מאוד בשביל הנדסת חומרת הסיליקון בישראל", אומרת שלומית וייס, שמונתה מוקדם יותר החודש למנכ"לית שותפה של קבוצת הנדסת התכנון של אינטל, שם היא תהיה אחראית לכל תהליך פיתוח ותכנון השבבים של ענקית הטכנולוגיה האמריקאית, בכלל זאת עבור מחשבים, לפטופים ושרתים.
על פי מרכז IVC, אינטל היא המשקיעה הפעילה ביותר במגזר המוליכים למחצה בארץ, וביצעה 15 השקעות בתקופה שבין 2017 למחצית הראשונה של 2021.
פעילות בישראל "טובה לחברות, כי יש כאן מהנדסים מאוד טובים וחדשנים", אומרת וייס בשיחה עימה. היא גם טובה לישראל, מפני ש"היא עוזרת לכלכלה, והיא גם טובה למהנדסים, כי היא נותנת להם יותר הזדמנויות ויותר תחרות".
דרושים: מהנדסים וחברות סטארט אפ
למרות כל זאת, קיימים עוד אתגרים רבים. העיקריים שבהם הם מחסור במהנדסים ובמתכנתים ועלייה אדירה במשכורות בעקבות התחרות על כישרונות בין חברות סטארט אפ מקומיות ורב-לאומיות.
השכר החודשי הממוצע של מהנדס תוכנה בתל אביב הוא כ-24 אלף שקלים, לעומת שכר ממוצע של 13 אלף שקלים בשאר המשק.
על פי נתונים שנאספו על ידי רשות החדשנות הישראלית וחברת הסטארט אפ ניישן סנטרל, בסוף שנת 2020 תעשיית הטכנולוגיה הישראלית סבלה ממחסור של כ-13 אלף עובדים מיומנים.
"האוניברסיטאות לא מייצרות מספיק מהנדסים, ודרוש מהלך אסטרטגי מצד התעשייה והממשלה להגדלת מספר המהנדסים לטווח הקרוב ולטווח הרחוק יותר", אומר פרלמוטר.
עוד מגמה מתהווה, שמורגשת גם בשאר האקוסיסטמה הטכנולוגית בארץ, היא ירידה במספר חברות הסטארט אפ החדשות – משום שיזמים אפשריים מעדיפים לוותר על הסיכון שבהקמת חברות משלהם לטובת המשכורות השמנות שמציעות להם חברות רב-לאומיות מקומיות או חברות חד-קרן טכנולוגיות שהוקמו לאחרונה.
פעילות בישראל "טובה לחברות, כי יש כאן מהנדסים מאוד טובים וחדשנים". היא טובה גם לישראל כי "היא עוזרת לכלכלה, והיא גם טובה למהנדסים כי היא נותנת להם יותר הזדמנויות"
על פי מרכז IVC, במחצית הראשונה של השנה לא הוקמה בארץ שום חברת סטארט אפ חדשה במגזר המוליכים למחצה, לעומת שלוש חברות חדשות בשנה שעברה ו-12 חברות ב-2017.
"זו סכנה גדולה לצמיחת התעשייה", אומר פרלמוטר. "אנרגיית החדשנות חייבת להימשך. אקוסיסטמה ללא חברות סטארט אפ חדשות היא לא מערכת בריאה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו