ניתן לומר כי שינוי האקלים זה אחד הנושאים שמגדירים את זמננו. כיום ברור ובטוח יותר מתמיד, בהתבסס על ראיות רבות ממקורות שונים, בהם דוח החברה המלכותית והאקדמיה הלאומית למדעים בארה"ב, שבני אדם משנים את האקלים של כדור הארץ.

שינוי האקלים זה אחד הנושאים שמגדירים את זמננו. כיום ברור ובטוח יותר מתמיד, בהתבסס על ראיות רבות ממקורות שונים, כי בני אדם משנים את האקלים של כדור הארץ

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

האטמוספירה והאוקיינוסים התחממו, חימום שלווה בעלייה במפלס פני הים, ירידה חזקה בקרח הים הארקטי ושינויים אחרים הקשורים לאקלים. ההשפעות של שינויי אקלים על אנשים וטבע ניכרים יותר ויותר. הצפות חסרות תקדים, גלי חום ושריפות הביאו לנזקים של מיליארדי דולרים. בתי הגידול עוברים שינויים מהירים בתגובה לשינוי הטמפרטורות, דפוסי המשקעים ושריפות הענק.

גזי חממה כמו פחמן דו חמצני (CO2) סופגים חום (קרינה אינפרא אדומה) הנפלט מפני השטח של כדור הארץ. עלייה בריכוז האטמוספרי של גזים אלה גורמת להתחממות כדור הארץ על ידי לכידת חום זה. הפעילות האנושית – במיוחד שריפת דלקים מאובנים מאז תחילת המהפכה התעשייתית – הגדילה את ריכוזי CO2 באטמוספירה ביותר מ-40%, כאשר למעלה ממחצית העלייה חלה מאז 1970.

מאז 1900, טמפרטורת פני השטח העולמית עלתה בכ-1 מעלה צלזיוס (1.8 °F). התחממות זו הביאה לעלייה נרחבת בתדירות ובעוצמת תופעות מטאורולגיות (בהבדל מגיאולוגיות), כמו גלי החום והשפעות אקלימיות רבות הקשורות לכך.

חלק ניכר מהתחממות זו התרחשה בחמשת העשורים האחרונים. ניתוחים מפורטים הראו כי ההתחממות בתקופה זו היא בעיקר תוצאה של ריכוזים מוגברים של CO2 וגזי חממה אחרים. המשך פליטת גזים אלה יגרום לשינויי אקלים נוספים, כולל עלייה ניכרת בטמפרטורת פני השטח הממוצעת העולמית ושינויים חשובים באקלים האזורי.

השפעות שינויי האקלים על אנשים וטבע גוברות. הצפות חסרות תקדים, גלי חום ושריפות הביאו לנזקים של מיליארדי דולרים. בתי הגידול משתנים במהירות בתגובה לשינוי הטמפרטורות, המשקעים ושריפות הענק

גודל ותזמון השינויים הללו יהיו תלויים בגורמים רבים, והאטה וההאצות בהתחממות שנמשכות כעשור ויותר ימשיכו להתרחש. עם זאת, שינויי אקלים ארוכי טווח לאורך עשורים רבים יהיו תלויים בעיקר בכמות הכוללת של CO2 וגזי חממה אחרים הנפלטים כתוצאה מפעילות אנושית.

מכחישי משבר שינויי האקלים משתמשים בשיטות בהן נקטו חברות הטבק מאמצע המאה שעברה, כדי להטיל ספק במסקנות הרוב המכריע של מדעני האקלים שנכתבו בדוח האחרון של הפאנל הבין-ממשלתי בנושא שינויי אקלים ה- IPCC Intergovernmental Panel on Climate Change.

כך לדוגמה, בראיון עם בר שם-אור בתוכנית "הצינור'"מה-23 לאוגוסט על מכחישי האקלים בישראל. אמר פרופ' יונתן דובי מאוניברסיטת בן גוריון, ממובילי מכחישי משבר שינויי האקלים בישראל:

"אין הוכחה מדעית שרוב ההתחממות במאה האחרונה היא כתוצאה מפחמן דו-חמצני ממקור אנושי. זו תזה אפשרית, יש עדויות שתומכות בה ויש עדויות שסותרות אותה".

דובי מעדיף להתעלם מהמסקנה בעמוד הראשון של דוח IPCC, שנראה כי לדעתו אינה רלוונטית:

"זה חד משמעי שההשפעה האנושית חיממה את האטמוספירה, האוקיינוס והיבשה. התרחשו שינויים נרחבים ומהירים באטמוספירה, האוקיינוס, הקריוספירה והביוספרה ".
"It is unequivocal that human influence has warmed the atmosphere, ocean and land. Widespread and rapid changes in the atmosphere, ocean, cryosphere and biosphere have occurred."

מכחישי משבר האקלים משתמשים בשיטות בהן נקטו חברות הטבק מאמצע המאה ה-20 כדי להטיל ספק במסקנות הרוב המכריע של מדעני האקלים, שנכתבו בדוח האחרון של הפאנל הבין-ממשלתי בנושא שינויי אקלים

דובי מזלזל בתופעת עליית פני הים בקצב אחיד פחות או יותר מסוף המאה ה-19. לדבריו:

"40 ס"מ ב-100 שנה, אין לזה השלכות קטסטרופליות. לך לקיסריה תראה עתיקות מתחת לפני הים. היו לזה השלכות קטסטרופליות? לא. הזיזו את הנדל"ן טיפה אחורה. ואת זה עושים על מודלים שהם פשוט גרועים".

על זה ענה פרופ' עדי וולפסון:

"מחקר בעיתון 'סיינס', שזה אחד העיתונים הכי נחשבים במדע, אמר לפני מספר שנים שעלייה ב-40 ס"מ בפני הים תמחק איים טרופיים רבים".

על פי מחקר שפורסם בכתב העת Science Advances, יותר מאלף איים טרופיים נמוכים מסתכנים בהפיכה ללא מיושבים באמצע המאה, או אולי מוקדם יותר, בגלל עליית פני הים. האיומים על האיים כפולים. בטווח הקצר, עד אמצע המאה, ככל שפני הים יעלו, האיים יתמודדו בתדירות גבוהה יותר עם גלים גדולים המתנפצים אל החוף, ומזהמים את אספקת מי השתיה שלהם עם מי מלח. בטווח הארוך יותר, עד סוף המאה, הים העולה מאיים להציף את האיים לחלוטין.

דובי: "הבעיה של האנושות היא לא עוד מעלה או פחות מעלה".
בר שם-אור: "אתה אומר עוד מעלה, פחות מעלה, כשמדעני האקלים וגם אלה באו"ם אומרים עוד מעלה, פחות מעלה זה מה שיוביל לאסונות טבע".
דובי: "אני לא מבין על מה הם מבססים את זה, לדעתי הם לא עושים מדע".

צריך לקרוא את האמרה הזו פעם נוספת, פרופ' דובי לא מבין, והמסקנה שלו היא שזה לא מדע.

יותר מאלף איים טרופיים בסכנה להפוך ללא מיושבים. עד אמצע המאה הם יתמודדו עם גלים גדולים המתנפצים לחוף ומזהמים במלח את אספקת מי השתיה. עד סוף המאה הים העולה מאיים להציף את האיים

בשנים האחרונות נוספה מול מכחישי משבר שינויי האקלים חזית חדשה, תאגידי ענק כלכליים שרואים במאזנים שלהם הוצאות אדירות ותשלומים עבור נזקים שנגרמו כתוצאה ממשבר שינויי האקלים.

עכשיו לא מדובר רק במדעני אקלים החיים במגדלי שן אקדמאיים, אלא באנשי עסקים מפוכחים הרואים וקוראים את הנתונים מהשטח. ואלו קוראים לילד בשמו: יש משבר שינויי אקלים שהולך ומחמיר וחייבים להתחיל לפעול כדי למתן את תוצאותיו.

דוח הסיכונים הגלובליים לשנת 2021 של הפורום הכלכלי העולמי משתף את התוצאות של סקר תפיסת הסיכונים הגלובליים לשנת 2021 של הפורום הכלכלי העולמי לשנת 2021.

שינויי אקלים, שאף אחד מאיתנו אינו חסין מהם, ממשיכים להוות סיכון אסוני. הסקר דירג את שינויי האקלים ואת השינויים הסביבתיים הקשורים אליו (כמו מזג אוויר קיצוני, כישלון בפעולות לשיכוך שינויי האקלים, ופגיעה סביבתית מפעילות אנושית) – כסיכונים העולמיים המובילים שעשויים בסבירות גבוהה, להתרחש בעשר השנים הקרובות. מחלות זיהומיות נמצאות במקום הראשון, ואחריהן כישלון בפעולות לשיכוך שינויי האקלים וסיכונים סביבתיים אחרים.

הקריאות לפעולה נגד שינויי האקלים הולכות ומתחזקות. לפי הדוח, לא ניתן לעכב מעבר לכלכלות ירוקות יותר עד שהזעזועים של מגיפת הקורונה ייגמרו. "כישלון בפעולות נגד שינויי האקלים" הוא הסיכון המזיק ביותר והסביר ביותר לטווח הארוך המזוהה בסקר. עם זאת, הקהילה הבינלאומית עדיין רחוקה מנקיטת פעולות משמעותיות כדי להתמודד עם שינויי האקלים.

בשנים האחרונות נוספה מול מכחישי משבר שינויי האקלים חזית חדשה, תאגידי ענק כלכליים שרואים במאזנים שלהם הוצאות אדירות ותשלומים עבור נזקים שנגרמו כתוצאה ממשבר שינויי האקלים

חברת ביטוח המשנה סוויס-רי, אחת מספקי הביטוח הגדולים בעולם לחברות ביטוח אחרות (ביטוח משנה), פרסמה באפריל 2021 מספר דוחות על משבר שינויי האקלים, לפיהן בכלכלת שינויי האקלים: אי פעולה אינה אופציה.

סוויס-רי מזהירה כי עליית הטמפרטורות בעולם עשויה להפחית באופן משמעותי את העושר הגלובלי עד שנת 2050, בעקבות ירידה ביבול החקלאי, התפשטות מחלות ועליה ברמת מי הים שתפגע בערי חוף.החברה הדגישה את ההשלכות אם העולם לא יצליח להאט במהירות את השימוש בדלקים מאובנים.

לפי סוויס-רי, במסלול הנוכחי, התוצר העולמי עשוי להיות נמוך ב-11%–14% עד אמצע המאה מהתוצר בעולם ללא שינויי אקלים. הירידה בתוצר, אם יעמדו במסגרת יעדי הסכם פריז, תהיה נמוכה משמעותית מכך (כ-4%).

כלכלות בדרום ודרום מזרח אסיה הן הפגיעות ביותר להשפעות שינויי אקלים, הכלכלות המתקדמות בחצי הכדור הצפוני פגיעות פחות.

כדי להשיג את הסכם פריז יש צורך ביותר ממה שהתחייבו לו עד היום. התכנסות בינלאומית בתחומי נתונים, תקנים, מדדים וחשיפת מפות דרכים לקראת "אפס נטו" הם המפתח לכך.

נותרו רק עשר שנים לתקן את מצב החירום האקלימי. קבוצת הביטוח השוויצרית ציריך פרסמה בפברואר 2020 דוח על משבר שינוי האקלים.

לפי הקבוצה, אחד הסיכונים הגדולים ביותר העומדים בפני האנושות הוא אי נקיטת פעולות לעצירת מצב החירום בתחום האקלים לפני שיהיה מאוחר מדי. אם לא נתחיל לפעול מיד, אזי הביוספרה תפסיק לספוג פחמן דו חמצני ולמעשה תתחיל לפלוט אותו החוצה, וחלקים של כדור הארץ יהפכו לבלתי ניתנים למגורים.

אם לא נפעל מיד לעצירת מצב החירום האקלימי, הביוספרה תפסיק לספוג פחמן דו חמצני ולמעשה תתחיל לפלוט אותו החוצה, וחלקים של כדור הארץ יהפכו לבלתי ניתנים למגורים

אם לא נתחיל לפעול מיד אזי גלי חום, בצורות, שיטפונות ושריפות ענק יחמירו ויקרו בתדירות גבוהה יותר, מפלס הים יעלה ויציף כמה מהערים הגדולות ביותר. רשתות המזון יתמוטטו, אנשים ימותו ברעב, רעב יתפשט, עוד יותר מינים יכחדו, מיליוני אנשים ייעקרו, וייצור משבר מהגרים שגורם לאלה שכבר ראינו להיראות קטנים.

אבל יש חדשות טובות, עדיין לא מאוחר מדי להפוך את הדברים ולהציל את העולם, אבל עלינו לפעול מהר ולהתחיל עכשיו.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.