בשבוע שעבר הורשע אביעד משה בניסיון לרצח אשתו שירה איסקוב ובאופן תקדימי אף בהתעללות בקטין. בעוד כשבועיים ידון בית המשפט בערעור על החלטתה של ועדת השחרורים של שירות בתי הסוהר לשחרר את הרב עזרא שיינברג בשל קיצור שליש. לפני כמה שבועות דחתה ועדת השחרורים את בקשתו של אלון קסטיאל לשחרור מוקדם.

כל אחד מהמקרים האלה מתוקשר מאוד וכל הליך כמו ההחלטה לשחרור מוקדם זוכה לפרסום בתקשורת. אך ישנם עבריינים רבים של עבירות אלימות במשפחה ועבירות מין שככל הנראה לא תשמעו עליהם. בסוף 2020, לפי נתוני שב"ס, היו כ-900 אסירים שישבו על עבירות מין. מספר אסירי אלימות במשפחה לא הופיע בדו"ח וכנראה נכלל באסירי עבירות אלימות (כ-1,600). חלקם משתחררים טרם ריצוי מלוא העונש ואף לפני ריצוי שליש, מה שמכונה "שחרור מנהלי מורחב".

בסוף 2020, לפי נתוני שב"ס, היו כ-900 אסירים שישבו על עבירות מין. מספר אסירי האלימות במשפחה לא הופיע בדו"ח וכנראה נכלל באסירי עבירות אלימות (כ-1,600). חלקם משתחררים אף טרם ריצוי שליש

חוזרים לזירת הפשע

לפני כחודש הוקמו ועדות הכנסת וכבר למחרת התקיימה הישיבה הראשונה של ועדת הפנים והגנת הסביבה, בראשותו של ח"כ סעיד אלחרומי מרע"ם, שמאז הלך לעולמו. הישיבה עסקה בנושא כמעט טכני של אישור צו תקן כליאה, שהוצא על ידי השר לביטחון פנים הנכנס עמר בר לב. רוב הציבור לא התעניין בנושא, אם בכלל שמע עליו, ובתקשורת היה לכל היותר דיווח לקוני. אך בקבוצות של משפחות אסירים בפייסבוק כולם עקבו במתח אחר ההתרחשויות. 

"תקן כליאה" קובע את מספר האסירים והעצורים שמותר להחזיק בכלל בתי הסוהר. מטרת התקן היא למנוע צפיפות, כך שאם עוברים את המספר משחררים אסירים שריצו ⅔ מתקופת המאסר שנגזרה עליהם. השימוש בשחרורים מנהליים החל עוד בתחילת שנות ה-2000 והורחב בשנים האחרונות מאז פסיקת בג"ץ בעתירה בעניין שטח מחיה. כעת, בישיבת הוועדה, דרשו חלק מחברי הכנסת להוריד את תקן הכליאה לשם רווחת האסירים. 

בשב"ס מודיעים כי בהתאם להחלטת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אושר צו השר לבט"פ הקובע את תקן הכליאה. התקן ימשיך לעמוד על 14,000 מקומות כליאה עד ליום 28.1.22. בהלימה לכך, צפויים להשתחרר מחר, 28.7.21, כ-430 אסירים במסגרת שחרור מנהלי.

— Bini Aschkenasy ביני אשכנזי (@BiniAshcknasy) July 27, 2021

במסגרת עבודתי ב"שומרים – המרכז לתקשורת ודמוקרטיה" העלינו ניתוח של מספר האסירים בישראל בעשור האחרון וכן של יחס מספר האסירים ל-100,000 איש לעומת מדינות אחרות בעולם. בתגובות, כמו בכל פעם שעולה הנושא של זכויות אסירים, מגיבים רבים תקפו את עצם העיסוק בו, בטענה שאסירים הם אנשים שפגעו בחברה ומה פתאום אנחנו דואגים להם. תגובות אלה מתגברות עוד יותר כאשר הנושא הוא לא זכות אסירים להתחסן או לקבל זכות כזו או אחרת, אלא כשהוא נסוב על שחרור מנהלי.

קולות כגון אלו נשמעו גם בוועדת הכנסת מפי חלק מחבריה. כך, לדוגמה, אמרה בוועדה ח"כ עאידה תומא סלימאן מהרשימה המשותפת:

"אחת הבעיות הייתה שהייתם משחררים לפעמים באותו יום אנשים מסוכנים שהיו חוזרים בדיוק למשפחות ומבצעים אלימות שוב". 

"תקן כליאה" קובע את מספר האסירים והעצורים שמותר להחזיק בכלל בתי הסוהר. מטרת התקן היא למנוע צפיפות, כך שאם עוברים את המספר משחררים אסירים שריצו ⅔ מתקופת המאסר שנגזרה עליהם

ח"כ מירב בן ארי מיש עתיד אמרה: 

"… הצעת החוק הזו, בעיקר זו שמחריגה את אותם עברייני מין ואת האלימות במשפחה, הייתה צריכה להגיע ביום ראשון. חבל שלא הגיעה. חבל שתידחה… כל אחד שיצביע כאן ובצדק, יעשה את זה בלב קצת כבד כי בסוף אנחנו גם משחררים אנשים שאולי החזרה שלהם הביתה תגרום נזק אמיתי מעבר למשפחתם, אולי גם לסביבה". 

תומא סולימאן סיפרה כי היא עצמה הכירה נשים שנרצחו על ידי בן זוג שהשתחרר בשחרור מנהלי. את האשמה היא הטילה על המדינה ושב"ס שכשלו בפתרונות עומק לבעיית הצפיפות, כגון בניית בתי כלא חדשים. בעיה נוספת שהעלתה תומא סולימאן הייתה שלרוב אותם אסירי אלימות במשפחה המשוחררים בשחרור מנהלי מורחב לא מקבלים שיקום שכן תקופת מאסרם קצרה.

בתמונה: ארבל, תומא-סולימאן, שי-וזאן בוועדה (צילום: דוב מורל)

הדו"ח השנתי של שב"ס לשנת 2020 מאשש את טענותיה: לא רק שישנם רק 122 מקומות טיפול (ועוד 32 בתוכנית ייעודית לטעוני הגנה) אלא שהתוכנית מיועדת רק לאסירים שיתרת מאסרם היא 13 חודשים. השחרור המנהלי המורחב מיועד לבעלי מאסר קצר (4 שנים ומטה). ח"כ משה ארבל (ש"ס) הודיע בישיבה שהוא כחבר אופוזיציה ידאג להשיג תמיכה כך שתיקון החוק הנצרך להורדת תקן הכליאה יעבור ללא בעיה וקרא לקואליציה להיות אמיצה ולהביא את החוק לדיון. 

תומא סולימאן סיפרה כי היא עצמה הכירה נשים שנרצחו על ידי בן זוג שהשתחרר בשחרור מנהלי. את האשמה היא הטילה על המדינה ושב"ס שכשלו בפתרונות עומק לבעיית הצפיפות, כגון בניית בתי כלא חדשים

חודש כבר בוזבז

מישיבת הוועדה עולה שישנה הסכמה נרחבת בין חברי הכנסת על הצורך להפחית את הצפיפות בבתי הכלא, בין השאר באמצעות הורדת תקן הכליאה (וזאת בהינתן המצב הבעייתי שלא בונים בתי כלא חדשים), אך כדי לעשות זאת יש לתקן את החוק כך שהוא ימנע שחרור של אסירים מסוכנים ו/או שצריכים לעבור שיקום.

ואכן נקבע בסופו של דבר שהתקן יעמוד על כנו עד 28.1.2022. ואם לא תתוקן החקיקה עד אז, לפי דברי יו"ר הוועדה המנוח אלחרומי, בכל זאת תוריד הוועדה את התקן. לדברי ארבל, גם האופוזיציה, שהתנגדה בעבר לחוקים שלכאורה יש סביבם קונצנזוס כמו החוק לשימור ערכות אונס, תתמוך בחוק המדובר.

אלא שלמרות שעברו מאז כמה שבועות, מבדיקה שערכתי עולה שהחוק לא הגיע לוועדת השרים לענייני חקיקה עד היום. חצי שנה הקציב יו"ר הוועדה לקידום החקיקה ונכון לעכשיו כבר כחודש ממנה בוזבז. 

לנוכח מותו הפתאומי של היו"ר קשה לדעת מה יקרה כאשר יפוג תוקף הצו והאם היו"ר הבא יבחר, כפי שאיים אלחרומי, להוריד את התקן אף ללא תיקון החקיקה, או שהוועדה תשמור על התקן הגבוה כיום.   

מהישיבה עולה הסכמה נרחבת על הצורך בהפחתת הצפיפות בבתי הכלא, בין השאר באמצעות הורדת תקן הכליאה, אך לצורך זאת נדרש תיקון החוק כך שימנע שחרור אסירים מסוכנים ו/או שצריכים לעבור שיקום

מלשכת השר בר לב נמסר בתגובה: 

"הצעת החוק אליה מתייחסת הפנייה נוסחה בטרם כניסתו של השר לתפקיד. ההצעה מצויה בפני השר לבחינת ההסדרים הקבועים בה ועשויה לדרוש עדכון לנוכח התפתחויות שונות מאז גובשה במקור. בכוונת השר לקדם את הנושא במהירות האפשרית". 

דוב מורל עובד כפרילנס במחלקת הדאטה של שומרים – המרכז לתקשורת ודמוקרטיה. סטודנט למשפטים, נער גבעות לשעבר וכיום פעיל בקבוצת 'הליברלים במרצ'.