היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, פועל על מנת להקשות על גברים המבקשים לפתוח את תיקי הגירושים שלהם כדי להפחית את גובה המזונות שהם משלמים.
ב-2017 נתן בית המשפט העליון אור ירוק לפתוח לדיון מחודש את גובה המזונות, במקרים שבהם חל "שינוי מהותי" בחיי בני הזוג הגרושים, ובכך קבע הלכה חדשה, שכונתה הלכת "השוויון בנטל המזונות". תחקיר של זמן ישראל שפורסם במאי השנה, חשף כי מאז הפסיקה הזו הגיעו לבתי המשפט לא מעט בקשות לפתוח הסכמי מזונות חתומים.
אנשי מקצוע בתחום הגירושים, כמו עורכי דין ומגשרים, דיברו על גל תביעות של ממש – בעיקר מצד גברים, בשנתיים האחרונות.
אחת מהתביעות להפחתת דמי המזונות נדונה בימים אלה בבית המשפט העליון, לאחר שנקבע לגביה בערכאות נמוכות יותר כי נסיבות חייהם לא השתנו "שינוי מהותי", אלא חל בהם רק "שינוי בעובדות".
רגע לפני ההכרעה בתיק זה, מנדלבליט כתב לבית המשפט להימנע מדיונים חוזרים במזונות שכבר נקבעו, למעט מקרים שבהם חל שינוי מהותי בנסיבות.
"החלה רטרואקטיבית של ההלכה החדשה על בקשות לשינוי שיעור המזונות", הסביר היועץ, "עלולה לפגוע בטובתן של משפחות ושל ילדים, במקרים בהם המשפחות מקיימות את הסדרי המזונות בהצלחה במשך מספר שנים".
עצם התערבותו בהליכים שהמדינה אינה צד בהם שמורה ליועץ המשפטי במקרים שבהם הוא סבור שבהליך מסוים יש עניין לציבור. הפעם, מנדלבליט ראה לנכון לייצג את הציבור בשאלה שעומדת על הפרק, ובכך הבהיר מה מידת חשיבותה עבור הציבור הישראלי, אף שעמדתו אינה מחייבת את השופטים.
בתיאוריה, הפסיקה הייתה אמורה לאזן
עד לפני שנתיים, הייתה לנשים שמתגרשות בארץ ודאות מסוימת: המשמורת העיקרית ניתנה לרוב לאם, ורק במקרים מועטים נקבעה משמורת משותפת. בנוסף לכך, האב חויב בתשלום מזונות לילדיו עד גיל 18.
החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט – 1959 קבע כי חובת התשלום נקבעת לפי דין אישי, כלומר לפי דתם של בני הזוג. לפי היהדות, האם הייתה מקבלת מזונות עבור ילדיה מהאב, בלי להביא בחשבון את ההכנסה של בני הזוג ואת משך השהות שלהם עם הילדים. שוויוני? לא, אבל תשלומי המזונות היו הסעיף היחיד שבו הגבר היה "מופלה לרעה" בגירושים, המושתתים על הדת.
"התערבותו של היועץ והעמדה שהביע בסוגיה הם ניסיון להפסיק את מבול התביעות של האבות להפחתת מזונות וניסיון להקל על העומס בבתי המשפט, אבל אינה שוויונית כלפי האבות", טוען עו"ד שיבר, המייצג את האב
ביולי 2017 קבע ביהמ"ש העליון בפסיקה תקדימית כי הנטל במזונות לילדים מגיל 6 ועד 15 יתחלק בין שני ההורים באופן יחסי להכנסות וזמני השהות עם הילדים.
בתיאוריה, הפסיקה הייתה אמורה לאזן כוחות בין בני הזוג. ואולם, תחקיר זמן ישראל בנושא הצביע על הפחתה דרמטית בדמי המזונות שנפסקו לילדים בכל הגילאים, ועל חוסר עקביות בהחלטות השופטים – חלקם פוסקים לפי החוק היבש, וחלקם בהתאם לרוח החדשה שנשבה מבית המשפט העליון.
האישה ערערה לבית המשפט העליון
האב בתיק שנידון בימים אלה בבית המשפט העליון חתם מרצון על הסכם גירושים, לפני הפסיקה ההיסטורית של העליון לגבי "השוויון בנטל המזונות", והתחייב לשלם 7,500 שקל בחודש על שני ילדיו.
ההסכם שם קבע כי המשמורת תהיה של האם, וכי האב יראה את ילדיו פעמיים בשבוע בלי לינה ובכל סופ"ש שני ללא מוצ"ש, אך ברבות השנים הוא הרגיש שהנטל כבד עליו. "לצורך העניין, תביני שמדובר בגבר בן 40 שמתגורר ביחידת דיור של ההורים שלו", אומר עו"ד יאיר שיבר, שמייצג את האב.
בנסיבות אלה הגיש האב תביעה להגדלת זמני השהות ולהפחתת מזונות לבית המשפט לענייני משפחה בראשל"צ. זמני השהות שלו הורחבו, אך בקשתו להפחתת מזונות נדחתה. האב ערער לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד, ושם נקבע כי יש להחזיר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה, כדי לבחון אם חל שינוי בעובדות החיים של הזוג, ואם יש לקבל את בקשת האב. ואולם האישה ערערה על החלטת המחוזי בבית המשפט העליון.
בניגוד ל"שינוי מהותי", שכולל ירידה ברמות השכר, הרי ש"שינוי בעובדות", שעליו מדבר שופט בית המשפט המחוזי מתייחס, לשינוי שחל בהרכב ההוצאות על הילדים. בין השאר הכוונה למקרים שבהם דמי המזונות כוללים, למשל, תשלום על צהרונים וטיפולים רגשיים של הילדים, אך אלה נפסקו.
ההכרעה שתתקבל הפעם בבית המשפט העליון תקבע אם אבות יוכלו להגיש תביעה להפחתת דמי מזונות לילדים, גם מבלי שחל שינוי מהותי במצבם הכלכלי, ומכאן המשמעות הגדולה שמייחסים לה במערכת המשפטית – כמו גם היועץ המשפטי לממשלה עצמו.
משרד המשפטים מסרב לחשוף את המספרים
"התערבותו של היועץ והעמדה שהביע בסוגיה הם ניסיון להפסיק את מבול התביעות של האבות להפחתת מזונות וניסיון להקל על העומס בבתי המשפט, אבל אינה שוויונית כלפי האבות", טוען עו"ד שיבר, המייצג כאמור את האב.
"עמדתו תגרום לכך שיהיו בישראל שני סוגי אבות: אלה שיכולים לפתוח הסכמים, מאחר שהתגרשו אחרי 2017, ואלה שלא יכולים כי הם התגרשו לפני 2017. הניסיון למנוע עומס על המערכת המשפטית הוא פגיעה בזכויות האבות להפחית בנטל המזונות, בהתאם לרוח התקופה שאחרי הלכת 'השוויון בנטל המזונות'".
משרד המשפטים מודה כי התערבות היועץ נחוצה כי "לבתי המשפט לענייני משפחה הוגשו בקשות לפתיחת הסכמי מזונות, שהוכרעו טרם נקבעה ההלכה. בתי המשפט השונים לא היו תמימי דעים בשאלה וניתנו פסיקות סותרות"
אבל בהודעה שהוציא עתה משרד המשפטים, הוא מודה כי התערבותו של היועץ בתיק נחוצה כי "לבתי המשפט לענייני משפחה הוגשו בקשות לפתיחת הסכמי מזונות, שהוכרעו טרם נקבעה ההלכה. בתי המשפט השונים לא היו תמימי דעים בשאלה זו, ובמשך הזמן ניתנו פסיקות סותרות בבתי המשפט השונים".
עם זאת, משרד המשפטים ומערכת בתי המשפט סירבו לחשוף בפני זמן ישראל את הנתונים לגבי מספר התביעות להפחתת דמי המזונות, שהגיעו מהאבות הגרושים בשנתיים האחרונות, בעקבות ההלכה שקבע בית המשפט.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם