אחרי שדוד אמסלם תקף את השמאלנים, את הממשלה, את היועצים המשפטיים ואת כל מי שלא דבק בנתניהו, במילים חריפות ובאיומים הזויים – מה עשה? התנצל? לא ולא. מה פתאום? הוא תקף את אלו ש"מעוותים את דבריי" ("התכוונתי במכלאות ליועצים המשפטיים, לא לכל השמאל", "מכלאות זו מטאפורה"), איים בתביעה, האשים את כולם חוץ מאת עצמו.

אחרי שאמסלם תקף את השמאלנים, את הממשלה ואת היועצים המשפטיים במילים חריפות ובאיומים הזויים – האם התנצל? לא ולא. הוא תקף את אלו ש"מעוותים את דבריי", איים בתביעה והאשים את כולם

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

האם זה מקרי?

לא. בנימין נתניהו ואנשים נוהגים, בעת ובעונה אחת, לתקוף ולהתקרבן, ממש כשיטה. מלאני קליין, הפסיכואנליטיקאית והפסיכותרפיסטית פורצת הדרך וממשיכת דרכו של פרויד, טבעה את המושג:"תוקבנות", הלחם של המילים: תוקפנות וקרבנות. המושג מתאר תוקפנות וקרבנות השזורות זו בזו, באופן בו התוקפן מאשים את הקרבן בתוקפנותו שלו, ומבקש עליה פיצוי.

לצערנו, ההתנהגות הזו מוכרת מאד אצל תוקפים ומתעללים. לא פעם מאשימים גברים מכים את האשה בכך שהכו אותה, בכך שהיא גרמה להם לעשות זאת, ומבקשים ממנה פיצוי ופינוק על זה שגרמה להם להכות, להם – רכי לבב שכמותם.

כך נוהגים גם אנשי ה"רק ביבי" בישראל. נתניהו קיבל את ראשות הממשלה האחרונה רק בזכות בגידת בני גנץ ב-33 המנדטים שבחרו בו. הקולות שקיבל נועדו למטרה אחת: להחליף את נתניהו. זה לא הפריע לנתניהו לחבור אליו ולהיות ראש ממשלה, ואחר כך להפר, כמובן, את ההסכם עמו כדי לא לתת לו רוטציה. והנה, מי הם גדולי התוקפים של בנט, על שלא מילא הבטחתו ל-7 מנדטים? כמובן, נתניהו ואנשיו. לא מתביישים לקרוא לבנט הנוכל הגדול ביותר מקום המדינה, ולהציע עדיין לגנץ לחבור אליהם עכשיו, שוב תוך בגידה בבוחריו. מתבכיינים שגנבו להם שלטון, להם – שגנבו קולות כדי לשלוט.

נתניהו הפך רה"מ בפעם האחרונה רק בזכות בגידת גנץ ב-33 המנדטים שבחרו בו להחליף את נתניהו. זה לא הפריע לנתניהו לחבור אליו. והנה, מי גדולי התוקפים של בנט על אי מילוי הבטחתו ל-7 המנדטים שלו?

נתניהו משסה ומפלג דרך קבע, שולט בתקשורת באופנים רבים, ובוכה שהתקשורת נגדו, שמחרימים את בוחריו, שלוחמים בו. בכל פעם שהוא תוקף בפראות, הוא אינו שוכח להתקרבן במקביל ולהציג עצמו כמסכן ורדוף. אשתו התעמרה בעובדות המעון? הוא והיא התלוננו שרודפים ומבזים אותה. יאיר בנו מנאץ דרך קבע ציבורים ויחידים, ואז מתלונן על היחס אליו.

גם במשפטו של נתניהו נוהגת ההגנה באותה טקטיקה. במהלך עדות ניר חפץ, עד המדינה, התבקש העד לצאת כדי שלא ישמע ויכוח בענין עדותו. בעודו קם לצאת מהאולם, זרק לעברו הפרקליט בועז בן צור הערה צינית: "תוציא אתך את מכשיר ההקלטה שלך".

קמה התובעת ליאת בן ארי והעירה להגנה על התנהגותה, בין היתר על משפט זה. מה עשתה ההגנה? פצחה בתוקבנות קולנית. "אתם סוגרים לנו את הפה" (איך? מתי? הם לא מאפשרים לחפץ להוציא שני משפטים מהפה בלי שיפסיקו אותו), "אתם עיניתם את חפץ שבועות עד שהסכים להיות עד מדינה" (מה קשור תהליך גיוס עד מדינה להתנהגות אליו בשעת המשפט?), "אתם נוהגים שלא כדין".

הסנגורים צעקו בקולות רמים, בניגוד למקובל בבית משפט ותקפו ללא אבחנה. כל זאת במקום להתנצל על תקיפתם הקודמת. התקפה במקום הגנה. נסיון לצייר את נתניהו כקרבן רדיפה אומלל, כדי לנקות אותו מההאשמה בשוחד, מרמה והפרת אמונים.

אבל הם לא הסתפקו גם בכך, אלא דרשו מליאת בן ארי להתנצל. היא לא עשתה זאת, אלא ענתה להם בחזרה: "די להתקרבנות!". אולי לא הכירה את מושג התוקבנות, שמגדיר מצוין את התנהלות צוות ההגנה של נתניהו בבבית המשפט.

הסנגורים צעקו בקולות רמים ותקפו ללא אבחנה, במקום להתנצל על תקיפתם הקודמת. התקפה במקום הגנה. אבל הם לא הסתפקו בכך, אלא דרשו מליאת בן ארי להתנצל. היא ענתה להם בחזרה: "די להתקרבנות!"

המושג מתאר את מנגנון הקרבנות והתוקפנות השזורות זו בזו, באופן בו הקרבן הפנימי יונק כוח והצדקה מהסטטוס שלו כקורבן דרך האשמת התוקפן, ובכך הופך בתורו לתוקפן.

אסתר קופמן, בת 43. מזכירה בבית ספר באזור המרכז, ואם לשבעה ילדים. השתיים הגדולות נשואות והיא כבר סבתא. אוהבת מאד לשחות, בעיקר חתירה, פעם חלמה להיות מדריכת שחיה. כנראה לא יקרה בגלגול הזה. הגדרת הזהות הראשונה שלה, בעיני עצמה, היא 'אשה'. לפני אמא, לפני חרדית. קודם כל אשה.

לאחר ליל הסדר, שרה נתניהו העלתה לעמוד האינסטגרם שלה תמונה בה היא עומדת לצד בעלה, ראש הממשלה בנימין נתניהו, כששניהם אוחזים בתמונה לא גדולה עליה מוצגים פניהם של 133 החטופים בעזה.

את אותה תמונה העלה לעמוד הטוויטר ראש הממשלה נתניהו, מה שחשף את הפוטושופ חסר העכבות בו השתמשו בתמונה ש"כיכבה" בעמוד האינסטגרם של שרה. הצופה הממוצע ב"תצלום" שהעלתה "רעיית ראש הממשלה הגברת נתניהו", כפי שהיא רוצה שתקראו לה, עלול לחשוב ששרה נתניהו היא סטודנטית שנה א' באוניברסיטת רייכמן ולא אישה בעשור השביעי לחייה.

תומר פלג, עוסק בייעוץ תקשורת ויחסי ציבור. שירת בדובר צה"ל. בוגר ביה"ס לעיתונאות "כותרת" ובעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית מאוניברסיטת תל אביב. עבד 7 שנים ב"ידיעות תל אביב". שימש כדובר של ח"כ לשעבר איל בן ראובן (המחנה הציוני) ושל חברת הכנסת אמילי מואטי (עבודה).

פסח כאן, אבל במקום חגיגיות יש איזו כבדות שצועדת אתנו לכל אורך הדרך. החולצות הלבנות התחלפו בצהובות וכל מתנה שנקנתה מלווה בתחושת אשמה. פסח השנה אינו חג קל. אי אפשר לחגוג חירות כשאנחנו יודעים אילו זוועות עוברות אחיותינו בשבי.

כששרנו בליל הסדר "מה נשתנה?" הסתכלתי סביב השולחן על המשפחה שישבה איתי בחג. על אחותי שבן הזוג שלה היה במילואים ולא היה אתנו בסדר. והיא, עשתה לבדה כל מה שצריך, ועם חיוך. על הבן שלי שימי המלחמה גרמו לו לחרדות גדולות ועכשיו מצליח להרים את הראש לאט לאט. הסתכלתי גם על על בן-הזוג שלי, שבבוקר למחרת חזר למילואים ארוכים.

אילה דקל היא סופרת, מרצה ואשת רוח ישראלית, העומדת בראש הישיבה החילונית של בינ"ה. מחברת רב-המכר "רסיסי לילה" (שתיים). https://www.e-vrit.co.il/Product/31732/%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%A1%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94