בארבעה חודשים, גנץ קידם את היחסים עם אבו מאזן יותר ממה שנעשה בעשור

אחרי שנשיא הרשות הפלסטינית ארח את שר הביטחון בביתו ברמאללה, גנץ גמל לאבו מאזן ואירח אותו השבוע בביתו בראש העין ● גנץ מעוניין לחזק את הרשות על חשבון חמאס - גישה הפוכה מזו של נתניהו - ושותפיו לממשלה מאפשרים לו להתקדם, אבל שותקים ● ובינתיים, חלון ההזדמנויות להחזרת השבויים והנעדרים שבידי חמאס הולך נסגר, גם תחת הממשלה החדשה ● פרשנות

מחמוד עבאס (אבו מאזן), בני גנץ (צילום: AP Photo, מונטז')
AP Photo, מונטז'
מחמוד עבאס (אבו מאזן), בני גנץ
עוד 1,056 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום ראשון, 31 ביולי 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

שקד: "מי שמדבר על אחדות בלי נתניהו מוכר לוקשים"

ג'ארד קושנר: נתניהו לא התלהב כשטראמפ הודיע שהוא שוקל להכיר בירושלים כבירת ישראל ● לפיד בחר במני מזוז לראש הוועדה למינוי בכירים, והוסר מכשול נוסף למינוי רמטכ"ל ● אורי זכי, בן הזוג של תמר זנדברג, מתמודד ברשימת מרצ ● מנסור עבאס לטל שניידר ב"שבתרבות": "אם הייתי יושב עם נתניהו, לא היו קוראים לי 'תומך טרור'" ● פעילי ליכוד כינו אותו מחבל ואחת מהן ירקה על רכבו

עוד 22 עדכונים

מודל "האיש השמן" הפרטי שאין עליו פיקוח

זמן אמת שידרה תחקיר מיוחד, "שקופים", על מוסדות והוסטלים שאמורים לטפל בחסרי הישע. התוכנית חשפה מסכת קשה של הזנחה פושעת, התעללויות ואי הספקת שירותים מינימליים לחוסים. איך זה קרה? מדינת ישראל כמדינת רווחה נהגה לספק שירותי רווחה לאזרחיה, אלא שאז הגיע שר האוצר בנימין נתניהו.

התחקיר חשף מסכת קשה של הזנחה פושעת, התעללויות ואי הספקת שירותים מינימליים לחוסים. איך זה קרה? מדינת ישראל כמדינת רווחה נהגה לספק שירותי רווחה לאזרחיה, אלא שאז הגיע שר האוצר נתניהו

נתניהו הגה תכנית כלכלית של קיצוץ מאסיבי בתקציבי הרווחה, פיטורים נרחבים של עובדים והפרטת השירותים שהמשרדים העניקו לאזרח. הוא קרא לשירות הציבורי "האיש השמן" וטען שהדרך לצמיחה במשק הוא ייבוש המשרדים הממשלתיים והעברת הטיפול באזרחים לידיים פרטיות, בשם הגדלת התחרות.

המשמעות של הפרטת שירותי הרווחה היא שאדם פרטי, שעמד בתנאי מכרז ממשלתי, ינהל את מוסדות הרווחה עבור הממשלה. לכאורה אין כל בעיה בכך שהממשלה עוברת ממודל ניהול מרכזי, בו היא אחראית לכל דבר ועניין, למודל ניהול ביזורי בו היא משלמת כסף לחברות פרטיות כדי שישמשו כזרוע הארוכה שלה.

אולם הפרטה מייצרת בעיות וניגודי עניינים הידועים בשם בעיית הנציג. האדם הפרטי פועל מטעמי רווח ומקבל מהממשלה תקציב קבוע עבור כל חוסה. מן הסתם ירצה שיישאר בכיסו נתח גדול ככל האפשר. כלומר עליו להתנהל באופן כזה שמחד יעמוד בתנאי המכרז ויספק את צרכי החוסים ומנגד יישאר בכיסו די רווח.

בעיית הנציג, היינו החשש שמי שזכה במכרז יפעל באופן לא תקין וידאג רק להעברת רווח גדול יותר לכיסו הפרטי, ניתנת לצמצום באמצעות מנגנוני פיקוח קפדניים. על הממשלה המעבירה את הטיפול בנושאים רגישים לידיים פרטיות, לדאוג להגדלת תקציבי הפקוח והאכיפה באופן משמעותי.

אולם הפרטה מייצרת בעיות וניגודי עניינים הידועים בשם בעיית הנציג. האדם הפרטי פועל מטעמי רווח ומקבל מהממשלה תקציב קבוע עבור כל חוסה. מן הסתם ירצה שיישאר בכיסו נתח גדול ככל האפשר

אלא שהממשלה שעברה מעמדת המפעילה לעמדת המפקחת לא הגדילה את תקציב הפיקוח. היא גם העבירה את הטיפול באוכלוסיות רגישות לידים פרטיות וגם צמצמה למינימום את הפיקוח על גורמים אלה. תהליך ההפרטה שהחל כשנתניהו היה שר האוצר צבר תאוצה כשמונה לרה"מ וכיום הוא נשלט כליל בידי חברות פרטיות

ברור כי החברות שזכו במכרזים ממשלתיים ושתקציבי הרווחה זרמו לכיסם הן חברות הקשורות בשלטון. מוסדות מתנהלים ללא פקוח מינימלי וספק אם בבדיקת תנאי המכרז נבדקה בכלל היכולת המקצועית של גורמים אלה להפעיל מוסדות רווחה או שכל מה שנבדק היה עמידה בתנאים הכספיים.

כזכור המדינה התכוונה להעביר גם את ניהול בתי הכלא לידיים פרטיות. עתירה הוגשה בעניין ובג"ץ מנע זאת. כבוד הנשיאה דורית בייניש כתבה את פסק הדין ובו ניתוח של כל השיקולים בגינם אין להעביר את הכלא לגורמים פרטיים ובפרט בעיית הנציג.

נתניהו לקח מדינת רווחה מתפקדת, הפריט את כל שירותיה בשם מילים יפות כמו "הגדלת התחרות" והנגשת שירותים, והפך אותה למדינה מופקרת, מדינה בה הכל נמדד בכסף, מדינה בה החזק אינו מסתפק ברווח המובטח לו מזכייה במכרז אלא הוא דורס את החלש ומפקיר אפילו את חייו.

ההפרטה לא יצרה מודל חליפי שיכול להתחרות במודל מדינת הרווחה אלא יצר מודל של האיש השמן הפרטי שאין עליו פיקוח. זה שהרווח של עצמו מעניין אותו יותר מכל דבר אחר ומוכן לעשות הכל לטובת הרווח הזה – אנשים פרטיים שהשומן והכסף אטמו את ליבם, את מוחם, את חמלתם, את רגישותם.

נתניהו לקח מדינת רווחה מתפקדת, הפריט את כל שירותיה בשם מילים יפות כ"הגדלת התחרות" והנגשת שירותים, והפך אותה למדינה מופקרת, בה הכל נמדד בכסף והחזק אינו מסתפק ברווח אלא דורס את החלש

ואותם שיקולים תופסים גם לשירותי הרווחה. טוב הייתה עושה הממשלה אילו הייתה פועלת לביטול ההפרטה של הרווחה והייתה שבה למודל של מדינת רווחה הדואגת לחלשיה ולא מפקירה אותם בידי כאלה שבדרך לרווח איבדו צלם אנוש. חבל שבזמן אמת לא הדגישו די את האחריות של ממשלות נתניהו להפקרות במוסדות.

דוקטור לביוכימיה ומשפטנית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
מהזוועות הנוראות שהתרחשו בישראל. החרדים עצמו עין ממעלליו של נתניהו כי האומללים שלהם לא נמצאים במוסדות האלה. אומלליהם מצויים כנראה במוסדות מנוהלים היטב ומגובים בתקציבים אותם ידעו לסחוט מ... המשך קריאה

מהזוועות הנוראות שהתרחשו בישראל.
החרדים עצמו עין ממעלליו של נתניהו כי האומללים שלהם לא נמצאים במוסדות האלה.
אומלליהם מצויים כנראה במוסדות מנוהלים היטב ומגובים בתקציבים אותם ידעו לסחוט מנתניהו.
עצימת העין של החרדים מהחוסים החילונים המעונים בהוסטלים מהגיהנום מנוגדת לציווי התורני וכי "ימוך אחיך ממך" שמשמעותו תמיכה בחלש וחסר הישע.
ממליץ לקרוא את הספר "בית הטרופים" של גירמו רוסלס המספר על הוסטל של פגועי נפש במיאמי שבארהב.
אותו הסיפור כמו בארץ.
הוסטל מופרט בו הזוכה במיכרז הפעלת ההוסטל חוסך על החוסים כדי להגדיל את רווחיו ומשאיר את החוסים בסבל נורא.

עוד 576 מילים ו-1 תגובות
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

כשהתקשורת מתעניינת במשבר האקלים, זה סימן שמאוחר מדי

העיתונות מתמחה בסיקור משברים אחרי שהם מתפוצצים, וזה בדיוק המצב עם משבר האקלים ● ברפורמת מחירי התחב"צ יש לפחות שני סעיפים שגם במשרד התחבורה מבינים שצריך לתקן ● במקום לעודד יזמים, עיריית תל אביב מפילה על גגות סולאריים היטל כספי עצום ● הדרורים פשטו עם שחר - ומתברר שהן מחסלות ג'וקים ● וגם: בסן פרנסיסקו מצאו פתרון יפה לבקבוקי המים בשדה התעופה

עוד 1,803 מילים

תוניסיה, תקוות האביב הערבי, חוזרת להיות אוטוקרטיה

החוקה החדשה של תוניסיה מרחיבה באופן משמעותי את סמכויות הנשיא אבל התוניסאים כבר לא מפחדים ממהפכות ● בזמן שנסראללה מאיים על ישראל, האזרחים בלבנון רבים על לחם ● אחוזי הגירושים בעולם הערבי בשיא ● הביקור של שר החוץ הרוסי במדינות אפריקה מוכיח שרוסיה רחוקה מלהיות מבודדת ● וגם, השבוע ב־1956: נאצר מלאים את תעלת סואץ ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזה"ת

עוד 1,116 מילים

למקרה שפיספסת

ריאיון חותר תחת הז'אנר

סרט האימה החדש של ג'ורדן פיל "אין מצב" הוא, בין היתר, מה שאתם מצפים שהוא יהיה – מבדר, מותח ומפחיד ● אבל כמו בסרטיו הקודמים הוא גם מותיר את הצופים עם חומר מטריד למחשבה ● בריאיון לזמן ישראל אומר פיל: הסרט הוא על האנשים השקופים מאחורי הקלעים ● המפיק איאן קופר: "אני אוהב סרטי ז'אנר כי קיימת כבר ציפייה שאפשר לחתור מתחתיה"

עוד 1,830 מילים

מעשה בעיר תחתית ובאנשים שחלמו ועשו

היה הייתה בחיפה עיר תחתית, בה שכנו בניינים גדולים ויפי מראה – כאלו שרואים במרכזים ההיסטוריים של ערים גדולות. היה בה שוק טורקי עתיק יומין, כיכר עם שם של עיר נחשקת בה נמצאת תחנת הכרמלית המובילה נוסעים מראש הכרמל לתחתית העיר. היו בה גם מספר פאבים ומסעדות שצברו לעצמם מוניטין ותהילה ארצית, הוויית מסחר שוקקת ושער ימי חשוב אליו הגיעו ספינות סוחר, תיירים והצי השישי.

במהלך הזמן הלך וצנח האזור ההיסטורי והיפה לתחתית סדר העדיפויות של תושבי חיפה והנהגתה. לאחר שנים רבות של דעיכה, נטישה ודרדור של המקום, קרה משהו ששינה בה את המציאות מקצה לקצה. לא בבת אחת ולא ברעש גדול, זה התחיל בקול דממה דקה של כמה צעירות וצעירים אשר במציאות חייהם משתלבים חלומות, צחוק, בכי, משברים, עצב ושמחה.

במהלך הזמן הלך וצנח האזור ההיסטורי והיפה לתחתית סדר העדיפויות של תושבי חיפה והנהגתה. לאחר שנים רבות של דעיכה, נטישה ודרדור של המקום, קרה משהו ששינה בה את המציאות מקצה לקצה

מאיר אריאל כתב: "בלאט חרש חרש, אט אט טופפות עתידות, עתידות לפנינו". משפט זה עולה בדעתי כשאני חושבת על איך באמת עושים מהפכה. לא ברעש גדול ופירוטכניקה מיוחדת. מהפכה אמיתית היא תוצאה של תהליך שצומח בשקט, מתקדם עקב בצד אגודל. חזון, חלום, עיקשות, התמדה והמון אמונה החשודה כנאיביות. אם חושבים רק במושגים של כדאיות כלכלית מיידית, אפשר לסגור את הבסטה כבר בהתחלה.

זה יכול להתחיל במעשה של אדם בודד, אלו יכולים להיות גם קומץ אנשים הרואים את מה שאחרים לא טורחים לראות: את הפוטנציאל, האפשרויות ואת החזון שלהם ממלא את הוואקום.

כמה חלוצים וחולמים יש? מעטים, והם יוצרי המציאות

לא פשוט להיות בעמדת החלום והחלוציות. תמיד יש תגובות נגד וסקפטיות של אנשים הסבורים שהם פועלים לטובת החולמים ומשוכנעים שהם יודעים הכל על המציאות והחיים. יש הרמות גבה של המשפחה והחוג החברתי המעדיפים פחות לחלום ויותר להיצמד לכללים קיימים, ברורים ובדוקים של ללכת בתלם, לבחור עבודות נוחות עם משכורות בטוחות, לגור במקום קוננווציונלי ובכלל להיות כמו כולם. האמת? זה באמת הרבה יותר נוח ופשוט. אבל יש כאלו שחייבים למצוא את מסלול חייהם בדרכם שלהם וכבודם במקומם מונח.

אם כולם היו הולכים בתלם, סביר להניח שהרבה מאוד מהחדשנות, העניין והכיף של חיינו לא היו קיימים. למי שאוהבים לחפש תימוכין בתיאוריות חברתיות, קבוצת החולמים והחלוצים מתוארים בתיאוריית "דיפוזיית החידושים" של אוורט רוג'רס.

מאיר אריאל כתב: "בלאט חרש חרש, אט אט טופפות עתידות, עתידות לפנינו". המשפט עולה בדעתי כשאני חושבת על איך באמת עושים מהפכה. לא ברעש גדול ופירוטכניקה מיוחדת. מהפכה אמיתית היא תוצאת תהליך

בתיאוריית "דיפוזיית החידושים" של אוורט רוג'רס. מובילי התהליך מוגדרים כמחדשים – Innovators. הם הראשונים לאמץ את החידוש, מוכנים לקחת סיכונים ולנסות דברים חדשים שהם לא מכירים ואף מחפשים ומאתרים חידושים כאלה. אלו האנשים שהחברה מתברכת בקיומם, משום שהם הראשונים ללכת הישר אל תוך הלא ידוע מתוך אופטימיות של אנשים היוצרים מציאות.

אחריהם מגיעים מי שמוגדרים: המאמצים המוקדמים – early adopters. הם השניים לאמץ את החידוש, מתאפיינים כמובילי דעה, אנשים המוקסמים מהאופציה שנפתחה והם מצטרפים לחדוות העשייה.

אחריהם באים כל השאר.
בשיר ישראלי ותיק ומוכר זה נאמר בכמה מילים שהפכו למשפט מיתי:

"אני ואתה נשנה את העולם. אני ואתה – אז יבואו כבר כולם"

צריך הרבה אהבה למקום ולרעיון כדי להפוך פוטנציאל למעשה

באמצע העשור הראשון של המאה ה-21 הייתה העיר התחתית מקום שהפך לוואקום אורבני עזוב וחשוד בפלילים. למרות זאת ובתוך המציאות הזו, פעלו באדיקות ובמסורת של עשרות שנים "פאב העוגן" הוותיק ביותר בארץ, "מעין הבירה" המיתולוגי ו"הסנדק" שנסגר לאחר 40 שנות פעילות (נפתח לאחרונה מחדש) וכמה עסקים וחנויות ששרדו את השנים וירידת העניין במקום.

באמצע העשור הראשון של המאה ה-21 הייתה העיר התחתית מקום שהפך לוואקום אורבני עזוב וחשוד בפלילים. למרות זאת ובתוך המציאות הזו, פעלו באדיקות ובמסורת של עשרות שנים כמה עסקים ומוסדות ותיקים

רוב העסקים ובתי הדפוס שאכלסו את החנויות והחללים של רחוב הנמל וסביבותיו עברו מקום ועזבו. בניינים שלמים עמדו שוממים כשעל התריסים המוגפים שלטי מכירה והשכרה דהויים. המראה התאפיין בתחושת עזובה, בחלונות שבורים וחללים נטושים – בית קברות אורבני. לא מכאן ולא מחיפה. זה מקום של אף אחד.

ילדיה של גילה לבני זמיר ב-2007 בעיר התחתית המוזנחת (צילום: גילה לבני זמיר)
ילדיה של גילה לבני זמיר ב-2007 בעיר התחתית המוזנחת (צילום: גילה לבני זמיר)

אמרתי שלא פשוט להיות מובילי דרך? לפעמים זה מאוד פשוט והגיוני: צריך מקום? יש מקום שאף אחד לא רוצה, הוא זול ונראה מלא אפשרויות. אז אולי אפשר לנסות ונראה מה יהיה?

כרזת הסרט "העיר האחרת"
כרזת הסרט "העיר האחרת"

לתוך המקום הזה הגיעו כמה צעירות וצעירים שעיסוקם באמנות, צילום, פרפורמנס. הם בנו במקום הווית חיים מתחדשת ויכולת לחיות בזול במקום שקסם להם ואף אחד לא התייחס אליו כאופציית מגורים.

אולי היה צריך את המבט של "לא מפה" וחשיבה מנוגדת לחלוטין למנטליות החיפאית המיושנת, כדי לקלוט את היכולת להפוך מקום שהחיפאים לא סופרים – לבית ולבסיס של יצירה וחיים.

בחלוף השנים בהם הם חיו במקום, הלכה והתפתחה סביבת העיר התחתית בתהליך שהם הובילו, תהליך שהתניע מהלך התחדשות רחב היקף. אחר כך הגיעו כל היתר, כולל גורמים עסקיים וממסדיים. הון עתק מושקע במקום שנראה בעבר כאזור אסון בחלקים ממנו והיום הוא אטרקטיבי ומעורר התפעלות.

אולי היה צריך את המבט של "לא מפה" וחשיבה מנוגדת לחלוטין למנטליות החיפאית המיושנת, כדי לקלוט את היכולת להפוך מקום שהחיפאים לא סופרים – לבית ולבסיס של יצירה וחיים

החבר'ה שהתחילו את התהליך השקיעו במקום בעיקר אהבה ורצון ולהפוך אותו למקום המרכז אליו את כל מי שמשתוקקים לעיר אחרת בחיפה. עיר יצירתית, אורבנית, כמו שאנו אוהבים לבקר במחוזות אחרים. מעניין מה היה קורה אם בכלל לא היו מגיעים לחיות במקום?

הסיפור של החבורה הקטנה שהתחילה את התהליך מתועד בסרטה של ליבי קסל "העיר האחרת" אשר כיכב בדוקאביב 2022. צפיתי בו במוצ"ש האחרון באולם במוזיאון טיקוטין. ככל שעברו השנים הדחוסות בתוך השעה ורבע של ההקרנה, חשתי הזדהות עמוקה, התרגשות והוקרה למי שחייהם תועדו בידי עצמם, ללא פילטרים, בכנות חושפנית ואינטימית ובמשך כמעט עשור. "העיר האחרת" הוא גם סרט חשוב מאוד לסיפור הגדול של חיפה, לעתידה ולהבנת המהלכים של החיים המתחדשים בה.

אז ״העיר האחרת״ מועמד לשורטליסט של פרס אופיר. כן כן! האמת נראה לי שכל אחד יכול, זה פשוט עולה 1000 שקל (וצריך שיהיה לך…

Posted by Livi Kessel on Monday, July 25, 2022

גילינו שיש כאן בחיפה חלקת עיר מופלאה המצפה לתושבים שיאהבו אותה

לקראת סוף שנות ה-90 של המאה הקודמת כיכבה בטלוויזיה הסדרה פלורנטין. היא הציגה את סיפורי חייהם של חבורת צעירות וצעירים, אשר עברו לחיות בשולי העירוניות של תל אביב השבעה והטרנדית של אז.

הסיפורים התרחשו במרחב של שכונת פלורנטין המחוספסת, המרופטת והמוזנחת, אשר הפכה בין לילה למשאת נפשם של צעירות וצעירים שחיפשו מציאות אלטרנטיבית ושפויה כלכלית, המאפשרת חיים וביטוי אישי בעיר הגדולה.

ככל שעברו השנים הדחוסות בתוך השעה ורבע של הקרנת "העיר האחרת", חשתי הזדהות עמוקה, התרגשות והוקרה למי שחייהם תועדו בידי עצמם, ללא פילטרים, בכנות חושפנית ואינטימית ובמשך כמעט עשור

החיים הם לא סידרת טלוויזיה, אבל הסרט "העיר האחרת" הוא הדבר הכי קרוב לבסיס הסיפור של פלורנטין בלי לביים ובלי להמציא דמויות. מצלמתה של ליבי קסל תיעדה בישירות ובטבעיות את החיים בתוך עיר גדולה, שיכולה להיות עיר אטרקטיבית, תוססת וביתם של צעירות וצעירים רבים שכבר לא יכולים או לא רוצים לחיות בתל אביב או בפלורנטין.

בעיר האחרת הנמצאת בחיפה אפשר להגשים את החלומות האופייניים לצעירות ולצעירים שיש בהם תשוקת יצירה אמנותית. מי שלא חווה זאת לעולם לא יבין עד כמה היא חזקה מעל לכל רציונל. לא סופרת את החיים הבנאליים ומנסה להתמודד בפער בין החלום גם כשהמציאות היומיומית תובעת את שלה.

הסרט מביא את ההתמודדויות עם המשברים האישיים ואיך למרות זאת ממשיכים מדי יום ובעקשנות להגשים את החלום כדי להפוך אותו למציאות. בחייהם הפרטיים ובמרחב העירוני שבו התגוררו.

האמנות והחיים עצמם ואיך חיים אותם בחיפה?

הצייר עידו מרקוס, שותף לחבורה ובן זוגה של ליבי קסל הבמאית כותב ש"הסרט בעיקר מדבר על מה זה להיות אמן ומה זה לחיות, מחברויות ועד התמודדות עם המציאות והתבגרות בעולם שרובו קושי ועצב. כאשר היצירה היא משהו שצריך להילחם עליו ומצד שני מהווה חוט מקשר ואי בודד משותף לכמה אנשים יוצרים אשר חיים בפשטות ובעשייה".

החיים הם לא סדרת טלוויזיה, אבל הסרט "העיר האחרת" הוא הדבר הכי קרוב לבסיס הסיפור של פלורנטין בלי לביים ולהמציא דמויות. מצלמתה של ליבי קסל תיעדה בישירות ובטבעיות את החיים בתוך עיר גדולה

מה מבדיל אמן מיזם עסקי רגיל? יזם עסקי חושב קודם כל מה יצא לו כלכלית מהיזמות מול ההשקעה ואמן פועל באופן רגשי, מתוך מחוייבות לאמנות שלו ומה שיהיה יהיה. יכול להיות שזה יצליח ויכול להיות שיכשל. אבל הדרך חשובה לא פחות, ובדרך של החיפוש האישי תוך החיים בעיר תחתית קרה כאן משהו גדול מאוד ברמה העירונית חיפאית, ששום יזם עסקי לא קידם, ואולי לא היה יכול לבצע מהלך כזה.

יש לסרט ערך מוסף חשוב מאוד המתעצם בהקשר החיפאי ומול הממסד השלטוני ב-25 השנים האחרונות. בניגוד לערים גדולות, המציעות מרחב שמאפשר להם להביא את הביטוי האמנותי שלהם באופן שגם העיר מרוויחה ממנו, מכירות בערכו של המעמד היצירתי וסצנת האמנות – חיפה היא עיר שעדיין לא יודעת איך להכיל באופן יעיל ומצמיח את המעמד היצירתי והיוצר. זה החי בה וזה המעוניין להגיע אליה. למרות שלפני שנים חיו ויצרו בה משוררים, סופרים ואמנים.

היום יש בחיפה קהילת אמניות ואמנים מעולה ויצירתית המבקשת לפרוץ בכוח יצירתה ולהשפיע על מרחבי העיר והווייתה. הא.נשים שבה יוצרים ופועלים בלי קשר לממסד העירוני, אבל אם רוצים לעשות את זה אפקטיבי ומצמיח שינוי רחב אז צריך גיבוי מערכתי. מנגד יש את עסקני הממסד העירוני המבקשים לעצמם שליטה בנעשה ובקידום מה שנראה בעיניהם כאמנות. אולי יום אחד הממסד החיפאי ישכיל להשתחרר מהצורך לשלוט ולרכז הכל תחת כנפיו.

"העיר האחרת" – מסמך רגיש ואוהב לעיר בה גרים, חיים ויוצרים

"העיר האחרת" הוא סרט תיעודי על חלק עיר גדול, משמעותי והיסטורי של חיפה, שגווע והפך ל-no man’s land. אבל קומץ חולמות וחולמים הניעו מהלך שהפך אותו למקום מלהיב וכיפי. הציבור הצעיר והרעב לחיפה עירונית ומגניבה נהר אליו והפך אותו למוקד תשומת לב.

בניגוד לערים גדולות, המציעות מרחב שמאפשר ביטוי אמנותי באופן שגם העיר מרוויחה ממנו, ומכירות בערכו של המעמד היצירתי וסצנת האמנות – חיפה היא עיר שעדיין לא יודעת איך להכיל זאת

היום קשה לדמיין מה היה שם לפני הקרטל, הברדה, פטוש גלרי, ליבירה, wework, רולא וכל המקומות החמים והשוקקים הנמצאים בו כאילו היו שם תמיד. המציאות השתנתה לחלוטין למרות שיש עוד הרבה מה לעשות. כעת, תשומת הלב של החולמים והיזמים עברה למרחב אחר בעיר שהפך במהלך השנים למוקד של הזנחה ופשע בצד עניין מתחדש.

חבורת האמנים והאמניות המתועדים בסרט – שחר סיון, צבי פטרקובסקי, טליה סיון, ליבי קסל, עידו מרקוס, איריס סינטרה, בעז נוי ודיאנה פיאטוב – כבר מזמן לא שם. החיים שהתעוררו בעיר תחתית כבר לא התאימו להם. היחיד מהחבורה בסרט שהסטודיו שלו פועל ברחוב הנמל הנראה היום שונה לחלוטין – הוא עידו. השאר עברו לחלקת העיר המוזנחת הבאה ולא חסרות כאלו בחיפה – במרחב הסמוך לשוק תלפיות, ברחובות שהיו פעם הלב המסחרי הפועם של חיפה והפכו לעזובים ואף אפלים.

בשנים האחרונות יש סטודיוז ופעילות תרבותית מקורית ומרתקת ברחובות סירקין, ביחיאל פינת החלוץ, בבניין לשעבר של בגדי ים גליק. כל אלו יוצרים רצף של מקומות המחברים קצות רחובות ויוצרים מתחם של התעוררות לא שגרתית במקום שהיה נראה כמחוסל. מסביב צומחת יזמות קולינרית ותרבותית המתערבבת בהזנחה רבת שנים ומציאות חיים קשה ועתירת בעיות.

באופן מוזר הערבוביה יוצרת יופי ייחודי ומחוספס ומוקד משיכה שהפך להיות לוהט. מכאן אפשר רק לצמוח. את זה יכולים לראות רק מי שמרחיקים ראות וכבר הוכיחו את עצמם.

חוץ מעידו, חבורת האמנים בסרט כבר לא שם אלא עברו לחלקת העיר המוזנחת הבאה. ולא חסרות כאלו בחיפה – במרחב הסמוך לשוק תלפיות, ברחובות שהיו פעם הלב המסחרי הפועם של חיפה והפכו עזובים ואפלים

כל המספידים את חיפה ואת רחובות החלוץ, שוק תלפיות, רחוב שפירא והסביבה, צריכים לראות את הסרט ולהבין כיצד אפשר להפוך חלום למציאות. להפנים את עוצמת האמונה והעקשנות הגוברת על סקפטיות של מי שלא מעזים, על כל מיני מומחים בהחייאת ערים שדעכו ללא הוכחות מעשיות או יצירת מצגי שווא בארועים מלאכותיים, היוצרים ווייב לכמה שעות ולאחר מכן הכל חוזר לקדרותו.

אני חושבת שזהו גם סרט חובה להנהגת עיריית חיפה וכל מי שקשור להתחדשות עירונית: כחלק מתפקידם עליהם להבין ולהפנים את ההיבטים הרגשיים ולצאת מעולם של מצגות ותכנונים סטריליים וחסרי קשר לסיפור האמיתי של העיר.

חיפה האמיתית נמצאת בעיר האחרת שצומחת בשקט בתוך חיפה והיא עיר של א.נשים שבמעשיהם הופכים חלום למציאות.

גילה לבני זמיר היא חיפאית,רכזת חממת חיפה לחקר דתות, יוצרת וכותבת תוכן, יועצת תקשורת וקידום מדיניות ציבורית. הובילה מאבקים סביבתיים וחברתיים: הסרת חיץ הרכבת בחזית הים בחיפה, המאבק במפעלים המזהמים, ועוד. בוגרת התכנית למנהיגות חברתית במרכז מנדל צפון. בעלת BA בתקשורת, רוח וחברה. בוגרת המחלקה לעיצוב תקשורת חזותית ויצ"ו חיפה. יו״ר תנועת ״יאללה חיפה״. נשואה, אם ל-3 וסבתא ל-2.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,830 מילים ו-1 תגובות
עודכן לפני 3 שעות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

אין עוד ענבים כאלה

אזור הרי יהודה הוא הראשון בישראל שהוכר כאזור יין רשמי עם כינוי מקור משלו, מה שמעניק לו תו איכות בינלאומי ● מדובר בברכה ליקבים המקומיים ולתיירות – וגם להשקעות זרות: "אנשים יראו את התווית הזאת בחנות וירצו לקנות"

עוד 1,109 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
חֵרֶם 142

לאורך השנים דנקנר חטף, תשובה חטף, פישמן חטף, רוסק-עמינח חטפה, נתניהו חטף, מנדלבליט חטף. אבל יוני שסטוביץ ונעם וימן הצליחו לעבור את כל עשור המחאה האחרון מתחת לרדאר

עוד 1,416 מילים

סעדה הפריח טענות רבות, אך לא גיבה אותן ולו בראיה אחת

סגן ראש מח"ש לשעבר, שהיה מצוי בהליך פיטורים ממשרד המשפטים מזה שלוש שנים לפחות, התייצב בדרמטיות מול עמית סגל בערוץ 12 כשאין בידיו דבר ● החלטת בג"ץ בשבוע שעבר צמצמה בפועל את שקיפות נציב התלונות על הפרקליטות ● מתחת לסונאר, ועדת החקירה בפרשת הצוללות החלה לעבוד ● ומתי סוף-סוף ייגזר דינו של ליצמן?

עוד 1,677 מילים

הנדל: נתניהו הוא הבעיה - אם זה היה תלוי בי הוא היה בפנסיה

הנדל אמר כי איתמר בן גביר הוא תקלה של הליכוד ● שקד: מי שמדבר על ממשלת אחדות בלי נתניהו - מוכר לוקשים; לא נתמוך בחוק צרפתי ופיטורי יועמ״ש ● הותרו לפרסום פרוטוקולים מטבח כפר קאסם ● פריג׳: נותר רק לדאוג שזכרו של הטבח ולקחיו לא ישכחו ● שי ניצן: סעדה הסתובב במח״ש ואמר שינקום בי ● רע״ם למפלגות הקואליציה: אל תעשו קמפיין על הגב שלנו

עוד 28 עדכונים

הבדואים ברהט עשויים להכריע את הבחירות לראשות מרצ

המאבק בין יאיר גולן וזהבה גלאון הופך להרבה פחות צפוי מראש ● גולן נחל הצלחה כשמרכז מרצ החליט לאפשר לחברי קיבוצים ללא קלפי להצביע אונליין ● גלאון רושמת יתרון על פני גולן בערים ובסקרים - אבל המספרים קרובים ● מי שעשוי להכריע את הבחירות הוא וטרינר מהעיר רהט, שפקד כאלפיים תושבים ושם את רהט במקום השני אחרי תל אביב ● והוא תומך מובהק של גולן ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
ההצבעה האלקטרונית היא לכל הישובים בהם אין קלפי- הרבה מושבים, עיירות וגם יש ערים בהן אין קלפי. אז הרבה יותר מדויק לומר שהחלטת וועדת הבחירות של מרצ היא לאפשר הצבעה אלקטרונית במקומות בהן א... המשך קריאה

ההצבעה האלקטרונית היא לכל הישובים בהם אין קלפי- הרבה מושבים, עיירות וגם יש ערים בהן אין קלפי. אז הרבה יותר מדויק לומר שהחלטת וועדת הבחירות של מרצ היא לאפשר הצבעה אלקטרונית במקומות בהן אין קלפי , במקום הניסוח שהוצג- לאפשר הצבעה אלקטרונית בקיבוצים. תודה.

עוד 589 מילים ו-2 תגובות

ברקע העלייה באנטישמיות, יהודי פריז חונכים מרכז קהילתי ענק

בעלות אסטרונומית של 17 מיליון דולר, יהודי צרפת חונכים באיחור של שנתיים מרכז יהודי חדש שהוא גם סמל לנחישותם להישאר בעיר ● המרכז הגרנדיוזי והנוצץ מושך את העין אפילו בעיר עתירת מונומנטים כמו פריז ● אחת המרצות במרכז מספרת על חבלי הלידה: "זה מקום שעדיין מחפש את דרכו, את הנושא המרכזי שלו ואת האופי שלו"

עוד 1,408 מילים

כדי להישאר בחיים, מרצ חייבת להגדיר את השמאל מחדש

במיוחד בתקופת בחירות, השמאל הישראלי שומר על עמימות מסרים כדי לא ליפול בסקרים ● חוסר המיקוד מביא לייאוש בקרב מצביעי מרצ שלא יודעים למי לתת את קולם ● לגורל מפלגת השמאל תהיה השפעה מכרעת על הדמוקרטיה הישראלית ולכן עליה להבהיר את מסריה, למסגר את עצמה מחדש ולבצע רפורמה עמוקה ● דעה

עוד 1,091 מילים

האינפלציה משתוללת אבל איש לא מקדם תוספת יוקר

בדיקת זמן ישראל בישראל היה מקובל בעבר להצמיד את השכר והקצבאות לעליית המחירים; היום כלכלנים תומכים בחידוש תוספת היוקר, עם הסתייגויות ● ההסתדרות הציעה לחדש את התוספת בקול רפה ולא נאבקת על כך ● רוב המפלגות לא עוסקות בכך, אפילו כהבטחת בחירות ● במדינות אחרות, הממשלה מחלקת לאזרחים כסף כדי לגמור את החודש ● בישראל, כל השיח עוסק באשליה של מיגור האינפלציה

עוד 2,609 מילים

מכה להנדל: בג"ץ הקפיא עד לתחילת 2023 את הרפורמה בניוד המספרים הכשרים

בר-לב: עדות הסוהרת שסיפרה שנאנסה בידי אסיר - מחרידה; המקרה יטופל במלוא החומרה ● מיכאלי: אני דורשת מהפרקליטות לפתוח מחדש את החקירה בעניינם של הכדורגלנים אצילי ומיכה ● בגין הודיע שלא יתמודד בבחירות לכנסת ● אתר הליכוד חשף מידע אישי על מתפקדים ● סקר: הרוח הציונית מקבלת ארבעה מנדטים ● יושבת ראש העבודה פועלת לבטל את תפקיד מזכ"ל המפלגה

עוד 29 עדכונים

ארדואן יפגוש את פוטין בפעם השנייה בתוך פחות מחודש בשבוע הבא כדי לגייס תמיכה בפעולה טורקית נרחבת במובלעת הכורדית ● ארה"ב, שמתנגדת לפגיעה בכוחות הכורדים ומודעת לחוסר שביעות הרצון של טורקיה מצירוף שוודיה ופינלנד לברית נאט"ו, מנסה לפייס את ארדואן עם עסקת נשק גדולה ● אולם, לדעת רבים בממשל האמריקאי ארדואן סוחט את ביידן על רקע מחויבותו לנאט"ו ● פרשנות

עוד 630 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה