ההכרה הגוברת במעמדם הלא מוסדר של עובדי חברות האפליקציות עולה מדרגה לקראת רגולציה ראשונית בישראל.

בעוד חודשיים אמור להגיש את המלצותיו צוות ממשלתי בינמשרדי, שקיבל מנדט להציע מדיניות, חקיקה, פיקוח ובקרה על מה שהוגדר בכתב המינוי כ"תופעת השימוש בפלטפורמות בשוק העבודה".

הצוות כולל את עו"ד רבקה ורבנר, הממונה הראשית על יחסי עבודה במשרד הכלכלה; המשנה למנכ"ל רשות המסים מירי סביון; אלעד זכות, יועץ למנכ"ל ביטוח לאומי; רכזת תעסוקה במשרד האוצר נועה שוקרון; לירון ליבסקינד מוליאן, סגן ראש מטה ישראל דיגיטלית; ועוד.

הוועדה מזמינה בעלי עניין שונים שישמיעו את עמדתם בנוגע להסדרת מעמדם של מי שמכונים גם "עובדי כלכלת החלטורה", שחברות האפליקציה מתווכות בינן ללקוחות מבלי להכיר ביחסי עבודה ישירים. לדיון שנערך בחמישי האחרון הגיע גם נציג החברה הבולטת בתחום – וולט – שמעסיקה קרוב לעשרת אלפים שליחים אותם היא מסווגת כקבלנים עצמאים.

מצד אחד העובדים נהנים מגמישות מבחינת היקף ותדירות העבודה, אך מאחר שהם לא שכירים באופן רשמי, נגרעות מהם זכויות רבות.

צוות בינמשרדי אמור להגיש בקרוב המלצות להסדרת מעמדם של עובדי הפלטפורמה. שליחי וולט בכיכר הבימה בתל אביב, 29 בדצמבר 2020 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

יחסי עבודה כברירת מחדל

בנובמבר האחרון נערכה פשיטה של מנהל אכיפה בזרוע עבודה על משרדי וולט וחברות קבלן שעבדו איתה בחשד לפגיעה בזכויות העובדים והלנת שכרם.

קדמו לפשיטה הזו תחקירים שחשפו קבלנים שהלינו שכר מהשליחים וכן את האופן שבו חלקם עובדים בשמות בדויים או מקבלים שכר במזומן, לצד נהיגה פרועה מדי תוך סיכון למשתמשי הדרך האחרים.  כמו כן, נערך גם דיון בנושא בוועדת העבודה ורווחה בכנסת ובמקביל מתנהל גם הליך משפטי להכרה ביחסי עובד מעביד של שליחים בחברה.

מי שקולה כמעט שלא נשמע עד כה בסוגייה שהולכת וצוברת בולטות בשיח הציבורי היא הסתדרות העובדים.

לדיון שערך הצוות הבינמשרדי בחמישי האחרון, הגיעה גם נציגת הארגון, עו"ד הילה שינוק, ששטחה לראשונה באופן מפורט את הבעיות בצורת ההעסקה הנוכחית של עובדי האפליקציות, כולל הפגיעה בזכויותיהם, הגבלת הזכויות המשפטיות, החדירה לפרטיות והסכנה הבטיחותית.

נציגת ההסתדרות שטחה באופן מפורט את הבעיות בהעסקת עובדי האפליקציות, הפגיעה בזכויותיהם, הגבלת הזכויות המשפטיות, החדירה לפרטיות והסכנה הבטיחותית

נייר העמדה של ההסתדרות קורא למשרד הכלכלה להכיר בעובדי הפלטפורמות כשכירים, להבטיח ערוצי תקשורת ביניהם לבין עצמם וכן מול החברות המעסיקות אותם, תוך מתן גילוי שקוף ומלא על תנאי העבודה והיקפה.

הסיווג כעצמאים גורע מהעובדים זכויות רבות, כמו שכר מינימום, דמי חופשה ומחלה והפרשות מעסיק לפנסיה. שליח של וולט (צילום: דין אהרוני רולנד)

"סיווג שגוי ופיקטיבי כעצמאים"

חברות פלטפורמה בארץ ובעולם כמו וולט ואובר פועלות בעיקר בתחומי שליחויות והיסעים, אך יש גם כאלה שמתווכות שירותים אחרים, כמו Fiverr ו-Amazon Mechanical Turk. האפליקציות מנהלות את העבודה באמצעים דיגיטליים ומחברות בין לקוחות לנותני שירותים זמינים, מבלי להכיר ביחסי עבודה ישירים איתם.

בהסתדרות חושבים שהסיווג של עובדי חברות האפליקציה כקבלנים עצמאים מנוגד למהות היחסים בין הצדדים. זאת, מאחר שבפועל העבודה נשלטת על ידי חברת הפלטפורמה שקובעת את התגמול, אופן אספקת השירות, מפקחת, מענישה ומתגמלת על איכות העבודה ואוסרת על קשר ישיר בין לקוחות לעובדים ובעיקר מונעת מהם לבנות מאגר לקוחות עצמאי.

"בפלטפורמה דיגיטלית מועסקים לא אחת עובדים המסווגים באופן שגוי ופיקטיבי כעצמאים, באופן שמפחית את עלויות המעסיק ואת חובותיו החוקיות כלפי העובדים", נאמר במסמך, שמפרט שורה ארוכה של זכויות שנגרעות מהם.

"בפלטפורמה דיגיטלית מועסקים לא אחת עובדים המסווגים באופן שגוי ופיקטיבי כעצמאים, באופן שמפחית את עלויות המעסיק ואת חובותיו החוקיות כלפיהם"

בין השאר, הכוונה לזכות לשכר מינימום, גמול על שעות נוספות ומנוחה, תשלום חופשה ומחלה, זכאות לדמי אבטלה, הפרשות מעסיק לפנסיה וביטוח לאומי, הגנה מפיטורים שלא כדין וכיסוי של הסכם קיבוצי.

בהסתדרות טוענים כי שורה ארוכה של זכויות נגרעות מהעובדים כתוצאה מ"סיווג שגוי ופיקטיבי כעצמאים". שליח של וולט בירושלים, 13 באוקטובר 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

כמו כן, החברה שמתווכת בין העובדים ללקוחות יכולה לשנות את תנאי ההעסקה והיקפן באופן שרירותי וחד-צדדי, מבלי להתחייב למינימום שעות, כך שהעובדים יכולים לחוות תנודתיות לא צפויה בהכנסה. ההגדרה של העובדים כקבלני שירות מונעת מהם גם את האפשרות למיקוח קולקטיבי והתאגדות.

בנוסף לכך, המסמך מציין כי האלגוריתם של חברת הפלטפורמה אוסף נתונים על העובדים מבלי להבטיח שהמידע משמש רק לצרכי עבודה. כמו כן, לעובדים בעצם אין עם מי לדבר במקרה של בעיה או מחלוקת על התנאים והיקף ההעסקה, מאחר שהם עומדים מול האלגוריתם לבדו.

לא פחות חשוב הוא הסיכון הבטיחותי שנוצר במודל ההעסקה הזה, שכן עובדים מתוגמלים לפי כמות המשלוחים ולא לפי שעות כך שאין להם יכולת לתבוע את החברה על נזק במקרה של תאונה וכן נשללת מהם דמי פגיעה ששכירים זכאים להם בימים הראשונים שלאחר התאונה.

בסופו של דבר, היעדר ההכרה ביחסי עבודה מאפשר לאותן חברות לחסוך עלויות, להוריד מחירים ללקוחות ולנגוס בעוד ועוד נתחי שוק על חשבון חברות מתחרות שפועלות באופן מסורתי ומעסיקות את העובדים באופן ישיר. כך למשל וולט, שברשות התחרות בודקים בימים אלה האם היא במעמד של מונפול בשוק השליחויות בישראל.

ההצעה של ההסתדרות היא להכיר בעובדי הפלטפורמה בתור שכירים כברירת מחדל הניתנת לסתירה, תוך יצירת ודאות משפטית, אכיפה אפקטיבית, הענקת זכויות ורשת ביטחון. אם חברת הפלטפורמה תוכיח שהיא לא שולטת בתשלום, בכללים ובביצוע העבודה היא תוכל לטעון שמדובר בקבלן עצמאי.

ההצעה של ההסתדרות היא להכיר בעובדי הפלטפורמה בתור שכירים כברירת מחדל הניתנת לסתירה, תוך יצירת ודאות משפטית, אכיפה אפקטיבית, הענקת זכויות ורשת בטחון

כמו כן, מוצע לחייב את חברות הפלטפורמה ליידע את העובדים בתנאים והמדדים לפיהם קובעים את היקף העבודה שלהם והשכר. זה אמור להיות מלווה בהצבת איש קשר בחברה שתפקידו להיות זמין לשאלות והבהרות מהעובדים בנוגע לתנאי העבודה, יחד עם הבטחת ערוצי תקשורת בין העובדים עצמם.

"אי אפשר להחליט שאני נותנת כותרת של עצמאית כשזה לא נכון רק כדי לחסוך עלויות העסקה". עו"ד הילה שינוק (צילום: אגף הדוברות בהסתדרות)

"חוסכים עלויות על גבי העובדים"

"באירופה פורסמה דירקטיבה שמצהירה על כוונה להוציא טיוטה על מה רוצים להסדיר בהקשר של עובדי פלטפורמה. התבססנו על המודל שלהם אבל חידדנו את ההיבט של ברירת המחדל בהכרה בעובדים כשכירים", אומרת עו"ד שינוק, שהיתה בעבר יועצת לוועדת העבודה בכנסת, אחראית רגולציה בזרוע עבודה וכיום מנהלת מחלקת מאקרו ומדיניות בהסתדרות.

היא מדגישה כי המודל המוצע כאן מחדד גם את חובת השקיפות של החברות לעובדים. "מתקבלות החלטות לגבי העובדים דרך מערכת ניהול אלגוריתם שבכלל לא יודעים איך היא עובדת ועל בסיס איזה נתונים. מנתקים אותם מהמערכת ומורידים מהעבודה כשהם לא יודעים על בסיס מה זה קורה ואין להם דרך לחלוק על זה, אין כתובת אנושית שהם יכולים לדבר מולה".

"מתקבלות החלטות לגבי העובדים דרך אלגוריתם. מנתקים אותם מהמערכת ומורידים מהעבודה כשהם לא יודעים על בסיס מה זה קורה ואין להם דרך לחלוק על זה"

בוולט אומרים שהמודל העסקי שלהם מבוסס על עבודה עם קבלנים עצמאיים.
"אני לא אחראית על המודל העסקי שלהם, אם הם מתקשרים ביחסי עבודה עם עצמאים – מצויין. שיבססו מודל עסקי על זה. אבל אם מתקשרים עם שליחים ושולטים ומפקחים עליהם וקובעים להם הכל באופן חד-צדדי ויש פה מערכת יחסי עבודה אז הם צריכים שהמודל העסקי יכלול תשלום של כל הזכויות של העובדים האלה.

"זו מערכת היחסים האמיתית, אי אפשר להחליט שאני נותנת כותרת של 'עצמאים' כשזה לא נכון רק כדי לחסוך עלויות העסקה. ככל שהחברות האלה חוסכות עלויות על גבי העובדים הן יכולות להשתלט על נתח שוק גדול יותר ולהוריד מחירים לצרכן עד שהן יהפכו למונופול ולהעלות מחירים".

הם טוענים שהשליחים זוכים לגמישות בעבודה הודות למודל הזה.
"אני מבינה שהגמישות חשובה לעובדים אבל נציגים של הסתדרות הנוער העובד והלומד נמצאים בקשר עם השליחים והקימו להם חדר מנוחה כדי שיוכלו ללכת לשירותים ולנשום רגע, ומדברים איתם גם בטלגרם.

"רואים שהם לא שבעי רצון, מחכים למשלוחים שלא מגיעים, חוששים שאם יתבטאו בביקורתיות נגד החברה לא ייקבלו משלוחים טובים ואומרים שלא סוגרים את החודש. זה יכול להיות פתרון טוב לאנשים בסיטואציה מסויימת, אבל להגיד שיש שם שביעות רצון גורפת? זה רחוק מלהיות המצב".

האם את מעריכה שהעמדה שלכם תתקבל ותהיה הכרה בעובדים האלה כשכירים בתור ברירת מחדל?
"הצוות שם פוקוס על לשמוע, ללמוד, ולאסוף את המידע. מוקדם לדעת מה הלך הרוח אבל לאור מה ששמעתי היום הקולות כמעט חד משמעיים לכיוון של איפה הסכנות ומה צריכים להיות הפתרונות".

"הצוות לומד ואוסף מידע. מוקדם לדעת מה הלך הרוח אבל לאור מה ששמעתי היום הקולות כמעט חד משמעיים לכיוון של איפה הסכנות ומה צריכים להיות הפתרונות"