אמרתו המפורסמת של קארל פון קלאוזביץ, לפיה "המלחמה היא המשך המדיניות באמצעים אחרים" תקפה היום יותר מתמיד.

עטיפת הספר "על המלחמה" לפון קלאוזביץ

בספרו "על המלחמה" (1832), איש צבא פרוסיה וגדול הוגי תורת הלחימה המודרנית עוסק, בין היתר, במהותה של המלחמה על שלל ממדיה האסטרטגיים, הצבאיים והפוליטיים וכן, בנושא המנהיגות, בניין הכוח והפעלתו.

וכך, כשהמלחמה באירופה נכנסת ליומה השמיני ועיני העולם נשואות למנהיג רוסיה, השאלה הרלוונטית איננה האם הוא יכבוש את קייב, או מתי אוקראינה כולה תיכבש.

עבור פוטין, ההחלטות האסטרטגיות כבר התקבלו וכעת נותר רק שלב הביצוע והטבעת החותם. בראייתו, כל האמצעים כשרים והמטרה מקדשת את כל המשאבים והמאמצים הכרוכים בהשגתה. הפלת הממשל האוקראיני והחלפת המשטר, הם רק עניין של זמן וחמור מזה, הם רק צעד ראשון בתוכנית אסטרטגית גדולה ומקיפה הרבה יותר.

המלחמה באירופה – המשך המדיניות באמצעים אחרים

כדיקטטור עריץ, ריכוזי וקר מזג, מכוון משימה וחותר להישגים בכל מחיר, החלטתו של פוטין לפלוש לאוקראינה איננה מקרית. היא גם איננה גחמה שצמחה "יש מאין" בשבועות או בחודשים האחרונים.

עבור פוטין, ההחלטות האסטרטגיות כבר התקבלו וכעת נותר לבצע, כשכל האמצעים כשרים. הפלת הממשל האוקראיני והחלפת המשטר הם עניין של זמן וחמור מזה, הם צעד ראשון בתוכנית אסטרטגית גדולה הרבה יותר

תוכנית זו, היא חלק אינטגרלי מחשיבה מערכתית ומדיניות דורסנית ארוכת-טווח, המתוכננת בדקדקנות לפרטי-פרטים עם אנשי צבא ובטחון בכירים, הנחשבים לאנשי סוד נאמנים המלווים אותו שנים ארוכות.

הפלישה האגרסיבית שהפכה לעימות צבאי חזיתי, נועדה לשנות את הסטטוס-קוו באירופה ואת הסדר העולמי הקיים ולהשיב עטרה ליושנה, ימי תהילתה כאימפריה סובייטית. היא מהווה המשך למדיניות הקרמלין, שהחלה לפני שני עשורים במסגרת המאבק נגד צ'צ'ניה (1999-2009) ושנמשכה בפלישה לגיאורגיה (2008), בסיפוח חצי-האי קרים (2014) ובהתערבות רוסיה במלחמת האזרחים בסוריה (2015).

ניתוח המפה הגיאופוליטית העולמית, מאפשר למפות את החוזקות והחולשות של רוסיה לצד מרחב ההזדמנויות והאיומים בזירה הבינלאומית, המנוצלים על ידי פוטין לניהול מאבק אלים וחסר פשרות. מאבק המתקיים בו-זמנית בכמה חזיתות ובכמה ממדים.

מאבק זה מבוסס על חישובי עלות-תועלת פרגמטיים ועוצמה צבאית חזקה בהרבה בהשוואה לשנים קודמות. עם זאת, לצד היותה בעלת צבא הנחשב לשלישי בחוזקו וגודלו בעולם והכוח הצבאי הדומיננטי באירופה, רוסיה חלשה כלכלית.

היא מתבססת על מנגנון הון-שלטון משומן היטב של צמרת האוליגרכים הרוסיים. כלפי אותם אוליגרכים ניתן להפעיל סנקציות ישירות, לצד "עוצמה שאולה" מצד סין, הכוללת תמיכה כלכלית ועסקה לרכישת נפט וגז רוסי בשווי של כ-117 מיליארד דולר. אלה הובטחו לה במסגרת הסכם אסטרטגי להידוק שתוף הפעולה ביניהן.

הפלישה האגרסיבית שהפכה לעימות צבאי חזיתי, נועדה לשנות את הסטטוס-קוו באירופה ואת הסדר העולמי הקיים ולהשיב את ימי תהילת רוסיה כאימפריה סובייטית. המשך למדיניות הקרמלין, שהחלה לפני 2 עשורים

בנוסף ומעבר לכך, מבחינה פוליטית ומערכתית, ממשל פוטין מנצל את חולשת המערב והמדיניות הרופסת בה נוקט ממשל ביידן. זאת בעיקר נוכח נסיגתה הממושכת של ארה"ב מענייני המזרח-התיכון וכל שכן, על רקע נסיגתה החפוזה מאפגניסטן (אוגוסט 2021).

משבר הוא הזדמנות עולמית?

בראיה מערכתית, מדובר במצב חדש שנוצר לראשונה בעולם מאז 1945, וכל שכן מאז קריסת ברית המועצות ב-1991. המלחמה באירופה היא מצב אל-חזור בציר הזמן, שבו העולם החד-קוטבי עובר טלטלה וטרנספורמציה בעקבות התהוות מאזן כוחות ומאזן אינטרסים חדש בזירה הבינלאומית.

כך, בזמן שארה"ב מאבדת את ההגמוניה העולמית והדומיננטיות המוסרית-מדינית-צבאית שלה בעולם, סין מתעצמת באסיה ורוסיה, קובעת כללי משחק חדשים ועובדות חדשות באירופה כששתיהן, למרות הפערים העצומים ביניהן, רואות בארה"ב אויב משותף ומשתפות פעולה במאבק אסטרטגי נגדו.

על רקע זה, בראייתו של פוטין, אין כוח בעולם שיכול לעצור אותו והתועלת הכרוכה במאבק ממושך באירופה, עולה על העלות. בהיעדר גבולות פיזיים ופסיכולוגיים ובהיעדר תחושת איום ממשית, על אף העיצומים והסנקציות הבינלאומיות המופנות כלפי רוסיה וכלפיו באופן אישי, ראש הקרמלין ממשיך להפגיז את אוקראינה.

מעבר לכך, במבחן המציאות, המערב ניכשל בהבנת האינטרסים הרוסיים, כמו גם, בניתוח והבנה של הכוונות האותנטיות הטמונות במסרים המפולפלים של העומד בראש הקרמלין.

כשארה"ב מאבדת את ההגמוניה העולמית והדומיננטיות המוסרית-מדינית-צבאית שלה בעולם, סין מתעצמת באסיה ורוסיה וקובעת כללי משחק חדשים באירופה. שתיהן, למרות הפערים רואות בארה"ב אויב משותף

אומנם סנקציות כלכליות, חריפות ככל שיהיו, מבודדות את רוסיה מהכלכלה העולמית ופוגעות בטווח הארוך בשרשרת הייצור, התפוקה ואספקת המוצרים והשירותים העולמית, אך נכון לעת כתיבת שורות אלה, הן אינן מרתיעות את ה"דוב הרוסי", אלא להיפך. באופן פרדוקסלי, ייתכן שהן מעודדות אותו להמשיך להיאבק ובכך לשדר מסר לדיקטטורים אחרים ולגורמי טרור ופשע קיצוניים, ליזום מהלכים שיערערו וידרדרו את מאזן הכוחות, באופן שישפיע על גיבושו של סדר עולמי חדש כשהם אלה שמכתיבים את הטון והתוכן שלו.

ד"ר ענת הוכברג-מרום היא מומחית לגיאופוליטיקה וליחסים וטרנדים בינלאומיים עם יותר מ-20 שנות וותק וניסיון בעבודה עם גורמי ממשל, בטחון ועסקים בינלאומיים בארץ ובחו"ל. במסגרת מחקריה ועבודתה כיועצת גיאופוליטית נפגשה בבית הלבן עם היועץ הישיר לענייני הטרור העולמי של הנשיא אובמה (2015) והשתתפה בכנסים ופורמים בינלאומיים שונים בחו"ל. במהלך שלוש השנים האחרונות, הרחיבה את תחומי המחקר והעניין שלה לאסיה בדגש על סין. משמשת כיועצת בכירה במכון המחקר בהינאן (דרום סין) ומספקת ניירות עמדה ומחקרים לממשל הסיני העוסקים בעיקר בממד הביטחוני של פרויקט ה"חגורה והדרך" (BRI), הכולל בניית תשתיות ענק בכל רחבי העולם.